מתבונן בי,

מבט של תינוק.

מנסה להבין,

לגלות סוד שנסתר מעיניו.

ואז לוקח ידי

ומניח אותה על פניו,

עיניו,

שפתיו.

אחר כך עוזב,

בעדינות

בכדיי שיוכל לחבק,

להצמיד אליו קרוב

אבל אני לא אוהבת אותו.

מחבקיני חזק

ויותר,

ויותר

עד שגופינו כמעט מתחבר

וכשהוא משחרר,

אני רוצה עוד

ויודעת שגם הוא

אבל אני לא אוהבת אותו.

לאט

ברכות

מתחכך גוף בגוף

לחי בלחי 

שפתיים מלטפות שפתיים

ידיי על גבו,

נאחזות ומרפות לחלופין.

נותנות לכל סנטימטר של מגע

להעביר את מלוא התחושה. 

מחליקה אצבעותיי בשערו

ונושמת

אבל אני לא אוהבת אותו.

לוחש אליי

אף פעם לא חש כך

לפעמים מאמינה

לפעמים לא.

כשהוא אומר -

אוהב אותך.

שואלת -

כמה?

יותר מידיי - פעם ענה

אבל אני לא אוהבת אותו.

ואולי כן...