השתמשתי במילה "ליצור" ולא במילה "לצלם" כי הרעיון המרכזי הוא ליצור אמנות כאשר המצלמה משמשת ככלי של התבוננות וראיית דברים שישמשו אחר כך בסיס ליצירה הסופית.
הנה מה שיצא לי
לדעתי הצלחתי להעביר כאן את התחושה שרציתי. התמונההזו ממלאת אותי באימה וקדרות בכל פעם שאני מתבונן בה..
כותב הצלם אורוני (אלוף התגובות) חברי לקבוצת הצילום של שלומי
כמה אווירה. מה עשיתי כאן? הנה הצילום המקורי, תוכלו להבין מה עשיתי, לבד ואם מישהו יהיה מעוניין, אסביר.
אשמח לקרוא את התרשמותכם |
שמעון רוזנברג
בתגובה על מאיפה בא החלב? דיווח מצולם - חלק שני, וגם מצוות שלא ידעתם עליהן
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
רמי..
צילום מדהים.
כל הצבעים המופיעים בצילום אהובים עלי שלא לדבר על הכלב...
אני מתה על בעלי חיים.
*
ובכל זאת, היא יפה מהראשונה.
מדוע אתה חושב שצילום פשוט הוא חומר גלם ולא אמנות?
זה נכון שהתמונה מעט בנאלית, אבל עדיין, בעיני, מוצלחת יותר מזו שעבדת עליה.
לעיתים, כל המוסיף גורע.
האם לדעתך האפקט הגרעיני שהוספת, הפחתת הצבעים, הגברת הקונטרסט ומחיקת הפנס הופכת תמונה לאמנות?
אימת הבדידות - בדידות קרובה בעיני לאימה...
התמונה השניה היא בעיני חומר גלם בלבד, לא אמנות...
תודה על התגובה
התמונה הראשונה חשוכה מדי
הרעיון ברור
כאוהבת כלבים
אוהבת אני כלבים בכל מצב
התמונה השניה פסטורליה
אגב,
התמונה השנייה משדרת יותר בדידות מהראשונה.
במסגרת האפקט שם, כהו תווי פניו של הכלב עד כי קשה לקרוא משם משהו.
בשנייה לעומת זאת הכל חי. אני אוהב את השמיים והירוק.
לפעמים דברים הפוכים מכפי שנראים בתחילה.
לאנשים שלמדו לחיות גם באפור
זה לא משדר בדידות
אלא אווירה של רגע או סיטואציה
תודה בכל זאת..
אם הראשונה חשוכה מדי סימן שמסך המחשב שלך לא מכויל...
השניה נועדה רק להקראות את המקור
ראשית היה רצוי להקטין את נפח התמונות.
התמונה הראשונה חשוכה מדי. לא רואה כמעט כלום. כמובן, יתכן שזו אשמת המחשב הפרטי שלי.
התמונה השניה לא משדרת בדידות וקדרות, להיפך לי היתה תחושה של שקט מזהיר, קרבה לבורא עולם, אבל זו רק אני...
רננה
רמי -
י פ ה
לפעמים טובה הבדידות
כך כתוב בספרים
אך שונה המציאות
רמי
הצילום שלך יפה והזכיר לי צילום של שמחה שירמן.
כאן האור מבליט יותר את תחושת הבדידות והקדרות
מצרפת קישור
http://www.notes.co.il/ali/user/shirman.jpg
רמי ידידי היקר,הצלחת להעביר תחושת
קדרות ועצב לתצלום.אני בכל אופן לא רואה
שהכלב מושפל . ניראה כאילו שהוא עצוב או
מחכה לבעליו.כל הכבוד לך ,זה מענין.
תודה פרי.
הצילום לא נוצר מתוך תחשוה של בדידות, למרות שכמובן אני חווה רגעים כאלה מדי פעם.
הצילום נוצר כניסיון לבאט תחשוה של בדידות, תחושה אפוקליפטית, מאיימת. זו היתה הכוונה.
בשתי התמונות אני חשה בדידות ועצבות
מבטו של הכלב ,הבדידות...
גובהה ההרים
צל , עננים
חסרה הזריחה והאור החם
התמונה המקורית מעבירה דווקא תחושה של דריכות וצפייה לקראת משהו ולזה לא הייתי קוראת בדידות...בזו שאתה יצרת, הכהות יוצרת אוירת יאוש ובדידות....גם מראה פיסולי יש בעמידת הכלב, אצלך.....בהצלחה בהמשך...
רמי,
יפה.
אתה מוזמן להציץ אצלי בבלוג. יש לי שם לקט תמונות שצילמתי שבדידות היא אחת התחושות שליוו אותי כשצילמתי אותן.
יוני
יפה מאוד , ולדעתי כל אחד יכול לתת כותרת ממצב נתון שאותו הוא חש ....:)))
בהחלט הצלחת להעביר את התחושה.
לדעתי התמונה המקורית יפה יותר
הרבה יותר מבדידות-
עיבוד טוב מתאר היטב את מה שרצית *
:-)
אחלה עיבוד
מתאים לעטיפת הספר
"נביחה באפלה"
מאת צארלס טרייר
מעניין
פשוט מושלם......
שלום רמי
התצלום ועיבודו יפים ויוצרים אוירה, ך הכל בעיניי הרואה.
אני מזהה ציפייה לדמות שלא נראית בתמונה אך הכלב מישיר אליה את מבטו.
הוא זקוף ודרוך מדי , והמבע אינו מעיד בדידות.אך שוב , דעתי היא בעיניי בלבד.
במבט ראשון התחושה שקיבלתי הייתה מעבר לבדידות...
קץ העולם........הניצול היחיד....היש יותר בודד מזה???
הצליח לך לטיעמי
סאני
רמי.
התהליך שהעברת כאן ברור ומוכר לי פגו הסודות המקצועיים
במעבר מהכימיקלים שבמעבדה לפוטו שופ וחבריה.
אני חושב שהשתדלת מאד מאד ויותר מכל את עין היוצר.
אך ממול עין היוצר עומדת עין המתבונן. בראיה כללית.
בדידודות של הכלב מוצקת בעיני בתצלום המקור.
הצעתי - קח את רמברנדט ליד האיש הזה
היה מומחה בשימוש באור לצורך העצמת הנושא והאווירה.
בהצלחה רוני.
שוקי
נ.ב. בבלוג שלי תמצא שתי גלריות..
אהבתי מאוד
מקסים
למרות שלי עצמי זה לא משדר פחד ועצב, להיפך
אני רואה את הריק הזה כמקום נפלא *
אני מקווה שתיקנתי