פוסטים אחרונים
- הרחבת חוק הספאם !!!!!! 3/1/11
- בסך הכל להחליף אטם ! 26/12/10
- האם ש"ס ונישלם ? 22/12/10
- אנחנו ובעלי החיים... 15/12/10
- פביולה (פאבי) בוהדנה ז"ל 7/12/10
- אז מה באמת הנשים רוצות ??? 16/6/10
המטבחון של רעות
המטבחון של רעות ! היום נזכרתי בפוסט הזה וחשבתי על חוויית הבישול הראשונה שלי.
מאז שאני זוכרת את עצמי, היה לי ספר בישול צהוב "ילדים מבשלים" שעיקר המתכונים בו היו הכנת מאכלים ללא אפיה ובישול, ואם כבר היה מתכון "קשה" ומרחיק לכת בהכנתו, הוא היה כזה שלימד אותי איך להכין ביצה קשה, או נקניקיה רתוחה במים חמים. כל מתכון כזה, קבע כללי זהירות ודגשים לילד, איך להימנע מאסון שיבעיר את המטבח.
בילדותי, האמא המרוקאית המקסימה שלי, שהיא בשלנית מעולה, ניסתה לתת לי עצמאות מטבחית ולאפשר לי להשתעשע בחומרים שונים. היא היתה משאירה אותי עם הספר במטבח, ונותנת לי "לבשל" ולאפות בעצמי !המתכונים הקבועים שהאכלתי בהם את בני הבית בארוחת הערב היו (כל יום !!) גבינה לבנה מעורבבת עם שמנת חמוצה, וחתיכות של מלפפונים, ו... זהו בערך !
מדי פעם, באירועים חגיגיים הייתי "אופה" לבד – "כדורי שוקולד ללא אפיה" ולשם כך מפוררת ביסקוויטים (אוכלת חצי מהם תוך כדי הכנה) ומערבבת אותם עם קוקוס, קילו סוכר, קקאו וחלב.
היו מקרים מיוחדים עוד יותר, בהם אמא שלי אפשרה לי לאפות ולבשל יחד איתה מ"ספרי בישול של גדולים", שזה בדרך כלל לא ממש ספר, אלא כל מני דפי ממו ארוכים, עליהם רשום מתכון מוכתם בשמן, שוקולד ומיני מזונות.כך הייתי אופה איתה למשל עוגיות. היא היתה מאפשרת לי ללוש את הבצק ולעשות צורות של עוגיות (שהיו מוזרות ובסוף רק אני אכלתי אותן, והן גם מעולם לא הוגשו לאורחים שהם לא בני בית מהגרעין הראשוני של אבא ואחיות).
כדי להטמיע בי את הבישול ואהבת המטבח, היה לי בחדרי גם סט שלם של כלי מטבח מיניאטורים לבובות: כיריים בגודל כף יד של ילדה בת 3, סיר עם מכסה בגודל סוכריה, צלחות כוסות וסכום לבובות, שולחן קטן עם מפה משובצת אדום ולבן ועוד. בכלים האלה הייתי מבשלת להנאתי במשך שעות, מתכונים דמיוניים שלמים (שהכילו מים אמתיים), ומאכילה בהם את בובותיי שהיו רטובות מכף רגל ועד ראש (כי לא תמיד הסכימו לאכול).
כשבגרתי, (בסביבות גיל 10) החלטתי בעצמי לעבור שלב במשחק. הוריי חגגו יום נישואין והחלטתי להפתיע אותם במתנה ייחודית, שתהיה יותר טובה משל כל ארבע אחיותיי הבוגרות, שהיו עשירות בדמי כיס.
לאמא שלי קניתי גרביון ניילון שתמיד עלה זול כמו ארטיק ולא פגע לי בתקציב, ועטפתי אותו במיליון עיתונים כדי שההפתעה תהיה גדולה (למרות שכל שנה ביום הולדת, יום האם ויום נישואין היא תמיד קיבלה ממני רק גרביונים !). לאבא שלי קניתי משחת גילוח ירוקה כזו, בשפופרת.. (נדמה לי שכתוב עליה "ממ" – מן כזו משחה שהיינו אורזים לחיילי צה"ל בחבילות יום העצמאות). ו.. גולת הכותרת שביזבזה לי את כל תקציב המתנות, היתה מגש לאפיית עוגה ממשהו דמוי נירוסטה – בצורת לב !!!!!
בתום מסע הקניות המטורף, הגעתי הביתה שמחה ומאושרת, פתחתי ספר בישול של גדולים ואפיתי עוגה בתבנית ה- לב ! הריח בבית היה משגע... הקצפתי משהו כמו שתי תבניות ביצים (המרובעות הגדולות כי יש לי עין מרוקאית) חלבון וחלמון יחד (האופים המדופלמים צוחקים עכשיו) וקישטתי את העוגה בקרם ביצים עם המון... אבל ממש המון.... סוכריות צבעוניות קטנות (כאלה שצבע המאכל שלהן נמרח על קרם הביצים).
בערב, בחגיגה הביתית ובטקס פתיחת המתנות, הוצאתי ממקום המיסתור (מתחת למיטה) ובהפתעה גמורה, את העוגה - כדי לתת נוק אאוט לאחיותיי !!!
כולם התפלאו והכו תדהמה מההפתעה, ולרגע היה נדמה לי שהאחיות מקנאות בי על יוזמתי המיוחדת, עד ש.... ניסינו לחתוך את העוגה בסכין, והיא אכן חדרה את קרם הביצים שהפך נוזלי צבעוני מחוץ למקרר, אך הסכין לא חדרה את העוגה עצמה!!!!! החלפתי סכין – אבל זה לא עזר... אמא שלי אמרה שבטח שכחתי להוסיף אבקת אפיה ולכן העוגה התקשתה "קצת" !!! ואבא שלי החמוד, אמר שהכי חשוב, זו הכוונה והתבנית של ה"לב", ואפילו שילם לי את מחירה כששמע כמה היא עלתה לי.
(אה.. מיותר לציין שתבנית הלב נזרקה יחד עם העוגה, כי לא הצלחנו לשחרר אותה מיציקת הבצק).
ועכשיו... תזכרו איך היתה חוויית הבישול הראשונה שלכם? |
תגובות (111)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא. דווקא הבן הצעיר שלי [17] לומד בכיתת מחוננים. מתחיל שביעית ובמקביל גמר בהצטיינות שנתיים באוניברסיטה הפתוחה לימודי ביולוגיה ופיזיקה.
אני - מדובר בלימודי האוניברסיטאיים. למדתי חקלאות ברחבות. בדרך לקרית מלאכי. ובאותו מתחם מצוי גם ביה"ס הגבוה לכלכלת הבית.
על התבשילים, עם או בלי מרכאות, אני מקווה שלא צריך להסביר .......
כל כך מצחיק ונהדר,
חווית הבישול האפיה,
והמתנה שניתנה מכל הלב
בתוך תבנית הלב....*
אני שומע ממך, יועצת משפטית, רגשי נחיתות?
אני מכירה "ברוך" אחר במרוקאית... של שבועה...
ברוך (ברוח') די באבא...
הנה לך הסיבה - מדוע התנפץ "החלום הקיבוצי"...
לא למדתם על בית, ולא על כלכלה... העיקר שבסוף תתקבלו בהמוניכם לקורס טיס...
במרוקאית אומרים ברוך בָא בִיקום (כמובן עם דגש ב'בית')
המרוקאים יודעים להודות, רק שהם עושים זאת בברכה ולא במילה אחת.
ממתי לומדים כלכלת בית בקיבוץ?
הרי ידוע שבקיבוץ אין בית (יש חדר) ואין כלכלה...
בשנת בר המצווה כל בן ובת נשלח לאחד מהענפים וקדימה
לעבודה. הבנות למטבח, מתפרה, גני ילדים
הבנים למסגריה, מוסך, שלחין וכו'
חוצמזה מי למד בקיבוץ?
גם אני מדור שיעורי "כלכלת בית" ! (פתאום אני מבינה כמה שהזדקנתי..)
זו היתה חוויה מדהימה... מחוויית חדר האוכל - כשכל התלמידים סועדים יחד - ועד לחווית שיעורי התזונה וה"כאילו בישול !"
אבא שלי סבור כמוך, שהיה בשיעורים האלה הרבה מאוד "בית" ומעט מאוד "כלכלה".
בגלל דיעות כאלה.. נשארו בנותייך היום עם לימודים עיוניים ללא הכלכלה ולא הבית !
אךךךךך שעורי כלכלת בית!
איך סיפרתי עליהם לבנותיי.
והן: עם עינים עגולות מקנאה:
למה אין לנו כזה בבית הספר שלנו???
(באמת למה? היו לומדים משהו שימושי לשם שינוי, לא רק על פורגומים וחמילנצקי..)
