כותרות TheMarker >
    ';

    לקפוץ את הכריש

    99 תגובות   יום רביעי, 15/8/07, 20:28

    .

     

     

     

    לקפוץ על הכריש או Jump The Shark

    (בתודה לגולש ניר יוגב - נירקום, שהגיב לשמרית ושאולי הכריש ונתן את הרעיון לפוסט הזה)

     

     

     

     

    מבוא

    האם קרה לכם שבאמצע צפיה בפרק של סדרת הטלויזיה האהובה עליכם, אמרתם לעצמכם "מה זה השטויות האלו, זה הגיע לנקודת שפל כזאת, שמכאן הסדרה יכולה רק להדרדר"?

     

    תנו לי לקחת אותכם אחורה בזמן.

     

     

     

    לא אשכח את היום בו התחילה העונה השמינית של סדרת הטלויזיה המיתולוגית דאלאס, ובכן, בפרק הראשון פאמלה יואינג (ויקטוריה פרינסיפל) מתעוררת משנתה, ואז מתברר שכל העונה השביעית היתה למעשה חלום שלה...

     

     

    "חלום?" אמרתי לעצמי, כמו מליוני צופים אחרים, "מה עובר עליהם?" היה ברור, שמכאן, הדרך למטה קצרה.

     

    באנגלית מוקדש לכך ביטוי מיוחד שנקרא "jump the shark " ומשמעותו: הנקודה המדויקת אשר בה ברור שהסדרה עברה את השיא, והיא בדרך למטה.

     

    מקור הביטוי

    מקור הביטוי Jump the Shark הוא בפרק בלתי נשכח בסדרה happy days שהביאה לנו את פונזי האגדי (עולי הימים שבינינו אולי זוכרים את השחקן הנרי וינקלר כמנהל בית הספר ששופד ב"צעקה") אבל גם את ר'יצ'י קנינגהם שהפך לבמאי קולנוע מפורסם הלא הוא רון הווארד.

     

     

     

     

    כמו כל סדרה טובה, בשלב כלשהו, הסדרה התחילה לאבד צופים ורייטינג. והתסריטאים הנואשים חיפשו אחר רעיונות שהלכו והקצינו. באותו פרק בלתי נשכח, פונזי קופץ מעל כריש בעודו עושה סקי מים ועליו ז'קט העור הנצחי שלו.

    הנקודה הזאת סימלה בעיני המבקרים את תחילת ההידרדרות הבלתי נמנעת של הסדרה, וטבעה את הביטוי jump the shark .

     

    אמור מעתה: הסדרה happy days קפצה את הכריש ביום שפונזי קפץ מעל הכריש.

     

     

     

    למה זה קורה

     

    ובכן, עולם כמנהגו נוהג, ובחלק גדול מהמקרים, הסדרה מתחילה לאבד רייטינג, והתסריטאים מתחילים להילחץ ולחפש חידושים שיגבירו מחדש את ענין הצופים, מייד צצות להן כבמטה קסם עלילות מופרכות, ודמויות חדשות.

     

    בחלק אחר של המקרים, זוהי תוצאה של עזיבת שחקנים, שמחפשים לה פתרון. או שהורגים את הדמות, או שהיא עוזבת (ג'ולי בספינת האהבה, שאני באופן אישי חשבתי שאין דביקה ממנה, ו...אז הופיעה ויקי) או שבמקרים קיצוניים יותר, הדמות חיה, אבל השחקן מתחלף (!)

     

     

     

     

     

    הקטגוריות

     

    בארצות הברית הטלויזיה והקולנוע נחשבים לתעשיה ומכונים ה-industrie לכן, ההתייחסות אליהם היא כאל מדע לכל דבר וענין. מומחי הטלויזיה האמריקאיים חילקו את קפיצת הכריש לקטגוריות, אני איחדתי חלק מהקטגוריות, ויסלחו לי המומחים:

     

     

    1 פיתולי עלילה הזויים

     

    אלן יוצאת מהארון ב"אלן", עונה שלמה של דיינסטי מתרחשת במדינה מזרח אירופאית (אז דמיונית, היום קיימת) בשם מולדביה.

     

     

    ו..כמובן החלום בדאלס.

    החלום בדאלס שווה הצצה נוספת. קייים אתר אינטרנט שלם שכל כולו מוקדש לחלום הזה...

     

     

     

    מעשה שאירע, כך אירע: בובי (פאטריק דאפי) עזב את הסדרה ועל כן נהרג בעונה השביעית.

     

    אחרי כמה חודשים בחוץ ושני סרטים כושלים הוא הבין שאף אחד לא מחכה לו בהוליווד ועל כן החליט לחזור לסדרה, ובכן, איך יחזירו אותו לחיים?

     

    פשוט מאוד, פאם תקיץ משנתה ואז יתברר שכל העונה השביעית, כולל מותו של בובי, יהיו רק חלום.

     

    מה שהמפיקים שכחו הוא שפאם הלכה לישון (בסוף העונה השישית) עם שיער קצר, והתעוררה עם שיער ארוך, אכן נפלאות הטלויזיה.

     

     

     

     

    2. תפניות דביקות בסדרות ציניות

     

     

     

     

    זה קורה בדרך כלל לסדרות קומיות מעולות. פתאום מופיעים רומנים דביקים וכל הסדרה מתחילה להיות מוצפת צמר גפן מתוק. או פתאום נולד תינוק חמוד וכל חמש דקות הקהל גואה בקריאת אווה (קשה לי להדגים בשל מגבלות האינטרנט) או חתונה או חתונות או ....טוב הנקודה הובנה, הנה הדוגמאות:

     

    הרומן בין ניילס לדפני בפרייזר (שהייתה עד אותו רגע אחת הסדרות האהובות עלי) שהרס מתח של שנים, וסיפק מאז רגעים דביקים לרוב. לזכותם ייאמר שגם אחרי הרומן, הסדרה המשיכה להנפיק רגעים שווים.

     

     

    (כנ"ל לגבי דרו קרי וקייט ב-Drew Carrey). או נני והפרופסור, ב"נני".

     

    לפעמים מספיקה נשיקה אחת, למשל זאת של מאלדר וסקאלי ב-X-Files או שרה וגריסום ב-CSI.

     

     

    אבל יש גרוע אף מכך. לפעמים הענין הופך לגל דביק של חתונות והריונות, כמו למשל בחברים, עם הרומנים הבלתי נגמרים, ובמיוחד הרומן בין צ'נדלר ומוניקה, (אם כי אני חייב להודות שאף פעם לא הבנתי מה מוצאים בחברים שהיא סדרה בינונית, טוב, סדרה בסדר, בעיני, ועוד יותר לא הבנתי, איך מעזים להשוות אותה לסיינפלד (נגיע לסיינפלד, נגיע)).

