שושי שמיר
פוסטים פופולאריים
-
סימנים פשוטים: שירה צריכה קהל אנונימי
21/5/10 | 912 צפיות
-
שיר אהבת המשוררת
8/12/12 | 797 צפיות
-
מזל טוב לצבעוני שחור צבעוני
19/3/09 | 5786 צפיות
-
סימנים פשוטים: היי שלום
2/6/12 | 966 צפיות
-
שירי מקום לתיקון: מושבת קוורץ
28/10/09 | 988 צפיות
-
סיפור: דלת סגורה בחדר של ילדה
8/10/09 | 1335 צפיות
פוסטים אחרונים
- שיר - ע'גמי 5/1/14
- דיני לכתוב 29/12/13
- מחפשת שֵׁם 23/12/13
- שיר - אילמת לא מלידה 13/12/13
- שיר - מה תעשו לי? 6/12/13
- בכה בחה בחק 29/11/13
0
שירי מפת הרֵיק: שְׁאוֹלוֹת
תולדות התום שְׁאוֹלוֹת לְמַשָּׁל: כַּמָּה קוֹצִים צָרִיךְ קִיפּוֹד לַעֲקוֹר מִבְּשָׂרוֹ אִם הוּא רוֹצֶה לְהַגִּישׁ אֶת עוֹרוֹ לִלְטִיפָה? הַדָּם שֶׁיִישָׁפֵךְ שָׁוֶוה אֶת הַקְּטִיפָה? תִּהְיֶה קְטִיפָה?
עוֹד לְמַשָׁל אֶחָד: יֶלֶד מֵת נִשְׁאָר בְּגִילוֹ? וְאִם יִישָׂרֵף עַד דַק בֵּן כַּמָּה הָאֵפֵר? מִשְׁתַּלֵּם לִכְתוֹב סֵפֵר מְשָׁלִים? זֶה נֶחְשָׁב אַלִּים? וֶאֱלוֹהִים?
©כל הזכויות (!) לשיר שמורות לשושי שמיר
©כל הזכויות לציור שמורות לפנינה כץ (forte nina) תודה מלב לפנינה כץ forte nina על הרשות להציג כאן את "תולדות התום"
|
תגובות (31)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וְאִם יִישָׂרֵף עַד דַק
בֵּן כַּמָּה הָאֵפֵר?
שושי יקרה,
הכאב...השאלות והשאולות
חדים ונוגעים בבשר החי...
הובלת אותי אל מתיי
תודה,גרטה*
בהחלט מעורר מחשבה!!!
*
מעורר חשיבה..
וקסום
*
וְאִם יִישָׂרֵף עַד דַק
בֵּן כַּמָּה הָאֵפֵר?
שושי, זה מצמרר!
תודה ו*
לאה
יש דברים נסתרים,
לא נבין לא נדע...
לא לכל דבר יש תכלית וסיבה,
הנראית לפחות לעין,
כי אנו בעולם הזה,
חיים כהרף עין..
אלוהים קיים ושומר על כולם, כולנו ילדים של אלוהים.
כתבת נוגע }{
*
אלוהים לא קיים, כמובן
אבל אם, תיאורטית, הוא קיים, אז הוא הוא לא בסדר, בלשון המעטה
השיר חזק מאד
משתלם אהובה
תמשיכי לכתוב
זה כמו לברוא את אלוהים
אם רצית לזעזע הצלחת...*
שאלות מקורן בשאול - במרחב ובזמן.
הידיעה שאפשר לחתור לחוויית האין
מוציאה את העוקץ ושלב השאלות מסתיים.
מוזמנת לבקר.
http://cafe.themarker.com/view.php?u=85262שושי יקרה,
שאלות קשות את שואלת
בחיים לא הייתי חושבת על עקירה של קוצי הכיפוד
צמרמורת עוברת בי רק מהמחשבה,
המחשבה על מות ילד עושה לי תהפוכות בבטן הרכה,
פשוט עוררת את השדים מרבצם.
שבוע טוב ויותר נעים שיהיה.
נעמה
וֶאֱלוֹהִים?
אולי הוא יעזור לי להבין...
רציתי לכתוב שאלות, ופתאום ראיתי - שאולות - מלשון שְאוֹל
קשות השאלות!
קשים המשלים!
ואלהים?
*
תודה
אור ואהבה
אריאלה
בכל מה שנוגע לילדים צריך להיות טוהר וחיבוק,,
נוקב וכואב מה שכתבת,,
*
שושי
שני השירים מתחברים לי ביחד למשהו קשה ביותר אבל בעל עוצמות של אין סוף כמו התשובות לשאלות שאינן קיימות כך הוא היגיון
כך היא המציאות כזה הוא הדימיון.
שלך,
רונית
**
רק בזכות השכחה
חיינו הם חיים
והם חיים בזכות הזכרון.
(תמו כוכבי)
שיר קשה וחותך בבשר החי כמחטי הקיפוד. בהחלט יוצא דופן ומעורר מחשבה! *
ואני תוהה מאילו מקומות בתוכך הגיעו התהיות האלה ...
שיר עם עוצמות
בעיני מסמל זעקה
של זילות חיי הילד
אך גם נפשו
מה איתה
כשהיא מזדקנת
או נולדת זקנה..
מה עם הילדות?
מילים שהופכות את הבטן. חזק וכואב.
תמר
ילדי האלוהים...
משחקים בעולמות אחרים
מצאה חן בעיני מאוד דרך הכתיבה, קראתי בהזדמנות זו עוד כמה (באדון עולם למשל התאהבתי במבט הראשון).
הבית הראשון להבנתי נועד להוביל - באמצעות מה שאני מפרש כקריעה בבשרו של הורה שכול וכמה נדרש ממנו כדי לשמר על יכולת הנתינה שלו, על מערכות ההגנה שהוא מפתח, ועל שווי משקלו הנפשי - לעניין המרכזי האחד, שהוא "דיון" מפורש בשכול, שהוא שאוֹל. כי אין דבר גרוע מאובדן ילד.
עבור הורה שכול, אני סבור, הילד ישאר תמיד ילד. הא בהא תליה שאלה לא פחותת ערך והיא מה קורה בשל כך לגיל ההורה המתקשה להמשיך בחייו (הפער הגילי ביניהם צומח בין רגע אל אין סוף).
האמירות בשיר קשות ומעוררות שאלות (להבדיל משאולות).
אך באשר לשאלת הסיום - הקורא הזה כבר שקל וענה לעצמו מזמן עליה, ולכן אינו שותף לשאלה (בהנתן שהטלת הספק ושאלה ראויים לדעתי שתלווה אותנו בכל דבר, כמעט, חוץ מאהבת ילדינו, למשל)
שמוליקיפוד רואה את חייו אחרת.
גם הילד שבי רואה את החיים אחרת.
ואין כוח ועצמה בלהיות גיבור על הנראים כחלשים.
שוקי
איזה שאלות על הבוקר?
למה לקטוף לקיפוד המסכן את הקוצים?
אפשר פשוט ללטף לו את האף,
ולגבי הילד שמת?
תהי נשמתו עדן...
אין עצוב יותר מילדים שמתים:(
ילדים,
זה לא משהו שנמשך כל החיים?
וכל השאול?