מה בין החדר השמאלי לימני של הלב...
פוסטים פופולאריים
-
אזהרה: לעיניים בעלי לב חזק. ללא כותרת.
23/2/09 | 860 צפיות
-
******************************************** (פרחים)
4/5/10 | 714 צפיות
-
הכל בנו ובנו הכל, דרושה סבלנות, לא תמיד זהו הרגע הראוי לרצון, אבל תמיד זהו הרגע הראוי לעשייה העכשוית הנוכחית. זוהר גולדפרב
21/6/09 | 687 צפיות
-
אַהֲבַתְ אוֹתִי. זוהר גולדפרב
6/2/10 | 594 צפיות
-
נקודות בדולח. זוהר גולדפרב
10/10/09 | 1162 צפיות
-
חורצת גורלות. זוהר גולדפרב
4/9/09 | 1045 צפיות
פוסטים אחרונים
- מתוך ספרי: שנתו העמוקה של דוב הקוטב 22/8/13
- שיגעון 28/7/13
- מעברים 14/5/13
- ארעיות שבמקרה 12/5/13
- זה מה שזה 28/4/13
- הגיג 26/4/13
לא מדובשם, לא מעוקצם. זוהר גולדפרב
בטח כבר הבנתם, שאמא משפצת, בטח כבר הבנתם, שאני מתגוררת, באיזו קונסטלציה, אצלה, למעלה, על גג בנינה. אם תרצו...צופה על המרחב השקיעתי ממרפסת אותו בית, יום יום. זה אלמנט נפלא, אך לא קשור... ארוחה משפחתית, אתמול, לרגל יום הולדתו של אחד מאחיי. הבית הפוך, מרוצף ללא רוֹבָּה. שולחן של גינה, ירוק עמוק. מקושט כיסאות עץ ופלסטיק. לתת מענה לישבנים, מעליהם מונח פה לאכול... שיחה מהולה ביין לבן, חביבה. עוף למי שבוחר, סלט (מעולה), ועוד כמה... בשלב העוגה בקפה...אני מציינת ש"כל הכבוד", לאחד מאחיי, שטורח על אותו שיפוץ מטורף, בשקידה מרובה. "צריך הרבה מוטיבציה", אני אומרת לו, "בכדי לבצע כזה שיפוץ". "אני מסור למשפחתי, אין לי משפחה אחרת, אין לך מושג כמה חשובה לי המשפחה הזאת. זאת המוטיבציה שלי", אני מביטה בו, עיניי ירוק, יש יאמרו של קור. השתהתי על המשפט הזה. בדקתי עצמי מולו. אמא שלי אומרת שאני לא מחוברת. אני שומרת את חיי שלי לעצמי ואת חייהם של משפחתי המורחבת, לשלהם. למה? לא מדובשם ולא מעוקצם. כפשוטו. מי שלא חי בבית הוריו מגיל צעיר, משהו...וכי מה ניתן לצפות. לאיזו סולדריות של פעולה? אם בכלל. תן לי ואתן לך ברמה העמוקה יותר....הורה...ילד... כאב אז. עדיין כואב, משתקף במציאות העכשוית שלי כילדה מולה. משתדלת שלא ישתקף במציאות שלי כהורה מול ילדיי. לפוסט הזה מספר מילים מצומצם מידי מול באר הרגשות והיכולת לראות מכאן ומכאן. ובכלל, חושפני אולי... מה שאתה מסתיר, אתה מסתיר מעצמך...זוהי לא התפתחות זוהי מגמת שינה. לא רוצה לישון. נקודה.
|
תגובות אחרונות
-
יהודית מליק שירן
בתגובה על מתוך ספרי: שנתו העמוקה של דוב הקוטב
-
P65
בתגובה על *
-
חולמתחסר
בתגובה על שיגעון
-
perach1
בתגובה על ארעיות שבמקרה
-
~Dori~
בתגובה על זה מה שזה
-
אסתר רבקה
בתגובה על הגיג
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מסתבר שמשפחה כן בוחרים.
http://www.hebpsy.net/store.asp?scr=product&typ=646
תודה לך, יש לך יכולת מופלאה לומר את הקשה בצד הרך באופן בו הלב ישאר פתוח לתרחיש חיובי.
אני רואה את האנושי בה...קשה לי עם אלמנט המראה שציינת, את זה אני לא רואה...את האמת, רואה קצת...
ואת, משהו מיוחד
תודה
כמה אמפטיה יש לי אליך אהובה.. מלוא הלב!!
מעניין הוא שאנחנו יודעים תמיד לשפוט את אלה שמחוייבים לנו
ועם השאר אנחנו מקלים ראש.. מדוע?
מדובר בהורינו, אחינו, ילדנו, בני זוגנו..
להם אנחנו לא סולחים, לא מוותרים, מוכיחים אותם רוב הזמן,
מתעמתים מולם - ויוצרים מפחי נפש - שגורמים לתקיעויות בחיינו.
כאילו הם צריכים להבין את הצרכים שלנו - עבורנו הם צריכים להיות מושלמים..
אבל מה לעשות - גם הם בני אנוש, גם להם יש את השיעורים שלהם מהם את לומדת על בשרך,
ומתחשלת
הביטי באימך לרגע וראי את הכעסים וחוסר הסיפוק שהיא חווה דרכך - אתן מראה אחת לרעותה..
גם אם מערכת היחסים שלך לבין ילדייך היא שונה - מערכת יחסים אחרת תהיה תקועה מתוך אותה ראיה שלך את הדברים במערכת היחסים שלך עם אמך.
וכמה את צודקת יקירה כשאמרת שהסתרה והתעלמות מן הדברים לא מהווה פיתרון ..
תודה לך על השיתוף האמיץ !!
נכון מאוד,
שי,
כאשר מנסה להבין את האהבה של ההורה מולי, מול הילדה, לא משנה בת כמה היא, אני מדמיינת את ילדתי עומדת מולי וכמה אני אוהבת אותה למרות שלעיתים...אתה יודע קצת קשה, לא תמיד הדרך - שושנים. ואז קל לי יותר לקבל את אמא שלי. טריק טוב, כדאי לנסות. לא תמיד עובד, ראה פוסט, אבל...
אין לי מה לומר על עיוות מציאות בעקבות חינוך קולקל...
דלי מלא. יודעת שהיא רוצה תמיד בטובתי, רואה את מצוקותיה ולמה פעלה כפי ש...היא אדם, ברור.
אוף, מצמרר, גם מזכיר לי משהו, יחסי הורים ילדים והתעמתות מול מציאות זו בשלבים בוגרים יותר של החיים ושלא מתוך בחירה.
לדור הבא יהיה הרבה יותר קל ולא יאלצו להתמודד מול אלה, הם גם יתקשו להאמין מול מה אנחנו עמדנו.
זה היה דור מעוות שעבר חיים לא קלים וקיבל חינוך מעוות, לכן קשה לנו מאוד לתקשר ולהבין אותם,
כאשר איננו זקוקים להם המצב יכול להיות נסבל אם כי לעולם לא נוכל להשלים בעצמנו עם תפיסות מעוותות של החיים.
עם כל אלה ולמרות כולם זוהיא משפחתנו ורצוי לקבל ולזרום ולהשלים כי זה פשוט יותר קל.
וזהוא, מאחל לך שתגורי בוילה עם בריכה והרבה נוף פתוח...
שבוע טוב
נירה יקרה, את צודקת לחלוטין, מזדהה גם עם החומר הכתוב הזה.
השכל מבין, עיבד את ההתרחשויות המון,
הלב כנראה, עדיין קשה לו,
מי שלמד ימימה יבין כשאומר שהילדה שבי רוחשת כעת. אני חושבת שאני חווה סגירת מעגל מסויימת עם המקום הזה, וזה יוצא כאן.
אלה לא קלישאות בעיני,
כאשר מקרינים טוב, מוצף טוב, נכון.
אני רואה את המקומות בהם הייתי, רואה את ההתקדמות שלי לכיוון הקבלה אותי, אותה, את ההתנהלות ההיא. רואה את התלישות שלי, רואה את הרצון גם לחיבור שבי ואת המקום שלא נרפה.
אני חושבת שהיום אני מקבלת יותר את עובדת היותי...לא יכולה עדיין להכיל בלב במקרה הזה. זאת נקודה משלימה, מרגיעה, חשובה, טובה, אך עדיין כואבת. אולי, מתקבל בכאב, משתחרר בכאב.
תודה על תשומת הלב.
לאמונתי, לא סתם הגענו למשפחה שהגענו ואני מבינה ש"לא מדובשם ולא מעוקצם" לא נאמר כלאחר יד אלא לאחר נסיונות לא פשוטים, ובכל זאת לנסות ממקום של כוח, רצון שמחה וקבלה בעיקר קבלה להאיר פנים וכשאת מראה, מקרינה טוב לאט לאט הטוב הזה ישפיע הלאה, לא פשוט ופשטני כמו שנשמע , אבל להבדיל מאדם שפוגשים לרגע או לתקופה שווה את ההשקעה כי כל אחד נותן מה שהוא יכול, כן גם אמא, הרי אף אחד מאתנו לא מלאך, ולא להרים ידיים , לנוח מעט,אבל לא להרים ידיים כי אנחנו כאן כדי לעבוד לגדול ולצמוח ,סליחה על הקלישיאתיות, ואני חושבת שאת והמשפחה שלך רק תרוויחו, מקווה שלא חפרתי לך, הכל מאהבה. נירה.
בעיקר מעורבבבבבב, בבבבבבברועמ!
אין ספק,
תודה,
תודה על אמת אמיתית
לכל משפחה יש המון מטען.
חיובי ושלילי, בעיקר מעורבב.
נהניתי לקרוא.
תודה.
קשר דם הוא לא ערובה למערכות יחסים
הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו
מנסים בכוח רק בגלל קשר הדם
לרוב עדיף לוותר ולא לחיות בצביעות
"מה שלומך דודה? כל כך התגעגעתי .... בעעעעעעעעעע
כבר שנים ששומר על קשר רק עם מי שחשוב לי כאדם
ולא ע"פ קשרים גנטיים כאלו או אחרים
עדיף להעניק לילדינו, בני זוגנו ,חבריינו ולאלו שאנו בוחרים מתוך משפחתנו המורחבת
אלו שנמדדו בסולם הנתינה ההדדית ,החברות ,החיבור הנפשי....
* ;~)