כותרות TheMarker >
    ';

    Media Radar

    הבלוג הזה עוסק במיגוון נושאים שקשורים רובם ככולם לאינטרנט - עם התייחסות ספציפית לנושאי מדיה. חלק מהעניינים יהיו קשורים לזירה הישראלית וחלקם לזירה הבינלאומית, בעיקר בארה\"ב

    0

    אנליסט בן 15 מדבר, אני מנסה להבין

    18 תגובות   יום שלישי, 21/7/09, 22:57

    לפני תשעה ימים פרסם בנק ההשקעות מורגן סטנלי עבודת מחקר יוצאת דופן. היא היתה יוצאת דופן מכיוון שהיא חוברה על ידי "אנליסט" בריטי בן 15 ושבעה חודשים, מת'יו רובסון.
    הדו"ח הזה זכה לאזכורים רבים. הטקסט המלא פורסם בגארדיאן וידיעות תמציתיות יותר הופיעו ב-TechCrunch, ב-CrunchGear, בבלומברג וכמובן גם אצלנו, ב-TheMarker.
    מה שכתוב בדו"ח הזה מאוד מעניין כמובן, אבל ניסיתי לחלץ ממנו משהו יותר קונקרטי, משהו על עסקי המדיה.
    1. רדיו. "רוב הצעירים כיום לא מאזינים לרדיו בקביעות", כותב רובסון. גם למבוגרים יותר מרובסון, ככל שהזמן עובר, הרדיו הפוך יותר ויותר למדיה שצורכים אותה כשאין אלטרנטיוות, ובעיקר בדרך, ובעיקר כשהמשתמש נוהג. הרדיו הוא אולי אמצעי המדיה הליניארי ביותר שיש: אי אפשר לקפוץ קדימה או אחורה - אתה מקשיב למה שעורך התוכנית החליט לשדר; וגם הקפיצה "הצידה", לתחנה אחרת, לא ממש פותרת את הבעיה. בעולם של נגנים לא-ליניאריים נטולי פרסום, הרדיו הוא דינוזאור.
    2. טלוויזיה. "רוב הצעירים צופים בטלוויזיה", כותב רובסון, "אך יש בדרך כלל תקופות שבהן הם צופים בה יותר". הסיבה: יש תוכניות שהצעירים צופים בהן, אבל אלה סדרות עונתיות. גם הטלוויזיה היא מדיה ליניארית, אבל פחות מהרדיו שכן מבחר התחנות גדול במיוחד. אבל מכיוון שהאלטרנטיווה העיקרית לטלוויזיה, האינטרנט, מגוונת הרבה יותר וזמינה לא פחות, הצפייה בטלוויזיה נהיית יותר ויותר תכליתית. התקופה שבה צעירים (או מבוגרים) פשוט "שרצו" מול הטלוויזיה בתקווה למצוא משהו מעניין או בדילוג מהיר בין התחנות, הולכת ונעלמת.
    3. מוסיקה. "צעירים מאוד לא נוטים לשלם עבור מוסיקה", מדווח רובסון. סיבה אחת לתופעה הזו היא כמובן שיש אלטרנטיוות חינמיות: אתרי אינטרנט שמשדרים מוסיקה ברצף או האופציה הלא-חוקית - להוריד מוסיקה בחינם. סיבה נוספת היא שלילדים אין אמצעי תשלום - אין להם כרטיסי אשראי. הבעיה השנייה תיפתר כשיתבגרו, אבל לפני שיגיעו לגיל שבו תהיה להם הכנסה משמעותית יותר ואמצעי תשלום נוחים יש מקום ליצירת מנגנונים יעילים שבהם ההורים יקצו לילדיהם תקציבים לרכישה באינטרנט, גם לרכישת מוצרים מקטגוריות או אתרים "מאושרים", בהם כמובן מוסיקה.
    4. משחקים. "למשחקים במחשב יש מעט מאוד מקום, אם בכלל, בשוק הצעירים", מצא רובסון. אמנם ההיצע גדול, אבל העלות הכרוכה בהתאמת מחשב לרמה הגראפית הנדרשת יקרה מאוד, מה שדוחף את הצעירים לקונסולות המשחקים, ובעיקר wii. וזה נהיה עוד יותר כך מכיוון שעכשיו יש קונסולות שמסוגלות להתחבר לאינטרנט ולא רק לאפשר משחקים עם מתמודדים מרוחקים, כי אם גם לשוחח איתם תוך כדי. המצב הזה מצוין ליצרני הקונסולות והמשחקים כי קונסולה חייבים לקנות ומכיוון שאין כמעט אפשרות להשיג משחקי קונסולות בחינם. מה שעוד מחזק את הקונסולות ביחס למחשבים - מסכי טלוויזיה תמיד יהיו גדולים יותר ממסכי מחשב ומול מסכי מחשב אפשר לשחק בקלות רבה יותר כי יש בדרך כלל יותר מקום.
    5. קולנוע. "צעירים מבקרים בקולנוע לעתים די קרובות, בלי קשר לסרטים המוצגים", כותב רובסון. הקולנוע הוא עדיין חוויה שיש לה חלקים שאין להם חלופה ממשית. סרטים אפשר לראות בבית וגם במחשב - אבל קולנוע זה "לצאת", קולנוע זה לראות את החברים בסביבה שאינה מפוקחת על ידי ההורים, קולנוע הוא מקום שבו נחשפים לצעירים אחרים והקולנוע הוא מקום שבו יש מיגוון עצום של הזדמנויות לבזבוזים קבוצתיים. כל זאת, יחד עם העובדה שבקולנוע מוצגים סרטים חדשים שבדרך כלל לא ניתן לצפות בהם במקום אחר, כלומר זו ההזדמנות היחידה למעשה "להיות בעניינים", הופכים את ההליכה לקולנוע לחוויה מעוטת-אלטרנטיוות.
    6. מדריכים. פה רובסון כותב משהו מאוד נחרץ: "צעירים אף פעם לא משתמשים במדריכים". חוץ מזה שמדריכים רבים, כמו דפי זהב או ספרי טלפונים, הם כבדים, את כל המידע שיש בהם ניתן למצוא בקלות ובחינם באינטרנט, שגם מאפשר העמקה מיידית לתוך העסק או הקטגוריה הנבחרים, כולל יצירת קשר במיגוון דרכים. גם המדריכים, לפחות אלה שבשימוש יומיומי, הם דינוזאורים.
    7. מסכי מגע. "מה חם? כל מה שיש לו מסך מגע", קובע רובסון. העולם הסלולרי נע במהירות לכיוון הזה. זה ניכר בכל מקום. גם כמה מחשבים ניידים מציעים את האפשרות הזו, אבל לא כולם. ייתכן שיש שם שוק גדול שעדיין לא נפרץ - מסכי מגע למחשבים שולחניים ולמסכי טלוויזיה. ואם לא נוח לקום לטלוויזיה, ייתכן שיש מקום לחשוב מחדש על עולם השלטים - במקום לגעת ולהזיז באצבע, אולי אפשר לעשות זאת באמצעות שלט-רחוק.
    8. אינטרנט נייד. "מה חם? מכשירים ניידים שניתן לחבר אותם לאינטרנט", רובסון כותב בדו"ח שלו. קל להבין - מכשיר נייד שמחובר לאינטרנט מאפשר שיתוף, תקשורת וגישה להרבה יותר תוכן. איפה הפוטנציאל העסקי? יש לפחות מקום אחד שבו ילדים מבלים שעות ללא מעשה או, במקרה הגרוע יותר, בריב עם מי שלידם: הרכב. ושעמום יכול הרי לתקוף גם בנסיעה של 20 דקות. אז מדוע אין עדיין פיתרונות יעילים לאינטרנט אלחוטי בתוך כלי רכב? לכל הפחות ניתן להשלים את הפער הזה על ידי מתן האפשרות לטלפונים ניידים עם חיבור לאינטרנט להפוך למודמים אלחוטיים.

    עולם המדיה על פי רובסון

    רדיו ומדריכים -  דינוזאורים.

    טלוויזיה -          חיונית בעיקר כמכשיר נלווה לקונסולות משחקים ולכן צריכה להיות גדולה.

    משחקים -         רק בקונסולה ולא במחשב.

    מוסיקה -           חסרים פיתרונות טובים לרכישת מוסיקה על ידי צעירים.

    קולנוע -            חוויה שקשה למצוא לה תחליף.

    מסכי מגע -        צריכים לחדור למחשבים רגילים ולטלוויזיות.

    אינטרנט נייד -   למה לא גם במכונית?

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/8/09 10:09:

      ציינת לגבי אינטרנט נייד. "אז מדוע אין עדיין פיתרונות יעילים לאינטרנט אלחוטי בתוך כלי רכב? לכל הפחות ניתן להשלים את הפער הזה על ידי מתן האפשרות לטלפונים ניידים עם חיבור לאינטרנט להפוך למודמים אלחוטיים".

      1. מרבית המכשירים החדשים היום הם גם מודם אלחוטי לכל דבר

      2. ילדים יוכלו לצפות בשידורי טלוויזיה דיגיטלית (שהושקה בארץ, כרגע עם 5 ערוצים בלבד ובעתיד כנראה עם יותר...). הקליטה של שידורים אלו תהיה טובה גם בנסיעה (ראה במדינות שונות באסיה) על ידי סלולר תומך או כל מסך אחר עם מקלט קטנטנן (USB).

        5/8/09 10:04:

      לגבי קולנוע ציינת "כל זאת, יחד עם העובדה שבקולנוע מוצגים סרטים חדשים שבדרך כלל לא ניתן לצפות בהם במקום אחר"

      אני חושב שאתה מסתובב פחות בסצנת ההורדות כי אחרת היית יודע שלראות סרט בקולנוע זה בדרך כלל לראות אותו באיחור של כמה שבועות או אפילו חודשים לאחר שהוא מסתובב באינטרנט (ואני לא מדבר על ישראל).

        26/7/09 00:02:

      צטט: עמנואל. 2009-07-25 23:39:02

      מעניין איך שהדברים שחשבנו אותם למובנים מאליהם רק לא העזנו להגיד בקול רם - נאמרים עכשיו על ידי ילד בן 15 ועושים כזה הד לא רק בבלוגים אלא גם בתקשורת ובעולם העסקים. קראתי באיזשהו מקום שזה היה אחד האייטמים החמים בוועידת התקשורת האחרונה...

       

      אני תמיד אמרתי שהגיבור שלי הוא הילד מהסיפור "בגדי המלך החדשים" שצעק "המלך עירום"...

       

      כל מה שהנער הזה כתב הוא נכון - וגם כתוב היטב.

      אבל אי אפשר שלא להודות בכך שחלק ניכר מההד שהניתוח הזה זכה לו נובע בכל זאת מכך שהוא כל כך צעיר.

        25/7/09 23:39:

      מעניין איך שהדברים שחשבנו אותם למובנים מאליהם רק לא העזנו להגיד בקול רם - נאמרים עכשיו על ידי ילד בן 15 ועושים כזה הד לא רק בבלוגים אלא גם בתקשורת ובעולם העסקים. קראתי באיזשהו מקום שזה היה אחד האייטמים החמים בוועידת התקשורת האחרונה...

       

      אני תמיד אמרתי שהגיבור שלי הוא הילד מהסיפור "בגדי המלך החדשים" שצעק "המלך עירום"...

        24/7/09 15:05:

      צטט: אלעד זבירו 2009-07-24 12:28:03

      כתבה מעניינת מאוד...

       

      מעניין שאין התייחסות לרשתות חברתיות... 

       

      היי אלעד. דווקא יש (הנה המקור המלא של הדו"ח, שנתתי לו לינק בפוסט שלי).

      רובסון כותב שהחב'רה שלו, באופן לא מפתיע, "גרים" ברשתות חברתיות.

        24/7/09 12:28:

      כתבה מעניינת מאוד...

       

      מעניין שאין התייחסות לרשתות חברתיות... 

        23/7/09 20:03:

      צטט: נגהנגה 2009-07-23 14:53:54


      ווריזון מציעה פתרון נחמד לכמה בני נוער שרוצים להיות אונליין בזמן נסיעה.

