חברים באש ובמים פרק ב'

לצפייה במסך מלא

חברים באש ובמים פרק ב'

‎31

תכנים אישיים

66 תגובות יום שישי , 17/7/09, 19:55

לאחר חודשים רבים, איתרתי את מוטי וקבענו להיפגש ולגשר על פערים שנוצרו בנתק הארוך שנוצר ביני לבינו.

היום המיוחל הגיע, בבוקר הנעתי את רכבי ושמתי את פעמי לכיוון עיר בירתנו, ירושלים.בעליות לשער הגיא, הרמתי צלצול למוטי ומסרתי לו כי בתוך כמה דקות אגיע לעיר ומוטי הפנה אותי למסעדה שבה נשב לאכול צהרים ואחר כך נמשיך את פגישתנו.

הגעתי למקום שנקבע, מוטי כבר המתין לי, חיבוק חם וחיוכים רבים ליוו את המפגש המחודש, הרי אני והוא כבר כמה עשורים יחד ושום דבר לא יפריד בניינו. התיישבנו והזמנו לאכול תוך כידיי שאני פותח בשיחה על היעלמותו הפתאומית ודורש לדעת מה עבר עליו שנעלם כך פתאום. מוטי החל לשאול על מה קרה בחודשים שלו התראינו ואני מייד החלתי לספר הכול, על סיום שירותי, החוויה שחוויתי, המצב בבית, החברה שנפתחה, עסקי הנדל"ן ועוד, כך במשך כחצי שעה ותוך כידיי הארוחה שהוגשה בטוב טעם.

סיפרתי בהרחבה את שעבר עליי בתקופה זו ולאחר מכן, ביקשתי ממוטי שיסביר לי למה נעלם ומה קרה שכך התעלם מכול הניסיונות שלי ליצור עימי קשר. מוטי החל לספר את שעבר עליי במשך שעה ארוכה ואני הקשבתי בשקיקה ובפליאה לאיש הגדול והמיוחד הזה.

תחילה סיפר לי את מה שעבר עליו במערכת הבחירות שבהם התמודד ולבסוף לא זכה. את הכנסים הרבים שערך, את ההצלחות לצד הכישלונות, את היריבות הגדולה עם המתמודד שזכה, את זה ששרפו לו את אחד ממטות הבחירות שלו , את האיומים הרבים שקיבל ולבסוף אחרי ההפסד הצורב את "הבור" התקציבי שנפער ואיתו חובות של מאות אלפי שקלים.

לאחר מכן סיפר לי על הירידה הגדולה בהכנסות בעסק שלו שנוצר מחוסר הטיפול האישי שלו בחודשים שבהם התמודד ומשם עבר לספר לי על הוריו. אמו חולה בדיאליזה ומצבה מחמיר בתקופה הזו ומייד בסיום הבחירות, התגלה כי אביו חולה במחלת הסרטן וכי הגידול הינו ממאיר ובכול יום הוא מסיע אותו להקרנות בבתי חולים בארץ, מה שלא מאפשר לו לחזור לחיים רגילים ומה שאומר כי ימיו של אביו ספורים. מוטי סיפר בעצב רב את הדברים, עינו היו כבויות לחלוטין ודיבר לאט מה שהעיד כי מאוד קשה לו בתקופה זו.

לאחר כשעה שבה אכלנו לצד שיחתנו, קיבל מוטי פלא' מאביו שקרא לו לחזור אל בית החולים לאסוף אותו הביתה. מוטי הודיע לי שעליו לעזוב אך קבע עימי בבית קפה בסטף שלמרגלות הרי ירושלים. עזבנו את המסעדה ביחד ושמתי פעמיי לסטף תוך כידיי שאני מהרהר על אודות מוטי ומה שעבר בתקופה הקשה הזו.

לצד הצער והקושי שמוטי סיפר את סיפורו, ראיתי גם את הנחישות והכוח שמוטי המשיך להפגין תוך כידיי כך שהוא מספר את הסיפור. הרגשתי שזה לא סוף הסיפור כי הרי מוטי אמר שיש עוד נושאים שצריך לשוחח עליהם ולכן קבענו בעוד שעה מפגש נוסף.

הגעתי לבית הקפה בסטף ומייד התפעלתי מהמקום, מהנוף ומהרוגע ששידר, מקום ציורי מה שהשרה עליי מייד אווירת רוגע ושקט. התיישבתי, הזמנתי לשתות קר ומייד חשתי כי עליי לכתוב פרק נוסף שלא קשור כלל לסיפור על אהבת חיי, סיפור שחוויתי בשבת יחד עם א. לפני כשנה וחצי באזור הזה. התיישבתי והכתיבה זרמה במהירות עצומה תוך כידיי תיאורים מדויקים שנכתבים זה אחר זה בסיפור האהבה שכותב. תחושה מדהימה,

מוחי קודח במחשבות על אודות מוטי והעובר עליו ולצד זה אני כותב פרק נוסף, מדהים על אהבה שחוויתי ושבגינה אני כותב ספר בימים אלו. שני דברים מנוגדים לחלוטין זה מזה, מוזר לי הדבר אך כך זה יצא.

המשכתי בכתיבה ובציפייה להגעתו של מוטי. שעה חלפה וכאילו לא עברה דקה, הספקתי המון, להגיע למקום, לשתות למכביר, לכתוב פרק מדהים בעיניי על אהבה מיוחדת וכמובן לעבד ולעקל את כלל הנתונים שמוטי סיפר בסיפורו. שעת צהרים מאוחרת והשמש במרום, אני בבית קפה מיוחד ורגוע ובהמתנה למוטי שיגיע על מנת שאוכל להשלים את הסיפור ולנסות להבין איך אפשר לעזור לו כי הרי אנו חברים ולחברים צריך לעזור בכול מצב.

בפרק הבא אכתוב את המשך סיפורו של מוטי ומה בכוונתי לעשות על מנת לעזור לו.......

דרג את התוכן: