0

24 תגובות   יום שלישי, 21/7/09, 02:03

אני מפחד מצלי המתמעט

עם בוקר ועת יתארך עד ערב

כופל פחדי עצמו בלי הרף.

כל בוקר כשהשמש בזווית כהה

מתחילה מסעה בשמים ואני במיטתי

מחושק בחלום מפחד אני מצלי

המקופל עימי בין השמיכות

וכשהשמש מעלי בזנית הצהרים

ואין לי צל תחתי לפחוד ממנו

אזי משמש אני לעצמי כרפלקטור,

מצל צלו המשוער של צלי אני פוחד. 

ומהזנית כשהשמש בזוית חדה שוקעת

אל הערב, ואני נותר עם זיכרון של חלום

וצל שהולך ומתארך באיום מפחד אני

מצלי המטפס עימי על הקירות 

כשהלילה יורד ומהמסלול המקושת

של השמש בשמים נותר רק קו ישר

עמום וקודר וכל הצללים נערמים

בחשכה אזי מפחד אני מצלי הגווע

בשתיקה כחף מכל פשע לידי.  

מרעיד מזיכרון האור צלי זורה

עלי אימה לילית הצל שלי משליך

עצמו על הבתים הופך אותי למתאבד

מצוי 

מוטל  עמו על הקירות אני מטייל בסדקים

כמטורף החומק מצלו 

מביט למקום שם הוא כמדומה זע ברוח

ובעיני נותבים הבהובי לובן מצבות 

אני וצלי במסע לילי מפרך,

רק ינשוף עיור על גזע עץ כרות

רואה אותנו כעת.  

השמש שקעה בייאוש גונזת קרניה

לשעת רצון, אני וצלי סומים מהלכים

כשיכורים על קו ישר ממהרים לפגישה

חשובה

שם בבית העלמין היכן שישנים המתים

עם השעונים שחדלו מלכת עוצרים לבקר

את הנספים משכחת החיים. 

ליד המצבות המתגוללים באשפת הזיכרונות

עומדים לקרוא את הכתובות לאסוף פרחים נבולים

לערום פגרים בערמות להקשיב לרחש הזלילה הגדולה

זבובים תולעים רימות בלא ליאות נוברים בבשר הרקוב.

מזמזמים רקוויאם, מנצחים על הסעודה האחרונה 

צלי מבטיח לי צחוק בריא, פרוע ומטורף

מטיח בי את פחדיו, הצל שלי פחדן יותר ממני

או שמא אני צלו של צלי, אני הכתם שהוא

מטיל על הדרך, היכן שכל השמשות

מתקשתות בזוויות 

ואולי הפחד יש לו נשמה משלו והיא פוחדת משנינו

כעין רפלקס המרעיד גוויית צפרדע כשהמוות הקדים להגיע  

אני וצלי במות היום מתנהלים בוויכוח עקר

מבית העלמין הזה אל ההישנות הכפויה

--------------------------------------------------- 

בקצו של כל לילה כבים הכוכבים מתמימותם

אט אט עולה השחר, מאפירים השמים משממונם

ומאד מהביל וטללים רוטטים נפתח הבוקר כמניפה

אל העולם הקורע כבלי תרדמתו 

את מסירה מעלינו את השמיכות מנערת את החלומות

אל אזיקי העירות הכפויה

בבת אחת כל אהבתי מתנפצת על הקירות

את לא מניחה לי לשכוח את לא מניחה לי לא לדעת

עכשיו אפילו אעצום את עיניי לא אמלט מזרועותייך

החשופות 

שוב אני מתהפך מטמין ראשי בכר מנסה להירדם

העיקשות הזו נידונה לכישלון

"די לחלום" את גוערת בי

אבל אני ברנש עקשן…… 

דרג את התוכן: