רחמים

כשאני חש רחמים אני:

לא מכבד, לא רואה את נשוא הרחמים כשווה לי.

מתנשא מעל נשוא הרחמים - מסכן, טוב שזה קרה לו ולא לי (או חלילה בליבי- מגיע לו)

לא מסתכל עליו בגובה העיניים (הוא נחות ממני)

הרבה אגו.

מרחיק אותו ממני

ברחמים אין אף פעם נקיטת פעולה לעזרה.

אין מחוייבות פנימית לסיע.

יש: שמחה לאייד, או הזדהות, קורבנות, מסכנות, חולשה, פחד.

חמלה

יש כבוד= שווה לי

אני נשמה והוא נשמה - אנו שווים ואני מכבד אותו.

כשקורה לו משהו אני מתבונן בו מתוך כבוד.

אין התנשאות.

אני נוקט פעולה לעזרה - אני לא מתמוטט.

אינני מזדהה, לא מאבד את כוחותי

לוקח אחריות על הסיוע.

יש מחוייבות פנימית שנובעת מהרמה המוסרית של החומל

אין שמחה לאיד והזדהות שמפילים לרחמים וחולשה.

המיקוד על הזולת ולא עלינו

ישנו: חוזק, אהבה, מיקוד

הפועל מתוך פחד ורחמים אינו פועל בחמלה ואינו פועל באהבה.

רחמים יושבים על פחד.

כדי לחזק את תדר החמלה בתוכנו עלינו לחזק את תדר האהבה

לעצמנו, לרענו , לאלוהים, לאדם

ממליצה מאוד על רייקי קורונה - רייקי של חמלה ואהבה

תדר מדהים ברכותו ועוצמתו