אימון רגשי
את גישת 'האימון הרגשי' לא המצאתי, אלא פיתחתי מתוך התנסות אישית בהתמודדות עם טראומה ומתוך האמונה ביכולת האינסופית של כל אחד מאתנו ליצור ולצמוח.
כמטפל בנפש, למדתי שלמעשה אין 'טיפול נפשי', אבל שיש צורך עצום בפיתוח ובשיקום המיומנויות הרגשיות שלנו. 'האימון הרגשי' הוא כלי יעיל ביותר לשיפור המיומנויות הרגשיות, והוא אינו 'טיפול' אלא דרך חיים.
האימון הרגשי אינו 'העבודה' שלי, אלא החזון שלי. אני מאמין שהוא הכלי היעיל ביותר לניהול חיים טובים, יחסים טובים עם אחרים וקשר יעיל עם המציאות. בכפר הקטן שאליו עברנו, בבולגריה, אני כותב ספרים בנושא זה, וגם מקיים סדנאות ומפגשים מרוכזים למטפלים, לזוגות, להורים, ועוד.
בבלוג הזה אשתף אתכם בשימוש היומיומי באימון הרגשי.
פוסטים אחרונים
- 50% הנחה לשבוע הספר 7/6/16
- הנסיך הקטן 15/9/14
- תאגידי הטראומה 9/5/14
- אשליית הדמוקרטיה 22/3/14
- גשר: אמפתיה, אנוכיות וטבע האדם 18/3/14
- חידה ספרותית מס' 2 13/11/13
דג השמך שלי
פיוט 2009 דפשיר שבועי בעריכת דרור גרין יולי - 110 את `פיוט` - דפשיר שבועי לשירה עברית, ערכתי והוצאתי לאור במשך שבע שנים ברציפות, בשנים תשמ"ב-תשמ"ח, ובין חברי המערכת היו אריאל הירשפלד, עודד שור, אורה לב-רון, אילנה צוקרמן, יונה וולך וס. יזהר. מאות המנויים קיבלו מדי שנה אוגדן מיוחד, ומדי שבוע שלחתי אליהם בדואר שיר חדש שטרם פורסם, מאת טובי המשוררים העבריים. `פיוט 2009` מחדש את המסורת של כתב-העת, ומדי שבוע אני שולח למנויי האתר שיר והרהור על שירה ועל החיים. את כל השירים וההרהורים תוכלו לקרוא באתר 'פסייקום' וגם תוכלו להגיב בפורום של קוראי`פיוט`.  אחר הצהריים בא ואלו, המורה שלי לבולגרית, לקחת אותי לדוג איתו בנהר הסטרומה, הזורם למרגלות הכפר הקטן שלנו. עצרנו ליד הגשר, שמתחתיו סכר גדול המיועד למנוע את הצפת הכפרים כשהמים גואים. נהר הסטרומה זורם אלינו מרכס הוויטושה המתנשא מעל סופיה הבירה, והוא רחב, כעשרים עד שלושים מטרים, וזורם במשך כל ימות השנה. הוא אינו עמוק, ויכולנו להפשיל את מכנסינו ולצעוד אל תוך הנהר.  התמזל מזלי, ולאחר שתיים או שלוש דקות עלה דג קטן בחכתי. מיהרתי לשלות את הדג מתוך המים, וביקשתי מוואלו להחזיק את החכה כדי שאוכל לצלם את חיית הפרא הראשונה שצדתי בימי חיי. אינני יכול לומר שהתעצבתי במיוחד כאשר נשמט הדג מן החכה ושב לשחות בביטחה במימי הנהר.  אחר-כך המשכנו לצעוד במים להטיל את חכותינו אל הנהר. כך למדתי על בשרי העייף שיש שני סוגי דייגים בעולם. העצלנים יושבים על גדת הנהר, כשחכתם נטועה עמוק באדמה והם מתבוננים בה וממתינים לדג שיתפתה לנגוס בפתיון שעל הקרס. היזמים החרוצים, כלומר אנחנו, צועדים במים ומשליכים שוב ושוב את הקרס חסר הפתיון, שבו משובצים זבובים מלאכותיים, כדי למצוא את המקום המתאים לדיג.  