ויש חברים של לתת

ושיש מזל יש חברים של אמת"

לעיתים רחוקות מדי אני באמת מעריכה את המזל שנפל בחלקי, על כך שיש לי חברים אמיתיים והם שם בשבילי.

היום זה אחד הפעמים האלו...

אני יודעת שאין קבוצת תמיכה בה אתה מכה על חטא על חוסר הערכה זמני למשהו חשוב כל כך, אבל אם הייתה הייתם  רואים אותי מדי פעם שם. 

לא פעם קורה לי שאני נמנעת מהחברים שלי, אני לא עושה את זה מרוע או מחוסר אהבה כלפיהם,אבל לפעמים המשפט "סתם כי בא לי לדבר" פשוט לא תופס אצלי.

יאמר לזכותם שזה לא ככה אצלם והם מחפשים אותי הרבה, ושהם לא מוצאים הם מחפשים שוב. לפעמים הם מוותרים אבל אז אני מופיעה מחדש  ובדרכי שלי מבקשת שיסלחו לי שהם לא "מצאו" אותי לאחרונה, או לא מצאו בי את עצמי, והם סולחים.

וככה בדיוק אני יודעת כמה הם אוהבים אותי וכמה אני זקוקה לחסד שלהם.

 אני חברה טובה, למרות שאין קשה ממני ואני שופטת את החברים שלי בחומרה וביד רמה ומצפה מהם את אותה רמת ההקרבה והנכונות שיש בי כלפיהם.

אכפת לי מהחברים שלי  נורא וכל פעם שאני נעלמת כי ככה אני בנוייה, רגשות האשם משתלטים עליי ואני מחפשת את הדרכים לחזור לשגרה הנעימה שלי איתם ולשגרה הנעימה שלהם איתי. אני מוצאת את  הדרכים האלו גם אם לפעמים אני צריכה לצעוד בשבילים אחרים, שונים ממה שהכרתי.

אני אוהבת את החברים שלי אהבת נפש, אהבה אמיתית וצריכה את הנוכחות שלהם בחיי גם כאשר אני לא נוכחת בחייהם.

אני אוהבת את החברים שלי ואני שמחה להיווכח כל פעם קצת, כל פעם מחדש שאני ברת מזל וגם הם אוהבים אותי .