כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירים ומה שבדרך

    0

    הִיא, הוּא וְהֵם

    91 תגובות   יום רביעי, 22/7/09, 06:43

    הִיא -
    נִכְנֶסֶת לִמְקוֹמוֹת
    אֲפֵלִים וּמַכְאִיבִים
    לְתוֹךְ טֵרוּף
    אִבּוּד שְׁפִיּוּת,
    בּוֹרַחַת מִמְּצוּקָה
    מִשְׁתַּגַּעַת
    וְחוֹתֶכֶת.
    * * * * *
    הוּא -
    הֵחֵל פֶּרֶק רְבִיעִי בְּחַיָּיו
    נִפְרַד מְחבֵרִים,מְהוֹרַיו
    כְּבָר לֹא יֶלֶד
    עוֹד לֹא גֶּבֶר,
    קִבֵּל נֶשֶׁק
    יְרִיָּה
    וְנִגְמָר.
    * * * * * *
    הֵם -
    הַגִּיל בְּמִסְפָּר הַמִּלִּים,
    הַמִּלִּים מְהַחַיִים
    הִכַּרְתִי אֶת שְנֵיהֵם
    נוֹלְדוּ, גָדְלוּ וְנִקְבְּרוּ
    בַּמוֹשָבָה
    וְהַיוֹם הֵם מַלְאָכִים
    בַּקַיְטָנָה שֶל אֱלֹהִים.
    * * * * *
    דרג את התוכן:

      תגובות (91)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/7/09 16:24:

      צטט: שובוגנזו 2009-07-24 15:05:04


      בחייהם ובמותם לא נפרדו.

       

       


      שובוגנזו -

      תודה ושבת מבורכת וטובה

        24/7/09 15:05:

      בחייהם ובמותם לא נפרדו.
        24/7/09 11:56:

      צטט: לאה לבבית 2009-07-24 00:11:27

      אביה

      הכותבת מהלב..

      משהו עצוב כנראה קרה

      ואת מביעה כל כך חזק

      בכתיבת רגשות ומילה.

       

       


      מאיר - משה - רונית - לאה לבבית לי מאד

      תודה לכם מלב על התגובה

      שבת טובה

        24/7/09 07:46:


      *

      עצוב עצוב מאוד.

      כל הכאב הזה.

       

       

        24/7/09 00:11:

      אביה

      הכותבת מהלב..

      משהו עצוב כנראה קרה

      ואת מביעה כל כך חזק

      בכתיבת רגשות ומילה.

        23/7/09 23:40:


      רומיאו ויוליה?

      *

      משה

        23/7/09 23:04:

      אביה, כמה עצוב. כמה טראגי.
        23/7/09 20:06:


      תודה לכל המככבים ללא תגובה

      יאיר להם הכוכב - כנר נשמה

      אביה 

      * * * * * *



        23/7/09 20:04:

      צטט: קרן זקוטו 2009-07-23 19:19:17


      שיר עצוב , נוגע ומרגש.

      במקרים כאלה הייתי מקווה שהכל בדוי מהלב ואת לא באמת מכירה...

       

       


      קרן יקרה

      לצערי - מכירה

      תודה

        23/7/09 19:19:


      שיר עצוב , נוגע ומרגש.

      במקרים כאלה הייתי מקווה שהכל בדוי מהלב ואת לא באמת מכירה...

        23/7/09 18:12:

      צטט: שירה יגיל 2009-07-23 09:44:09

      צטט: רוח האדם 2009-07-22 09:34:24

      מעניין מה שמלים יכולים להוציא כתגובות מקוראיהן

       ואפילו האלהים שלך נכתב כמו אל הים.

       איזו תגובה יפה  !!! (אם ניתן היה לככב תגובות...)