במקום שבו התרחב הנהר סיפר לי ואלו על דג השמך שהצליח לדוג שם פעם, כשהמים היו זכים וצלולים. כך למדתי שמעטים הדגים כאשר המים עכורים, ושמים צלולים הם ערובה לדיג מוצלח. שרקתי את שירו של שוברט, `דג השמך`, וואלו הצטרף לשריקתי.  את שירו של שוברט הכרתי תחילה בגרסתו המורחבת, בחמישיה הידועה של שוברט לפסנתר וכלי קשת. הייתי בן תשע-עשרה, באמצע שירותי הצבאי, ובחופשות התכנסנו לעתים אצל יואב קוטנר, שעוד לא התגייס וגר בדירת אביו בקרית-משה, והקשבנו למוסיקה. יואב עבד באותם ימים בחנות המוסיקה של אורי ספיר במרכז ירושלים, ובמשכורתו רכש תקליטים. היה לו אוסף של כאלף תקליטים, והוא היה מבקש מאתנו לנקוב בשם של קטע מוסיקלי ככל העולה על רוחנו, כדי שיצליח למצוא אותו בתוך פחות מדקה. זה היה הנוסח המוקדם של `הכה את התקליטיה`, אותו המציא כמה שנים מאוחר יותר, כששירת בגלי צה"ל.  אצל יואב שמעתי לראשונה בחיי רביעיית מיתרים, את `העלמה והמוות` של שוברט, והתמכרתי למוסיקה קאמרית. מאוחר יותר שמעתי שם גם את דג השמך. אצלו גם שמעתי לראשונה את קולה המיוחד של ג`ניס איאן, ועוד להקות וזמרים שעוד לא היו מוכרים בישראל. שנים אחדות לאחר מכן, כשלמדתי באקדמיה למוסיקה בירושלים, למדתי שהפרק הרביעי בחמישיה של שוברט מבוססת על שיר מתוך אוסף הלידרים שלו, ומאוחר יותר שמעתי גם את דיטריך פישר דיסקאו שר אותו בגרסאות שונות. תרגמתי כאן את השיר בניסיון להתאים את התרגום למקצב המוסיקלי, ואתם מוזמנים לנסות ולזמר אותו. בזכות שיעור הדיג הראשון שלי למדתי ששוברט לא היה דיג, ושבשיר שלו יש טעות טכנית. עלילת שירו התמים של שוברט מבוססת על ההנחה המוטעית שקל יותר לדוג במים עכורים. ההנחה הזו מאפשרת לשוברט להקביל בין יפי הטבע והמים הזכים לטוהר המחשבה, ובין עכירות המים לבין `בגידת` הדיג. והנה למדתי שבטבע נראים הדברים אחרת, ולא תמיד הם מתאימים לשירה. וגם למדתי כמה מעייף לצעוד במשך שעתיים במי הנהר הסוחפים, בשמש החמה, למעוד על חלוקי הנחל החלקלקים ולהטיל שוב ושוב את החכה הרחק אל תוך הנהר. ועוד למדתי, כמה שקט ורוגע יש בירידה אל הנהר דרך השיחים הירוקים, בהטלת החכה המונוטונית ובציפיה לדגים. ואלו אומר שכשהוא דג אינו חושב על שום דבר אחר, וזו באמת הרפיה מצוינת. אז הנה, עוד תחליף יעיל לטיפול נפשי.  כדאי לכם לצפות ולהאזין לפרק הרביעי מתוך חמישיית דג השמך, בביצוע המצוין של דניאל ברנבוים, הצ`לנית המופלאה ז`קלין דה-פרה (אשתו) שלצערי מתה כבר לפני שנים רבות, זובין מהטה שיודע גם לנגן, וגם פנחס צוקרמן ויצחק פרלמן. קשה למצוא צירופים טובים יותר למוסיקה קאמרית.  |
תגובות (48)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פוסט מענג, תודה.
ובאותה הזדמנות - חסרות לי תגובותיך והבוננויותיך ב"הענין בטיפול".
אתה צודק, קובי,
מחוסר זמן הפסקתי לכתוב כאן, אבל אני ממשיך לשלוח את השירים בדואר האלקטרוני ולפרסם אותם באתר שלי מדי שבוע, ואפשר להצטרף לרשימת המנויים: drorgreen@gmail.com
שבת שלום,
דרור
-
גמני :-)
באקרעי נכנסתי הנה ומרגיש אני כנסיך בצפור האש שנקלע לפרדס הקסום .
מצאתי איש מוכשר ומקסים שמביא תכנים מצוינים .
לדאבוני אזלו לי הכוכבים .
אך בכל זאת בידיים ריקות איך אפשר לבוא ?
הקישור שצורף כאן איננו מוביל עוד ליצירה המדוברת שהוסרה מיו טיוב .
אז מביא אני את שהעליתי בחכתי :
תודה ע הפוסט המעניין
שלום אבנר,
אני שולח שיר חדש מדי שבוע, וכל מי שרוצה יכול להצטרף לרשימת המנויים אם יבקש (drorgreen@gmail.com). נדמה לי שאתה מנוי.
לצערי, אין לי זמן להעתיק גם לכאן את השירים.
לילה טוב,
דרור
דרור יקירי פוסט נפלא וןקוטנר וכל השאר והשוברט והצילומים .
אפשר לבקש משהו יקירי :-) ?
פוסט חדש בהזדמנות }{
פוסט מעניין
תודה
מאיר
שלום זאב,
אם תחפש ב-Youtube את the trout quintet תמצא לא מעט ביצועים של החמישיה היפה הזאת של שוברט.
בכל שבוע אני שולח לכאלף מנויים שיר והרהורים וצילומים, ואם תרצה להצטרף שלח לי את כתובת המייל שלך:
drorgreen@gmail.com
להתראות,
דרור
דרור
פוסט מקסים!!
הצלחת בהחלט להכניס אותנו לאוירה
אגב הקישור ב YOUTUBE נמחק לא הצלחתי להפעיל אותו
כל טוב
זאב
שלווה אמיתית שבאמת חסרה לנו כאן בארץ.
טלי*
אילו כולנו היינו חיים למרגלותיו של הר וויטושה
רק משוגעים אמיתיים היו הולכים לפסיכותרפיה.
עד אז..
נשמע כי אתה מגשים חיים נפלאים - טפו טפו
כל הכבוד.
תודה, אלי, על הניתוח המדויק.
דרור
דרור,
חיבור יפה ורגיש במיוחד על שלוות הטבע הבולגרי וזכרונות נערות מירושלים, בליווי מוסיקה מענגת, עלילה דרמטית ושיר מקסים, ויחד איתם לא מעט טיפים על עבודה, מנוחה, יזמות והתייחסות לעצמך ולזולת. שאפו !
שלום עודד,
אם אתה חובב שלווה אתה מוזמן לבולגריה. יש כאן הרבה מן המעדן הזה, בתוספת תפאורה ירוקה ושופעת פרי, והרבה אנשים טובים.
להתראות,
דרור
יבאתי מנה מדוייקת של שלווה לבוקר זה, תודה.
:)
מסתבר שהשלווה יכולה להוציא את המיטב שבאדם,
והיא אכן מטיבה עמך.
תודה, רותישקה,
וזו הזדמנות לכתוב שאינני חובב דגים, אינני אוכל דגים וגם ציד של בעלי-חיים אינו מושך את לבי במיוחד. נהניתי דווקא מן השיטוט במימי הנהר, מהטלת החכה המונוטונית, משכשוך המים וכל הירוק שמסביב.
את הכוכבים אשמור בדלי.
להתראות,
דרור
פוסט מקסים ומושקע,
ואני מכבת אותך במקום בדג
בכוכב מנצנץ!!!!!!
תודה, יהודית,
ולי היה נדמה שהחיים פשוט מספרים את עצמם.
:)
דרור
:)
דרור
יפה יפה לראות את השילוב המרתק שלך בין השיר התמונות מלאות התנועה וקטעי הקישור .
הקומפוזיציה יצרה שיחה מרתקת מלאת מתח וריגוש בין מרכיביה השונים
ואתה הצופה המספר והמתנסה בכל.
תודה
ב"ה
נפלא
תודה, רותי,
נכון שהשמך הרבה יותר טעים בשירים מאשר בצלחת?
האם גם בסין עומדים הדייגים בנהרות?
להתראות,
דרור
שלום דוד,
תודה על המחמאה. זה אינו תרגום מושלם, אלא ניסיון להעביר את רוח הדברים. לאחר שקראתי את דבריך שרתי שוב את השיר, ונדמה לי שהוא זורם קצת יותר מן הנוסח הקיבוצי.
יום נעים,
דרור
לו הייתי דג
פלום פלום..
שמך ירקרק
פלום פלום...
פוסט מרהיב ביופיו
ובצליליו
תודה
בפלג זך בעמק
חיש קל לה תשתובב
דגדגת בת השמך
ובן זוגה האוהב ........
כך שרנו בקיבוץ.............
הכל טוב ויפה , אך תרגומך דרור
לא ממש ניתן לשירה- כי הוא לא בנוי טוב על המנגינה ....
זה יוצא יותרמדי צימרמני - לא בוב דילן- אלא חרוזי צימרמן הפלמחאי .....
אכן, בירושלים יש אקדמיה למוסיקה, וכאן, מתחת לכפר, זורם נהר.
להתראות,
דרור
הרגשתי שמדברים על האקדמייה למוסיקה בירושלים, עירי,
אז באתי לבקר....
תמונות קסומות, משרות שלווה עד אין-קץ!
שלום אברהם,
אני שמח שאתה מצליח לקרוא. בשבילי, ההתרחקות ממקור הטראומה מאפשרת התמודדות טובה ובריאה יותר.
להתראות,
דרור
כל כך יפה שאני ממש מתאמץ לקרוא אותו וכידוע לך שכהלום קרב אל הלום קרב, הריכוז שלי לא משהו, בלשון המעטה כמובן...
מאוד יפה ותודה לך ואשמח לשמוע ובעצם לקרוא כמובן עוד בעתיד.
חברך לנשק ולדם,
אברהם.
נכון, שירה,
לפעמים טיסה של שעתיים וחצי משנה את החיים, ופתאום הכל יפה כל-כך.
:)
דרור
יפה , יפה מאוד ! הכל כל כך יפה....
תודה, אילן,
גם כוכבים בחוץ זה בסדר (אלתרמן).
להתראות,
דרור
היי לוזי,
אני מקווה שסביבך רקע ירוק ונעים.
:)
דרור
פוסט נהדר !
תרשום לי כוכב על החשבון..
ולהתעלל סתם בדגים בלי לאכול אותם? לא תודה.
בזה הרגע מתנגן ברקע לילות ליל קיץ של ברליוז
ואני מחייך אל מול התמונות והכתוב.
היי אפי,
כפי שהבנת, לא מדובר באמת בדיג אלא בהרפיה ובשלווה.
מעולם לא אכלתי דגים, ואין לי כוונה לשנות זאת.
אבל את מוזמנת לדוג דגים ולהשליך אותם בחזרה אל הנהר. "כל המציל נפש דג, כאילו הציל ים שלם".
להתראות,
דרור
תודה, אילת,
אכן חשבתי שהיו לשיר הזה גם מלים בעברית, ותודה שהזכרת לי .
להתראות,
דרור
איזה כיף לגלות עולם חדש,
אם כי על הדיג הייתי מוותרת.
יפה לכם שם.
תודה על פוסט מקסים :-)
אני אל הקטע הזה נחשפתי בהיותי קטנטונת במילים שחוברו לו כאן בארץ:
מי לא יכיר אותנו
פרחי הצבעונים
גם כתר גם גביע
יש לנו אדמונים
ולמה זה עלינו
על כל גבעה סביב
בשורה טובה בפינו (הבאנו)
כי בא, כי בא אביב.
ועל ז'אקלין דה פרה, אפשר רק לומר: חבל על דאבדין...
*