ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
עוד לא ארזתי כלום. אפילו לא גיהצתי את החולצות שאני לוקחת איתי. לא קראתי את הפרק על שנגחאי בלונלי-פלאנט הענק, ולא הוצאתי תקציר על סין מהויקיפדיה. מה כן עשיתי? כביסה, המון. בישולים, המון. לגדוד. צלי, עוף, ממולאים, תפוחי-אדמה (שלושה קילו) והאורז בדרך. המקרר מלא חלב, גבינות, ירקות ושניצלים מאמא-עוף קפואים. הילדים נשארים עם הסבא, שיבוא לבלות איתם כאן.
הגדרת "ילדים": משהו בין 15 ל-18. הגדרת "נשארים": אחד יוצא למחנה, אחד נוסע לעבוד אצל הסבא האחר. שלישי מסודר עם טלוויזיה ויס-מקס.
חופשה ראשונה בחו"ל לי ולבעלי מזה שנים. "ראשונה" מזה שנים. גם "בעלי" מזה שנים. נחוצה, בהחלט. מוצדקת. איש לא יערער.
אז למה אני מרגישה שזה לא באמת קורה? למה אני חשה עייפות לקראת הטיסה במקום פרץ של עליצות ומרץ? ולמה אני כאן, כותבת פוסט, במקום שאארוז את הדורש אריזה ואתארגן לחופשה שכל-כך חיכיתי לה? |
יבגניה בוזגלו
בתגובה על יום השואה שלהן
*------------------*
בתגובה על רק ליהודים מגיע ללמוד?
ליריקה-
בתגובה על האמנם ישתקו המוזות?
ורד א.
בתגובה על קיר ומדרכה
moved
בתגובה על בובה סינית מצויה
ורד א.
בתגובה על חרדת חופשה
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
תחזית |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות קולנוע |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
ספרים
|
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אוהבים אותך, אמה!
וגמני סובלת קצת מחרדת טיסות, שהולכת ומתגברת בכל טיסה נוספת. אני עד היום לא הבנתי איך המטוס טס, ובכל פעם אני חושבת שעובדים עלינו והפעם, בטיסה שלי, תתגלה האמת.
ויש גם עוד חרדה: הלחץ הזה ליהנות. כל-כך הרבה כסף אני מוציאה על החופשה הזאת בחו"ל, אז חס ושלום שתהייה לי שעה שלא אהנה או אפילו אסבול טיפה. צריך כל הזמן לתכנן איך לבלות ולהנות, וזה אשכרה מלחיץ.
יו, ואני חשבתי שהיא מתכוונת ברצינות...
יקנעם בדיוק אותו דבר, רק יותר קרוב.
וכשאתם שם, נסו את הסניף החדש של "אל באבור" שנפתח בעיר. אשמח לשמוע חוויות.
תהני גם את ב"דבר הבא" שלך (לא תגלי במה מדובר?)
ותודה!
משתדלת מאוד ליהנות מהחיים,
ובדברי גדולים - מארגנת את זה היטב מראש...
כך גם הדבר הבא....
ולגבי הלינק.
הנה הוא שוב....
צימרים מדהימים
מקווה שאת מאוד מאוד נהנית מסין!
מחכה לתמונות...
וואו, זה קורה לי כמעט לפני כל חופשה!
בחלק מהמקרים אני גם חוטפת איזה וירוס ככה, בשביל לגרום לזה להראות ממש לא כדאי לעזוב את הבית...
נראה לך שיש כזה דבר חרדת הנאה? פחד מלעשות כיף?
לא, כי ביום-יום זה ממש לא בא אצלי לידי ביטוי, רק בנסיעות (ובעיקר טיסות)..
אולי זאת חרדת הטיסות שלי שמשתלטת על המערכת?
<וכן, אני סובלת מחרדת טיסות. כולם ביחד: אוהבים אותך אמה!>
LOL
גדולה מהחיים את
אחחחח....
תהני.
אנחנו נהיה ביקנעם. כמעט אותו דבר. או שלא.
הלינק לא עובד, כרובה.
בינתיים הדבר הכי יפה בסין הוא הסינים, והדבר הכי יפה בסינים הוא הילדים היפיפיים שלהם. הם די נדירים, לכל משפחה רק ילד אחד, ולכן לכל אחד מהם מחוברים הורה או שניים שמחזיקים בהם היטב. קשה לגנוב, אחרת כבר הייתי מארגנת לי אחד.תהני מהסינים,
ותעשי חיים,
מחכים לפוסט מצולם...
:)תשמרי על עצמך
לפי מה שכתבת על הצימר בשדמות דבורה, את ממש יודעת ליהנות מהחיים אז בטח גם המשהו הזה יהיה משו-משו.
מאיוש, הפלפלים הממולאים שלי - חבל לך על הזמן.
אבל עד שתגיעי ישארו רק הקליפות של ההוא שאוכל רק את המילוי.
ולך, יקירתי, מגיע בישול מיוחד ובמיוחד...
תודה!תודה!
כבר מתחיל להיראות אחרת...
תודה!
אבל לא, תודה! רוצה להנות מהטיול בזמן אמיתי, לא בדיעבד.
יהיה נפלא. חייב. הנה זה מתחיל.
תודה!
אני כבר בשנגחאי. מתחילה להיכנס לראש. בינתיים עוד בשעון ישראל.
יכולה מאוד להבין אותך.
אני במקום דומה.
גם מתכוננת למשהו שחשבתי ותכננתי אותו המון זמן
אבל עכשיו שזה מתקרב....
אם אחד הילדים של אורית קורא את הבלוג שלה,
ויכול לאתר אותי ולהזמין אותי לאכול, זה יהיה ממש נחמד.
אני מבינה שיש מספיק לכולם.
תודה.
עוד שש שעות הכל יראה אחרת, לא?:-) תהנו.
תופעה מוכרת. יש כאלה שהתחושה הזו חולפת להם בדיוטי פרי, יש כאלה שרק במטוס, לאחרים ביום השני לתחילת הטיול. אני, למשל, נהנית מהטיול באמת רק אחרי שאני חוזרת הביתה, יושבת בפינה החביבה עלי עם כוס הקפה החביבה עלי ומעלה זכרונות...
סוג של העלאת גירה באבוס הבטוח.
שיהיה לך טיול נפלא (בטוח יהיה..).
אני בטוחה כשתהיי על המטוס התחושה הכבדה תתחלף ותרגישי שאת בחופשה סוף סוף.
מאחלת לך חופשה מהנה. סין מרתקת וחושבת שתשובי עם חוויות רבות.