מתפללת ליום המחר -

היום בו השמש תזרח לאלתר,

תאיר את חדרי ליבי החשוכים -

כי החלאה דאג לכבות המתג המרכזי.

זה היום בו אלך כטווס בין המון - 

עם תקווה ללא פחד וחרדת השאון,

קרוב הוא היום מרחק כמה פסיעות -

כל כך קרובה להדליק את האור

לחיצה קטנה ואהיה מוארת.

תודה לכם ילדיי האהובים והמדהימים -

 שמלווים אותי ללא מילים.

שנתתם ונותנים לי את הכוח להמשיך, 

 ולכל מי שאיתי לכל אורך ה"מסע"

ומבין מהו גודש המשא

תודה לכם שאתם איתי.