       

       

      קרן אור - שירה יגיל - ווילד - פנינה

      רון - יהודית מליק שירן

      תודה לכם מלב על התגובה

      סיפור של שני ילדים

      ועצוב כל כך

      שירה יגיל - שמחתי לארח אותך לראשונה

        23/7/09 18:08:

      צטט: רחל נפרסטק 2009-07-23 07:32:06

      אלה כנראה דמויות מציאותיות. עכשיו מרתק להכיר את הדמויות שמאחורי השירים:)

       

       

      ורד - דובי - נקודה שבלב - דייב - עודד - רוויתוש

      ואפלה - רונן - יעלוק - גרייס - בושמתי - רחל

      תודה מלב על התגובה

      ורחל - הדמויות כבר אינן בין החיים

      לימים טובים

        23/7/09 18:05:

      צטט: יעל פריאל 2009-07-22 18:09:46


      עצובב. תמיד עצוב המוות,

      בעיקר למי שנשאר מאחור,

      במעגל הקרוב ביותר, החברים.

      וכן, גם לשמוע על מישהו שאנו מכירים.

      השירים שלך, מתחברים לצערי עם סיפור מזעזע

      ששמעתי אתמול בלילה על מוות מיותר

      להחריד, כ"כ טרם זמנו.

      הסיפור היה היום בכותרות

      כל העיתונים, שמעתי מחברה

      קרובה, מחר כבר תהיינה כותרות 

      אחרות ורק המשפחה נותרת

      עם פצע פעור, ששינה בחטף

      והפך את כל מהלך החיים.

       

      ושוב נזכרת כמה דבר אינו מובן

      מאיליו וכמה חשוב לי, לומר תמיד

      לכל מי שאני אוהבת את אהבתי.

      כי המחר אינו מובטח.

       

      אז הנה אני, על בסיס כמעט

      יומיומי :), אומרת לאשה והמשוררת

      האהובה עלי ביותר כאן בקפה

      ובכלל, שאני אוהבת אותך

      ומודה לך על הנגיעות הרכות

      והאיכפתיות שלך בחיי. 

       

      תמיד כאן, יעל.

       

       

      יעלי היפה - אין לי מילים כמה ריגשת אותי בתגובה ובסיפא

                        אוהבת גם מאד

      איריסעודד - טיפני- ראובן - מיכל טל - בימ-בם - חביבוש

      מודה לכם מלב על התגובה

      על שני ילדי המושבה

        23/7/09 18:00:

      צטט: renana ron 2009-07-22 13:24:45

      האנשים המיוחדים הללו, שיש כאלה אשר יגידו שהיה בהם אומץ לב הגדול ביותר ויש, שיגידו שכשלו לעמוד בעומס החיים - האנשים האלה - אכן ראויים [מבחינתי] להיות המלאכים של אלוהים

       

      תודה אביה יקרה על השורות המיוחדות שלך

      רננה

       

       

      לחישת הלב - עדי אבלס - רמי נוי - יערית -

      רננה - קלועת צמה - ליאורה - שכביץ - לבנה - פנקסון

      תודה על התגובה

      לימים יפים ואחרים


      אוי מצמרר נורא*
        23/7/09 15:51:


      איך אפשר שלא להתפעם מגורלות מרים כאלה!

      אין קבר.ילדים  דולקים כמו ציפור

      יש רק ים, ילדים הולכים אליו,

      הם משחקים ומתים ושתיקה גדולה.

        23/7/09 15:42:

      צטט: dovratz 2009-07-22 10:31:02


      טרגדיה איומה

      נקווה שעכשיו באמת שקט להם יותר...

      כתוב היטב..

       

      גרבו - סימונה - איציק - צלילי הלב -

      רוח - רונן - פרומתיאוס - זהבה - איציקלי - בנג'י

      תודה לתגובתכם

      מניחה שעכשיו שקט להם יותר

      תחת כנפי האלוהים

        23/7/09 15:40:

      צטט: חנה ענת 2009-07-22 07:24:01


      היי אביה הכתיבה שלך תמיד לוקחת אותי

       למקומות עמוקים בתוכי את מצליחה

       לתאר במילים המיוחדות שלך  כל כאב

       שמחה אהבה  ויופי שעוברים עליך ועל אלה

      שאת מתבוננת וכותבת עליהם

       את מזכירה לכולנו מה באמת חשוב בחיים

       שלא נסתכל עליהם חולפים בלי יכולת להעריך אותם

       הטרגדיה הנוראה הזאת שאת כותבת עליה היום

       מזכירה לי להקשיב למצוקות שאנשים

       לפעמים לא מעיזים להוציא החוצה ,יש לנו את היכולת

      להקשיב ולהתבונן לתוך הנשמות של הקרובים לנו

      ולראות לתוכם ולנסות לעזור ליפני שיהיה

      מאוחר מידי כמו במקרה הזה שאת מדברת עליו

      הלוואי ונצליח לעזור באהבה שלנו ובתמיכה שלנו

      אז בוקר טוב שיהיה לכולנו**

      דבי - נילי - עודד השודד - עדי עמוסי - רמיאב -

      דרך הצבע - כבר לא בין... - אניגמה - חנה ענת

      תודה לתגובתכם

      וחנה ענת - אוהבת לכתוב על מה שרואה/מכירה/שומעת

      ומביאה

      לימים טובים

       

        23/7/09 15:37:

      צטט: ליריתוש 2009-07-22 07:09:01


      איך שאני מבינה זה זוג שהתאבד.....

      כואב.......כואב..... כואב........

      עם כל ההבנה שמגיעים למצבים כאלו,

      לרבים זה יכול לקרות.....

      עצוב שלא הצליחו למנוע את המוות המיותר....

      אולי היו יכולים לחיות טוב בכל זאת...

      ולהתמודד עם המצוקות...

      בוקר טוב, אביה יקרה שלי, ועד כמה שאפשר, שלא נדע צער וכאב.

      ליריתוש - שחף - בלרינה - דולאית - ניסים

      נירניר - מגן - ריקי ד. - נעמי - גילגוש

      אכן שני סיפורים כואבים

      כנראה שלא כל אחד יכול להתמודד עם המצוקה

       

        23/7/09 15:36:

      צטט: בריל מרק 2009-07-22 07:02:54

      לגעת במוות בגיל כה צעיר
      זו אולי גאולה לאחד, אבל זה אסון לסובבים.
      ואם גם מדובר בתקלה/מלחמה/תאונה
      זה יותר מלא הוגן כלפי מי שחטף את המארה.
      עצוב.
      מרק.

       

       

      סאלינה - מסיק - מרקי

      מוות בגיל צעיר

      מוות מיותר -

      וכאב שנותר

        23/7/09 15:35:

      צטט: מרינה ב.א. 2009-07-22 07:01:11

      הוּא -
      הֵחֵל פֶּרֶק רְבִיעִי בְּחַיָּיו
      נִפְרַד מְחבֵרִים,מְהוֹרַיו
      כְּבָר לֹא יֶלֶד
      עוֹד לֹא גֶּבֶר,
      קִבֵּל נֶשֶׁק
      יְרִיָּה
      וְנִגְמָר.
      * * * * * *
      גם לו גם לה
      גם להם חיים לא פשוטים
      רגע לפני המוות
      רגע לאחר המוות
      עיסוק לא פשוט עיניין המוות
      ואת מתעסקת בו היום
       
      הֵם -
      הַגִּיל בַּמִּלִּים

      וְהַמִּלִּים מְהַחַיִים
      הִכַּרְתִי אֶת שְנֵיהֵם
      נוֹלְדוּ, גָדְלוּ וְנִקְבְּרוּ
      בַּמוֹשָבָה
      וְהַיוֹם הֵם מַלְאָכִים
      * * * * *
      בברכת יום טוב אביה יקרה
      מרינה

       

       

      מרינה יקרה

      רק לימים יפים

      אלו סיפורים עצובים

      סיפורים של רגע

      ומשפחות שבלבן תשאר הצלקת

        23/7/09 15:22:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2009-07-22 06:52:42


      בהחלט התרחשות קשה, (אם אני מבין נכון).

      החיים, יש להם קצב התרחשות משלהם, נפרד מתכניותינו לפעמים...

      ובלבד שמלאכים הם היום.

      בני.

       

       

      המון חרמון -

      אכן הבנת -

      היא בת שלוש עשרה

      הוא בן שמונה עשרה

      ואינם איתנו

        23/7/09 12:28:
      *
        23/7/09 11:02:


      הנה לך אותיות מתחברות

      והרי לך מילים שיוצרות

      ונותנות נגיעות במסחטת הדמע

      ווייללד

        23/7/09 09:44:

      צטט: רוח האדם 2009-07-22 09:34:24

      מעניין מה שמלים יכולים להוציא כתגובות מקוראיהן

       ואפילו האלהים שלך נכתב כמו אל הים.

       איזו תגובה יפה  !!! (אם ניתן היה לככב תגובות...)

       

        23/7/09 09:15:

      עצוב.

      המקומות האלו שהמפלט שלהם 

      הוא לכאורה רק המוות 

      ואין יכולת להוביל למקום טוב יותר.

        23/7/09 07:32:
      אלה כנראה דמויות מציאותיות. עכשיו מרתק להכיר את הדמויות שמאחורי השירים:)
        23/7/09 01:11:

      אביה ,,, *
        23/7/09 01:06:
      כתוב טוב יקירתי,המוות יאה לנו,אי אפשר בלעדיו,,,
        22/7/09 22:44:
      דמעות של מלאכים...תמים
        22/7/09 22:40:

      כל סיום חיים טרם זמנם

      הוא בזבוז נורא!

      כתבת מהלב

      אך בכל זאת זה עצוב

        22/7/09 22:24:
      סיימו מהר מדי
        22/7/09 22:11:


      נגעת לליבי יקירתי...

       

       

       

        22/7/09 20:58:
      אביה שירייך הם ככתיבה של מלאכית.
        22/7/09 20:42:

      הלחוד וביחד. התקווה וההשלמה. סיפור מופלא מהול בעצב ותקווה.

      תודה לך אביה על שירך הנפלא.

        22/7/09 20:39:


      עצוב עצוב

      יש כאלה נשמות שקשה לעזור להם בחייהם

      נכבד אותם במותם

       

      יהיה זיכרם ברוך

        22/7/09 20:00:

      הִיא -
      מִשְׁתַּגַּעַת
      וְחוֹתֶכֶת.
      והוּא -
      קִבֵּל נֶשֶׁק
      יְרִיָּה
      וְנִגְמָר.
      וְהַיוֹם הֵם מַלְאָכִים
      בַּקַיְטָנָה שֶל אֱלֹהִים.
        22/7/09 19:37:
      עצוב וכואב.
        22/7/09 18:54:
       

      טרגדיה איומה, עצוב

      מכירה אחד כזה (חייל)

      כמה צער, כאב וערעורים

      השאיר למשפחה שנהרסה

      שלא ממש יודעת, למה זה קרה?

        22/7/09 18:37:

      לפעמים נגמרות לי המילים
        22/7/09 18:37:

      'שיר עצוב כל כך, שיר של מלאכים'...האנשים הצעירים שלא היה בהם כוח לשרוד .....את הטוב והרע....


       

        22/7/09 18:20:

      אביה יקרה

      כתבת עצוב

      כתבת נוגע.

      חיבוק ממני.

        22/7/09 18:09:


      עצובב. תמיד עצוב המוות,

      בעיקר למי שנשאר מאחור,

      במעגל הקרוב ביותר, החברים.

      וכן, גם לשמוע על מישהו שאנו מכירים.

      השירים שלך, מתחברים לצערי עם סיפור מזעזע

      ששמעתי אתמול בלילה על מוות מיותר

      להחריד, כ"כ טרם זמנו.

      הסיפור היה היום בכותרות

      כל העיתונים, שמעתי מחברה

      קרובה, מחר כבר תהיינה כותרות 

      אחרות ורק המשפחה נותרת

      עם פצע פעור, ששינה בחטף

      והפך את כל מהלך החיים.

       

      ושוב נזכרת כמה דבר אינו מובן

      מאיליו וכמה חשוב לי, לומר תמיד

      לכל מי שאני אוהבת את אהבתי.

      כי המחר אינו מובטח.

       

      אז הנה אני, על בסיס כמעט

      יומיומי :), אומרת לאשה והמשוררת

      האהובה עלי ביותר כאן בקפה

      ובכלל, שאני אוהבת אותך

      ומודה לך על הנגיעות הרכות

      והאיכפתיות שלך בחיי. 

       

      תמיד כאן, יעל.

        22/7/09 16:53:
      ואיפה היו כולם?
        22/7/09 16:51:
      מפגש קטלני, אלה החיים, אלא מה.
        22/7/09 15:47:
        22/7/09 15:46:

      אביה יקרה

      כואב מאוד על אנשים צעירים

        22/7/09 15:25:

      אם זה שייך לנו

      בואי וספרי

      שאולי נדע לאחות

      לפני שניקרע

        22/7/09 14:29:

      *
      אביה יקרה,

      שירייך חובטים בלב !

