כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג שלילית

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    נלבישך שלמת בטון ומלט

    58 תגובות   יום שישי , 17/7/09, 13:15

    הכביש הישן.

    כביש 4 - הקטע שבין צומת פרדיס לצומת בנימינה.

    העבודה שלי לוקחת אותי לסביבה הזאת, סביבה שפעם, בחלק אחר של חיי, גרתי בה.

    מישהו צבע את הדרך המקסימה הזאת באפור. והאפור היום אפור מאוד.

    פעם, כשעיתותיי היו בידי, אהבתי לנסוע שם, גם אם זה קצת האריך לי את הדרך.

    הפניות הקטנות לישובי הסביבה, מטעי הבננות, כרמים, יערות, ים מנצנץ מרחוק, הר נישא מעל.

    שקט. הרבה שקט.

    נכון, הכביש צר ומשובש, משאיות מאטות את מהירות הנסיעה, מחסום רכבת... ועדיין - שקט.

    משהו מנחם בטבע הזה, שבחלקו מצטייר בעיניי כפראי ובחלקו מבויית.

    בחודשים האחרונים עובדים שם, הפרדה מפלסית קוראים לזה.

    מישהו קורע את הנוף היפה הזה. מציב ניו ג'רסים מבוטנים ואפורים, מכסה את עלוות העלים בפודרה לבנה ומחניק את הנוף.

    כבר בקושי רואים את הים, והעצים כל כך עצובים.

    גם הקימו מתחם קניות חדש, כמקובל במקומותינו.

    עצוב לעבור שם.

    כל הפליאה וההוד נעלמו. נקברו.

    מישהו נוסע לפניי עם סטיקר על האוטו שלו- אני פרידמן גאה.

    ואני תוהה במה יש להתגאות כל כך.

    כאילו ששכחנו.

     

    אני מבינה שיש צורך בסלילת כבישים, בהרחבת נתיבים, בהפרדת מפלסים, בהקמת גשרים.

    מבינה וכואבת.

     

     

     

    המרחק בין הבית שלי למקום העבודה שלי הוא 90 ק"מ בקו אווירי. כל בוקר אני עולה על כביש 6 וחוצה את מרכז הארץ.

    אני יודעת, שלא הייתי יכולה לשמור על מקום העבודה שלי או לגור במקום אליו בחרתי לעבור אחרי גירושיי, אלמלא היה הכביש הזה (הרכבת, לצערי, מגוחך ככל שזה יישמע עדיין לא מספיק מהירה לי כמו הרכב).

    בכל בוקר אני חושבת על השדות שנחצו, בתי גידול שנהרסו וטבע שהתרוקן מהדרו, רק כי אני ושכמותי רוצים להגיע בנוחות ממקום למקום, והלב נחמץ.

    ועכשיו מרחיבים בו את הנתיבים. מדי יום אני נוסעת בתוך ענני אבק לבנים הפורצים מגלגלי משאיות.

     

    גם בעיר מגוריי, זו שרוממות קיימות בפיה, או לפחות, במקומוניה, חוצבים הרים.

    ממש מגלחים גבעות. בשביל בניין משרדים העתיד לקום בעיבורה של העיר, קדחו וחצבו ופוררו גבעה.

    והיתה כלא היתה.

    משאיות רוקנו שברי אדמה וזרקורים פצעו את הלילה. ככה שבועיים ימים, ללא הרף, וראו- איננה עוד.

    דווקא במקום ההוא הנושק ליער. דווקא במקום ההוא שם פגשתי לא אחת שועלים מאירי עיניים. דווקא שם.

     

    שכחנו, אני יודעת.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (58)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/12/10 17:14:
      ומה יהיה על אותם שועלים מאירי עיניים, אני שואל
        31/7/09 00:47:

      אני איתך,

      רק היום עברתי בכביש 4, מפרדס חנה, הבית, לכיוון פרדיס. לא יאמן מה הם עושים שם.

      איתך בכל מילה

        21/7/09 15:08:


      צמות, הכוונה הייתה צמות,

      ואישכהוא את לא נשמעת כמו בילבי אמיתית

      שהיא   כמו אלטרו אגו של כל נערה.

      והקשרים עם מר  נילסון, זה צריך להיבדק בנפרד

      :-)

        20/7/09 22:25:


      חס וחלילי מוותרת.

      למה בלהעליב?

      עונדת בגאון כל נמש ונמש.

      (וגם קוקיות. אבל זה רק למיטיבי לכת)

       

       

        20/7/09 22:11:


      מכיר אותו ,

      לא סומך עליו.

      נראה שאת מחביאה את הקוקיות

      תום נעורים ונאיביות.

      מוותרת על הנמשים

        20/7/09 20:52:


      לא אני!

      נשבעת.

      תשאל את מר נילסון.

       

      :)

       

        20/7/09 13:02:

      מישהו אמר בילבי?
        20/7/09 08:44:

      תודה לך

       

      וברוכה הבאה :)

        20/7/09 00:20:

      אהבתי והצטערתי עמך
        19/7/09 21:02:

      צטט: 77777777 2009-07-19 18:11:51

      צטט: לילית בת גרב 2009-07-19 10:26:15

      צטט: 77777777 2009-07-18 21:09:17

      צטט: לילית בת גרב 2009-07-18 14:01:13

      צטט: 77777777 2009-07-17 23:16:35


      האם הוא תבנית נוף מולדתו.

      אין על התבנית שלך וגם על ההתבוננות :)

       

      מצאתי ת'דלת :))

       

      תודה..

       

       

      אם מתחשק לך לפעמים לפתוח את דלת הקסמים... בואי ואתן לך מפתח :)

       

      עזוב.

      אני מכירה אותי, זו בטח תהיה דלת קסמים של איזה מכשף מרושע.

      עדיף ככה.

       

      :)

       

       

      זה בכלל היה איזה שחקן בתכנית טלויזיה בחופש הגדול שדומה לאלכס אנסקי אבל לא הוא, נדמה לי שהוא כבר לא איתנו..

       

      אה- הא!

      יא קטן אמונה שכמותך.

      חשבת שלא הבנתי לאן כיוונת...

       

      ואם אני אומרת שאולי ייצא מכשף מרושע, אז אולי יצא!

       

      <כה אמרה הלילית>

       

        19/7/09 21:00:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2009-07-19 17:53:02


      כה קטנים אנו יקירתי, לא רק נוכח הדר הטבע ההולך ומתכסה "אבקה לבנה" אלא בעיקר (למצער) נוכח אלו המכסים אותו...

      זו בדיוק הסיבה בעטיה ברחתי כל עוד נקייה עלוותי מאבק ורוחי צלולה בי, מן המרכז, אל סוף העולם שמאלה ואז גם למעלה, גבוה גבוה אל ראש ההר.

      דברים שלא רואים מכאן, לא רואים!, נקודה.

      ומאחר ואין בכוחי לשנות זאת, די לי בכך (שוב למצער).

      חוששני כי אני בין היחידים, אם בכלל, שאינם מייחלים להגעתה של הרכבת, או לחילופין כביש 6 לכאן...

      בואי לבקר יקירתי, כאן לא רואים, גם לא שומעים...

       

      אני אזכור את ההזמנה הזאת, בני :)

      אלו באמת ימים של "לברוח" אצלי... אולי באמת אני צריכה לצאת לחופשה איפושהו.

       

      }{

       

       

        19/7/09 20:59:

      צטט: שייכת לעצמי 6 2009-07-19 13:44:38


      אכן עולם הולך ונעלם

      יזמי נדל"ן שמשתלטים על כל חלקה טובה

      באמת עצוב:)

       

      בסוף באמת נשאר רק עם אפור בעיניים :(

       

        19/7/09 19:15:

      צטט: 77777777 2009-07-19 18:11:51

      צטט: לילית בת גרב 2009-07-19 10:26:15

      צטט: 77777777 2009-07-18 21:09:17

      צטט: לילית בת גרב 2009-07-18 14:01:13

      צטט: 77777777 2009-07-17 23:16:35


      האם הוא תבנית נוף מולדתו.

      אין על התבנית שלך וגם על ההתבוננות :)

       

      מצאתי ת'דלת :))

       

      תודה..

       

       

      אם מתחשק לך לפעמים לפתוח את דלת הקסמים... בואי ואתן לך מפתח :)

       

      עזוב.

      אני מכירה אותי, זו בטח תהיה דלת קסמים של איזה מכשף מרושע.

      עדיף ככה.

       

      :)

       

       

      זה בכלל היה איזה שחקן בתכנית טלויזיה בחופש הגדול שדומה לאלכס אנסקי אבל לא הוא, נדמה לי שהוא כבר לא איתנו..

       

      גדעון זינגר חי ונושם.

       

      שיהיה בריא

       

       

       

      ובאשר לתוכנית:

       

      http://www.23tv.co.il/316-he/Tachi.aspx

       

       

       

        19/7/09 18:11:

      צטט: לילית בת גרב 2009-07-19 10:26:15

      צטט: 77777777 2009-07-18 21:09:17

      צטט: לילית בת גרב 2009-07-18 14:01:13

      צטט: 77777777 2009-07-17 23:16:35


      האם הוא תבנית נוף מולדתו.

      אין על התבנית שלך וגם על ההתבוננות :)

       

      מצאתי ת'דלת :))

       

      תודה..

       

       

      אם מתחשק לך לפעמים לפתוח את דלת הקסמים... בואי ואתן לך מפתח :)

       

      עזוב.

      אני מכירה אותי, זו בטח תהיה דלת קסמים של איזה מכשף מרושע.

      עדיף ככה.

       

      :)

       

       

      זה בכלל היה איזה שחקן בתכנית טלויזיה בחופש הגדול שדומה לאלכס אנסקי אבל לא הוא, נדמה לי שהוא כבר לא איתנו..


      כה קטנים אנו יקירתי, לא רק נוכח הדר הטבע ההולך ומתכסה "אבקה לבנה" אלא בעיקר (למצער) נוכח אלו המכסים אותו...

      זו בדיוק הסיבה בעטיה ברחתי כל עוד נקייה עלוותי מאבק ורוחי צלולה בי, מן המרכז, אל סוף העולם שמאלה ואז גם למעלה, גבוה גבוה אל ראש ההר.

      דברים שלא רואים מכאן, לא רואים!, נקודה.

      ומאחר ואין בכוחי לשנות זאת, די לי בכך (שוב למצער).

      חוששני כי אני בין היחידים, אם בכלל, שאינם מייחלים להגעתה של הרכבת, או לחילופין כביש 6 לכאן...

      בואי לבקר יקירתי, כאן לא רואים, גם לא שומעים...

       

        19/7/09 13:44:


      אכן עולם הולך ונעלם

      יזמי נדל"ן שמשתלטים על כל חלקה טובה

      באמת עצוב:)

        19/7/09 13:28:


      כבת להורים יוצאי צ'כיה מצד אחד ויליד הונגריה מצד אחר, וכחובבת מושבעת של גפילטע פיש, הדבר האחרון שאפשר להגיד עליי הוא שיש לי משהו נגד אשכנזים. אין לי שום דבר נגד אף אחד.

      נסחפת קצת, לא?

       

      צרמה בעיניי ה"גאווה" אל מול ההרס שראיתי באותה הנסיעה.

       

      וכן, מגוחך בעיניי הסטיקר.

      פרידמניזם" לא מייצג אותי

      כמו ש"בובליליזם" לא מייצג יוצאי עדות אחרות.

      יש לי מחשבות למה אדם נזקק לשים סטיקר שכזה על רכבו, אבל אני אשמור אותן לעצמי.

       

      אבל נחמד שנזעקת וקפצת לבקר.

      יום טוב.

        19/7/09 13:08:


      "מישהו נוסע לפניי עם סטיקר על האוטו שלו- אני פרידמן גאה.

       ואני תוהה במה יש להתגאות כל כך. "

      לא כל כך הבנתי. תוכלי להסביר? יש לך משהו נגד אשכנזים?

      בדיוק עבור גזענות פנימית ישראלית אנשים שמים

      את הסטיקרים הללו.

        19/7/09 10:26:

      צטט: תומאס.ל 2009-07-19 07:02:26

      כתוב יפה.

      נהניתי לקרוא.

      שבוע טוב.

       

       

       

      תודה, תומאס.

      יום יפה

        19/7/09 10:26:

      צטט: 77777777 2009-07-18 21:09:17

      צטט: לילית בת גרב 2009-07-18 14:01:13

      צטט: 77777777 2009-07-17 23:16:35


      האם הוא תבנית נוף מולדתו.

      אין על התבנית שלך וגם על ההתבוננות :)

       

      מצאתי ת'דלת :))

       

      תודה..

       

       

      אם מתחשק לך לפעמים לפתוח את דלת הקסמים... בואי ואתן לך מפתח :)

       

      עזוב.

      אני מכירה אותי, זו בטח תהיה דלת קסמים של איזה מכשף מרושע.

      עדיף ככה.

       

      :)

        19/7/09 10:25:

      צטט: חנן הראל 2009-07-18 19:12:42

      זה הפרידמנים אשמים.

       

      גאווה ודעה קדומה?

      :)

       

      בוקר טוב

       

        19/7/09 10:24:

      צטט: headcoach 2009-07-18 17:47:25


      הגעגועים לזכרונות העבר הם כמו אנטיביוטיקה למציאות של היום.

      מציאות נושכת.

       

      חוץ מזה, אני גם שונא את זה שהמציא את המראה.

      לך תסביר את הקמטים.:)

       

       

      ולא שיש לנו בעיה עם נשיכות..

       

      בוקר טוף

      :)

        19/7/09 07:02:

      כתוב יפה.

      נהניתי לקרוא.

      שבוע טוב.

       

        18/7/09 21:09:

      צטט: לילית בת גרב 2009-07-18 14:01:13

      צטט: 77777777 2009-07-17 23:16:35


      האם הוא תבנית נוף מולדתו.

      אין על התבנית שלך וגם על ההתבוננות :)

       

      מצאתי ת'דלת :))

       

      תודה..

       

       

      אם מתחשק לך לפעמים לפתוח את דלת הקסמים... בואי ואתן לך מפתח :)

        18/7/09 19:12:
      זה הפרידמנים אשמים.
        18/7/09 17:47:


      הגעגועים לזכרונות העבר הם כמו אנטיביוטיקה למציאות של היום.

      מציאות נושכת.

       

      חוץ מזה, אני גם שונא את זה שהמציא את המראה.

      לך תסביר את הקמטים.:)

        18/7/09 16:28:

      צטט: גדי4 2009-07-18 15:23:51


      מעט אנשים רגישים לסביבה בצורה כול כך אמיתית ויפה...

      כבר שכחנו איך האיזור הזה נראה לפני והוא הולך ומתמלא לכולנו בכבישים/גשרים/מחלפים..

      ייש רכוח..העלת זכרונות טובים ויפים

       

       

      תודה :)

       

        18/7/09 16:27:

      צטט: דאז 2009-07-18 12:26:33

      צטט: נירניר001 2009-07-17 13:49:04

      מי צריך ים?

      מי צריך ירוק?

      אפשר לצבוע קיר בבית בירוק

      לקנות מוסיקה של גלי ים

      מטהר אויר ריחני בריח הדרים

      ולנעור כמו חמור

      כי הפכנו חמורים.

       

       

       אגב: לבשרך - אמור היה כבר להיפתח מחלף המחבר את כביש 6 לכביש יקנעם - זכרון יעקב.

      את הקטע לעיל הרגשתי חובה לצטט. בהסתייגות אחת: בסרטים המצויירים הלא בנאליים לא החמורים הן החיות ה"טרוליות"  אלא החזיר, הקרנף [אצל יונסקו] . חמור דווקא יכל להפתיע.

      חשבתי שתכתבי על הסבל בהמתנה אגב ביצוע העבודות. אבל זה אכן נגמר, ברובו. אי אפשר לראות את הים ממרומי הגשר? 

      אני יודעת. קטע 18. אני עוברת שם ורואה את קצב התקדמות העבודות.

       

      אם אני לא טועה, מהגשרון אפשר לראות את ג'סר אלזרקא (שלה מגיע פוסט בפני עצמו), אבל אם אעבור שם בקרוב, אבדוק ואדווח :)

       

       

        18/7/09 16:24:

      צטט: לא באה 2009-07-18 10:41:05


      איזה מזל יש לנו שאף אחד לא יכול להלביש לנו גם את הזכרונות בבטון ולסלול בהם כבישים במקום הגבעות הירוקות שיש שם.

       

       

       

      זו אחת משיטות החיסול של המאפיה, לא?

       

      :))

       

      צודקת.

       

        18/7/09 16:23:

      צטט: שאול הוד 2009-07-18 02:31:36


      זה מחיר האורבניזציה והצורך בנוחות.

      ובל נשכח את כמות כלי הרכב האדירה שצריכה קרקע לגלגליה..

      למזלנו עדיין יש את הנגב והערבה.. וגם רמת הגולן(עד שמישהו יחזיר לאסד)

       

       

      טוב, בוא לא נפתח פה לשטן...

       

       

        18/7/09 15:23:


      מעט אנשים רגישים לסביבה בצורה כול כך אמיתית ויפה...

      כבר שכחנו איך האיזור הזה נראה לפני והוא הולך ומתמלא לכולנו בכבישים/גשרים/מחלפים..

      ייש רכוח..העלת זכרונות טובים ויפים

        18/7/09 14:04:

      צטט: פיני1 2009-07-18 01:26:30

      היום כבר לא כותבים שירים על ההר הירוק תמיד,מפני שהוא כבר לא,וגם הסביבה הזאת המוכרת לי היטב משתנה לאפור צמנט עם אריחי קרמיקה וחבל, ייתכן ואין ברירה וחיבים לפתח,אבל התחושה שלי היא שניתן לעשות את העבודה עם מזעור הנזקים לסביבה,ומתן אישור פיתוח רק למשהו חיוני.

       

       

      צודק צודק צודק

       

      תודה :)

        18/7/09 14:03:

      צטט: יפה שליי 2009-07-17 23:54:40


      מבינה לליבך

       

      גרה בפרדס חנה כרכור והגעתי לשם בגלל הירוק

      צריכה אדמה תחת רגלי

      וירוק בעיניים

      כלב בחצר ולראות את השמיים

      (לא התכוונתי יצא חרוז)

      ברחתי מתל אביב שם נולדתי וגדלתי

      ונדמה שהבטון נוסע מאיים אחרי

      כביש שש ,הדרך בכביש הישן צפונה ,צומת בנימינה

      שינו את נופי הנסיעה

      אפילו את הים בקושי רואים

       

       

      אז בערב מתכנסת בחצר הפרטית שלי תחת גפני

      ומקווה שיום אחד לא אקום

      וחתיכת בטון תצוץ מולי

       

      בינתיים מנסה לראות ירוק כמה שאפשר

       

                     *

       

       

      יה!

      אנחנו יותר קרובות ממה שאת מדמיינת.

      לפרדס חנה יש אצלי פינה חמה שמורה בלב, בהזדמנות אספר לך :))

       

      }{

        18/7/09 14:01:

      צטט: 77777777 2009-07-17 23:16:35


      האם הוא תבנית נוף מולדתו.

      אין על התבנית שלך וגם על ההתבוננות :)

       

      מצאתי ת'דלת :))

       

      תודה..

       

        18/7/09 12:26:

      צטט: נירניר001 2009-07-17 13:49:04

      מי צריך ים?

      מי צריך ירוק?

      אפשר לצבוע קיר בבית בירוק

      לקנות מוסיקה של גלי ים

      מטהר אויר ריחני בריח הדרים

      ולנעור כמו חמור

      כי הפכנו חמורים.

       

       

       אגב: לבשרך - אמור היה כבר להיפתח מחלף המחבר את כביש 6 לכביש יקנעם - זכרון יעקב.

       

      את הקטע לעיל הרגשתי חובה לצטט. בהסתייגות אחת: בסרטים המצויירים הלא בנאליים לא החמורים הן החיות ה"טרוליות"  אלא החזיר, הקרנף [אצל יונסקו] . חמור דווקא יכל להפתיע.

       

      חשבתי שתכתבי על הסבל בהמתנה אגב ביצוע העבודות. אבל זה אכן נגמר, ברובו. אי אפשר לראות את הים ממרומי הגשר? 

        18/7/09 10:41:


      איזה מזל יש לנו שאף אחד לא יכול להלביש לנו גם את הזכרונות בבטון ולסלול בהם כבישים במקום הגבעות הירוקות שיש שם.

       

       

        18/7/09 09:21:

      צטט: bonbonyetta 2009-07-17 19:15:36


      שלום

      אני מבינה את הצורך של הדברים אך לא משלימה אתם כמוך, חושבת שאפשר לעשות זאת אחרת, יותר בהתחשבות.

      אנו מפסידים כל כך הרבה. בסוף נשאר רק עם אפור, בטון ושחור של זיהום.

      כורתים את הענף עליו יושבים, כל כך עצוב

       

      מסכימה איתך.

      אני התייחסתי לדברים שהם סוג של עובדה מוגמרת.

       

      עצוב, ללא ספק

        18/7/09 09:20:

      צטט: ORI34 2009-07-17 18:58:29

      עשית לי צמרמורת. העלת בי געגוע....

      הדרך לבית שלי, הדרך לעיר הולדתי, הדרך לעיר שרק שם הנשמה שלי שלווה....

      כואב מה שאת כותבת, כנראה שהרבה זמן לא נסעתי על הכביש הצר הזה כי לא זכורים נופים מדהימים כאלה שאפשר לגעת בהם כשאת עדיין ברכב. רק להוציא את היד ולקטוף בננה....

      עוד קצת וזה יחזור לקדמותו, אני מקווה.....

       

       

       

      לקדמותו זה כבר לא יחזור.

      הרימו גשר, בנו גדרות

      הרחיקו אותנו מהטבע, מהאדמה.

       

      תעברי בסביבה

      ואולי נפגש לקפה :)

      שבת שלום

       

        18/7/09 09:18:

      צטט: לולה lola 2009-07-17 18:46:59

      כל פעם שאני עוברת ליד בור שפערה בהר מחצבה

      ליבי נחמץ

       

       


      כן, אלו בהחלט פצעים מכוערים.

      מהסוג שאומר- לא תוכלו להימלט מהבושה.

       

      שבת שלום, יקירתי

      }{

        18/7/09 09:16:

      צטט: עודד השודד 2009-07-17 18:22:46

      שכחנו וגם לא עשינו דבר. למזלי אני גר בגליל וכאן יש עדיין טבע ונוף וגם מלחמה על כל שעל שמנסים להפוך - לפעמים בהצלחה - לשלמת אבן ובטון. תודה שהחזרת את הנושא הכאוב למודעות שלנו  *

       

       


      תודה לך, עודד

      שבת שלום

        18/7/09 09:13:

      צטט: דני ר. 2009-07-17 17:59:15


      בקיצור, חיפאית :)

      חחחחחחחחחח

      ממש לא :))

       

      ואחרי ירושלים, חיפה זו העיר השניה בארץ שאני לא אוהבת.

