כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    0

    על החשיבה ברמה הממלכתית

    9 תגובות   יום רביעי, 15/8/07, 11:23

     

    לאחרונה הושקה קהילה חדשה - קהילת 'הארץ' לדיון בפוליטיקה, דעות והגות בשאלות אקטואליות . עבורי היא ממלאת חוסר קיים בקפה. שכן הבלוג שלי  מתייחס לקשת רחבה של נושאים בתחומי ה'בין' שבין החשיבה האישית, הקבוצתית, הארגונית  והקהילתית.  ועתה יש גם פורום המאפשר לי להרחיב את תחומי חשיבת 'הבין' גם למה שבין אלה לבין הממלכתי. 

    מעתה אשתדל לעניין אתכם גם בשאלות אקטואליות של החשיבה ברמת הממלכתית. ואותם אפרסם כנושאים לדיון בקהילת 'הארץ'.

    אני סקרן לראות האם  חברי ימצאו עניין גם בהרחבת השיח שלנו לתחום זה, והאם הרחבת הדיון לתחום החדש תגרום מצידה להצטרפותם של חברים חדשים למדורת השיח שלנו.

    ראו דיון 'כיצד להשקיע הרבה ולקבל מעט -  כשלי החשיבה ביישום לקחי הגנת העורף'.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/8/07 12:06:

      זה בדיוק מה שהתכוונתי, לא ניתן למגן הכל והמיגון אף פעם לא יהיה מלא. למרות זאת, אני חושב שכדאי למגן ברמה כלשהי אבל להתמקד במיגון אקטיבי ולא פסיבי ובמהלכים מדיניים.

      בנוסף לכך, ברור שעדיף להיות מסוגלים להעביר את המערכה לצד השני וע"מ לעשות זאת אנו חייבים יכולות התקפיו.

       

      שי

        21/8/07 16:05:

      שי

       

      הנסיון מראה שאין הגנה מלאה. לא ניתן למקלט את כל האוכלוסיה, ובכל מקום וגם מערכות אקטיביות לא יכולות להבטיח הגנה מלאה.

       

      לכן, הגם שצריך להשקיע בהגנת העורף, אסור להזניח את עמידות העורף.

       

      צבי לניר

        21/8/07 11:33:
      הבעיה שלא ניתן למגן את כל הארץ וגם מיגון טוטאלי לא ימנע פגיעה בכסף ורכוש. אני מסכים שלא צריך להזניח את העורף אבל לדעתי צריך להתמקד יותר במערכות הגנה דומאת הנאוטילוס (מערכת לייזר בפיתוח לירוט קטיושות), במאמצים מדיניים והתקפה.
        20/8/07 18:03:

       

      לקלועת הצמה שלום,

      בהחלט מסכים עימך שהשאלה אינה של 'או', 'או'. אלא של 'גם וגם'.

      צריך להשקיע הן בהגנת העורף והן בעמידות העורף.  

      אולם בעוד שהגנת העורף זה דבר מוחשי ועל כן קל יותר להבין אותו, עמידות העורף אינה מושגת רק על ידי פיתרונות פיסיים. כך לדוגמא בעית עמידות העורף במצבי חירום לאומיים זו בעיה של לדעת כיצד להתגבר על משברי אימון בגלל התרסקות הפתרונות שהובטחו לפני האסון שהם ימנעו אותו או יחלישו מאוד את ההשפעה שלו.

      חוסן לאומי בחרום מתמשך, שיכול להמשך שבועות ואף יותר, זה היכולת להמשיך ולקיים את ההמשכיות למרות כל מה שקורה. או במילים אחרות, כיצד לקיים שיגרה של חירום.

      אני אתייחס להבחנות אלה בצורה יותר קונקרטית בפוסט חדש - Web 2.0 ותבונת הקהילה במצבי חירום לאומיים, שאני מתכונן להוציא אותו עוד היום, אם אמצע את הזמן לכך.

      מזמין אותך לעיין בו 

      צבי לניר

       

        20/8/07 15:57:

      הגנת העורף מול עמידות העורף (משתמשת בביטויים שלך) - אתם מעמיד זה מול זה, וטוען שיש לבחון את השאלה האם אין זה מיותר להשקיע עוד ועוד במיגון (שיפור מקלטים קיימים ובניית חדשים), במקום להשקיע באמצעי התראה, למשל.

      נראה ששילוב של שני אלה הוא הדרך הנכונה לפתרון אופטימלי. השאלה שיש לבחון אותה, לדעתי, היא מה יהיה החלק של כל מרכיב כזה במסגרת הכוללת.

        18/8/07 20:44:

      רצוי להוסיף חינק לקהילה.

       

      לחצו על השם כדי להגיע: קהילת הארץ.

        18/8/07 17:45:

       

      צטט: לניר 2007-08-18 17:35:28

      שי

      תודה

      למרות שמלכתחילה הקפה נודע היה להיות מקום דיון ומפגש בנושאים שהם מעבר לאני האישי, רגשותיו, ומאוויו. עדיין רב הבלוגים וגם רב ההתיחסות הם לתחום של חשיפת רגשות אישיים.

      מי שרוצה להתייחס לבעיות ציבוריות כלליות צריך לקבל את זה שמספר התגובות יהיה מועט, לפחות בתחילה.

      גם יצירת מתח של התייחסות בפורום שעוסק בנושא כזה, היא לא פשוטה - ראה על כך בהתיחסות שלי בפורום 'הארץ'.

      על כן אל תתיאש.

      שי, קראתי גם את הפוסט שלך, ואת ברכת העידוד אחזור ואכתוב גם בפוסט  שלך.

      צבי לניר

       

      אם הסתכלת אצלי ראית שגם אני כותב על רגשות ואהבה. כיף לי לכתוב משהו מהלב ולראות שזה נגע לאחרים. הרי כל המהות בכתיבה זה איך להציג את זה. אבל מעבר לכך יש דברים שחייבים לעלות לסדר היום שלנו וגם כשאני כותב על דברים אישיים לפעמים יש מקום לאנקדוטה על כולנו, כמו בפיסקה האחרונה ב אלף הפרצופים :

       

      " כל אחד מאיתנו הוא סכום האנשים והחוויות שעברנו בחיים ולכל אחד זווית וצורה קצת שונים להסתכל על דברים ולכן מה שנכון לי לא בהכרח נכון למישהו אחר והאמת שלי לא תמיד נכונה למישהו אחר. ברגע שנקבל שאנחנו אנשים שונים ושלא כולנו חייבים להסכים על הכל יהיה לנו עולם טוב יותר.

      כל אחד מאיתנו מוסיף עוד קצת לפסיפס שאנחנו קוראים חיים. "

       

      אני רוצה לקוות שאם הזמן אני אמצה את הבלוגים שיותר מעניין לי לקרוא ושאנשים שמדבר אליהם מה שאני כותב ימצאו את הבלוג שלי.

        18/8/07 17:35:

      שי

      תודה

      למרות שמלכתחילה הקפה נודע היה להיות מקום דיון ומפגש בנושאים שהם מעבר לאני האישי, רגשותיו, ומאוויו. עדיין רב הבלוגים וגם רב ההתיחסות הם לתחום של חשיפת רגשות אישיים.

      מי שרוצה להתייחס לבעיות ציבוריות כלליות צריך לקבל את זה שמספר התגובות יהיה מועט, לפחות בתחילה.

      גם יצירת מתח של התייחסות בפורום שעוסק בנושא כזה, היא לא פשוטה - ראה על כך בהתיחסות שלי בפורום 'הארץ'.

      על כן אל תתיאש.

      שי, קראתי גם את הפוסט שלך, ואת ברכת העידוד אחזור ואכתוב גם בפוסט  שלך.

      צבי לניר

        15/8/07 11:37:
      בהחלט,חשוב ומעניין, אלו נושאים שחשוב להעלות אותם לסדר היום. ראה פוסט שלי בנושא.

      הבלוג של צבי לניר

      על החשיבה, ה- Web ומה שמסתתר ביניהם. ועל מה שרואים משם ולא רואים מפה.

      פרופיל

      לניר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הפוסטים שלי כולם

      פוסטים