כיום כבר אין בבית הספר מטבח וחדר אוכל, שכל הילדים ש"הולכים הביתה" אחרי 14:00 אוכלים שם ב-12:00
כיום כבר לא בונים בבית הספר ליד המטבח, חדר כלכלת בית. כזה עם 8-10 עמדות הכנה, תנורים כיריים וסטים של סירים וכלים. בכל עמדה זוג מבשל, ורוחץ כלים לאחר הבישול.
והמורה: מלמדת על תכונות המזון,
כללי זהירות עם גז!!
בכלל כל מה שממש צריך.
ולמה זה?
דבר אחד לא למדנו שם: וזה היה כלכלת בית.
כלומר את חוקי הכלכלה לא למדנו.
פיננסים
אקונומיה
וכאלה.
דעי לך !!!
הכנת "משה בתיבה" היתה אחת הפנטזיות שלי.
זה תמיד נראה לי מתכון ל"גדולים" ...
ועבורי, הוא היה מיוחד כזה... בגלל השם.תמיד רציתי להכין את זה כשאגדל עוד קצת.
ואז... גדלתי הרבה ולא הכנתי.
הספר קיים אצלי, אולי בכל זאת זה הזמן להגשים את פנטזיית "משה בתיבה" !
אהבתי את התגובה.
את בישול המילים למדתי במטבח של אבא...
יש וולקאם במרוקאית?
(אני יודעת שאבא שלי מעליב את אמא שלי שאין במרוקאית תודה. יש מרסי - שזו מילה גנובה מצרפתית ו-שוקרן - שגנובה ממצרית. המסקנה של אבא שלי שהמרוקאים לא יודעים להודות, אז חשבתי אם השיטה תופסת גם לגבי וולקאם...?)
איזה פוסט עם ניחוח של נוסטלגיה ,תודה יקירה.
הספר הזה היה חבר טוב שלי...זוכרת בעיקר את "משה בתיבה" שאמא שלי תמיד "עזרה לי להכין" ...חייכת אותי!
שירה בשלת פה יופי של מילים
אהבתי
טעים.
ואגב
אין כמו האוכל
המטבח של אמא.
והפשרה מסעדה.
דז'אז' מְחוּאט על האש. וולקאם
:-)
אז מגיע לך כוכב !
לא כוכב. ירח !!!!
בישול מתוך השרדות ולמטבח המרוקאי
מתוך אהבה לעדה ולפולקלור
אני אכן תקועה מאז ועד היום בשלב ה- תהייה !!!!
אני מצטערת, לא יכולה לפרט את מתכון ערבוב הגבינה הלבנה עם השמנת החמוצה והמלפפונים, זה סוד מקצועי !!!
יפה כתבת ומשעשע,
כשף במקצועי היום, אף אני נזכר בגישושים הראשונים שלי במטבח,
האמיני לי הכל ענין של נסוי ותהייה ואו למצער (טעייה).
אבל בפרקטיקה שפים מקצועיים וכאלה שאינם, מבשלים אותו אוכל, אנו רק יודעים לסדר אותו יפה יותר בצלחת...
יש שיכנו זאת פלצנות, אני...מסכים עימם לחלוטין.
אפשר את המתכון של הגבינב עם השמנת והמלפפונים?
בני.
בתור קיבוצניק אשכנזי גדלתי רחוק מאד מהמטבח.
היום לעומת זאת, יכולתי להיות גאוותה של כל אם מרוקאית.
אולי טוב שלא צילמו !
זה לא היה יוצא מגרה כמו התמונות שלך.
(לא בטוחה שיש להם יכולת כמוך, לצלם משהו כמו שוק, ולגרום לכולם להתלהב ולרצות לחוש את כל עגבניה וגזר בו...)
גם אני אהבתי את תגובתו בזמנו..
רק שכאשר גדלתי, הבנתי שכוונה בלבד לא מספיקה להשביע רעבים !
ג
איזו טראומה
בטוחה אני שאחרי
הזיעה
הטירחה
והיגע
התיסכול היה גדול
אך האהבה מחפה על הכל
היה נחמד אם ההורים היו מצלמים אותך עם היצירה
מתוק
לאה
רעות הנפלאה,
ברוך שובך!
באמת התגעגעתי.
אהבתי את תיאורי הבישולים שלך
והחויות הראשונות עם הנושא בילדותך.
מקסים במיוחד סיפור העוגה בתבנית הלב.
אהבתי את תגובת אביך המקסים - העיקר הכוונה!!
שבת קסומה,
לימור
שופר ???
לא ולא !
רק הורע !!!! כי הפכתי בנוסף ל"לא יודעת" ו"חסרת חושים" גם ... "בלתי סבלנית בעליל".
ועל כך נאמר:
"בשעותיה הקשות של מדינתינו, כשהאיום מכל עבר - אל לחיילים להלין על טעמם של מנות הקרב" !!
זה עבורך "נס יום הכיפורים".
מעניין מה פירוש המשפט "עד שכבר הייתי צריכה באמת להכין אוכל עבור עצמי" ?
כי אצלי משמעות המשפט היא: כריך, בליווי חמוצים ישר מקופסת השימורים.
ואם ממש שורה עלי המוזה.. ויש לי עודף זמן... אז חביתה.
הנה חזרת..!
מאז, שופר המצב הקולינארי בבית?
רעות יקרה!
ממש אהבתי את הסיפור שלך חווית הבישול הראשונה שלי היתה הרבה יותר בעייתית,
עד שנישאתי לא ביקרתי במטבח למטרות בישול או אפיה,
רק לשטיפת הכלים.
אבל נישאתי די צעירה ובלית ברירה התחלתי מחביתה והתקדמתי לא רע.
זמן קצר אחרי החתונה החלטתי להפתיע את בעלי וקניתי עוף גדול
לכבוד שבת, אך לצערי לא ידעתי להבחין שהעוף זקן והוא יצא קשה כמו אבן,
בעלי ניסה לאכול אותו וגם פירגן שממש טעים, ואני רציתי להשליכו בבושת פנים לאשפה,
זה היה בערב יום כיפור ולמחרת פרצה המלחמה, מזל שהעוף לא נזרק לאשפה, כי כך
היה לבעלי משהו לאכול לפני שיצא למלחמה.
יום נפלא בוקי
שכנתי היקרה !
בינתיים את רק מאיימת...
נראה איך את מוציאה את רטטוי אל הפועל..
לפחות נשב שתינו במקום שאוכלים בו.
כשאני מתפללת כל יום, אני מודה קודם כל למי שהמציא את השימורים....
אז אתה רומז לי לעבור לבשל בארה"ב....?
מזל שהיא היתה שם לעצור את התקלה בזמן, עוד היו מאשימים אותך ברצח!!
בן הזוג שלי כמעט פעם בחודש, מספר לי שאחת הפנטזיות שלו היא: שיהיה ריח של אפיה בבית !
לא איכפת לו לא לאכול עוגות, רק הריח...
אמרתי לאמא שלי שתבוא רק פעם אחת לאפות , רק בשביל הריח, שתעזור לי להגשים לו פנטזיה....
אבל היא לא יכולה.... "היא רגילה למטבח שלה, היא לא יודעת בתנור של אחרים, הכלים שיש לי (ויש לי הרבה! וחדשים ממש !!!) לא מספיק טובים לה..."
ומכאן, שאפילו פנטזיה פשוטה אני לא יכולה להגשים לו...
(מה שכן אפשר למות מהקפה הזה, שעה כתבתי תגובה והיא נמחקה...)
תגובתי:
רעות היקרה, בגלל זה את תכירי לי את האמא המרוקאית שלך, אני אכיר לך את האמא הפרסיה שלי. הן עושות את זה יותר טוב- למה להסתבך בכלל??
וביום יום נשב בארומה ביג קסטינה או ברטטוי מושב אמונים- הם עושים את זה יותר טוב למה להסתבך בכלל??
שיהיה לך יום טעים!!
הבישול הראשון שלי היה תפוחי אדמה.
קניתי קופסא של תפוחי אדמה בשימורים(!) כן יש דבר כזה.
פתחתי את הקופסא וחיממתי והייתי בטוחה שאני שף אמיתי.
אל תבין לא נכון.....
עם השנים גם לאמא שלי יש הכל בראש.
כשגרתי בצפת והתקשרתי לקרית מלאכי לשאול כמה מלח צריך לשים בסיר של כוס אורז...
היא ענתה לי: "קצת".
שאלתי כמה קצת?
היא ענתה: "ככה, בין האצבעות".
והכל בטלפון.
ניהלנו ויכוח שלם על זה...
המגבת שכיסתה את מכסה סיר האורז הספיקה להישרף. (לא אמרו לי שצריך לקפל את הקצוות..)
בגלל האירוע הטראומתי הזה, ואכלתי בייגלה עם ממרח שוקולד באותו יום.
זו אחת הסיבות שעזבתי תפקיד צבאי בצפון והחלטתי לחזור למקום שיש בו אוכל. הכל בגלל "קצת" מלח !
(הסיפור הזה התפשט בכל המשפחה המורחבת ועולה בכל פעם שמדברים על הכנת אורז - ואנחנו חצי עיראקים - אז תבין לבד...)
קורע ברך: בישול - זו כבר מזמן לא חוויה משעשעת.
בימנו זו טרחה..
אבל הדיש וושר תמיד משתלב טוב בסיפור !
נשבעת לך שאם הייתי קוראת את ההוראות, הייתי מבינה כמוך !!
מזל שנתת את הדוגמא, כי בקלות הייתי יכולה ללעשות את טעותך (בהנחה שמישהו יסתכן וייתן לי לנסות לעמוד במטבח - ולא ליד המקרר)
קצפתית מקרם ביצים....?
הקצב חותך !!!
מה? נבצרות זמנית מותרת רק לנשיאים?
תתנחמי בעובדה שקשה יותר לאוכלים מאשר למבשלים....
תודה !
איזו תגובה מושקעת..
אם הייתי מנסה לערוך התייחסות בהתאם - כבר היתה מתחלפת יממה ....
ל תיעלב, העיקר שאתה כאן.
אני שמחה שאתה מאלה שנעלב על כך שלא קיבלו לינק.
בד"כ יש שכועסים עלי למה שלחתי לינק...?
כמה שאני מבינה אותך...
ואני אכן נראית כמו אחת שגרה במסעדות !
תודה על ההשראה ותודה ששיעשעת אותי.
יש לי חבר בעבודה ממוצא כורדי.
כשקראתי את הפוסט שלך - ספר הבישול הכורדי השתלב לי עם האיש - וצחקתי עד דמעות !!!
ליריתוש..... שובבה קטנה !!!
אפרופו קובה יש לי סיפור קטן
הבן שלי היה בארצות הברית נסעתי אליו לביקו,ר
לקחתי חומרים איתי כדי להכין לו קובה,
לא ידעתי את הכמויות ואת היחס בין הסולת לג'ריש
בקיצור הכנתי קובה והן יצאו יציקות בטון, היה צריך פשיט כדי לשבור אותם ולאכול.
למרבה הפלא הבן שלי והחברים שלו התלהבו וחיסלו הכל.
עזבי חוויות בישול של ילדים
את העוגת הפתעה לאמא, את הניסיון הראשון להכין ארוחה רומנטית לחברה הראשונה.
החוויה הכי חזקה
היתה בדירה הראשונה שלי, גיל יחסית צעיר
לאחר שגמרנו לספר את המעט דברים שאספנו מכל מקום אפשרי
עם תנור גז מקרטע, ומקרוגל עתיק
התרנגולת הובאה אחר כבוד מהסופר, הירקות הובאו מהשוק
השותפה לארוחה מסתכלת עלי משועשעת מתחיל לנסות להבין מאיפה אני מתחיל את הרעיונות שלי
ואז נופל לה האסימון "אין פה בכלל בצל ושום"
(באתי מבית שלא היו בו שתי הירקות הללו....אבל זה לפעם אחרת)
איך אתה הולך לבשל ככה?
עולים חזרה על האופנוע ומחפשים מה עוד פתוח
מוצאים חנות ירקות שניה לפני הסגירה
קונים את הדברים
ושם עברתי שיעור בישול אמיתי ראשון
איך מכניסים טעם לאוכל!!
מהתרנגולת ההיא, אני זוכר את הניחוח, את הטעמים, את גל העצמות שנשאר ממנה
מאז עברו הרבה תרנגולות.... אבל היא זכורה לטובה.רעות ,לך היה מזל גדול,
יכולת לקרוא מתכונים מדפים ואפילו מלאי כתמי שמן,
אימא שלי ז"ל הייתה בשלנית מעולה,
וכשהיו שואלים אותה יש לך מתכון היא הייתה עונה כן יש לי בראש,
וכששאלו על כמויות היא הייתה ממחישה כמות בכף היד, שזה אומר תפעילו את הדמיון, אלו היו בשלניות של פעם
למרות כל המגבלות האלה אני למדתי ממנה לבשל היום אני מכין קובה וכל מיני מטעמים וכמובן הכל באילתור ללא דפים וללא ספרי בישול
קורע ברך: תגיד אחי, למה היא חושבת שלבשל יכול להיות "חוויה משעשעת"?
קוו ואדיס: אנה עארף? אולי בגלל שיש לה דיש וושר?
עשיתי עוגת קפה ובמתכון כתבו 2 כוסות קפה- כך שהלתי על פי הוראות ומילאתי 2 כוסות נס קפה והכנסתי לעוגה במקום לעשות 2 כוסות קפה (עם מים)- אבא שלי כדי לא להעליב אותי אכל את הדבר הבלתי אכיל והוריד אותו מיד בעזרת כוס מים לפיו.
כך שלפעמים עוזרים לך שהחווית הבישול לא תהיה כל כך גרועה- ומאז אני עם הרבה עתונים ומתכונים -רק על פני הנייר
בישול מעולם לא היה חוויה בעיניי... לכן אין לי חוויות.
יש קבוצה של מטיחי עוגות בפרצופיהם של אחרים. הבן שלי קיבל אחת כזאת בפרצוף ביום הגיוס שלו... מזל שהיא הייתה קצפתית:)
היי
נבצרות זמנית ?
זה מדבק בעירכם ?
מה קורה עם הקצב ?
אני עדיין מתמודדת עם חווית הבישול הראשונה...*
סיפור קשההההההה
יופי של פוסט.
ברוך שובך יקירה...(-:
קראתי ונעלבתי שלא קבלתי לינק לפוסט
שלך אם כולם לא קבלו האמירה מבוטלת
האם גברתי מפלה אותי
אינני פריקית של בישולים.
כלומר, כן מכינה אוכל בבית, אבל הוא פשוט להכנה, לא בא לי להתעסק עם זה יותר מדי.
וחולמת להרוויח בוחטות, כדי לאכול צהריים אך ורק בחוץ - במסעדות טובות, שבהן מבשלים האנשים שבאמת אוהבים את זה. ולשלם להם על עבודתם.
תודה ששיתפת ותודה לפירגון
אכן נוסטלגיה.......
ברוך שובך מתוקתי
שרי
.....מעניין איך העוגה התקשתה לך ככה... אם אפית אותה כולה מביצים מוקצפות היה צריך לצאת לך מרנג נפלא...
ואני עד היום מחכה לחווית הבישול הראשונה שלי.... את הדברים הטובים עושה בן הזוג...(יש לו מעדני ביצים אלוהיים..)
אני מסתפקת באפיה מדי פעם..., מן הסוג שאפשר להביא לפה להנאת בשלני הקפה... :-)
נכון. אבל מעניין מה הילדים שלנו יגידו עלינו....?
בטח יאמרו: "מעדיפה שאמא שלי תקנה לי את האוכל, היא יודעת מאיפה.."
תכיני קפה, אני באה לבקר.
לא כאלה נפלאים. פשוט לא נעים לי להאשים את אמא שלי, שבגללה אני לא מבשלת.
כשרצתה ללמד אותי בגילי המופלג לבשל, היתה נותנת לי משימות כמו:
תביאי בצל, תביאי ביצים, תביאי תפוחי אדמה.
כשהתלוננתי על התפקיד - אמרה לי שגם בתדמור מתחילים ללמוד מתפקיד השוליה.
אז פרשתי מהקורס שלה.
והעונש שלה על זה - שהיא כל חייה תנסה לאתר לי מכסים מתאימים לקופסאות האוכל.
תודה. מבטיחה לקפוץ אליך למטבחון בהזדמנות.
להביא איתי פיצה ארוזה?
חוויית החביתה שלי היתה בסביבות גיל 20.. אחותי נסעה לסופ"ש והשאירה אותי להשגיח על שני ילדיה הקטנים (היו בני 4 ו-6).
היא סגרה את ברז הגז ולא ידעתי מאיפה להדליק אותו. הילדים רצו חביתה , וכשאין גז, ניסיתי להכין חביתה במיקרוגל...
הזאטוטים צרחו כשהביצה התפחמה והתפוצצה, התקשרו להורים שלהם, שלי, לאחיות שלי ולכולם סיפרו ששרפתי להם את הבית.
מאז... פוטרתי מתפקיד הדודה השמרטפית.
רגע... אני אבקש ממישהו לצבוט אותי.
קשה לי להאמין שזו המציאות..
אז עליך לא אומרים "גם יפה גם אופה", אלא אומרים: "גם יפה גם מבשלת".
רק בגלל ההזדהות שלי עם הסניליות שלך - אני משאירה, זה מכסה על הבישולים הטובים .
מעדיפה שאמא שלי תבשל
ככה בטוח יוצא טוב וטעים...
תבואי לבקר...
חווית ילדות מכוננת, מתנות ובישולים
ויש לך
הורים נפלאים.
מהמטבחון שלי למטבחון שלך
ברוכה השבה....
האמת רעות, שזכיתי
אותי ביקרת בתדירות. לא הרגשתי בחסרונך.
המאכל שבישלתי בפעם הראשונה היה בגיל שש חביתה, שכחתי רק לשים בה מלח. מאז אני לא שוכחת. אז היא נאכלה ונאכלת עד היום.*
ברוכה השבה. אני מאוד אוהב לבשל זה עושה לי הכי טוב בעולם ומרגיע אותי.
טוב, באפיה גם אני לא משהו מיוחד, אבל בבישול לא היתה לי מעולם בעיה בהתחשב בעובדה שגדלתי אם בעלת מסעדה :))
**
אוי רעות אל תורידי אותי מרשימת החברים שלך
.....כי אני מהבשלניות הטובות ולא זוכרת פשלות שלי
ומתקופה הילדות אני בין כך לא זוכרת כלום, זה היה ממש מזמן
ולא חשוב מה שאת כותבת אני נהנית לקרוא אותך....אז לא להעיף אותי בקשהההההההההה
וחשבתי שהטריק הזה הוא המצאה שלי.
בשנת 1959 - חביתה , בגלל שלא רצתה להיפרד מתחתית המחבת היא "קושקשה"
חמודתי, אולי לא שמת לב לפרט שולי ביותר בספר הזה...
הוא לילדים !
למה שלא תנסי לעלות כיתה? רות סירקיס, אהרוני, גיל חובב, שמשון ויובב?
טוב שביקרת.. ** (הסברתי כבר את בעיות הסמיילי שלי..)
את המתכון הזה את חייבת לתת לי..............
טרם חווית ?
הכנת קפה ! אני עדה... שמעתי בטלפון.
אצלי, מי שבא לשתות קפה, מציג לפני כן דוח על מצבו הרפואי. כי אחר כך יש קריסת מערכות גופנית...
אוי, יש לנו ממש את אותה הבעיה...
לא מסכימה !!!
אם זה כך.. אני מוציאה אותך מרשימת חבריי.
אלה שהם בשלנים טובים תמיד מאפילים עלי.
הם מחליפים מתכונים לעוגות תמרים, כשאני חוטפת צעקות מאמא שלי על כך שהחזרתי לה קופסאות בלי מכסה מתאים.
העולם שלנו לא הוגן.
יווו... זה ממש כיף לדעת ש"ילדים מבשלים" הוא התנ"ך הביתי של האימהות העובדות !!!
אני ממש מתביישת לספר מה עשיתי כשניסיתי לאפות בתבנית של העוגה עם החור באמצע....
למה לעזאזאל לא מצרפים תרשים הסברה לדברים האלה....?
הספר המקסים הזה הוא ספר הבישול היחיד שיש לי היום בבית.
הוא מלוכלך בעמודי כדורי השוקולד, הנקניקיות והביצה הקשה.
כן. זו גם דרך ללמוד.....
רק שאלה קטנה.. על חשבון קיבתו של מי למדת את ההבדל הזה?
תודה.
האמת שהתגעגעתי אליכם.
תגידו... למדתם בבי"ס למחוננים?
אותי בכלכלת בית לימדו לשים פפריקה (אני חושבת - זה האדום הזה נכון?) על גבינה לבנה.
אל תספרו לי שמזה למדתם לבשל והצלחתם להזין את ילדיכם בלי התערבות רפואית...
מסקנה מהתגובה שלך.... שהרצפה עקומה????
לפחות נותנים לך מחמאה עקיפה !
אצלי בכניסה למטבח יש שלטים:
1. קרינה מייננת.
2. אין כניסה.
3. אזור ממודר.
4. זהירות מוקשים.
אני את הרמז הבנתי כבר בשלט הראשון !
נחמד ומשעשע...
אם אנחנו מתכוונות לאותו ספר בישול צהוב לילדים....
הרי שעד היום אני מכינה ממנו בשבת בבקר בצקיות נהדרות.....
לך כוכב ירוק וזוהר...
את ה- "ירחם השם" אני ממש מבינה...
נו באמת... עם כזה עבר עשיר איך נראה לך שהיום?
יש לי כיריים חשמליים מנרוסטה, וספריי לניקוי נירוסטה שמעולם לא השתמשתי בו.
אני מנגבת אבק מהכיריים במטלית יבשה... והולכת לאכול אצל אמא, או מביאה קופסאות הביתה...
תגובה מוצלחת יצא ל"לא בשלן" שכמוך.
צוחקת...........
יודעת מה זה להכין מרק עגבניות...מקילו אורז??
אל תנסי:-)))))))
לא תאמיני:
טרם חויתי את חווית-הבישול הראשונה שלי.
רגע, עשית עוגה, או טיח ?
עד היום לא היו לי חויות בישול
אך היו לי הרבה חויות אכילה :-)
ברוך שובך כישרון שלי....
יונקת כל שורה שלך בשקיקה....
צר לי לאכזב...
אך די מהר הפכתי לבשלנית ממש טובה,
עם דימיון,
ואפילו בשיעורי כלכלת בית המורה הייתה משבחת אותי.
אז אין לי שיתוף מסוג הבצק הלבבי,
אבל אוהבת לקרוא כל מילה,
אירית
ואיי איזה כייף שחזרת
הצלחת להעלות בי זיכרונות נוסטליים
הספר הזה היה התנך של אחי ושלי לשעות הצהריים
שבין החזרה מב"יהס ועד שאמא חזרה מהעבודה
במין שיגרה של "מה שוב הרסתם במטבח היום?" ו "יש לכם בדיוק 10 דקות לסדר ולנקות הכל"
רק שתביני מה זה 2 ילדים משועממים במטבח בלי השגחת מבוגר
קיצור צחקתי כל זמן הקריאה
ממש תענוג צרוף
יוחזר הלב לאלתר, אי אפשר לבשל בלי לב
עד הקטע של הגרביונים הייתי יכולה לחתום שזה הפוסט של הבת שלי...
הצפת אותי בזכרונות מהנסיונות שלהם להוציא מאכלים ראויים מהספר
( הוא עדין אצלנו הספר המקסים הזה)
וההפתעות שהכינו לנו...עוד מעלות חיוך...
פשוט מקסים...כתבת
וברוכה השבה
רעות ברוכה השבה.
את כותבת נפלא! מתבלת בהומור בדיוק במינון הנכון
הפעם הראשונה בה הכנתי עוגה עם כל הלב והנשמה
היתה בהיותי בת 10.
בימים ההם, עדיין לא הבחנתי בין נס קפה לקפה שחור.
עוגת השוקולד שאפיתי נראתה מבטיחה...
רק מה..... השתמשתי בקפה שחור/בוץ!!!!
העוגה המושקעת שקעה תחת כובד הבוץ - ובאמת היתה כבדת משקל
באופן יוצא מן הכלל.
זהו -- מאז למדתי את ההבדל בין קפה נמס לקפה שחור.
ברוך שובך יקרה..
*
כתבת נוסטלגי ומעניין.
הזיכרון שיש לי מבישול הוא מתלמידות כלכלת הבית שלמדו יחד עימנו, תלמידי החקלאות.
יופי של תבשילים הקדחנו
אוף הייתי כל כך חסרה לי איזה כייף שחזרת......
נשבעת לך ביקר לי שקרה לי בדיוק אותו דבר חחחח הייתי בכיתה ז' ועליתי לחברה שהייתה גם שכנה והכרזתי שאני חייבת להפתיע את אמא שלי ביומולדת...העלמתי את תבנית הלב שהייתה לנו ועד היום כולם מסתלבטים עליי כל שנה מחדש ביומולדת של אמא שלי על הקרש לב שיצא לי....האמת שאז פירגנו אבל כנראה רק כדי לא לפגוע...
עכשיו קחי סיפור אחר...הכנתי יום אחד ספינג' והייתי חייבת לשים דבש...ניסיתי להכין והוא יצא מדהים רק ש..........
מישהו לקח ביס ונתקעה לו שן חחחחחחחחחח הדבש התקשה פחד אבל לא נראה לי שזה באשמתי
התברר שהיו לו כתרים בכלל אבל בגללי יום לאחר מכן על הבוקר הוא התייצב אצל רופא השיניים שלו לטיפול חוזר...
"ילדים מבשלים"
איזה ספר נהדר, אני העברתי אותו לבנותיי באהבה גדולה
חווית בישול ראשונה?
לאור העובדה שבישול זה ממש לא הצד החזק שלי...
כל פעם במטבח זה כמו הפעם הראשונה...
עם תפילה שקטה בלב... שייצא אכיל
כמו שהבת שלי אומרת.
"אמא הכי אני אוהבת את האוכל שלך...אבל את של סבתא יותר..."
אוהב בד"כ לבשל תוך כדי אילתורים,
לפעמים יצא ללקק שפתיים ולפעמים ירחם השם...
ברוכה השבה
לי יש זכרונות אחרים של בישול .. ממה שהכנו בבית הספר בשעורי תזונה.. ( כן , כן .. היה משהו כזה )
הספור לכשעצמו משעשע מאד .. ואיך היום?
אני לא מבשל, תודה לאל.
יש תבניות עם לב של אבן, יש אנשים עם לב אדם.
נייסוש