היי היי מאיה...

איזה קטע... אני רואה שהייתה לי כאן תגובה עתיקה שאיננה עוד... (כמעט מהימים הראשונים שלי באתר הזה...)

ולפי ה"תשובה" שלך... אין לי צל של מושג מה הגבתי בזמנו...

אבל ככה זה בחיים... - יש דברים שנשארים איתנו עידן ועידנים...

וישנם דברים שנעלמים כלא היו...

.

הדבר הראשון שעלה לי לראש מהמשפט הראשון שלך...

לגבי הלויתן שאוכל כריש...

הייתה סצנה ממלחמת הכוכבים (זה הפרק שהכי אהבתי בסדרה - בגלל הטיפוס הזה שנקרא : ג'ה ג'ה בינק...)

.

THERE IS ALLWAYS A BIGGER FISH

.

היי מאיה , אני חושבת שפילים ופרפרים כמו בני אדם , לא תמיד זוכרים מה הגודל האמיתי שלהם , בין אם פיזי ובין אם ריגשי , אנחנו מתקרבים ומתרחקים כל הזמן , אז אולי זה יחסי , כשאתה קרוב אתה גדול ,כשאתה רחוק , אתה קטן זה עניין של פרספקטיבה , וזה די פשוט. והאמת שאני לא באמת יודעת , לא הייתי פיל , אני רק פרפר קטן , ואני לא זוכרת איך זה להיות זחל.. :) אבל אני אוהבת שאלות מעניינות..

יש עוד הרבה דברים שנסתרים מעיניי ואולי ישארו כך. את עולם הנשים אני יותר מבינה. עולם הגברים נסתר מעיניי.

אולי כי אנחנו גלויות. שקופות. אומרות.

לא נורא. אם (כש) יהיו לי בנים אני אכריח אותם לספר לי הכל :) 

 

 

 

 

 

היית ילדה חכמה

עכשיו את גדולה ויפה

ויודעת את התשובות

[סימן שאלה]

 

 

 

 

היי ארמנד. בטח לספר סודות. אני סודות גלויים.

ותודה על הציוריות בלינק ששלחת לי חחח. אני חוששת התכוונתי יותר במטאפורה מאשר פרקטית.

עכשיו תמצא לינק מטאפורי ;)

וואו.....הרבה שאלות.... יש את כל זה בנשיונל ג'אוגרפיק

 

ובקשר לפיל....הוא מאוד אינטיליגנט ורגיש...

הוא כנראה יודע שהוא ענק....

 

ובעצם....רק  פיל עצוב באמת מרגיש שהוא ענק