     



     

     

    ואיך אפשר לסיים את הפרק הדביק הזה בלי לידות של תינוקות ח-מ-ו-ד-ים (נסו להגיד חמודים בעיניים מצומצמות ושפתיים קפוצות) ובהם התינוקת מייבל במשתגעים מאהבה, אנדרו בקשרי משפחה, ג'יימי במלקולם באמצע, ניקי בנסיך מבברלי הילס, ו...כך קרה שכל מחלקת היולדות הזאת החריבה חצי מסדרות הטלויזיה האהובות.

     

     

     

     

     

     

    3. התבגרות או "הלך הפלא"

     

     

    לפעמים האפקט הפוך, השנים חולפות, ופעמים רבות קורה שדווקא הדמויות המתוקות מתבגרות ומפסיקות להיות מתוקות.

     

    כך קרה לג'ניפר המתוקה מקשרי משפחה שהפכה לילדה שמנמנה וחסרת חן (ועל כן מייד ילדו את אנדרו), הילדים החמודים משפץ ביתך שסתם גדלו, רודי ממשפחת קוסבי, מלקולם ממלקולם באמצע, ואפילו לורה מבית קטן בערבה. טרגדיה של ממש אירעה ליוצאי הסדרה "על טעם ועל ריח" שכלל התמכרות לסמים של שחקנית אחת, מעצרים של שחקן אחר, ו...ארנולד

     

     

    ואכן, סיפור עצוב במיוחד הוא זה של ארנולד מ"על טעם ועל ריח" (השחקן גארי קולמן) שכל חייו הבוגרים הפכו למסכת של עוני וכישלון, עד שמצא עבודה כשומר בחניון באולפנים של ברלי הילס.

     

     


     

    ואם כבר עוסקים ב"איפה הם היום?" (שאלה שאני חושב להקדיש לה את הפוסט הבא שלי), הנה שתי דוגמאות קיצוניות מהסדרה The love Boat

    האחת ג'ולי מקוי המתוקה, שהתמכרה לסמים ופשוט הועפה מהסדרה

     

    והשניה.... ובכן האיש הזה נראה לכם מוכר?

    ועכשיו?

    ובכן זהו פרד גרנדי (גופר החביב), שהלך בעקבות רונלד רייגן, וכיום הוא חבר הקונגרס פרד גרנדי בשבילכם

     

     

     

     

    4. דמויות עוזבות

     

     

     

     

    כאן לא חסר - ברנדה עוזבת את בברלי הילס 90210,

     

     

     

    כריסי עוזבת את שלושה בדירה אחת, או בעצם הזוג רופר עוזבים את שלושה בדירה אחת, או... מי לא עזב את שלושה בדירה אחת.? מלדר עוזב את ה-X Files, דר. רוס עוזב את ER והולך לשדוד כספות בלאס ווגאס.

     

     

    סברינה עוזבת את המלאכים של צ'רלי..ואפשר להמשיך לנצח, אבל זה עוד כלום לעומת המצב שבו השחקן עוזב אבל הדמות נשארת....

     

     

     

    4. שחקנים עוזבים, אבל הדמויות נשארות...

     

     


     

     

    זהו מצב מוזר אפילו עוד יותר. השחקן שמגלם דמות בסדרה עוזב, אבל דווקא עכשיו התסריטאים מתמלאים חמלה ו...לא הורגים אותו. במקומו מביאים מישהו אחד, שמחליק לתפקיד, ומקווים שלא ירגישו.

    ויואן בנסיך מבל אייר, בקי ברוזאן, ג'ון בוי, אח גו'ן בוי, ב-waltons. אלו הם רגעים שאתה יודע שהסדרה בצלילה חדה....

     

    גם בסיינפלד התחלפו כמה דמויות, כמו האבא של ג'רי ואבא של ג'ורג'. אבל ניומן לעולם עומדת.

     

    5. Ted McGinley

     


    אין ספק, השחקן היחיד שקטגוריה שלמה נוצרה על שמו.

     

    אם אתם מתקשים לזכור איפה ראיתם את השחקן החתיך הזה, זה דווקא מפני שהוא הופיע באין סוף סדרות. האמונה אומרת שכאשר מצרפים אותו לקאסט, הסדרה בדרך למטה.

     

    איפה הופיע טד מגינלי, בעצם איפה לא? נשואים פלוס, הבית הלבן, ספינת האהבה, happy days, לואיס וקלארק, the practice... צריך להמשיך?

     

     

     

    6. NEVER JUMPED

     

     

    מעטות הסדרות שאפשר להגיד עליהן שלא קפצו מעולם. קיים כמעט קונצנזוס לגבי שתיים, הסימפסונס, וכמובן סיינפלד.

    במקרה של הסימפסונס, זה כמעט מובן מאליו, אין בעיות עם השחקנים והדמויות לא ממש יכולות להתבגר. גם העלילה לא יכולה להפוך להיות יותר מופרכת ממה שהיא היום....

     

    לגבי סיינפלד, אפילו אני שקניתי את כל ה-DVD של הסדרה, ועדיין רץ ויושב כמו דביל מול הטלויזיה גם כשמשודר בפעם ה-129 באותו שבוע פרק שממילא יש לי, חייב להודות שהעונות האחרונות לא היו ממש משהו, ופרקים כמו the blood ובכלל, כל הפרקים שנגמרים בכך שדמות מסתכלת לשמיים ומתחילה לצרוח, לא מפארים את העונות הטובות.

     

    אבל, מה זה לעומת אמנות הפיתוי הנצחית:

     

    _____________________________________________________________

     

    הערות:

    1. מי שהנושא מעניין אותו מוזמן לקרוא עוד באתר jump the shark

    2. כיום מטבע הלשון הזאת הועתקה לתחומים אחרים והפכה לביטוי שפירושו אותו רגע שבו משהו טוב מתקלקל ללא תקנה.

    3. קיים ספר בשם Jump the Shark שסוקר את התופעה בכל מיני מישורים. דוגמאות בולטות: סאמי האגר מחריב את להקת ואן היילן, וודי אלן מתחתן עם בתו החורגת, וג'ורג' בוש (האב) מקיא על ראש ממשלת יפן.. (הנה קישור לביקורת על הספר)

    4. וזה הקישור לאתר העוסק בפרק, ובעצם בעונת החלום של דאלס

     

     

     

     

    .

    דרג את התוכן:

      תגובות (98)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/9/07 23:05:

      אילו רק היה לי כוכב...! מרתק ביותר..מחכה לפוסט הבא!

        7/9/07 09:38:

       

      צטט: לין בינדר 2007-08-18 19:36:32

      איזו נוסטלגיה נהדרת

      אני יכולה לתרום לך קצת בנושא "איפה הם היום"

      רק תבקש.. 

      הריני מבקש

      גיל

        6/9/07 01:53:
      אח אח אח, איזה יופי חי!
        4/9/07 01:49:

      איזו השקעה בקוראים, מחפה קצת על התרגיל שעשית לנו עם הפרומו..

      סתםםםםם

      לילה טוב 

        31/8/07 10:46:

      מרתק בטירוף.

      תודה

      אין לי כוכבים היום אבל בהמשך שבוע הבא אחזור לקרוא את כל השדאר ותקבל מספיק אני בטוח :-)

        22/8/07 21:13:
      אה, ואם הזכרת את "שושלת" - יש לה מקום של כבוד גם בקטגוריית החלפת שחקנים (פאלון, שנעלמה, וחזרה כשחקנית אחרת) וגם בפיתולי עלילה הזויים - אותה פאלון, שרואה חללית (כן, חללית!) של חייזרים, שנוחת למרגלות בית משפחת קרינגטון.
        22/8/07 21:11:

      פוסט פשוט מצוין! מושקע מאוד.

      הערות קטנות:

      למיטב זכרוני, האבא של סיינפלד לא הוחלף. אבא של ג'ורג' כן - אבל בקטנה. היה רק פרק אחד בו הופיע שחקן אחר בתפקיד הזה.

      סיינפלד באמת מעולם לא נפלה, אבל בסביבות העונה השביעית, כשלארי דייויד עזב, היא התחילה קצת להיחלש והלכה על קווי עלילה יותר ויותר הזויים. אם היא היתה נמשכת עוד עונה או שתיים, יש מצב שזה היה מחמיר.

       

      הסימפסונס עדיין מספקים לנו רגעים רבים של אושר, אבל לדעתי מוגזם להגיד שהם מעולם לא "קפצו על הכריש". אחרי העונה העשירית הסדרה התחילה לקרטע, נחלשה וניכר כמה מאמץ מושקע בלהעביר את ה-22 דקות של הפרק. פרק אחד היה לדעתי jump the shark קלאסי - זה שבו מסתבר שסקינר הוא בעצם לא סקינר, אלא מתחזה. זה היה רעיון כ"כ חסר עמוד שדרה, שכבר היה עדיף שישימו שם כריש.

        19/8/07 18:44:

       

      צטט: casiopea_s 2007-08-19 14:28:48

      שלושה ימים.

      שלושה ימים שהחארות האלה... בקפה... גורמים לי לנבצרות כוכבים.

       

      אני מתחילה להאמין שזו קונספירציה אישית, אלא אם כן זה עוד באג בשרשרת הבאגים פה.

       

      בקיצור,

      תצטרך לסבול אותי שוב, כי אני אעקוב אחרי קופת הכוכבים שלי ואקטוף לך אחד.

       

      אגב,

      התמונה של ג'ורג' על הספה, קרעה אותי מצחוק.

      What a nerd

      חיית סקס אמיתית..לשון

       

      תבורך על הפוסט הזה. שקעתי בנוסטלגיה שהזכירה לי כמה טוב שיש צבע שצובע לי את השיער הכסוף...

       

       

       קודם כל תודה רבה

      ואם נגזר עלי לסבול אותך שוב, מי אני שאתלונן?

      נבוך

        19/8/07 14:28:

      שלושה ימים.

      שלושה ימים שהחארות האלה... בקפה... גורמים לי לנבצרות כוכבים.

       

      אני מתחילה להאמין שזו קונספירציה אישית, אלא אם כן זה עוד באג בשרשרת הבאגים פה.

       

      בקיצור,

      תצטרך לסבול אותי שוב, כי אני אעקוב אחרי קופת הכוכבים שלי ואקטוף לך אחד.

       

      אגב,

      התמונה של ג'ורג' על הספה, קרעה אותי מצחוק.

      What a nerd

      חיית סקס אמיתית..לשון

       

      תבורך על הפוסט הזה. שקעתי בנוסטלגיה שהזכירה לי כמה טוב שיש צבע שצובע לי את השיער הכסוף...

       

       

        19/8/07 00:53:

      מקסים

      למה אני לא מצליחה לתת כוכב? 

        18/8/07 19:38:

       

      צטט: לין בינדר 2007-08-18 19:36:32

      איזו נוסטלגיה נהדרת

      אני יכולה לתרום לך קצת בנושא "איפה הם היום"

      רק תבקש.. 

      תודה רבה.

      הריני מבקש!

        18/8/07 19:36:

      איזו נוסטלגיה נהדרת

      אני יכולה לתרום לך קצת בנושא "איפה הם היום"

      רק תבקש.. 

        18/8/07 18:49:

      למרות שלא את כל הסדרות אני מכירה

      קראתי בענין והתפעלות

      ואפילו למדתי המון. 

        18/8/07 17:23:

       

      צטט: קרינושנוש 2007-08-18 17:20:07

       

      צטט: gbr001 2007-08-18 16:43:21

       

      צטט: קרינושנוש 2007-08-18 16:35:42

      מאיפה הידע הזה, גיל?

      ואיפה היית כשהייתי צריכה להבחן בקורס על סדרות אמריקאיות בטלוויזיה?

       

      טוב, אני עדיין כאן

      שנעבור על רשימת הבחינות שלך?

       

      מבין משהו בקולנוע פלסטיני?

       

       

      תצחקי, אבל האמת היא שפעם פנו אלי להקים בית ספר לקולנוע ישראלי פלסטיני. והקמנו עמותה והכל, ואז הפלשתינים רבו ביניהם ובית הספר לא קם....

      אז זה מה שעושים בירושלים?

        18/8/07 17:20:

       

      צטט: gbr001 2007-08-18 16:43:21

       

      צטט: קרינושנוש 2007-08-18 16:35:42

      מאיפה הידע הזה, גיל?

      ואיפה היית כשהייתי צריכה להבחן בקורס על סדרות אמריקאיות בטלוויזיה?

       

      טוב, אני עדיין כאן

      שנעבור על רשימת הבחינות שלך?

       

      מבין משהו בקולנוע פלסטיני?

       

       

        18/8/07 17:08:

       

      צטט: תמי ר 2007-08-17 12:44:26

      אשמח להמשך תחקיר:

      משפחת פרטרידג'

      משפחת בריידי

      סאטרסקי והאץ'

      המלאכים של צ'ארלי

      LA LAW

      אלי מקביל

       

      איפה נמצאים כל היפים והיפות מהסדרות האלה כיום?

      אולי תדוג לנו עוד רכילויות? 

       

       

       

      ההזמנה נרשמה

      ואני עובד על זה....

        18/8/07 16:57:

       

      צטט: mania-nim 2007-08-18 14:11:04

      איזה פוסט מושקע ומקסים. רק היום הגבתי בפוסט אחר וציינתי שם חלק מהסדרות שהעלית כאן.

      כמה זכרונות ילדות זה מציף...

      וגופר האהבל הגיע לפוליטיקה?! לא יאומן (-:

      אבל הפייבוריט שלי היתה HAPPY DAYS ופרק מהסדרה הזו בהחלט אשמח לראות שנית. מעניין אם זה יצחיק כמו פעם.

      תודה רבה.

      ומתברר שגופר לא היה כל כך אהבל....

      אני אכתב אותך לפוסט על "איפה הם היום" ש...טרם נכתב

      גיל

        18/8/07 16:44:

       

      צטט: עדנה ויסלר 2007-08-17 17:14:38

      אחרי בלותי היה לי כוכב...:)

      טוב, ענייני בלות זה לא התחום שלי....

