זה אף פעם לא קל,

 לפעמים נדמה לי שזה זה ושאני שם ושאני יכולה להפסיק לחפש, אבל אז אחרי איזה חודש פתאום לא בא לי ולא מתחשק לי ואני מוצאת לעצמי אלף תירוצים שונים ומשונים למה הסוס הלבן הפך להיות חמור.

זה אף פעם לא קל,

גם כשאני רוצה להפסיק כבר לחפש ושאני חושבת שמצאתי ושהפעם זה שחמט ולא סתם שח פשוט, אז פתאום לא בא לו ולא מתחשק לו והוא מוצא לעצמו ולי אלף תירוצים שונים ומשונים למה הפכתי להיות דלעת מהסינדרלה שהייתי.

זה אף פעם לא קל,

בעיקר כי בפגישות הראשונות, הפרפרים חוגגים וכל טלפון זה אושר צרוף ופתאום את הכי שנונה שיש והוא הכי מאמי וכל מילה שלו חקוקה בסלע וכל סיפור שלך מצחיק כאילו אין מחר וגם לדבר על מזג האויר נהיה כזה מעניין כל עוד את מדברת על זה איתו והוא מדבר על זה איתך.

זה אף פעם לא קל,

כי אני אומנם לא זקנה בלה אבל כבר לא בת 18 ושאני חותכת אני חושבת פעמיים אם זה מהסיבות הנכונות ואם זה כי אני נטפלת לקטנות ושבינינו אני קצת מפונקת ומחפשת מישהו לחיים אז זה כבר לא יכול להיות כל אחד וכבר לא יכול להיות אף אחד.

זה אף פעם לא קל

ולא רק לי. גם לחברים שלי. ולשותפים שלי. ולדייטים שלי. ולחברות שלי. ולאקסים שלי.

זה רק נראה קל מבחוץ, שמסתכלים על החיים של מישהו אחר, אז שהוא לבד נראה כאילו הוא הכי  חוגג בעולם אבל אף אחד לא נמצא איתו בשעות הקטנות של הלילה שאין לו אף אחת לחבק.

 ושהוא עם מישהי נראה כאילו הכי טוב לו  בעולם אבל גם הנעל הכי יפה בעולם והכי מקסימה ומהממת רק הבעלים שלה יכול להרגיש כמה שהיא לוחצת.

זה אף פעם לא קל ולדעתי זה לא כמו שהבטיחו לנו שהיינו קטנים שעם הגיל זה נהיה קל יותר, אני עוד מעט בת 25 ולי לפחות זה נהיה קצת יותר קשה.