0
דר במשכן עלובי החיים ילד ,קשה יום ורך בלילה..מלוכלך,לבוש במיטב סמרטוטי הבית ..שיערי גזור ברישול..ומסתיים בקוו לא ישר במעלה עורפי..אוזניי גדולות וניצבות..(היום קוראים לזה יס yes ) בטני קטנה ,חשופה,נפוחה ומבליטה זר צלעות..רגליי יחפות ומתנות אהבים עם רגבי העפר של חורפיש..נעליי באחת מההבטחות..או שאחי יקבל מאחיו הגדול יותר נעליים משומשות ואני אהיה האחרון בשרשרת ההנעלה המשפחתית או שיקנו לי נעליים עתיקות משוק הפשפשים שבואדי אלנסנאס שבחיפה אם מבוגר יסע לפני החג..או שלא יהיו לי נעליים בכלל..על גרביים אין מה לדבר כמובן..לא היו ולא יהיו גרביים זו אמונה.. ואמונה בדרך כלל יותר חזקה מפלדה ומהבטחה..גרביים גורמות לפטריות היו נוהגים להגיד לי..כמובן שאז ידעתי שגרביים עולות כסף וכסף נוצר בעקבות עבודה ועבודה איין..הכסף היחיד שהיה מחליף ידיים היה בזמן קניית כלות ובמילה מכובסת היה בעבור מוהר..מוהר בעבור הטוהר נאמר. היה יום שליו..,האווזה ניסתה את מזלה בעשב תילתן ארוך..התרנגולות ניקרו חיטה ישנה .. וגור החתולים ניסה ללעוס זנב נחש שנפח את נשמתו בליל אמש..ופעיית הכבשה נשמעה כסמפונייה הלא גמורה..אני הסתובבתי באגף המערבי של הבית..(הבית היה מורכב משני חדרים וחדר קטן ששימש כמטבח.. )החלונות והדלתות הורכבו בשלבים כך שהחדר המערבי היה נטול חלונות ודלתות..וריצפתו טרם נוצקה בבטון ..כלומר רגלי ידעו שכבה של חצץ..ומתחת לחצץ שכן לו כדור הארץ.. לפתע מהומת אלוהים.. הכלב נבח וגור החתולים זינק לכיוון שלי האווזה צווחה והתרנגולות עשו לי נוהל שכן ,אני קלטתי אתו בזווית העיין.. הוא היה שחום,קצר...עם חיוך מרושע,והחמור ביותר החזיק סכין בעלת שני להבים האחד חלק והצד השני משונן.. סכין כסופה של פיראטים..ידית הסכין עשוייה מקרן אייל שנטבח באותה סכין או באחותה .. יריתי את עצמי.. קלטתי אתו בהרף עין..יריתי את עצמי החוצה מהחלון בהשאירי ענן אבק מאחורי.. חיות הבית פילסו לי דרך וסגרו מאחורי כדי שלא יוכל לי..כול המי והבהמה שעברתי לידו הרגיש סופת רוח ממני..יד אחת החזיקה את מכנסי החאקי הקצרות "אתא"..והיד השנייה גוננה על מפסעתי..על הכבוד שלי הגנתי..בעודי אץ החוצה פגשתי את זהר ,זהר היה חכם מאד אז והיום מצטיין כללי בטכניון ,הבין והצטרף אלי ..בדרך אספנו את ריקאד ,את פארס ,את עלי ..ואפילו כלב עלום בעלים הצטרף לטור הנסים..שצעקנו לאחמד להצטרף הוא הסתכל במבט עצוב במפסעתו.. ונשאר קפוא על מקומו.. יוסף הנגר ..אכן היה נגר.. הסתובב עם ארגז כלים ,פטיש ,משור,וגרזן קטן בצורת ר..זה היה עיסוקו אך בתור מתנה או שי למשפחה שהזמינה אצלו עבודות עץ היה מבתר את עטרתו של הרך הזכר שבבית.. מקצוע המוהלות למד אתו מאביו כמו מקצוע הנגרות.. מספרים שהיה קטן היה מסתובב ומנסה את מזלו על ארונות ישנים או על עצים שסירבו להיפרד מהאדמה..בזכות שורשים העמוקים..היה הנגר המוהל היחיד באיזור ומשפחות חיכו עם הברית של הילדים עד שבנו או צרכו עבודת נגרות..והיו עסקאות חליפין בין משפחות חשוכי זכרים שבנו לבין משפחות חשוכי נגרות שבא זכר בביתם.. יוסף האיום,יוסף הקצב.השוחט.מנוול.. אלה היו מעט מהשמות שבהן כינו את יוסף אלנגאר..אחמד לא שפר עליו מזלו והתעורר יום קודם מלפיתת אחיו הגדול ואביו ..וראה את הקצב רוכן עלין בעודו בזקפת הבוקר..יוסף שיסף את כבודו בעודו מנמנם.. השמיכה התמלאה בדם החלל היומי ..מסכן קציצות מוזרות.. תמיד תהיתי לאן יוסף הקצב לוקח את כול עורלות עוללי הגליל..ואיך זה שהבשר יקר מאד ומשפחתו מגישה בבית האוכל שלה קציצות כיד המלך.. בכניסה ליער האטתי את הקצב..ועברנו להליכה ושיר קטן נובע מגרונינו.. היי היי הנני הולך.. יוסף ,גשם ,נבלה.. לא ישיגני.. לא יפחידני.. היי היי הנני הולך יוסף נבל גשם עורלה.. הגענו לקרחת יער ..ובקצה ישנה מערה קטנה בה שמרנו הרבה אמצעי מחייה כמו מזרנים ישנים,חצי חבית עם מים..גפרורים..וכמה פיתות שהיינו מחליפים אחת לשבוע.. ידעתי שיוסף לא ישיג אותנו ביער.. אנחנו רבים והוא גוליית..אבל תמיד פינטזנו לעשות לו כמו שהוא עושה לילדים בחורפיש.. הוא מסתייע במבוגרים כדי להכניע את הילד שזה היה יכול להיות עולל בן יומו או ילד אחרי בר מצווה..שניים היו מחזיקים אתו ברגליו..שניים בידיו..ואחד אץ לפינו של הילד..למה לעזאזל?הפין יכול לברוח.. באתו זמן יוסף היה מוצא הרבה זמן להשחיז את הסכין שלו.. היה משחיז על אבן בזלת שחורה הלוך ושוב ובודק את החדות שלה על הצפורן שלו.. היה מחייך ומבסוט ..כאילו הוא אוסף 10 פקקים של קוקה קולה ומשתתף בהגרלת אוטו ואוסף 10 עורלות ומשתתף בהגרלת מטוס... התקוות של הנטבח.. היה מקווה, מאמין ,ורוצה שבנות הברית יפציצו בזה הרגע את זה הבית..או יאושר בזה הרגע עונש מוות למחבלים ..או יוסף יקבל שיתוק שרירים..או .או.והיה עוצם עיניים ופותח אותם בצעקה נוראית..כמובן שלא היה חומר הרדמה ואלכוהול היה אסור בשימוש לפי ההלכה הדתית.. היינו חוזרים מהמחבוא.. ופוקחים עין על בתים חדשים שנבנו זה עתה או על משפחות שהתבשרו בלידת זכר.. אלה ואלה סומנו באיקס אדום.. אחרי תקופה ארכה של הגנה על כבודי.. הלכתי לפנמייה ולא הייתי כשאר התלמידים.. נהגתי להתקלח לבד במקלחות המשותפות ..זוכר ויכוח אחד על ידיעה שבמצריים נוהגים למול את הבנות.. היו תמימי דעים שהמצרים ברברים..איך מעולליםדבר כזה לחסרי ישע.. גם יוסף והמשפחות עוללו דבר כזה לחסרי ישע.. בצבא ידעתי שמורידים שלוש דרגות או נקודות על ניתוח שיחייל עשה בילדותו כלומר על אונס החייל לחתוך לו ..בשם הדת..כמובן שביקשתי פרופיל מאה כי אני חייל כמו שהטבע רצה שאהיה.
מתוך הספר חורפיש תל אביב ..(יראה אור בקרוב)
עאדל בדר
|