       

        18/8/07 16:43:

       

      צטט: קרינושנוש 2007-08-18 16:35:42

      מאיפה הידע הזה, גיל?

      ואיפה היית כשהייתי צריכה להבחן בקורס על סדרות אמריקאיות בטלוויזיה?

       

      טוב, אני עדיין כאן

      שנעבור על רשימת הבחינות שלך?

        18/8/07 16:41:

       

      צטט: רנרט 2007-08-17 19:26:49

      ואווווו

      איזה מזל שנהיינו חברים לפני חמש דקות-כבר הצדיק את ההשקעה. 

      חמש דקות, ואני כבר מסמיק

      תודה רבה!

        18/8/07 16:35:

      מאיפה הידע הזה, גיל?

      ואיפה היית כשהייתי צריכה להבחן בקורס על סדרות אמריקאיות בטלוויזיה?

       

        18/8/07 16:08:

       

      צטט: hadarok 2007-08-18 02:27:08

       

      מסכימה בעיקר עם הביקורת על ההשוואה בין "חברים" ל"סיינפלד".

       

      לגבי השאר...אני פחות טיפוס של סדרות.

      כן, זה בין היתר כי ימי הזוהר של הסדרות חלפו

      היום יש כמות מטורפת של ריאליטי

        18/8/07 14:16:

       

      צטט: gbr001 2007-08-18 14:03:06

       

      נכון מאוד

      ובנושא הזה יש שתי אסכולות. האמריקאית, שאומרת "קרב את הצופה, שיחוש כאילו הדמויות הן חברות שלו, שהוא חלק מהמשפחה המורחבת" ולעומתה האנגלית (הפחות מקורית) שאומרת שהצופה ירגיש ריחוק מסויים.

       

      אם את זוכרת את סצינת הכד במלון של פולטי, זוהי דוגמה מצויינת, פולטי (ג'ון קליז) מוצא כסף בכד ושולח נשיקה לאלוהים, אבל אנחנו רואים את הסצינה דרך עיניו של מי שמזדמן לשם וחושב (בצדק) שהוא ירד מהפסים. הריחוק כאן מכוון.

       

       

      :) נכון. המלון של פולטי. ...אחת הסדרות הטובות והמצחיקות שהיו.

       

        18/8/07 14:11:

      איזה פוסט מושקע ומקסים. רק היום הגבתי בפוסט אחר וציינתי שם חלק מהסדרות שהעלית כאן.

      כמה זכרונות ילדות זה מציף...

      וגופר האהבל הגיע לפוליטיקה?! לא יאומן (-:

      אבל הפייבוריט שלי היתה HAPPY DAYS ופרק מהסדרה הזו בהחלט אשמח לראות שנית. מעניין אם זה יצחיק כמו פעם.

        18/8/07 14:10:
      פוסט מאד מושקע. לצערי, אני לא מכירה את רוב הסדרות. ואלו שכן - ראיתי רק מספר פרקים.
        18/8/07 14:04:

       

      צטט: נירקום 2007-08-17 18:18:31

      על אף שלא צפיתי בכל הסדרות, היה כיף לקרוא.

      שמח שהיה לי חלק קטן בהשראה לפוסט מחייך 

      אל תצטנע... זה לא הולם אותך.נבוך

       

        18/8/07 14:03:

       

      צטט: בתיה בכר 2007-08-18 01:12:56

      איזה באסה להגיע בסוף ומה נשאר לומר?

      כריש!

      שום באסה. תודה שבאת!!

      תבואי שוב...

        18/8/07 14:03:

       

      צטט: יעלי, עורכת וידאו 2007-08-18 04:09:29

       

      לא יודעת בקשר למחקר. מבחינתי היה מאוד כייף להיזכר בכל הסדרות האלה.

      אני אישית מאוד אהבתי כמעט את כל הסדרות שהזכרת. באותה תקופה הסדרות האלה היו גם משהו חדש.  הכוכב החדש של המרקע...

       

      אותי מענינות הסדרות מזוית קצת תאחרת.


      הטלויזיה בסופו של דבר גורמת לנו אשלייה.
       אני חושבת שקוראים לזה: "אשליית האינטימיות בטלויזיה" היא נותנת לנו לחוות דברים בקטן ולתת לנו הרגשה כי אנחנו מכירים אותם.

      אנחנו רואים את החיים בחווה של משפחת יואינג, נמצאים בקוקטייל הכי שווה בעיר, מבלים על ספינת תענוגות, הולכים עם קארי למסיבות הכי שוות בניו-יורק וגם עם ברנדה ולפעמים  נוסעים לאמזונס עם ערוץ הנאשיונל ג'אוגרפיק או מתענגיםעל קונצרט של הפילרמונית הישראלית.

       

      אבל אנחנו לא באמת שם באולם. שם בחווה. שם במסיבה.שם על האונייה או בטיול ביער הסבוך.
      אבל זה נותן לנו הרגשה טובה. ואנחנו לא מרגשים כלכך חסרי אמצעים. גם אנחנו חווים את החיים הטובים. אפילו אם זה רק סוג של אשליה.

       

       

      נכון מאוד

      ובנושא הזה יש שתי אסכולות. האמריקאית, שאומרת "קרב את הצופה, שיחוש כאילו הדמויות הן חברות שלו, שהוא חלק מהמשפחה המורחבת" ולעומתה האנגלית (לפחות המקורית) שאומרת שהצופה ירגיש ריחוק מסויים.

       

      אם את זוכרת את סצינת הכד במלון של פולטי, זוהי דוגמה מצויינת, פולטי (ג'ון קליז) מוצא כסף בכד ושולח נשיקה לאלוהים, אבל אנחנו רואים את הסצינה דרך עיניו של מי שמזדמן לשם וחושב (בצדק) שהוא ירד מהפסים. הריחוק כאן מכוון.

       

        18/8/07 04:09:

       

      לא יודעת בקשר למחקר. מבחינתי היה מאוד כייף להיזכר בכל הסדרות האלה.

      אני אישית מאוד אהבתי כמעט את כל הסדרות שהזכרת. באותה תקופה הסדרות האלה היו גם משהו חדש.  הכוכב החדש של המרקע...

       

      אותי מענינות הסדרות מזוית קצת תאחרת.


      הטלויזיה בסופו של דבר גורמת לנו אשלייה.
       אני חושבת שקוראים לזה: "אשליית האינטימיות בטלויזיה" היא נותנת לנו לחוות דברים בקטן ולתת לנו הרגשה כי אנחנו מכירים אותם.

      אנחנו רואים את החיים בחווה של משפחת יואינג, נמצאים בקוקטייל הכי שווה בעיר, מבלים על ספינת תענוגות, הולכים עם קארי למסיבות הכי שוות בניו-יורק וגם עם ברנדה ולפעמים  נוסעים לאמזונס עם ערוץ הנאשיונל ג'אוגרפיק או מתענגיםעל קונצרט של הפילרמונית הישראלית.

       

      אבל אנחנו לא באמת שם באולם. שם בחווה. שם במסיבה.שם על האונייה או בטיול ביער הסבוך.
      אבל זה נותן לנו הרגשה טובה. ואנחנו לא מרגשים כלכך חסרי אמצעים. גם אנחנו חווים את החיים הטובים. אפילו אם זה רק סוג של אשליה.

       

       

        18/8/07 02:27:

       

      מסכימה בעיקר עם הביקורת על ההשוואה בין "חברים" ל"סיינפלד".

       

      לגבי השאר...אני פחות טיפוס של סדרות.

        18/8/07 01:12:

      איזה באסה להגיע בסוף ומה נשאר לומר?

      כריש!

        17/8/07 19:26:

      ואווווו

      איזה מזל שנהיינו חברים לפני חמש דקות-כבר הצדיק את ההשקעה. 

        17/8/07 18:18:

      על אף שלא צפיתי בכל הסדרות, היה כיף לקרוא.

      שמח שהיה לי חלק קטן בהשראה לפוסט מחייך 

        17/8/07 17:14:
      אחרי בלותי היה לי כוכב...:)
        17/8/07 14:52:
      עכשיו צריך אחד כזה על הטלויזיה הלימודית! סליחה - החינוכית.
        17/8/07 12:44:

      אשמח להמשך תחקיר:

      משפחת פרטרידג'

      משפחת בריידי

      סאטרסקי והאץ'

      המלאכים של צ'ארלי

      LA LAW

      אלי מקביל

       

      איפה נמצאים כל היפים והיפות מהסדרות האלה כיום?

      אולי תדוג לנו עוד רכילויות? 

       

       

       

        17/8/07 12:13:

      פשששששששששששששש  איזה הפתעה גיל

      כל הכבוד , אני מתחילה לחשוב שיש כאן כישרון נולד

      איזה השקעה

       

      בטח כוכב

      זה לא עוד פוסט , זה אחד הדברים החזקים כאן

      השקעה גדולה והתוצאה חזקה מאוד  

        17/8/07 10:16:

       

      צטט: במבה תות 2007-08-17 02:01:39

      גילגילזאת לגמרי תחילתה של  עבודת דוקטורט. אבל, תגיד, מה עם הסדרה האוסטרלית (אני חושבת)שהיתה משודרת כל חופש גדול, ללא הפסקה – "איים אבודים"בימים כתיקונם, אני יכולה לזמזם לך את כל המילים(לא בטוחה שממולץ)היא אומנם לא היתה ב"פריים טיים"אבל בתחילת שנות השמוניםכל קוץ במדבר היה פרחע"ע - זהו זה. הצחקת אותי מאוד בהתייחסות שלך ל"דאלאס""מה שהמפיקים שכחו הוא שפאם הלכה לישון (בסוף העונה השישית) עם שיער קצר, והתעוררה עם שיער ארוך, אכן נפלאות הטלוויזיה". צוחק סחתיין עליך.

      מתוודה בשבילי האיים האבודים באמת אבודים כי לא ראיתי שום פרק מעולם. אבל השאלה היא אם היא קפצה מעל הכריש?

        17/8/07 10:14:

       

      צטט: עדנה ויסלר 2007-08-17 09:40:49

      גיל,

      חזרתי לככב, אבל עוד אין לי כוכבים..

      מה זה הטימטום הזה?

      אכן מזה פה?

      זה המדינה הזותי

      באמריקה זה לא היה קורה

      שם נותנים כוכבים כמה שרוצים

      ואם נגמרים מקבלים קופונים

        17/8/07 09:40:

      גיל,

      חזרתי לככב, אבל עוד אין לי כוכבים..

      מה זה הטימטום הזה?

        17/8/07 02:01:
      גילגילזאת לגמרי תחילתה של  עבודת דוקטורט. אבל, תגיד, מה עם הסדרה האוסטרלית (אני חושבת)שהיתה משודרת כל חופש גדול, ללא הפסקה – "איים אבודים"בימים כתיקונם, אני יכולה לזמזם לך את כל המילים(לא בטוחה שממולץ)היא אומנם לא היתה ב"פריים טיים"אבל בתחילת שנות השמוניםכל קוץ במדבר היה פרחע"ע - זהו זה. הצחקת אותי מאוד בהתייחסות שלך ל"דאלאס""מה שהמפיקים שכחו הוא שפאם הלכה לישון (בסוף העונה השישית) עם שיער קצר, והתעוררה עם שיער ארוך, אכן נפלאות הטלוויזיה". צוחק סחתיין עליך.
        17/8/07 00:38:

       

      צטט: shin-girl 2007-08-17 00:27:02

      :) סחתיין

      תודה תודה

        17/8/07 00:27:
      :) סחתיין
        16/8/07 20:49:

      מעולה ומושקע!

        16/8/07 20:44:

       

      צטט: קרינושנוש 2007-08-16 20:32:21

      גיל, שיחקת אותה.

      נהניתי מאד מהכתיבה

      עשית לי חשק להזכר בכמה רגעים טלוויזיונים מוחצים מסדרות שהזכרת:

       

      קריסטל ואלכסיס הולכות מכות, הפאה של אלכסיס כמעט נתלשת......

      אשתו של דילן נורית למוות במקומו

      הרגע בו כולם מגלים מי ירה בג'יי אר?

      הנשיקה הראשונה של רייצל ושל רוס

      הסופ נאצי שמסרב לתת לג'רי וחבריו מרק יותר

      מר ברנס מדגמן בעירום לשם דיוקן עצמי

       

      ועוד רגעים טובים ומקסימים

       

      ממש עושה חשק לקרוא עוד......

       

       נכון, הזכרת רגעים שחלקם נקראים cliff hangers אלו סיומי פרקים בסוף עונה, שאמורים להשאיר את הצופים במתח עד תחילת העונה הבאה. מי ירה בג'יי אר, הוא באמת דוגמה קלאסית.

       

      תודה! גיל 

        16/8/07 20:42:

       

      צטט: כש-רונית 2007-08-16 20:35:38

      You made some work here.....

      Usually I do not watch those program but if I am I forget imidiatley what was hapaning so I can go back to tham even a year later....

       

      Ronit

       אוקי, במקרה שלי זה עוד יותר מגוחך, אני יושב ורואה פרק שאני מכיר כל שורה בו בעל פה, ובסוף אני מחייך לעצמי ואומר "וואללה, יצא להם טוב היום"

        16/8/07 20:40:

       

      צטט: el_greco 2007-08-16 20:26:54

      צטט: עולמית 2007-08-15 20:43:43

      השכלתי. תודה. עכשיו תחזור לכתוב כמו קודם.

      hear hear

       

      לבושתי הרבה חוץ מהסימפסונז לא צפיתי באף אחת מהסדרות שלעיל.

      מהי לדעתך התכלית של רשימה מעין זו? כאילו- ברור שבעיתון היא יכולה להביא רייטינג, והרבה קריאות "שיואו וואו, שבנו לילדותנו הטלוויזיונית", אבל.. אבל..

       ברור שזה מעניין יותר את מי שמכיר את הסדרות האלו, אבל המטרה היתה לסקור את הדרכים השונות שבהן סדרה טלויזיונית מצליחה, מתחילה לדהור אל הקץ. זאת התכלית. אין ספק שבדרך התעוררה גם בכותב שורות אלו הנוסטלגיה, לרגעים שאותם היטיבה לתאר קרינוש. אבל מותר לפעמים, לא?

       

        16/8/07 20:35:

      You made some work here.....

      Usually I do not watch those program but if I am I forget imidiatley what was hapaning so I can go back to tham even a year later....

       

      Ronit 

        16/8/07 20:32:

      גיל, שיחקת אותה.

      נהניתי מאד מהכתיבה

      עשית לי חשק להזכר בכמה רגעים טלוויזיונים מוחצים מסדרות שהזכרת:

       

      קריסטל ואלכסיס הולכות מכות, הפאה של אלכסיס כמעט נתלשת......

      אשתו של דילן  נורית למוות במקומו

       הרגע בו כולם מגלים מי ירה בג'יי אר?

      הנשיקה הראשונה של רייצל ושל רוס 

      הסופ נאצי שמסרב לתת לג'רי וחבריו מרק יותר

      מר ברנס מדגמן בעירום לשם דיוקן עצמי 

       

      ועוד רגעים טובים ומקסימים

       

      ממש עושה חשק לקרוא עוד...... 

       

        16/8/07 20:26:

      צטט: עולמית 2007-08-15 20:43:43

      השכלתי. תודה. עכשיו תחזור לכתוב כמו קודם.

       hear hear

       

      לבושתי  הרבה חוץ מהסימפסונז לא צפיתי באף אחת מהסדרות שלעיל.

      מהי לדעתך התכלית של רשימה מעין זו? כאילו- ברור שבעיתון היא יכולה להביא רייטינג, והרבה קריאות "שיואו וואו, שבנו לילדותנו הטלוויזיונית", אבל.. אבל.. 

        16/8/07 18:37:
      תודה.
        16/8/07 16:05:

       

      צטט: natural blues 2007-08-16 15:03:33

      גיל,

       

      היה כיף אמיתי לקרוא...:-)

      ולגבי הסדרה "חברים" ...חשבתי שאני הפסיכית היחידה שהסדרה לא עניינה אותה כלל...

       לא, לא, יש פסיכים נוספים!

       ותודה רבה, שמח שנהנית.

        16/8/07 16:04:

      אחלה תחקיר. כתוב מצוין.

        16/8/07 15:09:

      הכל כבר נכתב...

      נישה אחרת ומעולה כרגיל

      גמאני אהבתי את Jump The Shark

      מאמצת

      :-)

      ט'נקס

        16/8/07 15:03:

      גיל,

       

      היה כיף אמיתי לקרוא...:-)

      ולגבי הסדרה "חברים" ...חשבתי שאני הפסיכית היחידה שהסדרה לא עניינה אותה כלל...

        16/8/07 15:02:

       

      צטט: oritall 2007-08-16 14:55:38

       

      Jump The Shark למדתי מושג חדש היום בזכות הפוסט הנוסטלגי הזה שלך.

       

       

      אני שמח. תודה רבה.

       

      גיל 

        16/8/07 14:55:

       

      Jump The Shark למדתי מושג חדש היום בזכות הפוסט הנוסטלגי הזה שלך.

       

       

        16/8/07 14:55:

       

      צטט: עדנה ויסלר 2007-08-16 14:49:15

      גיל,

      ממש פשוט מקסים!

      או-

      פשוט ממש מקסים!

      אבל, אין לי כוכבים...אז מה אני שווה?

       מה את שווה?

      זאת שאלה לפוסט נפרד.

      קבלי תיקון - זאת שאלה לבלוג נפרד....

       

      תודה!

      גיל 

        16/8/07 14:49:

      גיל,

      ממש פשוט מקסים!

      או-

      פשוט ממש מקסים!

      אבל, אין לי כוכבים...אז מה אני שווה?

        16/8/07 14:08:

       

      צטט: גלית ו. 2007-08-16 13:55:16

      אחד הפוסטים הכי מהנים ומעניינים שקראתי לאחרונה. השכלתי.

       

      שיהיה לך סופ"ש מקסים!

      גלית.

       תודה גלית. את פשוט עושה חשק לכתוב.

      סוף שבוע מקסים גם לך.

       

      גיל 

        16/8/07 13:57:

       

      צטט: gbr001 2007-08-16 11:34:30

       

      תודה רועי, חשבתי שאני הפריק היחיד של השטויות האלו, וגיליתי שאנחנו מיעוט לא מבוטל...

       

      אז מה אם אנחנו מיעוט. תמיד לימדו אותי שחשובה האיכות ולא הכמות. אז עכשיו רק נשאר לנו להיות איכותיים ואנחנו בדרך הנכונה... 

        16/8/07 13:55:

      אחד הפוסטים הכי מהנים ומעניינים שקראתי לאחרונה. השכלתי.

       

      שיהיה לך סופ"ש מקסים!

      גלית.

        16/8/07 13:35:

       

      צטט: ronitronen 2007-08-16 13:30:17

      WOW!

      במנהרת הזמן לימי חמישי לצפייה בדאלאס..

      ( העיקר שלא נגעת בבית קטן בערבה.. ומרי שהתעוורה..)

      ובנוסף,

      עכשיו אני מבינה למה יש לי חרדת כרישים..

       

      ( עד כה השועל צודק- אני עשויה להתרגל)

       ימי חמישי (!)

      אין על הזיכרון שלך. כל הכבוד!

      גם לי היה פעם זיכרון, אבל אני לא זוכר איפה שמתי אותו... 

        16/8/07 13:30:

      WOW!

      במנהרת הזמן לימי חמישי לצפייה בדאלאס..

      ( העיקר שלא נגעת בבית קטן בערבה.. ומרי שהתעוורה..)

      ובנוסף,

      עכשיו אני מבינה למה יש לי חרדת כרישים..

       

      ( עד כה השועל צודק- אני עשויה להתרגל)

        16/8/07 13:24:

       

      צטט: theduck 2007-08-16 13:18:58

      מרשים! מאוד מרשים!

      קודם כל התחקיר הזה שערכת בנושא.

      בהמון מקרים אתה רואה איזה re-run וחושב לעצמך "מה לעזאזל מצאתי בסדרה הזו פעם???"

      ואתה תוהה מה עלה בגורלם של...

      אז רוב הפרטים היו ידועים לי (אבל, למשל, למה קראו לזה to jump the shark לא ידעתי שמהפרק ההוא זה בא! הייתי צופה נלהב!)

       

      פוסט יפה. מושקע.

      כל הכבוד לך, איש יקר.

       

      (ובגלל שאתה אוסף, אז הכוכב עלי!)

       כן, הם עשו שלושה פרקים ברציפות על חופשה שלהם בהוואי (שם זה מצולם) שעסקו, בין היתר, בפחד של פונזי הבלתי מנוצח מכרישים.

       

      תודה צור! 

        16/8/07 13:23:

       

      צטט: tamara2007 2007-08-16 11:20:48

      גיל -

      איזו נוסטלגיה.. מדהים !! ממש החזרת אותי לילדות לרגע ...עידן התמימות ..איזה כיף!!

      מעבר לזה - לגבי התוכן - גם היום בסדרות העכשוויות - השינויים הדמיוניים, גם לא שונים ממש מסדרות העבר...

      (... אגב.. מישהו הגיב לך לגבי כתיבתך ואמר - או אמרה שתשוב לכתוב כמו מקודם... אל תקשיב לאף אחד - זה הביטוי העצמי שלך - כתוב על מה שעולה ברוחך!!)

      ראה את עצמך מכוכב - כי לי אין "רשות" לככב אוףףף...

       הלכתי לראי וזה נראה מצוין

      תודה רבה.. 

        16/8/07 13:18:
      מרשים! מאוד מרשים!

      קודם כל התחקיר הזה שערכת בנושא.

      בהמון מקרים אתה רואה איזה re-run וחושב לעצמך "מה לעזאזל מצאתי בסדרה הזו פעם???"

      ואתה תוהה מה עלה בגורלם של...

      אז רוב הפרטים היו ידועים לי (אבל, למשל, למה קראו לזה to jump the shark לא ידעתי שמהפרק ההוא זה בא! הייתי צופה נלהב!)

       

      פוסט יפה. מושקע.

      כל הכבוד לך, איש יקר.

       

      (ובגלל שאתה אוסף, אז הכוכב עלי!)

        16/8/07 12:28:

       

      צטט: כונכיה 2007-08-16 12:06:26

       

       

      יופי!

       

      בכל פעם שארצה להתרפק על ימים עברו.. יש לי למי לפנות

      כשהייתי קטנה אהבתי את משפחת פרטריג' משהו כזה אהבתי את דיוויד קאסידי

      הוא היה חתיך הורס כל החדר שלי היה מלא בפוסטרים ולפני שהייתי הולכת לבית הספר הייתי שעה מנשקת את כל התמונותת קורץ טוב שיש פוסטרים...

       

      .. נהנתי לחזור אחור שמתי לב שאתה נהנה ממנהרת הזמן".. למרות גילך הצעיר

       

       

       באמת "מנהרת הזמן" לא מופיעה בסקירה שלי...

      אני מקווה שדאג וטוני לא כועסים...

       

      תודה! 

        16/8/07 12:06:

       

       

      יופי!

       

      בכל פעם שארצה להתרפק על ימים  עברו..  יש לי למי לפנות 

      כשהייתי  קטנה  אהבתי  את משפחת פרטריג'  משהו  כזה   אהבתי  את דיוויד  קאסידי 

      הוא  היה חתיך הורס  כל החדר שלי היה מלא בפוסטרים  ולפני שהייתי  הולכת  לבית הספר הייתי  שעה  מנשקת את כל התמונותת  קורץ  טוב שיש פוסטרים... 

       

          ..  נהנתי לחזור אחור  שמתי לב שאתה נהנה   ממנהרת  הזמן".. למרות   גילך הצעיר 

                   

       

        16/8/07 11:35:

       

      צטט: stella* 2007-08-16 10:52:05

      זה ציצים?

      זה נראה כמו חזיה מרופדת לא נכון!

       זה לא ממש סותר

      במיוחד בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות! 

        16/8/07 11:34:

       

      צטט: רועי ז 2007-08-16 10:39:46

      פוסט מצויין!

      גם נושא מעניין, גם מקיף וגם כתוב בצורה קלילה וזורמת.

       

      נהניתי מכל רגע :)

      תודה רועי, חשבתי שאני הפריק היחיד של השטויות האלו, וגיליתי שאנחנו מיעוט לא מבוטל... 

        16/8/07 11:20:

      גיל -

      איזו נוסטלגיה.. מדהים !! ממש החזרת אותי לילדות לרגע ...עידן התמימות ..איזה כיף!!

      מעבר לזה - לגבי התוכן - גם היום בסדרות העכשוויות - השינויים הדמיוניים, גם לא שונים ממש מסדרות העבר...

      (... אגב.. מישהו הגיב לך לגבי כתיבתך ואמר - או אמרה שתשוב לכתוב כמו מקודם... אל תקשיב לאף אחד - זה הביטוי העצמי שלך - כתוב על מה שעולה ברוחך!!)

      ראה את עצמך מכוכב - כי לי אין "רשות" לככב אוףףף...

        16/8/07 10:52:

      זה ציצים?

      זה נראה כמו חזיה מרופדת לא נכון!

        16/8/07 10:49:

       

      צטט: stella* 2007-08-16 10:39:49

      סיינפלד אכן היתה ותישאר לנצח הסידרה הכי טובה של המאה ה-20!!!!

      הפרק האהוב עלי-כשג'ורג' מחליט לעשות הכל הפוך. גדול!

      צחקתי לגמרי מהקטע שפמלה נרדמת עם שיער קצר ומתעוררת עם שיער ארוך-LOL-איך פספסתי את זה כל השנים.

      אני הייתי מאוהבת בלוסי מדאלאס!

      שרלין טילטון בשבילך, או בפי העם שרלין השרלילה

      ובכן, יקירתי, גם עמה השנים לא עשו חסד, היא משחקת כיום בעיקר בסרטים סוג

      ב', ומגדלת ציצים

       

       

       

      והנה היא במיוחד בשבילך!

      גיל 

        16/8/07 10:39:

      סיינפלד אכן היתה ותישאר לנצח הסידרה הכי טובה של המאה ה-20!!!!

      הפרק האהוב עלי-כשג'ורג' מחליט לעשות הכל הפוך. גדול!

      צחקתי לגמרי מהקטע שפמלה נרדמת עם שיער קצר ומתעוררת עם שיער ארוך-LOL-איך פספסתי את זה כל השנים.

      אני הייתי מאוהבת בלוסי מדאלאס!

        16/8/07 10:39:

      פוסט מצויין!

      גם נושא מעניין, גם מקיף וגם כתוב בצורה קלילה וזורמת.

       

      נהניתי מכל רגע :) 

        15/8/07 22:53:

       

      צטט: gbr001 2007-08-15 20:56:07

       

      צטט: זהר אקרמן 2007-08-15 20:40:37

      תגיד - אתה גם עושה עבודות תזה?

      פששש אתה פשוט רציני...יסודי ומחזיר אחורה בנוסטלגיה נעימה...

      אבל למה לא הכנסת תמונה של ד"ר רוס אם כבר ציינת אותו? (ג'ורג' קלוני)

       

      צוחק

      דר' רוס מחכה לך בפוסטו

      לשירותך! 

      אני וג'ורג'י מודים לך !

        15/8/07 22:27:

      איזו נוסטלגיה נפלאה

      מה עם הסדרה הישראלית קרובים קרובים?

        15/8/07 22:07:

       

      צטט: yuv-yuv 2007-08-15 22:00:21

      מאוד מעניין לא שמעתי על המונח הזה עד היום :-)

      יופי של פוסט.

      מבקש התייחסות ספציפית ל - מלרוז פלייס שנראה שמאגדת

      את כל הקטגוריות יחד.

      באשר להנרי וינקלר צריך להזכיר את תפקידו כעורך דין בארי זקרקוף

      בסדרה הנהדרת ARRESTED DEVELOPMENT עורך דין שכל אחד ירצה בלינק כאן.

      וראיון עם הנרי בעניין המונח JUMP THE SHARK ובאיזו עוד סדרה

      עשה זאת בלינק כאן.

       אתה צודק

      ובתור בדיחה פנימית ב-arrested development נתנו לו באחד מהפרקים לקפוץ במזח מעל כריש במים, והכל כדי שהוא יוכל להגיד "i jumped the shark twice"

       ובענין מלרוז פלייס, שקלתי בהתחלה לעשת קטגוריה הפוכה מ-Never jumped שהיא "Jumped right from the start"  כי בדיוק כמו שאמרת, במלרוז פלייס יש הכל. שחקנים מתחלפים,  עלילות מטורפות (כולם שכבו עם כולם) שחקנים מתים, ומה לא?

        15/8/07 22:00:

      מאוד מעניין לא שמעתי על המונח הזה עד היום :-)

      יופי של פוסט. 

      מבקש התייחסות ספציפית ל - מלרוז פלייס שנראה שמאגדת

      את כל הקטגוריות יחד.

      באשר להנרי וינקלר צריך להזכיר את תפקידו כעורך דין בארי זקרקוף

      בסדרה הנהדרת ARRESTED DEVELOPMENT עורך דין שכל אחד ירצה בלינק כאן.

      וראיון עם הנרי בעניין המונח JUMP THE SHARK ובאיזו עוד סדרה 

      עשה זאת בלינק כאן

        15/8/07 21:48:

       

      צטט: אורית רענן 2007-08-15 21:45:11

      לא מספיק מהר?? רוצה העברה בנקאית?

      צטט: אורית רענן 2007-08-15 21:42:09

      בדרך אליך

      צטט: gbr001 2007-08-15 21:40:57

       

      צטט: אורית רענן 2007-08-15 21:38:17

      אופססס רציתי לככב ואז ראיתי שאין לי כוכבים :)

      מקבלים שיקים דחויים. תודה.

       

       

       מעדיף בשטרות קטנים ובלתי מסומנים

        15/8/07 21:45:

      לא מספיק מהר??  רוצה העברה בנקאית?

      צטט: אורית רענן 2007-08-15 21:42:09

      בדרך אליך

      צטט: gbr001 2007-08-15 21:40:57

       

      צטט: אורית רענן 2007-08-15 21:38:17

      אופססס רציתי לככב ואז ראיתי שאין לי כוכבים :)

      מקבלים שיקים דחויים. תודה. 

       

       

        15/8/07 21:42:

      בדרך אליך

      צטט: gbr001 2007-08-15 21:40:57

       

      צטט: אורית רענן 2007-08-15 21:38:17

      אופססס רציתי לככב ואז ראיתי שאין לי כוכבים :)

      מקבלים שיקים דחויים. תודה. 

       

        15/8/07 21:40:

       

      צטט: אורית רענן 2007-08-15 21:38:17

      אופססס רציתי לככב ואז ראיתי שאין לי כוכבים :)

      מקבלים שיקים דחויים. תודה. 

        15/8/07 21:38:
      אופססס  רציתי לככב ואז ראיתי שאין לי כוכבים :)
        15/8/07 21:37:

      אתה ללא ספק איש רציני

       

      כיכבתי (הכי הייתה לי ברירה????)

        15/8/07 21:37:

      אני דווקא חושבת שהגיוון מצויין.

       

        15/8/07 21:25:

       

      צטט: כפיר דן-ארי 2007-08-15 20:50:13

      בהחלט מעניין, וערוך מצוין.

       תודה, עשיתי עוד קצת עריכות אחר כך... 

        15/8/07 21:25:

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-08-15 21:05:32

      כמה כרישים שאני אכלתי.

      מקווה ששמרת את השיניים, הן שוות הרבה... 

        15/8/07 21:21:

       

      צטט: ema67 2007-08-15 21:03:27

       

      צטט: עולמית 2007-08-15 20:43:43

      השכלתי. תודה. עכשיו תחזור לכתוב כמו קודם.

      מה שזאת אומרת...

      (עולמית גם לי מותר...:) )

       

       

       אמה ועולמית היקרות

      אני לא הולך לשום מקום...,

       

      מבטיח.

       

      כמה כרישים שאני אכלתי.
        15/8/07 21:03:

       

      צטט: עולמית 2007-08-15 20:43:43

      השכלתי. תודה. עכשיו תחזור לכתוב כמו קודם.

      מה שזאת אומרת...

      (עולמית גם לי מותר...:)  )

       

       

        15/8/07 20:56:

       

      צטט: זהר אקרמן 2007-08-15 20:40:37

      תגיד - אתה גם עושה עבודות תזה?

      פששש אתה פשוט רציני...יסודי ומחזיר אחורה בנוסטלגיה נעימה...

      אבל למה לא הכנסת תמונה של ד"ר רוס אם כבר ציינת אותו? (ג'ורג' קלוני)

       

      צוחק

      דר' רוס מחכה לך בפוסטו

      לשירותך! 

        15/8/07 20:50:
      בהחלט מעניין, וערוך מצוין.
        15/8/07 20:47:

       

      צטט: זהר אקרמן 2007-08-15 20:40:37

      תגיד - אתה גם עושה עבודות תזה?

      פששש אתה פשוט רציני...יסודי ומחזיר אחורה בנוסטלגיה נעימה...

      אבל למה לא הכנסת תמונה של ד"ר רוס אם כבר ציינת אותו? (ג'ורג' קלוני)

       

      צוחק

       צודקת, יתוקן.

       

      תודה. 

        15/8/07 20:43:
      השכלתי. תודה. עכשיו תחזור לכתוב כמו קודם.
        15/8/07 20:43:

      פששש...אתה כריש!!!

       ושאף אחד לא יגיד לך אחרת....

      מעולה, מעמיק ומעניין,

      תודה

        15/8/07 20:40:

      תגיד - אתה גם עושה עבודות תזה?

      פששש אתה פשוט רציני...יסודי ומחזיר אחורה בנוסטלגיה נעימה...

      אבל למה לא הכנסת תמונה של ד"ר רוס אם כבר ציינת אותו?  (ג'ורג' קלוני)

       

      צוחק

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      gbr001
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין