רסיסים של בוקר

דמדומים של אמש

איך הילכנו בשבי  

בין אבחות פרוצות  

איך ירדנו לעמק

לחפש תשובות  

איך ישבנו בשקט

מחכים לתכלית

לא נותר עוד קול

ואדישות פילסה דרכנו

אז נשמנו אויר של השלמה

שתרפה הנפש הנכספת וכמהה

לאיינסוף ריקנות

לא נותר עוד דבר

ופתיתי המחר

ובשורת העתיד  

ואפילו פיותינו הדוגלים בדיבורים

נותרו פעורים