כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של mikelda

    עוסק בענייני חינוך, יזמות, שיפור מצב החינוך, הצעות חדשות. מה צריך לעשות ועדיין לא נעשה בתחום החינוך. רפורמות בחינוך לא מצליחות אצלנו לכן צריך להתמקד בשינויים קטנים ושיטתיים.

    0

    הורים, נצלו את זכותכם להשתתף בתהליכי החינוך

    11 תגובות   יום שני, 20/7/09, 10:36

    זה לא סוד, שהחינוך הציבורי נתון למתקפות מכיוונים שונים. הגדרות החינוך אינן קיימות ואלו הקיימות מבולבלות ומבלבלות. מטרות החינוך הציבורי לא נקבעו באופן ברור וכתוצאה מכך ישנם בעלי עניין רבים המנצלים את המציאות הזו להכניס מטרות חדשות , שונות ומשונות ללא דיון ציבורי וללא תהליכי קבלת החלטות מסודרים.

    מנגד מתחזקת מגמת ההפרטה, בינתיים בדרך סמוייה של בעלי עניין ויזמים המחפשים לגזור קופון על חשבון החינוך הציבורי. מערכת החינוך הציבורי היא מקור לתעשייה עניפה מאוד ללא פיקוח וללא הסדרה.

    זהו התפקיד הקלאסי של משרד החינוך , פיקוח והסדרה.

    המתקפות האלו על החינוך הזמינו לחצים של ההורים מודאגים, לחצים להכניס תוכניות לימוד נוספות, לחצים מכיוון שוק החינוך הפרטי, ולחצים בניהול תוכנית הלימודים.

     

     

    לחץ ההורים - הורים מודאגים המחפשים סידור הולם לילדיהם מקימים בתי ספר על ידי עמותות ואגודות ובלחץ מסיבי מתון או מתון יותר הם מצליחים לקבל אישור "בכפיה" להכרת המשרד בבתי ספר כמוכרים ולא רשמיים.

    כדי לשפר או כדי להוביל לשינוי נדרש שיתוף פעולה של גורמים רבים, שיש להם עניין בחינוך ובמערכת החינוך. בעלי העניין הטבעיים ביותר הם המורים וההורים. 

    כדי להוביל שינוי, חובה על המורים לאפשר ולעודד מעורבות הורים, וחובתם של ההורים לגלות יותר מעורבות, לא רק בטיול השנתי, בוועדות קישוט או באיסוף כסף, אלה ממש מעורבות בתהליכי החינוך, בקביעת תוכניות הלימוד, בבחירת מורה הכיתה וגם בקביעת לוח הזמנים למבחני הבגרות. החוק העניק להורים זכות להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות בהיקף של 25% בכל תחומי החינוך. הורים נצלו את זכותכם!

    תוכנית לימודים נוספת - הלחץ על פקידי החינוך מצד ההורים הוביל למימוש זכותם להוסיף על תוכניות הלימוד הרשמיות תוכניות לימוד נוספות (תל"ן), אבל המימון הוא מימון מלא של ההורים. כך למעשה מערכת החינוך אפשרה לקבוצות הורים להשתמש במשאביה כדי לממן את התל"ן. כמה תוכניות כאלו מוכרות בחלק גדול של בתי הספר בארץ, למשל תוכנית קר"ב.  

    כיצד תוכנית קרב נהנית משני העולמות ?

    מצד אחד ההורים משלמים את מחיר העסקתם של מדריכי קר"ב, ומצד שני תקציב החינוך מממן את השיעורים עצמם. בדרך כלל בבתי הספר היסודיים תוכנת קר"ב מתקיימת על חשבון יום הלימודים עצמו, בחטיבות הביניים חוגי ההעשרה מתחלקים קצת יותר על מהלך ימי השבוע.

    במקום ללמד את תוכנית הלימודים הרגילה מלמדים את חוגי ההעשרה. המורים  תלניסטי"ם, המועסקים בתלני"ם, למינהם מועסקים על ידי מעסיק אחר, מקבלים שכר אחר, מקבלים או לא מקבלים תנאים סוציאליים, בקיצור מנוצלים, מאבדים את זכויותיהם ואין להם אפשרות ממשית לשנות את המצב, שכן הוחתמו בחוזים אישים, דוגמאות לכך ניתן ראות בתוכנית היל"ה .

    לחץ השוק הפרטי - הלחץ על בית הספר ועל  הנהלות בתי הספר מכיוון שוק החינוך הפרטי, גורם ליצירת סביבה לוחצת ומתסכלת הפוגעת בתלמידים, פוגעת במורים ופוגעת בהישגים.

    מועד החורף - מועד חורף הוא אחת הרעות החולות שנכנסו למערכת החינוך כהשפעה מהחינוך הפרטי. בבתי הספר האקסטרנים למדו מאז ומתמיד קורסים מזורזים לבגרות. קורסים אלו נועדו לאפשר לתלמידים שביקשו לקצר את הזמן, לגשר על פערי לימוד להשיג תעודת בגרות או לשפר את ציוני הבגרות במקצועות בהם כשלו. קורסים מזורזים אלו הבטיחו 2-3 חודשי לימוד מרוכזים ובסופם בחינה.