       

      http://www.youtube.com/watch?v=1H-rtdRCV90 

       

      זה משווק לחברות ולגיקים ועדיין יקר נורא (מנוי חודשי של 60 דולר אם אני זוכרת נכון), אבל יום אחד נתן, יום אחד...  אולי גם לך יהיה אחד כזה.

       

      מה שמוצג בווידאו הזה הוא מכשיר נייד שמייצר סביבו רשת אינטרנט אלחוטית.

      אבל זה פיתרון לא יעיל, מכיוון שמדוע לי לקנות עוד מכשיר נייד?

      למה לא לאפשר לטלפון הנייד שלי, שאני ממילא נושא איתי וממילא מסוגל להתחבר לאינטרנט בדור שלישי, להפוך גם הוא לנתב אלחוטי?

       

        23/7/09 19:59:

      צטט: שונגון 2009-07-23 14:47:12

      אין שום חידוש בכתבה, אף אחד לא יפול מהמסקנות.(שלא לכולן אני מסכים).

      זה יותר הרעיון של בן 15 כאנליסט מאשר גילויים אמיתיים, וכן פשטות דיווחו.

       

      ואילו אותו טקטט היה  נכתב ע"י חברת מחקרי שיווק, היינו מדברים ב"באזז וורדס"

      של פילוח שוק, בידול, מגמות בהרגלי הצריכה וכמובן תרשימי פאי בכדי להראות את האופי המחקרי והרציני של העניין

      ולהצדיק את משכורתם.

       

       

       

       

       

      מצד אחד, יכול בהחלט להיות שאתה צודק.

      מצד שני, כשזה מגיע מנער בן 15 וקצת זה בכל זאת הרבה יותר אותנטי, ובנוסף - למרות שהדברים כבר נאמרו, כמה מנהלי עסקים לדעתך מפנימים את השינויים האלה? לדעתי יש מנהלים רבים במדיה המסורתית שלא הפנימו שינויים הרבה יותר ברורים ועמוקים שחלו כבר לפני עשר שנים ויותר.

        23/7/09 14:53:


      ווריזון מציעה פתרון נחמד לכמה בני נוער שרוצים להיות אונליין בזמן נסיעה.

       

      http://www.youtube.com/watch?v=1H-rtdRCV90 

       

      זה משווק לחברות ולגיקים ועדיין יקר נורא (מנוי חודשי של 60 דולר אם אני זוכרת נכון), אבל יום אחד נתן, יום אחד...  אולי גם לך יהיה אחד כזה.

        23/7/09 14:47:

      אין שום חידוש בכתבה, אף אחד לא יפול מהמסקנות.(שלא לכולן אני מסכים).

      זה יותר הרעיון של בן 15 כאנליסט מאשר גילויים אמיתיים, וכן פשטות דיווחו.

       

      ואילו אותו טקטט היה  נכתב ע"י חברת מחקרי שיווק, היינו מדברים ב"באזז וורדס"

      של פילוח שוק, בידול, מגמות בהרגלי הצריכה וכמובן תרשימי פאי בכדי להראות את האופי המחקרי והרציני של העניין

      ולהצדיק את משכורתם.

       

       

       

       

        23/7/09 10:52:

      צטט: bfou 2009-07-23 09:24:50

      מענין.

       

      חן חן.

        23/7/09 10:51:

      צטט: קרין אלדאה 2009-07-23 06:35:48

      כתוב מדהים.

      תודה תודה קרין.

       

        23/7/09 10:51:

      צטט: שחר_קליין 2009-07-22 14:27:14

      מעבר לתובנות שחלקן מוטות גיל וחלקן מוטות חזק על ידי שיווק ותרבות צריכה חסרת רסן, הנה תובנה נהדרת של אחד הבמאים האהובים עלי, דייויד לינץ'.

       

      חוצמזה: ניסית לראות את אפוקליפסה עכשיו על אייפון? אני אוהב את ריח הנפל"מ בבוקר...

       

       

      לא מת על דיוויד לינץ'... לא אוהב ניהיליזם...

        23/7/09 10:40:

      צטט: ירון חקלאי 2009-07-22 02:00:06

      הדברים של הנער חכמים ונכונים וגורמים מיד להמון מנהלים בכירים להלחץ מזה שילדים בני 15 יודעים דברים שהם לא יודעים.

       

      הם יגרמו להם גם לכוון את המוצרים שלהם או התוכן שהם יוצרים לרמה של בני נוער מוכי הורמונים ודלי מחשבה, וכל זה כי הם עסוקים בעיקר בלהראות חשובים ובפוליטיקות של משרד ובעיקר מתעצלים להקדיש קצת זמן וסבלנות  כדי ללמוד על טכנולוגיות חדשות בעצמם וכיצד הם יכולים להשתמש בהן.

       

      אז נכון שבני הנוער מאמצים טכנולוגיות מהר יותר אבל לדעתי המגמה הזו ששמה אותם כמובילי דעה בתחום הצרכנות היא שלילית וגורמת נזקים גדולים ברמה החינוכית, התרבותית והחברתית.

       

      ילדים ובני נוער צריכים להיות מונחים ע"י מבוגרים ולא המנחים שלהם.

       

       

       (אני יודע שאני יוצא קצת זקן בתגובה שלי, ואני יודע שיש לי חסרון גדול בכך שלוקח לי קצת יותר זמן להקליד טקסט במקשים של הסלולר, אבל יש לי יתרון בנקודת המבט הבוגרת שרואה תמונה גדולה יותר ושבה אני משתדל לשלב סקרנות של ילד) 

       

       

      וסליחה על התגובה שקצת חרגה מהנושא

       

       

       

      היי ירון,

       

      אני די מסכים איתך. ויש עוד משהו שאנשים שוכחים: אמנם לצעירים יש עולם מדיה משלהם, אבל חלק ממנו מוסבר בזה שהם... צעירים. כלומר - כשיהיו בוגרים יותר, פרופיל השימוש שלהם ישתנה. למשל: בלוגים וטוויטר יעניינו אותם יותר.

       

        23/7/09 09:24:
      מענין.
        23/7/09 06:35:

      כתוב מדהים.

        22/7/09 14:27:

      מעבר לתובנות שחלקן מוטות גיל וחלקן מוטות חזק על ידי שיווק ותרבות צריכה חסרת רסן, הנה תובנה נהדרת של אחד הבמאים האהובים עלי, דייויד לינץ'.

       

      חוצמזה: ניסית לראות את אפוקליפסה עכשיו על אייפון? אני אוהב את ריח הנפל"מ בבוקר...

       

        22/7/09 02:00:

      הדברים של הנער חכמים ונכונים וגורמים מיד להמון מנהלים בכירים להלחץ מזה שילדים בני 15 יודעים דברים שהם לא יודעים.

       

      הם יגרמו להם גם לכוון את המוצרים שלהם או התוכן שהם יוצרים לרמה של בני נוער מוכי הורמונים ודלי מחשבה, וכל זה כי הם עסוקים בעיקר בלהראות חשובים ובפוליטיקות של משרד ובעיקר מתעצלים להקדיש קצת זמן וסבלנות  כדי ללמוד על טכנולוגיות חדשות בעצמם וכיצד הם יכולים להשתמש בהן.

       

      אז נכון שבני הנוער מאמצים טכנולוגיות מהר יותר אבל לדעתי המגמה הזו ששמה אותם כמובילי דעה בתחום הצרכנות היא שלילית וגורמת נזקים גדולים ברמה החינוכית, התרבותית והחברתית.

       

      ילדים ובני נוער צריכים להיות מונחים ע"י מבוגרים ולא המנחים שלהם.

       

       

       (אני יודע שאני יוצא קצת זקן בתגובה שלי, ואני יודע שיש לי חסרון גדול בכך שלוקח לי קצת יותר זמן להקליד טקסט במקשים של הסלולר, אבל יש לי יתרון בנקודת המבט הבוגרת שרואה תמונה גדולה יותר ושבה אני משתדל לשלב סקרנות של ילד) 

       

       

      וסליחה על התגובה שקצת חרגה מהנושא

       

       

      אבו4 - מוצא מה שהקפה שכח

      ארכיון

      פרופיל

      natlipson
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין