מרווחהייתי מאוד רוצה להעביר אליך במילים את התחושה או את ההיווכחות של סיום שעור טאי צ'י ביום א' האחרון. השיעור מתחיל 19:30 ונמשך כשעה. תחילת השיעור בזמן אור וסופו לאחר השקיעה. אחרי שעה של תנועה ורגיעה והתבוננות נוצרת לאות נעימה. תוך כדי סוף השקיעה מייד עלה לי הפסוק בשיר השירים. "עד שיפוח היום ונסו הצללים" עד שהיום מתפייח, עוד יש אור אבל אין צל. אמנם תיאור של זמן אבל לא זמן.לא כל כך מצליח להעביר את המקום במילים. האם חווית מקום כזה שתף וניצור רשת של מרווח בזמן. פוסט הבא על אהבה ללא תנאי. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה תודה
משה,
אני לא אוהבת לבוא בידיים ריקות
תנועה ורגיעה והתבוננות נוצרת לאות נעימה
הטאי צ'י שאני מכירה, זה חיבור של הגוף לקול הפנימי שיוצר תנועה מרחבית מרווחית בהתמזגות עם הטבע. היופי הזה הופך את המרקם השלם. כתבת יפה. אשוב מחר