      צר לי.

        22/7/09 13:49:


      סיפור עצוב. פרידה מהחיים.

       

      מירה

        22/7/09 13:24:

      האנשים המיוחדים הללו, שיש כאלה אשר יגידו שהיה בהם אומץ לב הגדול ביותר ויש, שיגידו שכשלו לעמוד בעומס החיים - האנשים האלה - אכן ראויים [מבחינתי] להיות המלאכים של אלוהים

       

      תודה אביה יקרה על השורות המיוחדות שלך

      רננה

       
        22/7/09 13:07:


      היא הוא והם ומה שהחיים צפנו בעבורם
      כואב שירך וכתיבתך ניפלאה ומרגשת

       

      ועם חידוש המלאי אשוב(-:

        22/7/09 12:29:
      בהצלחה למתגייס - יהיה מי שיהיה
        22/7/09 11:08:

      היא הוא והם. ואנחנו? - שניה אחת מפרידה בינינו, זה הכל.
        22/7/09 11:03:

      אביה היקרה שלי.

      עצובות מילותייך.

      וכה מוכרות הן בבתים

      רבים, שבהם נקטפים המלאכים

      על לא עוול בכפם,

      כל רצונם לחיות על אדמתם בשלום !

      שיר טעון של כאב, ותקווה.

      כתיבה משובחת, ומהנה....

      נעמת לי אביה יפתי...♥


        22/7/09 10:52:

      מקווה שהיגיעו לשלווה
        22/7/09 10:39:

      יפייפה ומקסים
        22/7/09 10:31:


      טרגדיה איומה

      נקווה שעכשיו באמת שקט להם יותר...

      כתוב היטב..

        22/7/09 10:14:

      אלהים

        מלאכים

           ילדים

      מי שומר על מי, ריבונו של עולם?

        22/7/09 10:02:

      החיים הינם גן פורח

      וכל פריחה סופה קמילה

      לפעמים מוקדם מהצפוי.....

        22/7/09 09:38:

      עצוב, קורע לב,

      תודה אביה

        22/7/09 09:34:
      עשית  לי  עצוב  על  הבוקר...
        22/7/09 09:34:

      מעניין מה שמלים יכולים להוציא כתגובות מקוראיהן

       ואפילו האלהים שלך נכתב כמו אל הים.

        22/7/09 09:32:
      *
        22/7/09 09:29:
      סיפורים קשים ועצובים.
        22/7/09 09:27:
      טרגדיה נוראית ! *
        22/7/09 09:09:


      כל כך עצוב,

      הלב בוכה....

      כתבת ברגש רב.

      תודה אביה יקרה.

      שלך באהבה,גרטה*

        22/7/09 09:08:

      שיר עצוב נורא
        22/7/09 08:54:


      דמעות מאנשים

      לדמעות של מלאכים

      עצוב

      חנה

        22/7/09 08:27:

      יקירתי,

       

      והיום הם מלאכים

      בקייטנה של אלוהים 

      כמה עצוב.................

      הקייטנה נגמרה

      חשוב להודיע- הסתיימה ההרשמה!

      אסתי

      דרך הצבע

      מקסים

      מקסים

      מקסים

      אוהבת אותך

      חיבכנוף ענק

        22/7/09 08:09:
      נוגע ללב!
        22/7/09 07:57:

      כואב נורא!

      כתבת נוגע ומרגש

      על שניים שהיו ביננו ואינם עוד

        22/7/09 07:53:


      אביה ,

      כל כך כואב,

      לפעמים הכאב כל עז...

      ועכשיו הם מלאכים

        22/7/09 07:43:

      רק טוב.

       

      אביה..

       

      גם את הקושי

      את

      מרככת

       

      בליטוף

      של

      מלאכים

       

       

       

        22/7/09 07:40:

      עצוב כתבת לנו.

       

      בוקר טוב.

        22/7/09 07:40:

      או-ףףף

       

      איזה שיר כואב ונוגע 

      שני אנשים שויתרו על הכל ...

        22/7/09 07:24:


      מצמרר.

      אביה, הדת מתיחסת בנוקשת למתאבדים ולא מכירה בהם כמלאכים.

       

        22/7/09 07:24:


      היי אביה הכתיבה שלך תמיד לוקחת אותי

       למקומות עמוקים בתוכי את מצליחה

       לתאר במילים המיוחדות שלך  כל כאב

       שמחה אהבה  ויופי שעוברים עליך ועל אלה

      שאת מתבוננת וכותבת עליהם

       את מזכירה לכולנו מה באמת חשוב בחיים

       שלא נסתכל עליהם חולפים בלי יכולת להעריך אותם

       הטרגדיה הנוראה הזאת שאת כותבת עליה היום

       מזכירה לי להקשיב למצוקות שאנשים

       לפעמים לא מעיזים להוציא החוצה ,יש לנו את היכולת

      להקשיב ולהתבונן לתוך הנשמות של הקרובים לנו

      ולראות לתוכם ולנסות לעזור ליפני שיהיה

      מאוחר מידי כמו במקרה הזה שאת מדברת עליו

      הלוואי ונצליח לעזור באהבה שלנו ובתמיכה שלנו

      אז בוקר טוב שיהיה לכולנו**

        22/7/09 07:20:

      מפחיד...
        22/7/09 07:15:


      כתיבתך חזקה כתמיד

      האירוע עגום

       

        22/7/09 07:11:

      רישום יפהפה ועצוב...
        22/7/09 07:10:
      ואף אחד לא הבחין................
        22/7/09 07:10:
      תאור מדהים לטרגדייה
        22/7/09 07:09:

      דמעות של מלאכים.

      מרגש אביה.

        22/7/09 07:09:


      איך שאני מבינה זה זוג שהתאבד.....

      כואב.......כואב..... כואב........

      עם כל ההבנה שמגיעים למצבים כאלו,

      לרבים זה יכול לקרות.....

      עצוב שלא הצליחו למנוע את המוות המיותר....

      אולי היו יכולים לחיות טוב בכל זאת...

      ולהתמודד עם המצוקות...

      בוקר טוב, אביה יקרה שלי, ועד כמה שאפשר, שלא נדע צער וכאב.

        22/7/09 07:02:
      לגעת במוות בגיל כה צעיר
      זו אולי גאולה לאחד, אבל זה אסון לסובבים.
      ואם גם מדובר בתקלה/מלחמה/תאונה
      זה יותר מלא הוגן כלפי מי שחטף את המארה.
      עצוב.
      מרק.

       
        22/7/09 07:02:

      והיום הם מלאכים

      ששומרים רואים מברכים

      המשך יום נעים

        22/7/09 07:02:


      אביה יקרה...בוקר טוב..!

       

      עשית  לי  עצוב  על  הבוקר...

       

      ממש  טרגדיה  יוונית....

       

      האמנם  הם  מלאכים...?

       

      סאלינה

        22/7/09 07:01:
      הוּא -
      הֵחֵל פֶּרֶק רְבִיעִי בְּחַיָּיו
      נִפְרַד מְחבֵרִים,מְהוֹרַיו
      כְּבָר לֹא יֶלֶד
      עוֹד לֹא גֶּבֶר,
      קִבֵּל נֶשֶׁק
      יְרִיָּה
      וְנִגְמָר.
      * * * * * *
      גם לו גם לה
      גם להם חיים לא פשוטים
      רגע לפני המוות
      רגע לאחר המוות
      עיסוק לא פשוט עיניין המוות
      ואת מתעסקת בו היום
       
      הֵם -
      הַגִּיל בַּמִּלִּים

      וְהַמִּלִּים מְהַחַיִים
      הִכַּרְתִי אֶת שְנֵיהֵם
      נוֹלְדוּ, גָדְלוּ וְנִקְבְּרוּ
      בַּמוֹשָבָה
      וְהַיוֹם הֵם מַלְאָכִים
      * * * * *
      בברכת יום טוב אביה יקרה
      מרינה


      בהחלט התרחשות קשה, (אם אני מבין נכון).

      החיים, יש להם קצב התרחשות משלהם, נפרד מתכניותינו לפעמים...

      ובלבד שמלאכים הם היום.

      בני.

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אביה אחת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין