קישור לדיון טרי על מחקר-על בנושא : סטטינים אינם יעילים במניעה ראשונית

 תודה על הסבלנות... לאחר אי-אילו קשיים, הצלחתי להשיג את תמליל המאמר

מחקר ארבעת האסים - ( SCANDINAVIAN SIMVASTATIN SURVIVAL STUDY (4S

המחקר בוצע בסקנדינביה במימון חברת Merck בשנים 1988-1994.

 שותפו במחקר בני 35 עד 70 עם תעוקת-לב (אנגינה פקטוריס) או אוטם חריף של שריר הלב (שארע לפני יותר מחצי-שנה) ורמת כולסטרול כוללת שנשארת גבוהה  מ-210 מ"ג%, חודשיים לאחר הדרכה תזונתית.

מצבים שלא נכללו במחקר:

נשים לפני-הפסקת-וסת,

אנשים עם יתר-כולסטרול משני (למשל – עקב ירידה בתפקוד בלוטת התריס),

טריגליצרידים גבוהים,

תעוקת לב לא-יציבה או מסוג פרינץ-מטל,

נוטלי תרופות נגד הפרעות קצב,

בעלי אי-ספיקת-לב המטופלים בתרופות (דיגוקסין, משתנים, ניטרטים),

בעלי פרפור עליות קבוע,

לב-מוגדל,

מחלת מסתם חמורה, 

שבץ מוחי,

הפרעה בתפקוד הכבד,

אלכוהוליזם, שימוש בסמים,

תפקוד מוחי לקוי,

מחלה קשה אחרת,

רגישות לסטטינים (ועוד מצבים נדירים).

מתוך 7027 פציינטים שגויסו למחקר, 4444 התאימו (הסיבות העיקרית לאי התאמה למחקר – ירידת כולסטרול (או עליה חריגה) לאחר הדרכה לדיאטה - 1300 פציינטים; טריגליצרידים גבוהים – 864 פציינטים).

רובם הגדול (81%) היו גברים.

רובם היו לאחר אוטם שריר הלב (79%).

רובם הגדול ללא סכרת (95%) וללא יתר-לחץ-דם (74%).

גיל ממוצע – 58 שנים.

המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות : אחת נטלה סימבסטטין (20 מ"ג ליום) והשניה – פלצבו. בקבוצת הסימבסטטין הועלה המינון אצל כשליש מהחולים ל-40 מ"ג כדי להגיע לסך כולסטרול בין 200 ל-115 מ"ג%.

התוצאה: נמצאה במחקר ירידה משמעותית בתמותה בקבוצה שטופלה בסימבסטטין (8%, 182 אנשים) לעומת הקבוצה שטופלה בפלצבו (12%, 256 אנשים). ההבדל בתמותה נבע כנראה בעיקר מההבדל בכמות אוטמי שריר ונמצא רק בגברים.

המסקנות שלי מהמחקר: סימבסטטין למשך 5 שנים כדאי לגברים בגיל מתאים, עם נתונים דומים לאלו שבמחקר: כולסטרול גבוה למרות דיאטה של חודשיים, אוטם שריר לב (MI) בעבר,  שאין להם מחלה קשה אחרת ואף אחד מהמצבים שלא נכללו במחקר. את רמת הכולסטרול, ה-CPK ותפקודי הכבד יש לבדוק במהלך הטיפול כדי לוודא שאינם חורגים.

המשך יבוא.

* מידע חשוב רצוי וראוי

  לצערי לקופות החולים יש שיקולי רווח לעומת טובת החולה

  מכירה מעט את הנושא

  שמחה שהבאת

נשמע מעניין.

מחכה להמשך.

עדכן אותי.

:)

יוני

כוכב, לבריאות!

(כן, גם אני נוטל סטטינים לאחר אירוע לבבי, וגם אני לא משוכנע לחלוטין שזה מה שאני באמת צריך, אבל הרופא הוא חבר שלי ואני מעדיף להאמין לו - אם כי אשלח אליו את העמוד הזה, ונשמע מה יאמר).

נעמה, זוהי המלצה מקובלת היום, אינני בטוח שהיא מבוססת.

זוהי רשימת המחקרים המצוטטים בנושא במהדורת 2008 של 'הריסון':

4S:                          Scandinavian Simvastatin Survival Study
CARE:                     Cholesterol and Recurrent Events study
LIPID:                      Long-Term Intervention with Pravastatin in Ischemic Heart Disease study
WOSCOPS:            West of Scotland Coronary Prevention Study with pravastatin
AFCAPS/TexCAPS: Air Force/Texas Coronary Atherosclerosis Study with lovastatin
HPS:                       Heart Protection Study with simvastatin
ASCOT-LLA:            Anglo-Scandinavian Cardiac Outcomes Trial Lipid-Lowering Arm with atorvastatin
CARDS:                  Collaborative Atorvastatin Diabetes Study
TNT:                        Treat to New Targets trial with atorvastatin
PROVE-IT:               Pravastatin or Atorvastatin Evaluation and Infection Therapy study

 (מחקר גדול בשם ALLHAT-LLT שתוצאותיו אינן תומכות בטיפול - אינו מוזכר בפרק זה, אבל, כמובן, אי אפשר להזכיר את כולם.). בפעם הבאה - על מחקר ה-4S

אני קריאת ביניים ראשונה.

כמה רופאים ביקשו ממני לקחת סטטינים, למרות רמת כולסטרול סבירה. "זה טוב לטווח הרחוק" ככה נאמר לי.

*

נעמה