ארכיון
0
על החשיבה ברמה הממלכתית
לאחרונה הושקה קהילה חדשה - קהילת 'הארץ' לדיון בפוליטיקה, דעות והגות בשאלות אקטואליות . עבורי היא ממלאת חוסר קיים בקפה. שכן הבלוג שלי מתייחס לקשת רחבה של נושאים בתחומי ה'בין' שבין החשיבה האישית, הקבוצתית, הארגונית והקהילתית. ועתה יש גם פורום המאפשר לי להרחיב את תחומי חשיבת 'הבין' גם למה שבין אלה לבין הממלכתי.
מעתה אשתדל לעניין אתכם גם בשאלות אקטואליות של החשיבה ברמת הממלכתית. ואותם אפרסם כנושאים לדיון בקהילת 'הארץ'.
אני סקרן לראות האם חברי ימצאו עניין גם בהרחבת השיח שלנו לתחום זה, והאם הרחבת הדיון לתחום החדש תגרום מצידה להצטרפותם של חברים חדשים למדורת השיח שלנו.
ראו דיון 'כיצד להשקיע הרבה ולקבל מעט - כשלי החשיבה ביישום לקחי הגנת העורף'.
|
הבלוג של צבי לניר
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה בדיוק מה שהתכוונתי, לא ניתן למגן הכל והמיגון אף פעם לא יהיה מלא. למרות זאת, אני חושב שכדאי למגן ברמה כלשהי אבל להתמקד במיגון אקטיבי ולא פסיבי ובמהלכים מדיניים.
בנוסף לכך, ברור שעדיף להיות מסוגלים להעביר את המערכה לצד השני וע"מ לעשות זאת אנו חייבים יכולות התקפיו.
שי
שי
הנסיון מראה שאין הגנה מלאה. לא ניתן למקלט את כל האוכלוסיה, ובכל מקום וגם מערכות אקטיביות לא יכולות להבטיח הגנה מלאה.
לכן, הגם שצריך להשקיע בהגנת העורף, אסור להזניח את עמידות העורף.
צבי לניר
הגנת העורף מול עמידות העורף (משתמשת בביטויים שלך) - אתם מעמיד זה מול זה, וטוען שיש לבחון את השאלה האם אין זה מיותר להשקיע עוד ועוד במיגון (שיפור מקלטים קיימים ובניית חדשים), במקום להשקיע באמצעי התראה, למשל.
נראה ששילוב של שני אלה הוא הדרך הנכונה לפתרון אופטימלי. השאלה שיש לבחון אותה, לדעתי, היא מה יהיה החלק של כל מרכיב כזה במסגרת הכוללת.
רצוי להוסיף חינק לקהילה.
לחצו על השם כדי להגיע: קהילת הארץ.
אם הסתכלת אצלי ראית שגם אני כותב על רגשות ואהבה. כיף לי לכתוב משהו מהלב ולראות שזה נגע לאחרים. הרי כל המהות בכתיבה זה איך להציג את זה. אבל מעבר לכך יש דברים שחייבים לעלות לסדר היום שלנו וגם כשאני כותב על דברים אישיים לפעמים יש מקום לאנקדוטה על כולנו, כמו בפיסקה האחרונה ב אלף הפרצופים :
" כל אחד מאיתנו הוא סכום האנשים והחוויות שעברנו בחיים ולכל אחד זווית וצורה קצת שונים להסתכל על דברים ולכן מה שנכון לי לא בהכרח נכון למישהו אחר והאמת שלי לא תמיד נכונה למישהו אחר. ברגע שנקבל שאנחנו אנשים שונים ושלא כולנו חייבים להסכים על הכל יהיה לנו עולם טוב יותר.
כל אחד מאיתנו מוסיף עוד קצת לפסיפס שאנחנו קוראים חיים. "
אני רוצה לקוות שאם הזמן אני אמצה את הבלוגים שיותר מעניין לי לקרוא ושאנשים שמדבר אליהם מה שאני כותב ימצאו את הבלוג שלי.
שי
תודה
למרות שמלכתחילה הקפה נודע היה להיות מקום דיון ומפגש בנושאים שהם מעבר לאני האישי, רגשותיו, ומאוויו. עדיין רב הבלוגים וגם רב ההתיחסות הם לתחום של חשיפת רגשות אישיים.
מי שרוצה להתייחס לבעיות ציבוריות כלליות צריך לקבל את זה שמספר התגובות יהיה מועט, לפחות בתחילה.
גם יצירת מתח של התייחסות בפורום שעוסק בנושא כזה, היא לא פשוטה - ראה על כך בהתיחסות שלי בפורום 'הארץ'.
על כן אל תתיאש.
שי, קראתי גם את הפוסט שלך, ואת ברכת העידוד אחזור ואכתוב גם בפוסט שלך.
צבי לניר