0

שעת ההוראה, דרך להבנת ניהול מערכת החינוך

8 תגובות   יום שלישי, 21/7/09, 17:15

 

 

מהי שעת ההוראה. מבחינה כלכלית שעת ההוראה היא השעה היקרה ביותר במערכת החינוך.

מבחינה פדגוגית היא זמן איכות כאשר המורה נמצא במחיצה אחת עם תלמידיו ומלמד.

ניתן לראות דרך השימוש בשעת ההוראה את ההתנהלות לקויה של בית הספר .

שעת ההוראה היא הבסיס התקציבי לתגמול המורים בבית הספר והיא משמשת דרך לכָמֶת את עבודתם של המורים.

  • היקף משרת המורה. בבית הספר היסודי הוא 30 שעות שבועיות (ש"ש), ובבתי הספר הפועלים בהתאם ל"אופק חדש" 36 ש"ש, בחטיבת הביניים ובתיכונים היקף משרתו של המורה הוא 24 ש"ש, היקף משרתם של מורות ומורים במכללות הוא בין 17 -21 ש"ש.
  • שכרו הבסיסי של המורה הוא חיבור מספר שעות ההוראה ומספר שנות הוותק שלו. השכר הבסיסי הוא הנתון הקובע את שיעורם של שאר מרכיבי השכר.
  •  גמולים, זהו ביטוי לא נכון, משום שהכוונה היא לתפקידים השונים של המורה כמו גמול חינוך, גמול מקצוע, גמול ריכוז, גמול בגרות, גמול ביטחון, גמול ייעוץ, גמול ניהול ועוד גמולים שונים. חלק מהגמולים הם תוספת אחוזית, חלק הם תוספת שעות ( שעות הוראה) וחלק הם גם וגם.

תוצר לוואי הוא שתג המחיר לכל פעילות אינו קשור לתפקיד אלא לשכר הבסיס של ממלא התפקיד, המשמעות היא שכר שונה על עבודה זהה. מורה בעל ותק מקבל ערך גמול שונה ממורה צעיר, מורה גבר מקבל ערך גמול שונה ממורה אישה .

  • השתלמויות הן תוספת שכר הנובעות מתהליך הלמידה וההתמקצעות האישית של המורה, והיא מהווה אחוז מסוים מהשכר הבסיסי האישי ( ערך ההשתלמות שונה בהתאם לנתוני הבסיס) של המורה.

אפשר להמשיך ולתאר את ערכה והשפעותיה של  שעת ההוראה. 

אני מעלה את שעת ההוראה כדי לתאר כיצד מנוהל הארגון הבית ספרי באופן קונפורמיסטי, כדי להימנע ממחלוקות עם המורים, עם ארגוני המורים ועם ההורים. ניהול בית הספר החליט לא להתעסק בצד הכלכלי, הרי בהגדרתו הוא ארגון מלכ"ר ( ארגון ללא כוונות ריווח) ולצמצם את העיסוק בכסף ובשכר, אבל ניהול בית הספר בשנים האחרונות מתמקד דווקא בניהול בית הספר כארגון כלכלי ופחות חינוכי.

תוכנית העבודה של בית הספר כוללת פעילויות רבות מאוד, חלק מהפעילויות מתקיימות בבית הספר וחלק מחוץ לבית הספר. המורים שהם המשאב העיקרי של בית הספר מהווים כוח עבודה למגוון הפעילויות: לימוד, חינוך, יציאה להצגות, ליווי טיולים, מסיבות, ערבי הורים, מפגשים, שמירה בהפסקות ועוד.

אפשר להבין ששעת ההוראה היא הבסיס לכל חישובי השכר והתגמול של המורים העושים במלאכות.

למה ?

כדי לבצע את תוכנית העבודה באופן יעיל, אפקטיבי וכלכלי ניתן היה לחשוב על דרכים יצירתיות, למשל: האם חובה להטיל את השמירה בהפסקות על המורים היוצאים ל 5 -15 דקות הפסקה בין שיעור לשיעור. האם לא זול יותר להעסיק איש אבטחה ?

האם לכל פעילות מחוץ לבית הספר צריך מורים מלווים, האם אי אפשר לחסוך בכוח מורים (הוראות משרד החינוך כיום מחייבות שני מלווים לכל אוטובוס) ?

אולי הגיע הזמן, שבכל בית ספר או בכמה בתי ספר ברשות מקומית יהיה ניהול אדמיניסטרטיבי מרכזי וכולל. אם דרך זו טובה לאקדמיה למה לא להחיל אותה גם על מערכת החינוך הציבורית ?

כך המורים יעסקו בחינוך ולימוד, כך הנהלת בית הספר תשוב לעסוק בניהול פדגוגי ופחות ניהול ארגוני - כלכלי. פעם מנהל בית הספר היה מורה של מורים. היום מנהל בית הספר הוא מנהל עיסקי. כיום מנהל בית הספר עסוק בחלק ניכר מזמנו בחיפוש יוזמות חינוכיות, חיפוש תורמים, פיתוח תוכניות של בעלי עניין שונים. במציאות הזו אין הנהגה מקומית, שתוביל את בית הספר לקביעת מטרות וניהול בית ספר כמוסד חינוכי.

עצוב מאוד שמפקחי בתי הספר ופקידי החינוך בוחרים מנהלים בהתאם ליכולת של מנהלים ליצור יוזמות חינוכיות.

השאיפה להפוך את בית הספר לעסק יצרה מצב שהארגון הבית ספרי אינו פועל כבית ספר מצד אחד ואינו פועל כארגון עיסקי מצד שני.

שעת ההוראה היא השעה היקרה ביותר במערכת החינוך, האם לא הגיע הזמן לחשוב באופן יצירתי כיצד להשתמש בה, בשעת ההוראה.

דרג את התוכן: