כשמדובר על שינויים, אני אהיה הראשונה לאמר שאני בעדם.

כשמדובר על לשנות את עצמך פיסית, אני אהיה בין הראשונות שיגידו שאם זה עוזר להעלות את הבטחון העצמי של הבן אדם אין טוב מזה.

כשמדובר על שינוי באישיות- אולי אחטא בכך שאהיה כנה אתכם ועם עצמי ואודה שכמעט בלתי אפשרי להטמיע תכונה ששונה ממכלול התכונות שקיימות באדם.

אבא שלי תמיד אמר לי להתחתן עם מישהו שאני לא רוצה לשנות אותו אחרי החתונה, שאני לא אחשוב שאני אוכל לחיות עם התכונות שאני מוצאת בלתי נסבלות לפני החתונה ושאני סובלת אותם רק בגלל שאני מאוהבת בו מעל הראש- כי אהבה זה לא הכל.

לא פעם ולא פעמיים ניסיתי להשתנות, לשנות את כל אותם תכונות שאני מוצאת בלתי נסבלות בעצמי ולא משנה מה עשיתי- ראו את הכל בקצוות.

אמרו חכמים לפניי- אנשים לא משתנים ואני האחרונה שרוצה להאמין בזה. אבל הם חכמים ממני ויודעי דבר ולצערי כנראה שהם צודקים.

אני לא מדברת אתכם על להתבגר- שזה השינוי האישיותי הכי גדול שאדם יכול לעבור בעיניי.

אני לא מדברת אתכם על "להרגע" שזה מילה נרדפת ללהתבגר.

אני מדברת אתכם על שינוי באופי מחוסר סובלני לסובלני, מלחוץ לרגוע.

 כי מה שלא נעשהזה תמיד יבצבץ בקצוות.