אחרי לא מעט פוסטים שקראתי התעוררו בי מילים של שיר שאני אוהבת.
And have you ever wanted something so badly that it possessed your body & your soul through the night & through the day until you finally get it! And then you realise that it wasn't what you wanted after all. And then those selfsame sickly little thoughts now go & attach themselves to something........or somebody....new! And the whole goddamn thing starts all over again. Well, I've been crushing the symptoms but I can't locate the cause. Could God really be so cruel? To give us feelings that could never be fulfilled. Baby! I've got my sights set on you. I've got my sight set on you And someday, someday, someday, you'll come my way. But when you put your arms around me I'll be looking over your shoulder for something new cause I ain't ever found peace upon the breast of a girl I ain't ever found peace with the religion of the world I ain't ever found peace at the bottom of a glass sometimes it seems the more I ask for the less I receive sometimes it seems the more I ask for the less I receive The only true freedom is freedom from the heart's desires & the only true happiness....this way lies. ***
ואיך זה שלהקה שמיימית משנות השמונים הצליחה לבטא כבר אז מסר שיתאים כל כך למציאות העייפה שלנו.
איכשהו נראה לי (ומן הסתם משתמע בשיר) שעודף של אפשרויות ועודף של אתגרים, מוצרים, עטיפות, יצורים יפים, והחיפוש היומיומי האינסופי הזה לא מניח לנו וכל זה במקום ליהנות מכל מה שכבר מונח לידנו. תגידו שאני אקסטרה אופטימית בזכות אדים כימיים, הורמונים חודשיים או פשוט פרוזק.
אבל אני אתעקש שלא יכול להיות שנולדנו בשביל לסבול ולהתייאש מחיפוש תמידי של מה שטרם ראינו. |