אנה אורשולה - ילדה ניצולת שואה

לצפייה במסך מלא

אנה אורשולה - ילדה ניצולת שואה

‎41

חברה וקהילה

98 תגובות יום שני, 20/7/09, 13:08

אנה אורשולה (פולצ'ק, שם הוריה המאמצים), וולסקה

בשנת 1999, נפטר אבי ואמי שהיתה בת 88, נותרה לבדה.
אמנם מתפקדת לחלוטין, צלולה, עצמאית אך בגיל כזה לא רצינו להשאירה לבד והיא מצידה,
כמובן לא רצתה אף אחד שיישאר אתה.

כל מה ואיך שניסינו לא עזר.

יום אחד התקשרה אמא לעבודתי ואמרה, תראי החלטתי שבכל זאת עדיף שמישהו יהיה אתי.

מה קרה? שאלתי והיא ענתה יצאתי לגינה לקחת את העיתון ומעדתי. היה לי קשה לקום ואני מבינה שאיני יכולה להישאר לבד.

מכיוון שאמי נולדה בפולין, החלטנו לחפש פולניה.
התקשרתי לכומר הפולני ביפו (יהודי מומר, גדל כילד נוצרי במנזר בעת המלחמה) ובקשתי את עזרתו.

לאחר בדיקה קצרה, התקשר אלי ואמר לי, שמעי יש לי אשה בשביל אמא, לפי מה שסיפרת היא תתאים.

ואז התקשרה אנה אורשולה. קבענו פגישה בתחנת האוטובוס בשכונה, שם ירדה.

כשראיתי אותה, אמרתי בליבי היא בוודאי יהודיה אך כמובן שלא שאלתי.

לקחתי אותה לבית אמא, מיד כשנכנסה נוצרה ביניהן כימיה נהדרת ואמא אמרה אני חושבת שאת יהודיה, בשבילי את בת נוספת לשתי בנותי.

התיישבנו ואנה אורשולה סיפרה את סיפורה וכך אמרה:

לפני כשנה הייתי בבית הארחה בעיר הקיט צ'יחוצ'ינק, מכיוון שבאים לשם ישראלים רבים, היה פסנתרן/זמר אורח ישראלי ששר שירים ישראליים ושירי יידיש. דמעות זלגו מעיני למשמע השירים, לא היה לי ברור למה ומדוע.

מספר שבועות לאחר מכן כשכל המשפחה התארחה בביתי, (אנה אורשולה אלמנה, לה 5 ילדים, כולם נשואים עם נכדים. היא עצמה כלכלנית שעבדה בחברות גדולות, בעלה היה וטרינר וכל ילדיה למעט הצעירה אקדמאים), סיפרתי את הסיפור לבני משפחתי. בסוף הערב ניגש אלי בן דוד של בעלי ושאל אותי אם אני רוצה לעשות סיבוב בשפת הים. כמובן הסכמתי, עודנו מטיילים והוא החל לשאול אותי שאלות על יהודים, על יהדות, מה דעתי, מה אני חושבת עליהם, האם יש לי איזה שהן בעיות עם יהודים, עם יהדות.

עניתי שאין לי שום בעיה, למה?

בן דודי אמר, אני הולך לספר לך עכשיו משהו שקרוב בוודאי ישנה את חייך.

הוריך שגידלו אותך, הם הוריך המאמצים, הוריך הביולוגיים חיו בוורשה שם חיה גם משפחתי.

כשפרצה המלחמה, הוריך עבדו בקונדיטוריה של הורי ברח' חלודנה 46 ( (CHLODNA ), ורשה אחר כך נכנסו לגטו. אני הייתי ילד בן שבע, הברחתי אוכל ונשק לגטו, כך גם הורי.
הורי הבריחו אותך מהגטו כשהיית תינוקת בת שנה ומשהבינו כי מסוכן להחזיקך בוורשה העבירו אותך לכפר Polawy , בו גדלת, לאחות של אמא שגידלה אותך יחד עם בעלה.

יום אחד תפסו הנאצים את הורי אחותי ואותי ברחוב וירו בנו, הורי ואחותי מתו במקום ואני, כפי שאת יודעת, צולע עד היום.

אתה הרי יודע שמגיל צעיר שאלתי את הורי האם אני ילדה מאומצת, זאת בעקבות הצקות של ילדים שקראו לי ברחוב יהודיה וילדה מאומצת, הורי תמיד הכחישו.

הורי, היו יחסית מבוגרים וכן יחסית לאנשי הכפר, היו אמידים לכן, כשהייתי בת 16, ניגשתי לבית העירייה לבדוק את תעודת הלידה שלי. בתעודה היה רשום שאני בתם של הורי ושנולדתי בכפר.

כמובן שהייתי נסערת מאוד מדבריו של בן דוד והתחלתי להפגיזו בשאלות של מי היו הורי, מה היה שמם, האם היו לי אחים או אחיות נוספים.

לצערי הרב, בן הדוד לא ידע להשיב לאף אחת משאלותי. הוא היה צעיר מדי ולא זכר כמעט דבר.

אז מה עושים עכשיו? איך אני מבררת מי אני? מי היו הורי? מה קרה להם? מה קרה למשפחתי?

שאלות שנותרו עד היום ללא מענה.

נזכרתי באחד מאנשי הכמורה במנזר בכפר, ידעתי שהוא חי בארץ ויצרתי אתו קשר. הוא אמר לי
שהמקום הטוב ביותר להתחקות אחר משפחתי יהיה בארץ ואם אבוא, הוא יעזור לי למצוא עבודה כדי שאוכל לנסות לבדוק מה קרה עם משפחתי והאם ישנו מישהו היודע משהו על עברי.

כך הגעתי אליכם.

פנינו לגורמים שונים, החל בתקשורת, יד ושם, אתרי חיפוש של ילדים יהודיים וכו'. עד כה העלנו חרס בידנו.

לפני מספר שנים, הפכה אנה אורשולה לאזרחית ישראלית, החיה בחולון, מדי פעם נוסעת לחופשה לבקר את משפחתה הענפה ועדיין ממשיכה לשאול את עצמה, "מי אני, מי היו הורי", האם אי פעם אזכה לדעת זאת?

קישור לאתר :

Missing Identity

http://missing-identity.net/mi/content/view/69/26 /

** בתמונה אנה אורשולה כאם צעירה. אולי דומה לאמה כשהיתה בגילה.

האם מישהו זוכר? מזהה?

דרג את התוכן: