חמש שנים חיכיתי לרגע הזה, זה די בהערכה גסה, אבל זה נראה לי תקופת הזמן הכי בטוחה. כשהייתי {יותר} קטנה צחקו עלי שאני קרש גיהוץ, שאני שטוחה כמו קיר, שהדימיון בין גודל החזה שלי לגודל החזה של החבר הכי טוב שלי מפליא במיוחד. לי לא היה אכפת, אני יכולתי לרוץ כמו בן אדם, לגלוש כמו בן אדם ולא לסבול מכאבי גב כמו בן אדם. ואז גדלתי והסממנים הנשיים שלי הופיעו עלי בגיל יחסית מאוחר וגדלו וגדלו ועד לא מזמן גם המשיכו, ואני בתור בחורה לא הכי גדולה {די קטנטונת למען האמת} ועם גב די דפוק בתור התחלה, איבדתי את היכולת ללכת ישר, עם גב ישר. ניסיתי להבין מאיפה זה הגיע לי ככה, המחשבות שאולי אני מאומצת כבר עברו בראש שלי מספר פעמים, מאיפה לכל הרוחות זה נחת עלי. המבטים שטופי היקנאה של המון בחורות שמסכימות לשלם 17 אלף שקל בשביל הכאב גב הזה לא הצליחו להניע אותי מההחלטה, גם המשפטים של "נו אז תביאי לי קצת" לא ממש עשו לי את זה, רוצה תקני. זהו זה נגמר, אני מוכנה לסבול את כל הכאב ואת כל משככי הכאבים בעולם, בעצם בעיקר את משככי הכאבים, כדי להתעורר עוד חודש בבוקר ולהיות שתי מידות פחות, אבל עם גב ישר. רגע עכשיו אני גם צריכה לשנות להם את השמות?
|
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ברור, יש להם להנציח מורשת מפוארת לתפראת מדינת ישראל (ולתפארתך)
תודה תודה.
הצד הפולני שלי מבין את הצד הרכלצי שלך, כבר קיבלתי בקשות מוזרות ומטרידות יותר, לדוגמא שני בחורים שביקשו צינצנת עם מה שמוצאים.
יכול להיות שיום אחד זה יהיה מוצר אספנים מבוקש, מי יודע.
כן מכאבי גב אף אחד לא מת ...
אבל חזה גדול לא נראה טוב על גיבנת
תודה, אני אעשה למנתח סטיקר כזה לקראת הניתוח
אז אתה אומר להשאיר להם את המורשת?
עומרי ואיציק.
קודם כל בהצלחה יקירתי. מעניין איך שתארת את התפתחותם הפתאומית של שני אלה. והרכלצת שבי (ריכולים) היתה שמח לראות לפני ואחרי של המדוברים. אבל אני אכבוש את הפנטזיות שלי . ובאמת, רק אושר אם זו הדרך. נשיבוקים (:
אחחחח
לחתוך או לא לחתוך, זאת השאלה...
בכל מקרה, למה להתקטנן על קצת כאבי גב ?...
אחלה פוסט... מעורר מחשבה
לכי על זה !
ישר.