    משרד החינוך הקצה מועדי בחינה נוספים כדי לענות על דרישת השוק. מועדי הבחינה האלו לא העלו בצורה משמעותית את שיעור בעלי תעודות בגרות בקרב תלמידי בתי הספר האקסטרנים ( תעודת בגרות שלימה).

    בתי הספר האינטרנים בשנים האחרונות אימצו את הדרך הזריזה הזו כדי לנסות ולהתמודד עם שיעורי הזכאים לתעודות בגרות ואט אט נכנסו מועדי החורף לתוכנית העבודה של בתי ספר רבים. בתחילה בתי הספר החצי פרטיים דוגמת: עמי"ת, אורט, ויצ"ו, עמל ואחרים ובהמשך לבעלויות האחרות רשויות מקומיות וכיוב'.בתי הספר קיוו שמועדים נוספים יובילו לתוצאות המקווות, יתכן, אבל הכניסו את בתי הספר, את המורים ובעיקר את התלמידים לאטרף טוטלי.

    מועד החורף יצר מציאות שבה בתי ספר מנסים לקצר את תהליך הלמידה ולאפשר לתלמידים להיבחן בשנה אחת כמות כפולה של מבחנים. ניתן להניח ששיעור עוברי הבחינות גבוה יותר, שכן יש לתלמיד הממוצע יותר אפשרויות להצליח, אבל נראה לי שהישועה לא צומחת בכיוון הזה.

    גם אם שיעור המצליחים הוא גבוה יותר, עדיין ההרס, בזבוז שעות הלמוד ובעיקר הלחץ הגובר על התלמידים מוסיף הצלחה רק בשוליים.

    מה בעצם רוצים  ההורים מבית הספר  ?

    במחקרים רבים מאוד ניתן לראות ששלושה נושאים עיקריים חשובים להורים והם:

    בטחון, משמעת ואיכות ההוראה.

    •  89% מההורים רוצים בעיקר לדעת מה מלמדים
    • 82-88% מהי איכות המורים
    • 81-76% משמעת,
    • 73% בטיחות
    • 77% איכות ההוראה

    להורים יש השפעה ישירה על לימודי והצלחת ילדיהם , על ההישגים במתמטיקה, על שילוב התלמידים בהקבצות גבוהות, על זמן ההשקעה בשעורי בית  ועל הקטנת הסיכויים לנשירה מהתיכון.

    הורים נצלו את זכותכם להשתתף באופן מלא בחינוך ילדיכם!

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/9/09 19:49:

      שבוע טוב,

      מסכימה עם כל מילה, אכן חשובה מעורבות ההורים ויפה שעה אחת קודם,

      אך , צריך שמישהו יקח על עצמו לנהל ולכוון את וועדי ההורים כי סוג אחר

      של מעורבות יכול להיות גם הרסני.

      אני מפנה אותך לפוסט שכתבתי השבוע בעקבות ארועים אצלנו בתיכון.

      גמר חתימה טובה,

      תמר. 

      צטט: shabat shalom 2009-07-20 20:09:07


      בעקרון מעורבות ההורים היא חיובית: היא מקרבת את ביה"ס בו ילדם לומד 5-9 שעות ביום, היא הופכת את ההורים והמורים לשותפים בחינוך הילד, ובעיקר מאפשרת ל מוסד החינוכי להכיר את ציפיותיהם של ההורים מביה"ס.

      לתופעה ברוכה זו יש תנאים הנובעים מבעייתיות הכרוכה במעורבות זו:

      בעיה ראשונה: מעורבות הזו אין טעם רב אם היא משמשת רק להשלכת אחריות בלעדית על ביה"ס בשאלת החינוך והלימוד.

      ז"א: אם המעורבות היא אמיתית ושקופה מצד שני הצלעות המחנכים (הצלע השלישית היא התלמידים) אז היתרונות הנ"ל מושגים. אם המעורבות היא חד צדדית, היא הופכת להיות בעייתית.

      הבעיה האמיתית היא שהרצון של ההורים אינו אחיד.

      אם ההורים רוצים מעורבות הם חייבים לקחת גם אחריות.

      וזו הבעיה השניה.

      בעיה שלישית היא תפיסת ביה"ס כעסק שחייב למלא את ציפיותם של הקליינטים. אין ספק שהקליינטים של ביה"ס הם התלמידים - הם קליינטים של מוסד ציבורי ולא של עסק מסחרי.

      הבעיה היא שהקליינט הנוסף של מוסדות החינוך הוא הממשלה, השלטון המוניציפלי, וגורמים רחוקים יותר.

      בעיה רביעית שקשורה לשאלת המעורבות היא באיזו מידה חינוך והוראה הם פרופסיה ובאיזו מידה הם שרות?

       

       

      שבת שלום,

      מעורבות הורים מחייבת בשלות של ההורים ושל בית הספר, ברור שלהצלחת התהליך יש חשיבות לתאום ציפיות והימנעות המהטלת אחריות . המעורבות מחייבת נטילת אחריות, גם אם חלקית. את זה צריך להבהיר.

