אחת לכמה שנים (חמש בממוצע) אני מופיעה מאיזו סיבה אקוטית (פטריה, הריון לא רצוי או החלפת ההתקן) אצל רופאת נשים (כמעט בכל פעם זו רופאה אחרת כי הקודמת כבר לא מקבלת). הרופאה שואלת כמובן מתי עשיתי ממוגרפיה ועוד כל מיני בדיקות ומצקצקת בלשונה כשאני אומרת לה "אף פעם". היא מיד מציידת אותי בקופסת פלסטיק שבתוכה משהו שאני אמורה לשלוח למעבדה ובהפניה לממוגרפיה. אני לוקחת את אלו בנימוס, מרגישה נזופה, אבל ברגע שאני יוצאת מחדרה אני זורקת אותם בחדווה לפח הקרוב, בתקווה שבעוד חמש שנים שוב תהיה רופאה אחרת ולא אצטרך לתרץ לאן נעלמה הבדיקה. כל זה נעשה מתוך אינטואיציה ברורה (וגם כנראה בריאה) שאני לא רוצה לדעת. היום, בעמ' 245 בספר רעש גיליתי שיש צידוק מדעי לתחושות שלי. לא אלאה אתכם בכל הטיעונים הסטטיסטיים וטעויות החשיבה שהם גורמים לנו רק אומר כך: מכל 1000 נשים שעוברות בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה מתות 3 ואילו מכל 1000 נשים שלא עוברות את הבדיקה מתות ארבע. כלומר, על 999 נשים הבדיקה לא משפיעה לטוב ולרע. לעומת זאת, מכל 10 נשים שתוצאות הבדיקה שלהן יצאו חיוביות 9 לא חלו בסרטן באותה שנה. כלומר 9 נשים, והפעם לא הבנתי מתוך כמה כי לא נאמר כמה אחוז בכלל מקבלות תשובות חיוביות, נבהלות סתם, ונאלצות לעבור עוד סידרה של בדיקות מיותרות. בחיי שאני מעדיפה לקחת את הסיכון הראשון יותר מאשר את השני. |