לפני כ- 6 שנים התחתנתי ולפני קצת יותר מ-5 שנים נולדו לי תאומים זהים - שני בנים.

היום אחרי 5 שנות הורות לימדוני ילדי כי יש משהו שחזק מחוקי הטבע ותובנות הרפואה (לכל סוגיה) אשר נבצר מבינתי להבין - האישייות,האופי , זה משהו שנולדים איתו, משהו /מישהו שותל זאת בתוכנו בעודנו עוברים בבטן אימנו.

בניי התאומים שזהים גנטית וגדלים תחת אותה מטריה - שונים בתכלית.

אני בן להורים שגידלו ארבעה בנים מביט לאחור ובוחן את העבר ותוצאותיו בהווה.

על כל אחד מאחי השפיע מציאות העבר בדרך שונה בהתאם לאופיים / אישייותם ואני כנראה קיבלתי  מאותו "החומר" שקיבלה אותה הזקנה ,אותה הסבתא עליה אתה כותב - סבתא שלי

אנו כואבים כאב עמוק ששורף עד עמקי הנשמה אך גם לוקחים נשימה עמוקה אוספים את עצמנו ומרכיבים את הפאזל שלנו, כי על אף האובדן שהינו כאובדן הנשימה יש תמיד סיבה להמשיך.

הכישרון שבך הוא נדיר ועשייתך היומית היא נכס , אין יום בחיי בו לא הייתי גאה באחי הבכור.  הבט למציאות בלבן של העין  ולמד להתחזק ממנה שכן יבוא היום ותרכיב את הפאזל שלך . אוהב אחיך

משתתף בצערך, זה באמת הרבה אבדנים עבור אדם אחד,

שלא תדעו עוד צער...

יש פעמים שניתן לשאוב נחמה מהכל - אפילו מכוס של מים קרים ויש פעמים שהכל סתם שווה לתחת ואנחנו לא מצליחים לראות את היופי מעבר לקצות האצבעות.

תלוי.

תנחומים לסבתא שלך.

ולך גם.

לפעמים יש נחמה במפיות תחרה.

נגד חוקי הטבע..הורים לא אמורים לקבור את ילדיהם...

גם סבתי קברה בן (דוד שלי) וזה היה נורא.

שלא תדעו עוד צער

שלא תדעו עוד צער.

תנחומיי.

תודה כפיר.

העולם הזה יכול להיות מאד מוזר באקראיות שבה הוא גוזר גזרות על אנשים.

תנחומיי,

עידודיי,

שלא תדעו צער.