       

      ביה"ס כעסק, לא מקובל עליי באופן כללי.

      ביה"ס הוא סניף של עסק ציבורי, וככזה האחריות היא לעמוד ביעדים שהממשלה, כמבטאת את ההסכמה הציבורית, קבעה.

      ביה"ס וההורים צריכים להבין את המטרות האלו. ברגע שתהיה הסכמה עם ההורים (הציבור) מהם היעדים, אני מניח שהתלמידים "יאלצו" לעמוד בהם.

      ביה"ס אינו עסק והתלמידים בחלקם אינם שוהים בו בהתנדבות , הם מחוייבים על פי החוק.

       

      לגבי הבעיה הרביעית: שירות או פרופסיה, שווה דיון נפרד, באופן כללי זה גם שירות וגם פרופסיה.

      צטט: אורית-ב 2009-07-20 18:28:13


      מיכאל, חייבת לומר שבסופו של דבר לא הבנתי את המסר המדוייק.

      כמה מעורבות אתה רוצה מצידם של ההורים, ובמה?

       

       


      אורית,

      הייתי שמח אם ההורים היו מעורבים במסגרת מה שהחוק התיר.

      להשתתף יחד עם המורים ובית הספר בקבלת החלטות, למשל, איזה מקצועות הרחבה... מהם מועדי בחינת הבגרות ? קייץ או חורף...

      החלטות כאלו יש להן השפעה ישירה על איכות הלמידה, הלחץ בו התלמידים נמצאים, ובאופן עקיף הצלחת התלמידים.

       

       

        20/7/09 20:09:


      בעקרון מעורבות ההורים היא חיובית: היא מקרבת את ביה"ס בו ילדם לומד 5-9 שעות ביום, היא הופכת את ההורים והמורים לשותפים בחינוך הילד, ובעיקר מאפשרת ל מוסד החינוכי להכיר את ציפיותיהם של ההורים מביה"ס.

      לתופעה ברוכה זו יש תנאים הנובעים מבעייתיות הכרוכה במעורבות זו:

      בעיה ראשונה: מעורבות הזו אין טעם רב אם היא משמשת רק להשלכת אחריות בלעדית על ביה"ס בשאלת החינוך והלימוד.

      ז"א: אם המעורבות היא אמיתית ושקופה מצד שני הצלעות המחנכים (הצלע השלישית היא התלמידים) אז היתרונות הנ"ל מושגים. אם המעורבות היא חד צדדית, היא הופכת להיות בעייתית.

      הבעיה האמיתית היא שהרצון של ההורים אינו אחיד.

      אם ההורים רוצים מעורבות הם חייבים לקחת גם אחריות.

      וזו הבעיה השניה.

      בעיה שלישית היא תפיסת ביה"ס כעסק שחייב למלא את ציפיותם של הקליינטים. אין ספק שהקליינטים של ביה"ס הם התלמידים - הם קליינטים של מוסד ציבורי ולא של עסק מסחרי.

      הבעיה היא שהקליינט הנוסף של מוסדות החינוך הוא הממשלה, השלטון המוניציפלי, וגורמים רחוקים יותר.

      בעיה רביעית שקשורה לשאלת המעורבות היא באיזו מידה חינוך והוראה הם פרופסיה ובאיזו מידה הם שרות?

       

        20/7/09 18:28:


      מיכאל, חייבת לומר שבסופו של דבר לא הבנתי את המסר המדוייק.

      כמה מעורבות אתה רוצה מצידם של ההורים, ובמה?

      צטט: שושי פולטין 2009-07-20 10:49:49

      מיכאל,

      פוסט חשוב מאוד.

       הבעיה היא שהיום ההורים לא מבחינים בין מעורבות להתערבות.

      מצד אחד מתערבים מאוד בפרטים הקטנים, יוצרים מערכת המתנגדת למורים

      מצד שני מעורבותם חשובה במניעת תהליכים שליליים כפי שמנית.

      החשיבות שבפוסט הוא בהבאת הדברים למודעות כך שהמעורבות תהייה מושכלת יותר.

      תודה

       

      תודה שושי,

      גם אם המעורבות לפעמים היא התערבות אני מעדיף הורים משתתפים, עם כל המורכבות שלהם.

      לא פעם יש להורים מטרות שאינן קשורות כלל לחינוך או לבית הספר, בעיקר חברתיות ופוליטיות, אבל זה לפוסט אחר.

        20/7/09 11:01:

        20/7/09 10:49:

      מיכאל,

      פוסט חשוב מאוד.

       הבעיה היא שהיום ההורים לא מבחינים בין מעורבות להתערבות.

      מצד אחד מתערבים מאוד בפרטים הקטנים, יוצרים מערכת המתנגדת למורים

      מצד שני מעורבותם חשובה במניעת תהליכים שליליים כפי שמנית.

      החשיבות שבפוסט הוא בהבאת הדברים למודעות כך שהמעורבות תהייה מושכלת יותר.

      תודה