ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
שרת החינוך החליטה לפטור תלמידי ישיבות קטנות מתוכנית הליבה. *"...לא נוכל לחייב אותם ללמד את הליבה ואני יודעת שבכוח זה לא ילך לנו", הסבירה.
בסיס כוונת המחוקק בחובה זאת היא מתן שיוויון הזדמנויות לילדים הגדלים במשפחות שונות ובתנאים שונים.
ובכן, גב' תמיר, האמנם "לא נוכל לחייב"? האם בכוחך להעיף מורה שמעדיף ללמד את הילדים פוקר במקום להכין אותם לבגרות במתמטיקה? (*יש שיטענו שמורה כזה רק מיטיב עם התלמידים, אבל עדיין לא יחלקו על כך שמערכת החינוך במתכונתה הנוכחית תמהר להעיף אותו.)
האם בי"ס שלא מלמד כלל - וכך לא עומד בתנאי הזיכיון שלו כמוסד חינוכי מהסוג שהוא מצהיר לגביו - ימשיך להיחשב ברשומות כמוסד חינוכי?
איפה נמצאים אותם מפקחים, שכל מורה תיכוני לומד להתיירא מפניהם, בשעה שבה מונעים חינוך אלמנטרי מעשרות אלפי ילדים, רק בגלל שנולדו בשכונה הלא-נכונה ולהורים הלא-נכונים?
עסק שלא עומד בתנאי רישוי העסקים לא אמור להמשיך לתפקד תחת השגחת החוק, אלא אמור להיסגר לאלתר.
לסיום, כמה וריאציות פשוטות על הסברה המקומם של שרת החינוך, כפי שתשמענה בסיטואציות דומות של עבריינות: * "אי אפשר לחייב אותם לנהוג כחוק ולא לעבור ברמזורים אדומים - ואני יודעת שבכוח זה לא ילך לנו" * "אי אפשר לחייב אותם לא להרביץ לילדיהם - ואני יודעת שבכוח זה לא ילך לנו"
אתמול הצהירה יולי תמיר בריש גלי על המערב הפרוע הישראלי. איש הישר בעיניו יעשה. קדימה, חבר'ה, לבנק.
-- * לקריאת הדיווח שממנו צוטטה תגובתה של השרה: |
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
תגובות (42)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אוקיי על ההחלטה מ1908 לא שמעתי, אז אולי דבריה לא שגויים לחלוטין אך כמו שכתבת יש לכך יסוד ביהדות וה"חג" הזה לא הומצא יש מאין.
זהו אמנם לא הנושא של הדיון, אך אני מבקש להתייחס לדבריו של צורי מור לגבי ט"ו בשבט: "זהו חג מהיהדות כמו כל חג אחר שנזכר במשנה (מסכת ראש השנה א פרק א)".
ראש השנה לאילנות אכן נזכר במשנה במסכת ראש השנה א' פרק א' משנה א', כאחד מארבעה ראשי שנים. ציטוט: "באחד בשבט - ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים, בחמישה עשר בו"
המשמעות של "ראש השנה לאילן" היא, למעשה, יום שמבדיל בין שנה לשנה, למטרת חישוב המעשר שעל החקלאי להפריש.
חשוב להבהיר: ראש השנה לאילנות לא היה חג.
אני מצטט מהספר של יואל רפל "מועדי ישראל": "אין שום עדות לכך שמעבר לתפקידו בעניין המעשרות היה ט"ו בשבט יום טוב." (עמ' 156)
סדר ט"ו בשבט נוסד על ידי חכמי הקבלה בצפת, במאה ה-17.
בשנת 1908 החליטה הסתדרות המורים והגננות על ט"ו בשבט כעל חג טבע, חג הנטיעות.
כך שדבריה של שרת החינוך "זהו חג שהומצא על ידי הסתדרות המורים" בהחלט לא היו שגויים.
גם ילד בתחילת כיתה א' יודע לספור וחלקם גם מחבר ומחסר ועדיין מלמדים אותנו מתמטיקה לבגרות 12 שנה
הם כן ידעו לספור כשהגיעו אליך וסביר שאפילו לחבר ולהכפיל. לעומת זאת, שפה זרה - ועוד מאפס - הרבה יותר קשה ללמוד. כך שאין מה להסיק פה.
אוף נועם כמה שאתה צודק.. וכמה שזה לא חדש לנו זה שהמערכת החרדית עושקת אותנו ועושה מה שנוח לה בסופו של דבר - כמעט תמיד..
ואין מה להגיד שאפשר לוותר להם, יצא לי לעבוד כבר עם הקהילה הזו, והרמה האישית שלהם בכל הנוגע למה שלא בתורה פשוט מזעזעת. מסכימה איתך לגמרי בנושא יכולת החיים במאה ה -21. פשוט בזיון היום לחיות בלי לדעת לפחות קצת אנגלית למשל..
הייתי רוצה לשמוע מה למרת תמיר היה לומר על מה שכתבת פה, עניין הרמזורים במיוחד שעשע אותי, חושבת שזו בהחלט השוואה נכונה!
אני לא יכול להגיד לך באנגלית, רק על המתמטיקה ותסיק מזה על אנגלית.
כן מדובר בחרדים שלא יודעים אפילו פתיחת סוגריים וסדר קדימויות של פעולות*/+-,
שלא נדבר על כך שהם כלל לא מכירים את המושגים חזקה נעלם וכו'.
ובשנה הם עושים 3 ו4 וחלקם אפילו 5 יחידות מתמטיקה
אני די בטוח שהחרדים שיש לך ניסיון איתם הם לא מאלו שלא לומדים בכלל אנגלית ומתמטיקה. תקן אותי אם אני טועה - אי פעם הכנת לבגרות בשנה מישהו שמעולם לא למד את האלפבית האינגליזי?
ודרך אגב יולי תמיר ו"הליבה" שלה:
כששאלו אותה בטלוויזיה (אם אני לא טועה ב1 מול 100) באיזה חג אין חופש לתלמידים היא אכן ידעה שבט"ו בשבט אבל כששאלו אותה (לידע כללי) למה, היא ענתה שזה חג ש"המציאו" בהסתדרות המורים.
ולנו לא נותר אלא לבכות שזו שרת החינוך שלנו.
דרך אגב למי שלא יודע, זה חג מהיהדות כמו כל חג אחר. (מסכת ראש השנה פרק א' משנה א')
בשנתיים האחרונות לימדתי כמתרגל במתמטיקה במכינה של מכון-לב, ואני רק רוצה להגיד שמניסיוני החרדים מגיעים לשם, ותוך שנה אחת הם משלימים בגרויות בכל מקצועות ה"ליבה" גם ב4 ו5 יחידות מתמטיקה ואנגלית, אז למה להם ולנו לבזבז 12 שנה ללמוד מה שאפשר ללמוד בשנה 1 קצת עמוסה (אם תרצה לפרוס למתקשים אז שיהיה שנתיים).
אתה מאשש את רוב מה שטענתי, אבל לגבי החרדים שיצאו בשאלה:
מהיכרות של כמה כאלה, אותם מתי מעט הם לרוב אנשים מאוד מוכשרים ואינדיבידואליסטים גדולים שניחנו בחשיבה עצמאית וביקורתיות ומסוגלים להתמודד עם הצורך בהשלמת פערים שכאלה - וגם אז בנושאים כמו אנגלית או מתמטיקה הם עדיין בבעיה רצינית.
גם לאדם עם כישורי חשיבה וניתוח טובים, למידת שפה חדשה בגיל 20 היא עיניין לא פשוט - ואין שום סיבה שחרדים יחוייבו לקחת על עצמם מכינה של כמה שנים כדי להשלים פערים שבחלקם מראש אינם ניתנים להשלמה בפרק זמן סביר.
כמו שציינת, אין מערכת חינוך אחרת במדינה שאין עליה פיקוח.
אני מכיר את תחום החינוך ואת מערכת החינוך יחסית מקרוב, ועל סמך זאת אני מבקש להבהיר כמה דברים:
1. משרד החינוך נותן במקרים מיוחדים אישור לחינוך ביתי, והנוקטים דרך זו נמצאים בפיקוח של משרד החינוך. כלומר: אם אני לא רוצה לשלוח את ילדיי לביה"ס, עליי לפנות למשרד החינוך, להוכיח שבאפשרותי לארגן שילדיי ילמדו את התכנים האלה והאלה במסגרת שאינה בי"ס, ואם אכן אעמוד בכל מיני קריטריונים, אקבל אישור. לאחר קבלת האישור, משרד החינוך אינו "מתנתק", אלא נשאר בקשר ובפיקוח.
2. אין זה נכון כי בבתי ספר דמוקרטיים או פתוחים אין מלמדים אנגלית, חשבון וכו'. אינני רוצה להרחיב לגבי הגישה בבתי ספר אלו, מכיוון שמדובר בגישות שונות בבתי ספר פתוחים שונים, והנושא שנוי במחלוקת, ואינני רוצה לסטות מהנושא של הפוסט, אך גם בתי ספר אלה נמצאים בפיקוח משרד החינוך.
3. ישנם בארץ סוגים שונים של בתי ספר המתקיימים בנפרד ממערכת החינוך, וגישתם יוצאת במוצהר נגד גישת משרד החינוך, לדוגמא בתי ספר אנתרופוסופיים. בבתי ספר אלה מייחסים לנגרות, למשל, אותה מידת חשיבות (פחות או יותר) כמו למתמטיקה או אנגלית. בנוסף, ילד שלומד בבית ספר אנתרופוסופי ילמד לקרוא "בזמן שלו" (ויש להם משנה סדורה בעניין זה), וייתכן שילמד קריאה רק בגיל 9 או 10. ועם זאת - בוגר מערכת החינוך האנתרופוסופית אינו נופל בידע שרכש בבי"ס מבוגר מערכת החינוך הרגילה.
ועכשיו, לגבי מערכת החינוך החרדית: מכיוון שאני מתאר לעצמי שאין בקפה ייצוג של ממש לחרדים (אני מבסס את דבריי על הזמן הקצר יחסית שאני פה, כך שעמם הסליחה אם אני טועה), אני מבקש להציג טיעון ששמעתי מאדם חרדי: הלימודים בבתי הספר החרדיים, כך טען, לימודי גמרא, פוסקים וכו', מפתחים את החשיבה, את יכולת הלמידה, ההסקה, הבנת הנקרא, ומיומנויות לימודיות נוספות.
כך שבוגר מערכת החינוך החרדי נמצא במצב שהוא יכול להשלים תוך חודשים ספורים את כל התכנים הנלמדים בבית הספר החילוני.
זו הייתה טענתו, ולומר על האמת - לי עצמי ידוע על מקרים (ספורים) של אנשים שיצאו בשאלה בגיל מבוגר, הידע שלהם היה ברמת כיתה ג'-ד', ובחייהם החילוניים הם אכן הצליחו להשלים פערים של שנים, להשלים בגרות, ועובדים בתחום ההיי-טק.
יפים דברייך, אך "לעולם" שונה משלנו.
מדובר כאן בחינוך תורני שמחנך תלמידיו לדרך חיים שונה,
בעלת צרכים שונים מאלו של העולם החילוני. בן ישיבה, יאמרו לך,
צריך שיהיה עילוי בתורה ולא באנגלית או לימודי ציונות.
מצד שני בנוגע למשחקי הקלפים, נדמה לי שדווקא בזה הם חזקים
ביותר- המשחק שכיח בקרב בני ישיבות בערבו של חג המולד, שבו נאסר על לימוד תורה.
אגב יש עוד משהו שהיא עשתה שלדעתי מאוד מזעזע.היא טענה שהחוק לימוד חובה עד י"ב אינו ישים מבעיות תקציב.הדבר מגוחך,כי ניתן תקציב למערכת החינוך בהנחה שכל תלמידי ישראל נמצאים בה,מה שמביא למסקנה שהמדינה שלנו מפריטה את תלמידיה.
דרך אגב,היא גם לא עושה את תפקידה טוב בכלל.הינה שוב יש איומי שביתה בתחילת שנת הלימודים,מה השתנה? כלום!
הבעיה מתחילה לא כשהחרדים מחליטים שאין להם עניין בללמד את מקצועות הליבה (שזה בערך כמו לומר שאין להם צורך בידיעת השפה העברית ושמספיק להם אידיש), אלא כשאנחנו, החלק הפרדוקטיבי של אזרחי מדינת ישראל, מתחילים להרהר בקול האם יש צורך אמיתי בלכפות עליהם את הלימודים האלה, ובכלל, האם יש בידנו הכח.
היתה זו הדגמה מעולה נוספת לכמה מעט משמעות יש למושג "חוק" בארצנו.
א. דתל"ש הוא לא חרדל"ש.
אמת, אבל אני מכיר אותם "קצת" יותר טוב.
ב. גם חרדים יש מכמה וכמה סוגים.
נכון מאד
ג. אתה מוזמן לעשות את הבירורים שלך ולראות שבחלקים מאוד מאוד גדולים של המגזר החרדי (*ואתה יודע מה, גם כיתה בודדת של 20 ילדים זה יותר מידי) גדלים ילדים שבגיל צבא (*לא שלמילה צבא יש משמעות כלשהיא אצל רובם, אבל אנחנו מדברים על סביבות גיל 18) הם בעלי ידע באנגלית ובמתמטיקה של תלמיד כיתה ד', אם בכלל יש להם ידע כזה.
אם נעשה אותו סקר במגזר החילוני אני בטוח שנמצא מספרים הרבה יותר גדולים...
ד. מתמטיקה אפשר ללמוד תמיד. אנגלית ושפות באופן כללי קשה הרבה יותר ללמוד בתור בוגר. אנגלית ברמה מינימלית היא הכרח במאה ה-21.
לא כל אחד צריך לדעת אנגלית. לעומת זאת, אם תשווה את רמת העברית...
ה. אפילו לגבי המתמטיקה שאפשר ללמוד לבד - אתה מוכשר באופן יחסי ועדיין שרפת על זה חצי שנת לימודים מכספך הפרטי בגיל שבו היית אמור להיות מסוגל לעשות דברים אחרים.
ליתר דיוק, אלה היו שלושה חודשים של לימודי ערב.
ואני תוהה אם להתייחס בכלל לטענת "רמת הבורות והערכים במגזר החילוני". הערכים של רוב מי שאני מכיר הם בהחלט סבירים - וגם במגזר החרדי יש אנשים חסרי ערכים.
אמת.
יתרה מזאת, אם אתה כבר רוצה לדבר על ערכים - קיבוץ נדבות וחיי נתמכות הם ערך ואלידי בעיניך?
פרנסי החרדים שרוצים לשמור על הציבור שלהם בור ונבער, כדי שימשיך להסתגר ולהיתמך כלכלית וחס וחלילה לא ייצא לעולם ויתחיל להתערות בו, אלה חסרי הערכים האמיתיים.
להתקיים מתרומות כפויות שלך ושלי, זה ערך יהודי שורשי?
גם לי זה מפריע, אך אני לא חושב שנשיג זאת ע"י כפייה של תכני ליבה למיניהם.
א. דתל"ש הוא לא חרדל"ש.
ב. גם חרדים יש מכמה וכמה סוגים.
ג. אתה מוזמן לעשות את הבירורים שלך ולראות שבחלקים מאוד מאוד גדולים של המגזר החרדי (*ואתה יודע מה, גם כיתה בודדת של 20 ילדים זה יותר מידי) גדלים ילדים שבגיל צבא (*לא שלמילה צבא יש משמעות כלשהיא אצל רובם, אבל אנחנו מדברים על סביבות גיל 18) הם בעלי ידע באנגלית ובמתמטיקה של תלמיד כיתה ד', אם בכלל יש להם ידע כזה.
ד. מתמטיקה אפשר ללמוד תמיד. אנגלית ושפות באופן כללי קשה הרבה יותר ללמוד בתור בוגר. אנגלית ברמה מינימלית היא הכרח במאה ה-21.
ה. אפילו לגבי המתמטיקה שאפשר ללמוד לבד - אתה מוכשר באופן יחסי ועדיין שרפת על זה חצי שנת לימודים מכספך הפרטי בגיל שבו היית אמור להיות מסוגל לעשות דברים אחרים.
ואני תוהה אם להתייחס בכלל לטענת "רמת הבורות והערכים במגזר החילוני". הערכים של רוב מי שאני מכיר הם בהחלט סבירים - וגם במגזר החרדי יש אנשים חסרי ערכים.
יתרה מזאת, אם אתה כבר רוצה לדבר על ערכים - קיבוץ נדבות וחיי נתמכות הם ערך ואלידי בעיניך?
פרנסי החרדים שרוצים לשמור על הציבור שלהם בור ונבער, כדי שימשיך להסתגר ולהיתמך כלכלית וחס וחלילה לא ייצא לעולם ויתחיל להתערות בו, אלה חסרי הערכים האמיתיים.
להתקיים מתרומות כפויות שלך ושלי, זה ערך יהודי שורשי?
הממ רעיון לא רע..חח
אם מישהו מוכן לשלם לי על להיות בקשר עם אלוהים
אתם לגמרי מוזמנים לפנות אלי
תעשי לי טובה,
באופן פטרנליסטי בתי ספר חילוניים מונעים כניסה של תכניות יהדות ולימוד תנ"ך ע"י רבנים
כי הם מפחדים מחזרה בתשובה או להתפס במערומיהם הערכיים
או סתם התנשאות.
אז ממי שוללים חופש בחירה?
חילוניים במדינת ישראל גדלים בבורות מחפירה לגבי יהדות בכלל ואנשים דתיים בפרט. נתקלתי בזה לא פעם.
ולתפיסתי בבית ספר צריך להתוות קו מוגדר. זה לא סופרמרקט לבחירה.
כשאתה באופן עקבי מגדיר לילד מה חשוב ומה נכון, יש סיכוי שהוא יפנים זאת.
אם אתה מראה לו המון אפשרויות לגיטימיות סביר להניח שילך לאיבוד בסוף.
הכל כמובן לפי הגיל של הילד, לא דומה לתמיד כיתה ג' לתלמיד כיתה י' וכו'.
בתור דתל"ש אני לא צריך לשאול אף אחד.
אתה לעומת זאת, ניזון רק מהתקשורת ומשמועות ובונה מהן תמונה כוללנית.
אני לא מתחרט לרגע שלמדתי בצעירותי במערכת חינוך דתית. כשחציתי את הקוים, ראיתי מהי רמת הבורות והערכים במגזר החילוני.
מתמטיקה אפשר ללמוד תמיד (עשיתי 4 יחידות בחצי שנת לימוד והוצאתי 90). בסיס הערכים והשפה הם מטענים שאתה נושא לכל החיים וקשה מאד לשנות אחר כך.
הצעה:
אולי לזרוק את זה לאורלי פדרבוש או למיקי רוזנטל או שאר תכניות התחקיר?
לסוג העיתונאות הזה יש כוח למנף תהליכים.
למרות שאם מדברים על אחריות חברתית, הסיפור של המובטלים הרבה יותר בוער בעיני.
אבל זה לא העניין בפוסט הזה.
גם אתה אתה טועה ומטעה. הויתור המוצהר הספציפי הזה אולי רלוונטי לכיתות ט' ומעלה, אבל כל מניעת החינוך השיטתית הזאת שכבר שנים לא עושים כלום לגביה היא רלוונטית לפלח הרבה יותר עצום של ילדים חרדים מכל הגילאים.
בוגר מערכת חינוך חרדית שכזאת מסיים י"ב שנות לימוד במקרה הטוב עם רמה של כיתה ד' באנגלית ובמתמטיקה.ואם תשאל קצת חוזרים בשאלה שמסתובבים פה מהקפה, תגלה שבהרבה מקרים מדובר באי-לימוד טוטאלי של שני התחומים. מהגן ועד גיל צבא.
אני חוזר על האמור בכתבה:
מדובר על כיתות ט' ומעלה.
הצעה טובה. מישהיא פה מתחילה אולי ליזום קמפיין חברתי מטעם משרד הפרסום הקרוב לתלוש המשכורת שלה?
אי אפשר פשוט להגיד להם שאלוהים אמר?
(זה קצת כמו "הרצל אמר" רק עם יותר הד, ועם סנה בוער)
את מכירה בי"ס דמוקרטי שמאפשר לילדים לבחור לא לדעת אנגלית ומתמטיקה ולו ברמה בסיסית של כיתה ד'? Do tell.
זה שאין להם אומץ להוציא את הערמונים מהאש, לא אומר שאנחנו לא צריכים להתעקש שיעשו את זה. כל שנה שעוברת במצב הזה מעמיקה את הנזק לשנים ארוכות, בעיקר כאשר מספר הילדים במוסדות החינוך האלו גדל משנה לשנה.
נכון הוא שחרדים שחזרו בשאלה מדברים הרבה על החסכים הבסיסיים שלהם בחשבון/אנגלית/הסטוריה ועוד. זה מפריע להם בהתחלה להשתלב בחברה.
אבל הבעייה היא שהסיטואציה הזו נוצרה בהסטוריה, ובהווה אין לאף אחד אומץ להוציא את הערמונים הללו מהאש.
מה גם שעשרות בתי ספר פרטיים נפתחים כמו "תלמודי תורה" ואין עליהם שום פיקוח. גיסי הקים בי"ס כזה ואני יודעת מה קורה שם. עד שלא יגיעו ל-66 תלמידים אין להם זכות לבקש הכרה ממשרד החינוך וכשיגיעו למספר הזה על הרשות להתחיל לתקצב אותם.
אגב להורים ששולחים לשם את בניהם זה נראה ממש בסדר גמור.
אני לא כל כך טועה...
אני מכירה בי"ס דמוקרטי שלא מכריח את תלמידיו לבחור בתכני ליבה. הם חופשיים לבחור כל תוכן ממגוון התכנים שמביא הצוות. מה שכן, יש מעקב לגבי כישורי שפה.
"נכון הוא שמשרד החינוך מאשר חינוך ביתי במקרים מסויימים ואישורים לויתור על תכנית ליבה לבתי ספר ספציפיים."
רוצה לתת דוגמא? האם יש עוד מקרים שבהם מאשרים למישהו למנוע מילדים יכולות בסיסיות כמו אנגלית וחשבון?
והנקודה הכלכלית היא בומרנג מאוד רציני - ילד בודד שלא מקבל כלים בסיסיים היום, עולה למדינה, בסבירות גבוהה מאוד, מאות אלפי שקלים בתמיכה לשארית ימיו.
וכשאני אומר "עולה למדינה" אני מתכוון אלייך ואליי.
כשלמשלם המיסים אין כסף לתמוך במאות אלפי קשישים שחיים מתחת לקו העוני, את ואני צריכים לצאת לרחובות כדי למנוע את הקטסטרופה הכלכלית הזאת שמשתמעת ממניעת חינוך בסיסי מעשרות אלפי ילדים.
לא מצליח להבין איך כולם פה שומרים על שיוויון נפש נוכח דבר כזה.
נכון הוא שמשרד החינוך מאשר חינוך ביתי במקרים מסויימים ואישורים לויתור על תכנית ליבה לבתי ספר ספציפיים.
אבל לא זה העניין במקרה זה.
כאן מדובר באוכלוסיה גדולה, מפולחת שסובלת מ"קיפוח ממסדי".
אבל
זו תוצאה ישירה של הסכמים קואליציונים ישנים
של הורדות ידיים בין מפלגתיות עבור טובות הנאה שונות,
אם השרה תחייב אותם על תכנית הליבה היא תיאלץ לתת להם כסף
להגביר את הפיקוח עליהם
להיות חשופה ללחצים והשמצות בפוליטיקה.
למה לה?
אכן כך. התרת עבריינות, תוך מתן תירוץ של חוסר מדומה ביכולת האכיפה, היא מאוד לא חינוכית.
הדס, את טועה ומטעה. אם תקראי את הפוסט, תשימי לב שאני מדבר על תכני הליבה. אותם תכנים מגדירים את מגבלות החופש בבחירת התכנים. תוסיפי מה שאת רוצה מעליהם, אבל אותם חייבים ללמד. לא מדובר באקדמיה, אלא ביכולתו הבסיסית של אדם להסתדר בחברה המודרנית.
כמו שניסחת את זה - "כאשר מוקנים הכלים הנכונים". הכלים הנכונים הללו כוללים מינימום של אנגלית ומינימום של יכולות חשבוניות.
"בעייתי בעיקר עבור אותם (בודדים) שכן מעוניינים בהשכלה רחבה יותר" - ילד לא אמור להיות מסוגל להחליט מרצונו על ויתור מוחלט על אפשרויות עתידיות. ולהורים של ילד כזה גם כן אסור לסגור לו את האפשרויות. בעשותם כן, הם עבריינים.
העובדה שעד כה לא לימדו במערכת ההיא את התכנים לא מפחיתה מטענותיי - יש לאכוף את תכני הליבה במינימום הנדרש באופן נחרץ.
ובהשוואה לבעיות האחרות במערכת החינוך, זאת ממש לא טיפה בים. זה הרבה יותר חמור מכל בעיה אחרת במערכת החינוך. זאת מניעת מערכת חינוך מאוכלוסיה שלמה של ילדים.
אתה מוזמן להביא דוגמא אחת. אין דוגמא שמגיעה לרמת תכני הליבה שיאפשרו לילד להסתדר בצורה בסיסית בחיים. וכשעשרות אלפי ילדים נדונים לחיי תלות על חשבונך וחשבוני, זה בהחלט שווה התלהמות.
אני שואל את עצמי אם קראת לפני שהגבת, או שמא קפצת ישר לסוף.
חוק חינוך חובה נועד להגן על הילד מפני הורים שחושבים שהוא לא צריך ללמוד את הבסיס שמוגדר בתכני הליבה.
אין מקום לאזכור מערכת ערכים בנושא זה - והערכים במקרה דנן הם שונים לחלוטין מערכי הדת היהודית. לפי ערכי הדת היהודית אדם לא אמור להתקיים מנדבות ומשנור.
וכשאתה אומר "מבחינתך לימוד זה רק אקדמיה", אתה חוטא ומחטיא - כמו שכתבתי בפוסט, גם בשביל קיום בסיסי בשוק התעסוקה בארץ, אפילו ללא הכשרות מקצועיות מיוחדות, אדם צריך את תכני הליבה הללו.
ברור שיש אנשים שונים ממני, אבל למדינה אסור לקבל את זה שיש הורים שחושבים שצריך למנוע מהילדים שלהם חינוך ליבתי, בדיוק כשם שאסור להורים שכאלה למנוע מילדיהם טיפול רפואי או קורת גג ומזון. כשהורה לא מצליח או לא רוצה לספק דברים בסיסיים שכאלו, רשויות הרווחה מתערבות. כך צריך להיות גם בנושא החינוך הליבתי.
מסכימה איתך.
ולו מהסיבה ששרת ה"חינוך" נקטה בגישה לא חינוכית.
את אלו הבעייתיים פתרה..
לא התמודדה.
וכך גם המורות בכיתות לא מתמודדות עם הבעייתיים.
אני לא כ"כ מסכימה.
אולי המקרה הפרטי הזה קצת מקומם כי הוא קשור לעוד כמה חובות שהמגזר הזה פטור מהן, אבל ככל שזה קשור למערכת החינוך, יש חלקים גדולים באוכ' שאינם מתחנכים במע' החינוך הממלכתית ויש להם חופש לבחור את התכנים.
ובכלל, מהם התכנים ש"מיישרים קו" אקדמי עבורינו? השוויון לאו דווקא קשור לתכנים.הוא קשור לכלים שמוקנים לנו. כאשר מוקנים הכלים הנכונים, שום צבירת ידע לא תעמוד בדרכו של אדם להצלחה.
בוקר טוב
בעייתי ולא בעייתי.
אין ספק שהעקרון בעייתי בעיקר עבור אותם (בודדים) שכן מעוניינים בהשכלה רחבה יותר.
במציאות נראה לי שגם ככה לא ממש למדו את התכנים הנ"ל ועכשיו הכול פשוט פומבי.
יש כל כך הרבה בעיות במערכת החינוך שלנו...לצערי עוד טיפה בים.
שלא בצורה פורמלית, תמיד היום מגזרים שונים בחברה הישראלית שקיבלו פטורים חריגים עד חריגים מאוד ממערכת החינוך הסדוקה שלנו.. שכללו בן השאר מפלט מלא מהדרישות הכוללניות.. טיפה של ים של פורמליות, בשדה מתלקח... לא שווה התלהמות..
לא מסכים איתך.
ראשית, הפטור הוא לא גורף ותקף רק ל-25,000 תלמידים בישיבות ספציפיות וגם זה רק מכיתה ט'.
חוץ מזה, צריך לדעת לקבל שיש אנשים שונים ממך:
מערכת הערכים שלהם שונה, החינוך שלהם שונה והשאיפות שלהם שונות.
לא מעניין אותם שוק העבודה, אלא לימוד וזה בסדר גמור בעיני. מבחינתך לימוד זה רק אקדמיה, מבחינתם זו ישיבה.
ההשוואות בסוף הפוסט שלך הן דמגוגיות.