בזמן ההווה
 

כאן ועכשיו

יושבת מול מסך של מחשב

מתלבטת האם "לשפוך" מילותיי שלי 
 

 לדף וירטואלי.

אישית אוהבת את שיטת הדף  והעט שתמיד

נמצאים קרוב אליי

לא מנסה להבין מעבר למילים שנרקמות

על הדף.

 מביטה במילותיי

הרי הן תמיד ברורות

גלויות ומופצות תחת אור החיים

 אני כותבת הרבה 

 ולעיתים לא כותבת כלל

מגירה של שירים די עמוסה

בזמן של שמחה

עצב או סתם רגע פנוי

לומדת על עצמי

ועל סובביי

לא מנסה להבין

מעבר למה שנכתב
 

כאן והרגע
 

קשובה למה שעולה בי הרגע

דיבור קטן של עצמי

וכבר מרגישה מלאות מחודשת

טעינה של כתיבה.