      אם כי פוקדת אותה אחת לכמה זמן (ראבוטה..)

       

       

       

       

        18/7/09 09:12:

      צטט: קאשי זקש' 2009-07-17 17:23:40


      כך אנחנו ..

      נולדנו בכדי למות .

      כל יום אנחנו מגלחים ומוחקים פינה חדשה של טבע, של אזור מחיה

      זאת  בשם הקידמה והעתיד האפור שכולו בטון וזכוכית אטומה .

       

      יום יבוא ונכדנו יצטערו שהיינו כה טיפשים ,עבורם . 

       

       

      אני חושבת שהילדים שלנו כבר מצטערים.

       

      שבת שלום, איש }[

       

        18/7/09 09:11:

      צטט: פ@וט ריקי 2009-07-17 16:51:07

      הרגישות שלך נדירה.רק בודדים לדעתי יכולים לחוש בה באופן כל כך חד כמו שאני מרגישה שאני קוראת אותך על כל נושא שאת כותבת.

      כל כך מתחברת אליך תמיד.בכל מצב.

      ואת תמיד כותבת בצורה כל כך ציורית מלאת אהבה וזיכרונות שאת נוצרת בקסם מיוחד שפשוט אין עליך.

       

      ישבתי לקרוא ופשוט ראיתי את התמונה של המקום לפני :)

      עונג שבת היה לצלול כאן לקצת ב42 מעלות שעשו אותי היום חסרת מנוחה, אנחנו תחת מכת חום נוראית באירופה המזרחית.

      תודה על הפוסט הזה יפה שלי.

       

      שבת שלום }{

       

      קראתי אותך ואז התחלתי לדמיין אותך עם שנורקל צוללת :-P

      תודה, יקירתי

      שתהיה לכם שבת שלום

      ושגל החום המטורף הזה יחלוף מעליכם

      }{

        18/7/09 02:31:


      זה מחיר האורבניזציה והצורך בנוחות.

      ובל נשכח את כמות כלי הרכב האדירה שצריכה קרקע לגלגליה..

      למזלנו עדיין יש את הנגב והערבה.. וגם רמת הגולן(עד שמישהו יחזיר לאסד)

        18/7/09 01:26:
      היום כבר לא כותבים שירים על ההר הירוק תמיד,מפני שהוא כבר לא,וגם הסביבה הזאת המוכרת לי היטב משתנה לאפור צמנט עם אריחי קרמיקה וחבל, ייתכן ואין ברירה וחיבים לפתח,אבל התחושה שלי היא שניתן לעשות את העבודה עם מזעור הנזקים לסביבה,ומתן אישור פיתוח רק למשהו חיוני.
        17/7/09 23:54:


      מבינה לליבך

       

      גרה בפרדס חנה כרכור והגעתי לשם בגלל הירוק

      צריכה אדמה תחת רגלי

      וירוק בעיניים

      כלב בחצר ולראות את השמיים

      (לא התכוונתי יצא חרוז)

      ברחתי מתל אביב שם נולדתי וגדלתי

      ונדמה שהבטון נוסע מאיים אחרי

      כביש שש ,הדרך בכביש הישן צפונה ,צומת בנימינה

      שינו את נופי הנסיעה

      אפילו את הים בקושי רואים

       

       

      אז בערב מתכנסת בחצר הפרטית שלי תחת גפני

      ומקווה שיום אחד לא אקום

      וחתיכת בטון תצוץ מולי

       

      בינתיים מנסה לראות ירוק כמה שאפשר

       

                     *

       

        17/7/09 23:16:


      האם הוא תבנית נוף מולדתו.

      אין על התבנית שלך וגם על ההתבוננות :)

        17/7/09 19:15:


      שלום

      אני מבינה את הצורך של הדברים אך לא משלימה אתם כמוך, חושבת שאפשר לעשות זאת אחרת, יותר בהתחשבות.

      אנו מפסידים כל כך הרבה. בסוף נשאר רק עם אפור, בטון ושחור של זיהום.

      כורתים את הענף עליו יושבים, כל כך עצוב

        17/7/09 18:58:

      עשית לי צמרמורת. העלת בי געגוע....

      הדרך לבית שלי, הדרך לעיר הולדתי, הדרך לעיר שרק שם הנשמה שלי שלווה....

      כואב מה שאת כותבת, כנראה שהרבה זמן לא נסעתי על הכביש הצר הזה כי לא זכורים נופים מדהימים כאלה שאפשר לגעת בהם כשאת עדיין ברכב. רק להוציא את היד ולקטוף בננה....

      עוד קצת וזה יחזור לקדמותו, אני מקווה.....

       

        17/7/09 18:46:

      כל פעם שאני עוברת ליד בור שפערה בהר מחצבה

      ליבי נחמץ

        17/7/09 18:36:

      צטט: עודד השודד 2009-07-17 18:22:46

      שכחנו וגם לא עשינו דבר. למזלי אני גר בגליל וכאן יש עדיין טבע ונוף וגם מלחמה על כל שעל שמנסים להפוך - לפעמים בהצלחה - לשלמת אבן ובטון. תודה שהחזרת את הנושא הכאוב למודעות שלנו  *

       

      ואתה, אם אני לא טועה, מכיר מקרוב את המלחמה.

      סיבוב איילת השחר?

       

      חוליותי לשעבר

        17/7/09 18:22:
      שכחנו וגם לא עשינו דבר. למזלי אני גר בגליל וכאן יש עדיין טבע ונוף וגם מלחמה על כל שעל שמנסים להפוך - לפעמים בהצלחה - לשלמת אבן ובטון. תודה שהחזרת את הנושא הכאוב למודעות שלנו  *
        17/7/09 17:59:

      בקיצור, חיפאית :)
        17/7/09 17:58:


      אין מה לעשות, אנחנו חיים בעולם מודרני והמדינה שלנו משמינה מכל בחינה תודה לאל.

       

      אני מבין את התחושות שלך,  יפה כתבת.

       

      רק שלא יגעו לי בנגב.

       

      חיוך

       

        17/7/09 17:23:


      כך אנחנו ..

      נולדנו בכדי למות .

      כל יום אנחנו מגלחים ומוחקים פינה חדשה של טבע, של אזור מחיה

      זאת  בשם הקידמה והעתיד האפור שכולו בטון וזכוכית אטומה .

       

      יום יבוא ונכדנו יצטערו שהיינו כה טיפשים ,עבורם . 

       

        17/7/09 16:51:

      הרגישות שלך נדירה.רק בודדים לדעתי יכולים לחוש בה באופן כל כך חד כמו שאני מרגישה שאני קוראת אותך על כל נושא שאת כותבת.

      כל כך מתחברת אליך תמיד.בכל מצב.

      ואת תמיד כותבת בצורה כל כך ציורית מלאת אהבה וזיכרונות שאת נוצרת בקסם מיוחד שפשוט אין עליך.

       

      ישבתי לקרוא ופשוט ראיתי את התמונה של המקום לפני :)

      עונג שבת היה לצלול כאן לקצת ב42 מעלות שעשו אותי היום חסרת מנוחה, אנחנו תחת מכת חום נוראית באירופה המזרחית.

      תודה על הפוסט הזה יפה שלי.

       

      שבת שלום }{

        17/7/09 16:47:

      טוב... זו גם דרך.

       

      שבת שלום

      (אי אה)

        17/7/09 13:49:

      מי צריך ים?

      מי צריך ירוק?

      אפשר לצבוע קיר בבית בירוק

      לקנות מוסיקה של גלי ים

      מטהר אויר ריחני בריח הדרים

      ולנעור כמו חמור

      כי הפכנו חמורים.

       

      פרופיל

      לילית בת גרב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין