קצת היסטוריה

קרנות הפנסיה בישראל שהן עיקר החיסכון הפנסיוני (59% מנכסי הציבור לטווח ארוך) נוצרו ע"י ארגוני עובדים ובעיקר ע"י ההסתדרות. מטרתן הייתה סוציאלית ונועדה לדאוג לפועל עם יציאתו לפרישה כאשר ההפרשות הכספיות שולמו על ידי המעביד והעובד. קביעת הזכויות נגזרה מהוותק ביחס של 2% מהשכר לשנה ובשלב מאוחר יותר הונהגו שתי שיטות לחישוב השכר הקובע לפנסיה. האחת שיטת ממוצע השכר בשלוש השנים האחרונות והשנייה שיטת ממוצעי השכר לאורך תקופת עבודתו של העובד. הבעיה הייתה כי מבנה הזכויות המתואר לא הביא בחשבון את השינויים הגדולים שחלו בתוחלת החיים.ניתוק הקשר בין הסכומים שהזרים העובד לקרן לבין הזכויות שצבר הביא עם הזמן לגרעון אקטוארי ענק בסך עשרות מיליארדי שקלים. ביולי 2003 מדינת ישראל שחששה מקריסת הקרנות הלאימה אותן. לאחר מכן מכרה המדינה את הקרנות החדשות, חברות בת של הקרנות הותיקות במכרז. הקרנות נרכשו ע"י חברות ביטוח, מבטחים ע"י מנורה, מקפת ע"י מגדל, ומיטבית על ידי כלל. קרנות פנסיה חדשות שהוקמו אחרי 1995 נבנו מלכתחילה במתכונת הקרויה קרן תשואה, במסגרתה העמית יקבל זכויות התלויות בכסף שצבר ובתשואת הקרן (כיום קיימות 13 קרנות מאושרות בישראל). הקרן אינה יכולה על פי חוק להיכנס לגרעון אקטוארי. אם נוצר גרעון כזה הוא יכוסה על ידי קיצוץ בזכויות העמיתים, אם יש עודף אקטוארי הוא יחולק לעמיתים.

החל משנת 2005 פרסמו כל קרנות הפנסיה החדשות תקנונים חדשים. תקנון בקרן פנסיה הוא המסמך הקובע את זכויות העמית ובכך מקביל לתנאי הפוליסה בחברת ביטוח. אך בקרן פנסיה להבדיל מחברת ביטוח אין חוזה בין המבוטח לחברה והתקנון ניתן לשינוי, ואכן בשנת 2007 בוצעו שינויים בחלק מהתקנונים.למרות שהתקנון, מסמך הזכויות של העמית, אמור להיות נהיר וברור קיימות שלוש בעיות המונעות זאת.

ראשית התקנונים לא עברו עריכה לשונית. השימוש בסימני הפיסוק הרבים יוצר בקריאה נכונה של העברית מצבים אליהם לא התכוונו כלל כותבי התקנון.

 שנית התקנונים ארוכים באופן לא הגיוני המקשה על האדם הסביר. התקנון הקצר ביותר מסתכם ב - 89 עמודים ואילו הארוך מגיע לכדי 269 עמודים. שלישית העמית כלל אינו מקבל את העתק התקנון בעת הצטרפותו וספק רב כי גם אם יקבל יוכל להבין את הכתוב בו. ניתן לקרוא את התקנון באתר קרן הפנסיה (ניתן להגיע לכל תקנון בכל קרן דרך אתר האוצר).

אמנם היה רצוי כי כל קרן תוציא תקציר פשוט ובהיר המציין את המצבים בהם יהיה העמית זכאי לכיסוי, מצבים בהם לא יהיה זכאי ומהי הגדרת הכיסוי, רצוי בשפה הברורה לאדם הסביר אשר אינו עוסק בתחום. ניתן גם לצפות מרגולאטור פעלתן כאגף שוק ההון כי במידה והקרנות לא עושות כן מיוזמתן, תצא הנחיה מתאימה. אך בינתיים זה לא קורה והעמית אובד עצות.

בפוסט הבא על הקשר בין המשכורת בתלוש לבין המשכורת הקובעת בקרן הפנסיה.

שאלות ותשובות בנושא פנסיה בקהילת ביטוח ופנסיה