כותרות TheMarker >
    ';

    בתביעות (קטנות) תעשה לך צדק

    55 תגובות   יום רביעי, 22/7/09, 15:30

    השבוע זכיתי ב-1380 ₪. עידית ברקוביץ', שופטת בבית המשפט לתביעות קטנות פסקה את הסכום הנ"ל לזכותי וחייבה את חברת קריסטל למכונות ומוצרי חשמל וחברת נוספת הקשורה עמה לשלמו.

    על שום מה ולמה? מעשה שהיה כך היה. ואספר אותו בקצרה כדי לא להלאות אתכם בפרטים ולהגיע בזריזות למסקנות שלי מהמקרה. 

    בחודש דצמבר 2008, בעיצומו של החורף הישראלי' התקלקל מייבש הכביסה שלי. המייבש כמו מוצרים אחרים היה מבוטח בחברת אמפא-תדיראן. התקשרתי למוקד השירות ושם מסרו לי כי החברה מצויה בהליכי פשיטת רגל ומחויבויות השירות שלה הועברו לחברת קריסטל. על פי ההנחיות התקשרתי למוקד השירות החדש (ישן) והזמנתי טכנאי.  

    הגיע הטכנאי (באיחור של כמה ימים ממה שמחייב החוזה) תיקן את מה שתיקן ותבע 120 ₪. נאלצתי לשלם לו תחת מחאה אף שהייתי כאמור מבוטח בביטוח מלא. דקות לאחר שהטכנאי עזב שוב התקלקלה מכונת הייבוש. שוב צלצלתי למוקד. הפעם כבר נדחיתי בלך ושוב ובשורה של התחמקויות ותירוצים.  To cut a long story short

    לאחר עיכובים, טענות, מחאות ודרישות מצידי, הגיעו עוד שני טכנאים לעוד שני תיקונים. בסופו שלדבר לאחר 26 ימי המתנה תוקנה התקלה. בנתיים, אל תשכחו שאנו מצויים בעיצומו של החורף הישראלי  ועבדכם הנאמן נאלץ לכתת את רגליו ולייבש את כביסתו וכביסת כל בני ביתי בחנות מכונות ה כביסה האוטומטיות.  

    לכשתוקנה התקלה כתבתי למנכ"ל קריסטל מר משה ממרוד ובקשתי שיפצו אותי. הבקשה שלי הייתה צנועה. חדשו את הביטוח של המייבש הסורר לעוד שנה. מחיר הביטוח היה כ-350 ש"ח. הייתי תמים והמתנתי לתשובת מר ממרוד. התשובה כמובן לא הגיעה. שהרי בישראל עסקינן.  אז מדוע שמנכ"ל מכובד שכמותו או מי  טעמו יענה לפניית צרכן בלתי מרוצה. 

    בצר לי ולאחר שהודעתי לחברה כי אאלץ לנקוט בצעדים משפטיים, הודעות שהחברה התעלמה מהן, שמתי פעמי לרחוב וייצמן בתל אביב למזכירות בית המשפט לתביעות קטנות. שם  קבלתי טפסים למילוי תביעה. מילאתי אותם בשלושה עותקים. שטחתי בכתב יד את טענותיי, צרפתי מסמכים, רכשתי בולי אגרה והכנסה שהסתכמו בחמישים שקלים על תביעה בסך 2546 ₪, ולא שכחתי לציין במדויק את שם הנתבעים וכתובתם. כשהשלמתי את המלאכה, שלא ארכה יותר מרבע שעה, הגשתי את המסמכים למזכירות בית המשפט.

    המזכירה פתחה לי תיק בו במקום ותוך ימים אחדים, ביעילות לא אופיינית לישראל בכלל ולמערכת המשפט בפרט, קבלתי הודעה על מועד הדיון, שנקבע ל-20 ביולי 2009. כלומר בחלוף כחצי שנה ממועד הגשת התביעה. לא רע בכלל למערכת משפט ששמה יצא למרחוק כאיטית באופן מחריד וששמה הפך נרדף לעינוי דין. 

    אני ממליץ לכל אחד לבקר ולו פעם אחת בבית משפט לתביעות קטנות. שם מסופרים סיפורים קטנים אך חשובים על החיים. נכון שיש לא מעט מקרים מעצבנים של מתדיינים שלא היו צריכים בכלל להגיע לאולם המשפט ויכלו לסיים את הסכסוך ביניהם מחוץ לכתליו. אך יש שם גם לא מעט מיקרים של עוולות של המדינה, מוסדותיה, ארגונים וחברות שמתעמרים באזרח. מיקרים  הצדק זועק לשמיים אך הביורוקרטיה, המכונות הדורסות של מנגנוני השלטון וההון מתעקשות שלא להודות בטעויות, במחדלים, להתנצל ולפצות.  לבירור מיקרים אלה בית המשפט לתביעות קטנות הוא מפלטו של מי שמתאנים ומתענים לו. 

    דקות אחדות לפני המועד שנקבע לי התייצבתי ביום הדיון לאולמה של השופטת ברקוביץ'. האמת היא שקצת ריחמתי עליה. שופטי שלום ממלאים בתורנות את תפקיד השופטת במשפטים של תביעות קטנות. גורלה של השופטת ברקוביץ'' לא שפר עליה ותורה נפל דווקא בפגרה. אך אם היא סבלה זה לא ניכר עליה. היא נהלה א הדיונים ביעילות. ביד רמה אך גם בתבונה.

    המתנתי כחצי שעה עד שהגיע תור התביעה שלי. השופטת עשתה כל מאמץ כדי שנגיע לפשרה. היא שלחה אותנו בהפסקה להליך גישור. אני הסכמתי כמעט לכל הצעה שהועלתה. אך נציג קריסטל התעקש. 

    חזרנו לאולמה של השופטת שהביטה בנו בתדהמה. מה לא הצלחתם להתפשר, היא אמר, חבל. למגינת ליבה של השופטת דרש נציג קריסטל שיתקיים דיון. בדיון השמעתי את טענותיי והצגתי קבלות על הנזקים שנגרמו לי. תשלום של 120 ₪ לטכנאי וקבלות על סך 510 ₪ מהחברה שבמכונות הייבוש שלה השתמשתי. כמו כן תבעתי פיצוי בגין השעות שביליתי בחנות בהמתנה להתייבשות הכביסה. 

    נציג קריסטל כמה טענות ובהן שתיים, שלטעמי היו סותרות. ראשית קבע, לא היינו מחויבים לתקן את המכשיר משום שלא הייתה התקשרות חוזית בין הצדדים. כלומר ביני לבין קריסטל. לחילופין טען כי בכל מקרה הם תקנו את התקלה וכי הם אינם מחויבים לתקן תקלות בפרק זמן מסיים. במאמץ אחרון לפשרה הציע השופטת שקריסטל יעניקו לי ביטוח חנם לשנה, למכונת הייבוש. גם להצעה זו סרב נציגם. 

    השופטת קיבלה בעקרון את עמדתי ופסקה לטובתי. היא קבעה שקריסטל תשלם לי 630 ₪ עבור התשלומים שהוצאתי בגין התקלה. היא דחתה את בקשתי לקבל החזר עבור שעות ההמתנה בחנות והטילה עוד 750 ₪ הוצאות משפט על קריסטל. בסך הכול זכיתי ב-1380 ₪.

    מה הלקחים שאני סבור כי אפשר להפיק מהספור הזה.

    א.   אסור לוותר. אם אתם חושבים שאתם צודקים ונגרם לכם עוול תאבקו למען תיקונו. אל תרתעו שתוצגו כנרגנים או כאנשי ריב ומדון. אל תאמרו. אין לי כוח. תכתבו מכתבים. תדרשו את שלכם. תעמדו על זכויותיכם. ובסופו של דבר אם יש צורך תפנו לבית המשפט.

    ב. אם כל אחד ואחד ינהג כך הרי כולנו נהפוך לתנועה אחת גדולה של צרכנים, של מחפשי צדק, של שונאי עוולות והממסד, כלומר השלטון, נותני השירותים החברות הגדולות והקטנות, לא יזלזלו, יאלצו להתחשב בנו ולספק לנו שירות נאות.

    ג.   חברות יכולות להיות טיפשות מאוד בשל יהירותן. גם מתעקשות שלא לעמוד בהתחייבותן. גם מפסידות במשפט וגם נאלצות לשלם פי שניים או יותר ממה שהיו משיגות בדרכי נועם ופשרה. והן גם מאבדות לקוחות – אותי הם אבדו.

    ד. לפעמים אפשר לראות כי בבית המשפט נעשה צדק ולא רק משפט.  

    דרג את התוכן:

      תגובות (55)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/9/09 10:30:

      צטט: yossi melman 2009-07-26 15:14:33

      צטט: mr know all 2009-07-23 19:22:21


      מלמן אתה רציני? אתה באמת חושב שקיבלת יחס שווה לשוראי, אחד שאין לו גישה לעיתון שהשופטים קוראים, ושפרצופו (וכל קורותיו) מוכרים לקוראי "הארץ" (השופטים מנויים עליו)?

       

      איש רגיל לו ההיון להגיש תביעה היה מתייצב בשעה אליה זומן ומחכה ארוכות לתורו. לא חווית זאת אבל האולם (בויצמן) מחניק, אין טיפת אוויר כי מצטופפים בו המתדיינים לאותו אחה"צ, הדיון הוא פומבי ולכולם הזכות להיות נוכחים בו. אם אותו איש מן היישוב היה מבקש להיות מיוצג (והרי התאגידים הנתבעים מיוצגים תמיד ע"י עו"ד או ע"י מתמחה מטעמם ונדיר מאד שיזמנו בעל תפקיד בארגון) סיכוי סביר שבקשתו הייתה נדחית. או אז היה עליו להתמודד עם טענות מקדמיות (היעדר עילה, הודאה והדחה, מחיקה על הסף וכו') טענות שהן טענות סרק לרוב אבל בעלות אפקט מלחיץ ומבלבל על מי שזו לו הפעם הראשונה במטחנה.

      אח"כ מגיע הלחץ הפיסי הלא ממש מתון לצאת ולגמור את הסכסוך בפשרה. הרמז ברור: אתה מבזבז פה את זמן בית המשפט ואת זמנך לחינם, (אלף שקל זה לא תיק ששווה דיון לשופטת שמכריעה במיליונים) וגם לא בטוח שאתה זוכה כי ממה שכתבת בתביעה ספק אם מגיע לך משהו. למזלך מלמן הצד השני במקרה שלך התעקש לא לתת כלום. בכך הוא הכריח את השופטת לקרוא את התיק ולתת פסק דין. לרוב מי שמסרב לכל פשרה ועומד על ייקוב הדין את ההר משלם. לפחות במשהו. לרוב התאגיד מתוחכם. הוא מציע לך בחוץ סכום מגוחך. אתה נעלב. מסרב. הוא מציין את זה בפני השופטת.  מגיע שלב הקווץ האחרון: השופטת מוסיפה משהו (עוד 50 ש"ח) לסכום שלפני רגע נעלבת שבכלל הוצע לך. אתה רק מיישר את צווארך כדי להיטיב לנשום - ובית המשפט רואה בזה אישור לפשרה. עוד רגע והיא כבר מוכתבת לקלדנית ומודפסת. השופטת מחתימה את הצדדים כדי שלא יהיה פתחון פה לערעור (אין ממילא ערעור בזכות, אפילו אם ניתן פסק דין שלא בדרך של פשרה). עוד שניה ואתה מחוץ לאולם עם פיסת נייר ביד. אתה קורא: פסק דין.

      אח"כ, בבית, כשאתה מתפנה לקרוא אותו אתה למד שלאחר שהוסבר לך הדבר הסבר היטב ובית המשפט שוכנע שהבנת את הדברים לאשורם אתה הסכמת, לפנים משורת הדין ובלי שהנתבעת מודה במשהו, לקבל נזיד עדשים וגם אותו בתוך 30 יום מהיום. זה היומיום. על זה אתה ממליץ?

      שמח בחלקך מלמן. כי שפר גורלך באותו היום, ברח' ויצמן.

       

      כל ההנחות שלך הן על כרעי תרנגולת. מברור פשוט ב-144 תגלה שיש לפחות ארבעה אנשים הנושאים את אותו השם שניתן לי.

      ולכן השופטת בוודאי לא יכולה היתה לדעת מי אני לפני הדיון. לא השופטת קובעת את מועד הדיון אלא המזכירות.

      בכל מקרה תודה על תגובתך והעיקר שצדיק באמונתו יחיה. תמשיך להאמין בהחות שלך שלא ניתן כמובן לאששן (אם כי גם לא אוכל להפריכן).

       

      צמד המילים של שמך מעורר בכל מי ששמע אותו את דמותך או לפחות את המחשבה שיכול וזה אתה.

      חוץ מזה, השופטת לא צריכה לדעת מי אתה לפני הדיון, די שהיא רואה אותך לפניה, מקשרת את דמותך לשם התובע בתיק שלפניה, יודעת שיש סיכוי שהמקרה בצירוף שמה יופיעו בעיתון (בוא נניח שעל הבלוג היא לא שמעה) ומה בלילה הזו יוצא: יחס מיוחד (בפניה, בהקשבה, בהתעניינות). יחס זה בצירוף ההתעקשות של הנבעת לא לשלם כלום (שהיא כשלעצמה טעות ו"הרמה להנחתה") הביאו לך את התוצאה המיוחלת ולבית המשפט את הפוסט המחמיא (והבלתי מייצג עד מאד לדעתי).

      והנה עצה: קח אחה"צ ושב באולם דיונים כבחירתך בלי להיות מתדיין. אולי יתחשק לך לכתוב על חוויותיך מהאקספירימנט הזה ....

       

      אחרון: הפוסט על המרתון בברלין קלע לתחושות שלי כשביקרתי בעיר (לצרכי עבודה, אף פעם לא לבילויים). הכל ספוג בהסטוריה עד שלא ניתן "לבלות" בה. הנפש מגוייסת לסיים את המשימה ולעוף הביתה.

        4/8/09 12:04:

      צודק. ארבע תביעות הגשתי בבית משפט לתביעות קטנות, בשלוש זכיתי וברביעית, הנתבע נסוג כשקיבל את התביעה לידיו ושילם מה שהיה צריך.

      בניגוד לבירוקרטיה במיטבה שרואים בארצנו, בית משפט זה פועל די ביעילות.

        27/7/09 14:27:

      צטט: גי'נג'ר 2009-07-27 08:44:13


      כל הכבוד שהתעקשת. לא בטוחה שהייתי עומדת בזה, אבל אתה מעורר השראה....

       

      תודה מכל הלב.

        27/7/09 08:44:

      כל הכבוד שהתעקשת. לא בטוחה שהייתי עומדת בזה, אבל אתה מעורר השראה....
        27/7/09 00:35:
      עכשיו כבר ברור לי למה זה לקח 26 יום. לפי פסק הדין ,ומלמן לא ציין זאת,ולדעתי לא במקרה,המייבש נלקח למעבדות החברה. כנראה נשכח שם . אדם מן היישוב היה מוציא להם את הנשמה בטלפונים אחרי יומיים -שלושה, מקסימום שבוע,ומקבלו מתוקן. פרופסורים או,נאמר, עיתונאים ידועים,סוג אנשים היודעים ללא ספק להתנסח ואף אחד לא רוצה להתעסק איתם, היו משיגים את מטרתם אפילו בטלפון בודד למזכירה. אפשר לחשוב מה כבר יש לתקן במייבש כביסה. אבל אנחנו חיים לצערי בתקופה שעל כל שטות רצים לבית המשפט וחבל.
        26/7/09 15:29:

      צטט: nu2085 2009-07-26 00:54:59

      "בתביעות (קטנות) תעשה לך צדק?"
      בבדיקה בגוגל עולה שהתוספת של עד 120 ש"ח היתה חלק מהסכם הרכישה למקרה כשל הלקוח מלמן (סעיך 19).
      כן לא ברור לי מדוע לקח כמעט חודש לתקן את התקלה. אולי היתה כאן תרומה של הלקוח מלמן? אולי מייבש עתיק שאין לו חלפים? אולי הוא לא היה בבית? אולי החברה הרוכשת לא היתה מחוייבת לפי החוק ,אבל עשתה זאת כמי שקפאה השד-כי הוא עיתונאי-וככה גם נראה התיקון?
      מניסיוני בבתי משפט כאלה לא תמיד החוק נר לרגלי השופטים. הם עושים שם כמעט ככל העולה על רוחם. שופט הוא כמו רגל של סוס-אתה אף פעם לא יודע מתי תבוא הבעיטה. מזל היה כאן למנצח. צדק -אני לא בטוח.

       

      נו נו

      כמה שאתה רוצה להיות חכם ומתחכם והיפכא מסתברא. אם היית עתונאי וכותב את  היצירה מלאת הטעויות ואי בדיקת העובדות שפרסמת כאן כבר מזמן הייתי זורק אותך מהעבודה. אין אולי. הלקוח מלמן היה בבית שלוש פעמים והמתין לטכנאיים. המיבש היה ישן אך בוטח ככזה. החברה היתה מחויבת כחוק. בקצור. לא ברור לך מדוע לקח חודש ימים לתקן את התקלה. גם לי לא. וגם לא לשופטת שכתבה במפורש בפסק הדין שזמן התיקון לא היה סביר. לסיום יופי השגת את שלך. הפרחת אמירות חסרות בסוס ולא בדוקות וכל זה בשביל מה?  אני מוכן להתדיין עם כל אחד כאן מהמגיבים על עובדות, פרשונות, ניתוח דיעות מנוגדות אך לא על ספקולציות חסרות שחר. זה פשוט לא רציני.

      נו באמת תתבגר קצת.
        26/7/09 15:23:

      צטט: radine 2009-07-25 17:54:38


      אז לך בטח יש רעיון טוב איך תובעים על עוגמת נפש.

      ידוע שבתביעות כאלה הסיכויים קטנים.

      ברוך

      סליחה על האחור בתגובתי. מנסיוני בתביעות קטנות  אני יכול להעיד כי אכן קשה לקבל פיצוי כספי על עוגמת נפש. לרוב השופטים/שופטות בתביעות כאלה מעניקים פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו והוכחו באמצעות קבלות, בצרוף הוצאות משפט, שלעיתים רחוקות משתקקל אצלן גם פיצוי על עוגמת נפש.

       

       

        26/7/09 15:19:

      צטט: פיצפון 2009-07-24 14:58:50


      כל הכבוד  *

       

      תודה וסליחה על העכבוד בתגובתי.

        26/7/09 15:18:

      צטט: barni-owl 2009-07-23 20:27:38

      OK  היום סוף סוף הכנענו את עיריית תל אביב העוסקת דרך קבע בחמיסת כספי תושביה, עיר ללא הפסקה בעניין זה.

      הסיפור בקצרה: לפני 3 שנים תלתה בתנו מודעה על עמוד חשמל בפלורנטין בענין מציאת דייר לדירת סטודנטים בעיר, על המודעה היהי מספר טלפון סוללרי בלבד ושמה הפרטי של בתנו.

      כעבור 3 חודשים קבלה אשתי הודעת קנס על הדבקת המודעה, מיד שלחנו מכתב בקשה לביטול הדו"ח, שנענתה אחרי כשלושה שבועות בשלילה כמובן, לא עזרו המכתבים במשך שנתיים ואז קבלנו עיקול בבנק בסכום פי שלוש מהקנס [הוצאות ועבודה בעיניים].

      כיוון שבתנו בגירה ואיננו סבורים שמספר טלפון משותף [על שם אשתי ועל שם הבת] מחייב אותנו למעשיה או מחדליה, החלטתנו להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות נגד עיריית תל אביב על סך 6000 ש"ח.

      העירייה ניסתה למחוק את התביעה על הסף בנימוק שאין לבית המשפט אזרחי הסמכות לתקוף פס"ד פלילי, אבל אנו התעקשנו לתבוע את עובדי העירייה שמהמסמכים שלנו היה ברור כי הם מודעים לכך שאשתי אינה העבריין.

      עיקרי התביעה היו כי נפגע כאן עקרון הצדק [מה שמתיר לבית המשפט לדון בפסיקה פלילית] וכי עובדי העירייה פעלו שלא בתום לב ולא בסבירות הנדרשת מהם.

      הדיון נערך היום, והשופטת פנתה ישר לנתבעים: העניין ברור, טעיתם בזיהוי במקרה הטוב, ולפני שאני מוציאה פס"ד האם אתם מוכנים לבטל את הדו"ח ואת העיקול לאלתר ? התשובה המיידית הייתה כן !! בוטל פס"ד פלילי שנחשב כחלוט.

      היות וזהו הישג עקרוני וויתרנו על התביעה הכספית כדי שלא לתת לנציגי העירייה לסגת מהתקדים החשוב הזה. 

      כדאי לדעת אם כתבתם מכתב בקשה לביטול דו"ח מתקצר הזמן העומד לכם להגשת בקשה להשפט בבית המשפט לעניינים מנהליים

      לכדי 30 יום בלבד [במקום 90 יום], אחרי כן רואה החוק את החלטת התובע בעירייה כפסק דין לכל דבר והעניין נעשה חלוט.

      והכי חשוב לדעת ,נתתם טלפון על שמכם לאחר, אתם מסתכנים באחריות פלילית ואחרת למעשיו העברייניים [מספר טלפון נחשב כראייה]..

      איזה יופי. כל הכבוד. הספור שלכם ראוי שיזכה לתהודה. לכו עמו למקומונים ואפילו תפנו לכתב הארץ לעניית תל אביב.

      חוץ מזה תוכלו לשלוח לי למערכת רחוב שוקן 21  את פסק הדין.

      ולבסוף שאלה: מדוע אם קבלת הקנס המקורי לא בקשתם להשפט?

      שוב פעם כל הכבוד.

       

        26/7/09 15:14:

      צטט: mr know all 2009-07-23 19:22:21


      מלמן אתה רציני? אתה באמת חושב שקיבלת יחס שווה לשוראי, אחד שאין לו גישה לעיתון שהשופטים קוראים, ושפרצופו (וכל קורותיו) מוכרים לקוראי "הארץ" (השופטים מנויים עליו)?

       

      איש רגיל לו ההיון להגיש תביעה היה מתייצב בשעה אליה זומן ומחכה ארוכות לתורו. לא חווית זאת אבל האולם (בויצמן) מחניק, אין טיפת אוויר כי מצטופפים בו המתדיינים לאותו אחה"צ, הדיון הוא פומבי ולכולם הזכות להיות נוכחים בו. אם אותו איש מן היישוב היה מבקש להיות מיוצג (והרי התאגידים הנתבעים מיוצגים תמיד ע"י עו"ד או ע"י מתמחה מטעמם ונדיר מאד שיזמנו בעל תפקיד בארגון) סיכוי סביר שבקשתו הייתה נדחית. או אז היה עליו להתמודד עם טענות מקדמיות (היעדר עילה, הודאה והדחה, מחיקה על הסף וכו') טענות שהן טענות סרק לרוב אבל בעלות אפקט מלחיץ ומבלבל על מי שזו לו הפעם הראשונה במטחנה.

      אח"כ מגיע הלחץ הפיסי הלא ממש מתון לצאת ולגמור את הסכסוך בפשרה. הרמז ברור: אתה מבזבז פה את זמן בית המשפט ואת זמנך לחינם, (אלף שקל זה לא תיק ששווה דיון לשופטת שמכריעה במיליונים) וגם לא בטוח שאתה זוכה כי ממה שכתבת בתביעה ספק אם מגיע לך משהו. למזלך מלמן הצד השני במקרה שלך התעקש לא לתת כלום. בכך הוא הכריח את השופטת לקרוא את התיק ולתת פסק דין. לרוב מי שמסרב לכל פשרה ועומד על ייקוב הדין את ההר משלם. לפחות במשהו. לרוב התאגיד מתוחכם. הוא מציע לך בחוץ סכום מגוחך. אתה נעלב. מסרב. הוא מציין את זה בפני השופטת.  מגיע שלב הקווץ האחרון: השופטת מוסיפה משהו (עוד 50 ש"ח) לסכום שלפני רגע נעלבת שבכלל הוצע לך. אתה רק מיישר את צווארך כדי להיטיב לנשום - ובית המשפט רואה בזה אישור לפשרה. עוד רגע והיא כבר מוכתבת לקלדנית ומודפסת. השופטת מחתימה את הצדדים כדי שלא יהיה פתחון פה לערעור (אין ממילא ערעור בזכות, אפילו אם ניתן פסק דין שלא בדרך של פשרה). עוד שניה ואתה מחוץ לאולם עם פיסת נייר ביד. אתה קורא: פסק דין.

      אח"כ, בבית, כשאתה מתפנה לקרוא אותו אתה למד שלאחר שהוסבר לך הדבר הסבר היטב ובית המשפט שוכנע שהבנת את הדברים לאשורם אתה הסכמת, לפנים משורת הדין ובלי שהנתבעת מודה במשהו, לקבל נזיד עדשים וגם אותו בתוך 30 יום מהיום. זה היומיום. על זה אתה ממליץ?

      שמח בחלקך מלמן. כי שפר גורלך באותו היום, ברח' ויצמן.

       

      כל ההנחות שלך הן על כרעי תרנגולת. מברור פשוט ב-144 תגלה שיש לפחות ארבעה אנשים הנושאים את אותו השם שניתן לי.

      ולכן השופטת בוודאי לא יכולה היתה לדעת מי אני לפני הדיון. לא השופטת קובעת את מועד הדיון אלא המזכירות.

      בכל מקרה תודה על תגובתך והעיקר שצדיק באמונתו יחיה. תמשיך להאמין בהחות שלך שלא ניתן כמובן לאששן (אם כי גם לא אוכל להפריכן).

        26/7/09 15:10:

      צטט: WR 2009-07-23 16:22:25

      הכעס, הזעם, התסכול, ההימור, הפסד יום עבודה - כל זה תמורת 750 ש"ח ?

      וזאת - טרם לקחת בחשבון שהשופטת היתה עלולה לפסוק לטובת הנתבעת.

      התמימות עולה מכל שורה בדבריך...השגת צדק!!  .....

       

      לקחת בחשבון שלמערכת בית המשפט מזכירות ארצית השולחת הזמנות?

      הם עלולים להודיע לך שהתביעה לא התקבלה - גם אם התקבלה. אתה לא תגיע לדיון באשמת בית המשפט - הנתבעת תחגוג, ואתה תצטרך להגיש בקשה לביטול פסק דין.

       

      במערכת המשפט מתייחסים לשופטים בתביעות קטנות כאל חוטבי העצים ושואבי המים בין השופטים.

      וכי מיהם שופטי ישראל ? מינויים חשאיים, ללא פרסום פרוטוקולים על ידי הועדה, נפוטיזם... העדר קריטריונים ברורים...

      רק עכשו התפוצצה פרשת השופט דרורי - ולא מדובר באינסטנציית השלום ! מדובר במחוזי - מועמד לעליון!

       

      אם יצאת משם ותאוותך בידך - תבורך.

      אומר לך מה אני הייתי עושה: משליך את המייבש וקונה חדש.

      לו היתה לי מכונית מסחרית שיכולתי להציב את המייבש על גגה - הייתי נוסע עם המייבש על גג המכונית ותולה כיתוב משמיץ על החברה המתחמקת. היות ואין ברשותי מכונית כזאת - לא הייתי טורח.

       

      בית משפט בישראל הוא כמו כרטיס מפעל הפיס. שווה לי להפסיד כסף ולא לחזות בפרצופו של שופט. 

       

       

      לא היה בי כעס. לא בזבזתי יום עבודה אלאל רק שלוש שעות וחצי. אך גם אם הייתי מבזבז יום עבודה אז זה היה שווה כל גרוש.

      תודה על תגובתך בכל מקרה, אף שאנו מאוד חלוקים בגישתנו.

        26/7/09 15:08:

      צטט: ab20007 2009-07-23 16:54:03


      אולי תגובתי לא הובנה כראוי אך המרגיז שכתבתי לא התייחס לרגע אליך אלא לשירות שקיבלת.
      מצטער על אי ההבנה (של הנקרא) מצידי.
        26/7/09 00:54:

      "בתביעות (קטנות) תעשה לך צדק?"
      בבדיקה בגוגל עולה שהתוספת של עד 120 ש"ח היתה חלק מהסכם הרכישה למקרה כשל הלקוח מלמן (סעיך 19).
      כן לא ברור לי מדוע לקח כמעט חודש לתקן את התקלה. אולי היתה כאן תרומה של הלקוח מלמן? אולי מייבש עתיק שאין לו חלפים? אולי הוא לא היה בבית? אולי החברה הרוכשת לא היתה מחוייבת לפי החוק ,אבל עשתה זאת כמי שקפאה השד-כי הוא עיתונאי-וככה גם נראה התיקון?
      מניסיוני בבתי משפט כאלה לא תמיד החוק נר לרגלי השופטים. הם עושים שם כמעט ככל העולה על רוחם. שופט הוא כמו רגל של סוס-אתה אף פעם לא יודע מתי תבוא הבעיטה. מזל היה כאן למנצח. צדק -אני לא בטוח.

        25/7/09 17:54:


      אז לך בטח יש רעיון טוב איך תובעים על עוגמת נפש.

      ידוע שבתביעות כאלה הסיכויים קטנים.

        24/7/09 14:58:

      כל הכבוד  *
        24/7/09 13:16:

      צטט: TIBERIVS GRACCVS 2009-07-23 17:49:44

      הטעות שלך כמובן היא שלא אמרת שאתה עיתונאי ואיימת להוקיע את קריסטל מעל דפי "הארץ", כך בוודאי הם היו מטפלים בכל טענותיך באופן ראוי.

       

       

      יכול להיות. אך אני משתדל שלא לערב שמחה בשמחה ולא לנצל את מעמדי לקדום עניינים פרטיים כמו מכונת ייבוש.
        24/7/09 01:22:

      צטט: קרין אלדאה 2009-07-23 15:21:24

      מעניין מאד

       

      תודה

        24/7/09 01:21:

      צטט: Guinevere 2009-07-23 14:08:46

      סיפור נהדר.

       

      טוב שלא ויתרת ועשית.

      גם זכית בכסף, עוד יותר בהרגשה הטובה.

       

      מה שכן לדעתי לא בסדר שהשופטת לא פסקה הוצאות בגין שעות ההמתנה בחנו. גם זמן שווה כסף ובימינו כאשר הזמן מועט ולחוץ, זה שווה לא מעט.

       

      תודה.

      בינינו. הזמן שלי לא שווה גסף. כך שאני מאושר גם ממה שהיא פסקה. וחוץ מזה אני שמח בחלקי שזכיתי בו כמעט מן ההפקר.

        24/7/09 01:20:

      צטט: 11zuzu11 2009-07-23 14:01:46

      מבחינתי הוכחת בדיוק את חוסר התוחלת בתביעה. להערכתי השקעת כשני ימי עבודה בתביעה וקיבלת בעבורה 1380ש"ח נטו ואסור לשכוח לשקלל את הסיכון שבכשלון האפשרי של תביעתך. זה סכום נאה אך לטעמי רחוק מלהיות שווה את הסיכון ועלות ימי העבודה. אם בית המשפט היה מכניס לחישוב את ההשקעה שלך בתביעה  ומחייב את קריסטל ב-5000 ש"ח לדוגמא, אז היה על מה לדבר. בהנתן הסכום שקיבלת בשקלול הסיכון - המדינה מעודדת את החברות לבחור בשיטת מצליח.

       

      תודה על תגובתך.השתכנעתי שכף רגלך לא תדרוך שם.

        24/7/09 01:18:

      צטט: pink33 2009-07-23 13:17:43


      יוסי ,

       

      אני מתפלאה עליך.. רק עכשיו גילית את מוסד התביעות הקטנות??

       

      זהו בית המשפט היחיד בארץ "ששווה" לגשת אליו, ועכשיו כשהגדילו את סכום התביעה ל-30 אלף - על אחת כמה וכמה.!

       

       כמה וכמה יתרונות למוסד זה:

       

       מיועד רק לאנשים פרטיים ולא לגופים/חברות (כלומר הן לא יכולות לתבוע רק להתבע)

       

      אין בהם פרוצדורות משםפטיות מקובלות (הגשת תצהירים והוכחות וכו')

       

      הגשת התביעה הינה קלה ופשוטה יחסית ודי מהר קובעים מועד לדיון.

       

      כל מי שיש לו "קייס" ברור - יזכה כמעט בוודאות במשפט.

       

      לכן - כל מי שחושב שנעשה לו אי צדק או עוולה בין אישית ובין צרכנית - שייגש לתביעות קטנות.

       

       

      תודה. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

        24/7/09 01:17:

      צטט: דליה מ. 2009-07-23 16:42:27

      ודאי זיהו שאתה עיתונאי ולא רצו להתעסק אתך

      הרי ידוע איך עובדים בבית המשפט.

      נכון. את צודקת. השופטת היא ידידה שלי. מזכיר בית המשפט חבר של המשפחה. הקצרנית בת דודה ונציג החברה היה סוכן שנשתל על ידי. הכל היה מכור.

        23/7/09 20:27:

      OK  היום סוף סוף הכנענו את עיריית תל אביב העוסקת דרך קבע בחמיסת כספי תושביה, עיר ללא הפסקה בעניין זה.

      הסיפור בקצרה: לפני 3 שנים תלתה בתנו מודעה על עמוד חשמל בפלורנטין בענין מציאת דייר לדירת סטודנטים בעיר, על המודעה היהי מספר טלפון סוללרי בלבד ושמה הפרטי של בתנו.

      כעבור 3 חודשים קבלה אשתי הודעת קנס על הדבקת המודעה, מיד שלחנו מכתב בקשה לביטול הדו"ח, שנענתה אחרי כשלושה שבועות בשלילה כמובן, לא עזרו המכתבים במשך שנתיים ואז קבלנו עיקול בבנק בסכום פי שלוש מהקנס [הוצאות ועבודה בעיניים].

      כיוון שבתנו בגירה ואיננו סבורים שמספר טלפון משותף [על שם אשתי ועל שם הבת] מחייב אותנו למעשיה או מחדליה, החלטתנו להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות נגד עיריית תל אביב על סך 6000 ש"ח.

      העירייה ניסתה למחוק את התביעה על הסף בנימוק שאין לבית המשפט אזרחי הסמכות לתקוף פס"ד פלילי, אבל אנו התעקשנו לתבוע את עובדי העירייה שמהמסמכים שלנו היה ברור כי הם מודעים לכך שאשתי אינה העבריין.

      עיקרי התביעה היו כי נפגע כאן עקרון הצדק [מה שמתיר לבית המשפט לדון בפסיקה פלילית] וכי עובדי העירייה פעלו שלא בתום לב ולא בסבירות הנדרשת מהם.

      הדיון נערך היום, והשופטת פנתה ישר לנתבעים: העניין ברור, טעיתם בזיהוי במקרה הטוב, ולפני שאני מוציאה פס"ד האם אתם מוכנים לבטל את הדו"ח ואת העיקול לאלתר ? התשובה המיידית הייתה כן !! בוטל פס"ד פלילי שנחשב כחלוט.

      היות וזהו הישג עקרוני וויתרנו על התביעה הכספית כדי שלא לתת לנציגי העירייה לסגת מהתקדים החשוב הזה. 

      כדאי לדעת אם כתבתם מכתב בקשה לביטול דו"ח מתקצר הזמן העומד לכם להגשת בקשה להשפט בבית המשפט לעניינים מנהליים

      לכדי 30 יום בלבד [במקום 90 יום], אחרי כן רואה החוק את החלטת התובע בעירייה כפסק דין לכל דבר והעניין נעשה חלוט.

      והכי חשוב לדעת ,נתתם טלפון על שמכם לאחר, אתם מסתכנים באחריות פלילית ואחרת למעשיו העברייניים [מספר טלפון נחשב כראייה]..

        23/7/09 19:22:


      מלמן אתה רציני? אתה באמת חושב שקיבלת יחס שווה לשוראי, אחד שאין לו גישה לעיתון שהשופטים קוראים, ושפרצופו (וכל קורותיו) מוכרים לקוראי "הארץ" (השופטים מנויים עליו)?

       

      איש רגיל לו ההיון להגיש תביעה היה מתייצב בשעה אליה זומן ומחכה ארוכות לתורו. לא חווית זאת אבל האולם (בויצמן) מחניק, אין טיפת אוויר כי מצטופפים בו המתדיינים לאותו אחה"צ, הדיון הוא פומבי ולכולם הזכות להיות נוכחים בו. אם אותו איש מן היישוב היה מבקש להיות מיוצג (והרי התאגידים הנתבעים מיוצגים תמיד ע"י עו"ד או ע"י מתמחה מטעמם ונדיר מאד שיזמנו בעל תפקיד בארגון) סיכוי סביר שבקשתו הייתה נדחית. או אז היה עליו להתמודד עם טענות מקדמיות (היעדר עילה, הודאה והדחה, מחיקה על הסף וכו') טענות שהן טענות סרק לרוב אבל בעלות אפקט מלחיץ ומבלבל על מי שזו לו הפעם הראשונה במטחנה.

      אח"כ מגיע הלחץ הפיסי הלא ממש מתון לצאת ולגמור את הסכסוך בפשרה. הרמז ברור: אתה מבזבז פה את זמן בית המשפט ואת זמנך לחינם, (אלף שקל זה לא תיק ששווה דיון לשופטת שמכריעה במיליונים) וגם לא בטוח שאתה זוכה כי ממה שכתבת בתביעה ספק אם מגיע לך משהו. למזלך מלמן הצד השני במקרה שלך התעקש לא לתת כלום. בכך הוא הכריח את השופטת לקרוא את התיק ולתת פסק דין. לרוב מי שמסרב לכל פשרה ועומד על ייקוב הדין את ההר משלם. לפחות במשהו. לרוב התאגיד מתוחכם. הוא מציע לך בחוץ סכום מגוחך. אתה נעלב. מסרב. הוא מציין את זה בפני השופטת.  מגיע שלב הקווץ האחרון: השופטת מוסיפה משהו (עוד 50 ש"ח) לסכום שלפני רגע נעלבת שבכלל הוצע לך. אתה רק מיישר את צווארך כדי להיטיב לנשום - ובית המשפט רואה בזה אישור לפשרה. עוד רגע והיא כבר מוכתבת לקלדנית ומודפסת. השופטת מחתימה את הצדדים כדי שלא יהיה פתחון פה לערעור (אין ממילא ערעור בזכות, אפילו אם ניתן פסק דין שלא בדרך של פשרה). עוד שניה ואתה מחוץ לאולם עם פיסת נייר ביד. אתה קורא: פסק דין.

      אח"כ, בבית, כשאתה מתפנה לקרוא אותו אתה למד שלאחר שהוסבר לך הדבר הסבר היטב ובית המשפט שוכנע שהבנת את הדברים לאשורם אתה הסכמת, לפנים משורת הדין ובלי שהנתבעת מודה במשהו, לקבל נזיד עדשים וגם אותו בתוך 30 יום מהיום. זה היומיום. על זה אתה ממליץ?

      שמח בחלקך מלמן. כי שפר גורלך באותו היום, ברח' ויצמן.

        23/7/09 17:49:
      הטעות שלך כמובן היא שלא אמרת שאתה עיתונאי ואיימת להוקיע את קריסטל מעל דפי "הארץ", כך בוודאי הם היו מטפלים בכל טענותיך באופן ראוי.
        23/7/09 16:54:

      אולי תגובתי לא הובנה כראוי אך המרגיז שכתבתי לא התייחס לרגע אליך אלא לשירות שקיבלת.
        23/7/09 16:42:

      ודאי זיהו שאתה עיתונאי ולא רצו להתעסק אתך

      הרי ידוע איך עובדים בבית המשפט.

        23/7/09 16:22:

      הכעס, הזעם, התסכול, ההימור, הפסד יום עבודה - כל זה תמורת 750 ש"ח ?

      וזאת - טרם לקחת בחשבון שהשופטת היתה עלולה לפסוק לטובת הנתבעת.

      התמימות עולה מכל שורה בדבריך...השגת צדק!!  .....

       

      לקחת בחשבון שלמערכת בית המשפט מזכירות ארצית השולחת הזמנות?

      הם עלולים להודיע לך שהתביעה לא התקבלה - גם אם התקבלה. אתה לא תגיע לדיון באשמת בית המשפט - הנתבעת תחגוג, ואתה תצטרך להגיש בקשה לביטול פסק דין.

       

      במערכת המשפט מתייחסים לשופטים בתביעות קטנות כאל חוטבי העצים ושואבי המים בין השופטים.

      וכי מיהם שופטי ישראל ? מינויים חשאיים, ללא פרסום פרוטוקולים על ידי הועדה, נפוטיזם... העדר קריטריונים ברורים...

      רק עכשו התפוצצה פרשת השופט דרורי - ולא מדובר באינסטנציית השלום ! מדובר במחוזי - מועמד לעליון!

       

      אם יצאת משם ותאוותך בידך - תבורך.

      אומר לך מה אני הייתי עושה: משליך את המייבש וקונה חדש.

      לו היתה לי מכונית מסחרית שיכולתי להציב את המייבש על גגה - הייתי נוסע עם המייבש על גג המכונית ותולה כיתוב משמיץ על החברה המתחמקת. היות ואין ברשותי מכונית כזאת - לא הייתי טורח.

       

      בית משפט בישראל הוא כמו כרטיס מפעל הפיס. שווה לי להפסיד כסף ולא לחזות בפרצופו של שופט. 

       

        23/7/09 15:21:

      מעניין מאד

        23/7/09 15:14:

      צטט: tamarindi 2009-07-23 12:40:03

      כל הכבוד !!!! אולי גלגלי הצדק מסתובבים לאט...אבל לפחות מסתובבים.

      אני רוצה להאמין שאם יותר אנשים ייתבעו תביעות אמיתיות ולא קנטרניות, רמת השירות של החברות תעלה וכולנו נרוויח מזה.

      ובכל מקרה, גם אם לא מגיעים לתביעות קטנות, תמיד שווה להילחם. במיוחד כאשר יש אופציות חלופיות כגון מעבר לחברה סלולרית מתחרה, עם ניוד המספר ותשלום הקנס.

       

      בהצלחה :-)

       

      תודה ומסכים לכל מילה.

        23/7/09 15:13:

      צטט: "מוכר הסיפורים" 2009-07-23 12:31:13

      יפה. נכון. טוב. צודק. אבל מה עם התביעות הגדולות?

       

      בבית משפט לתביעות קטנות אפשר להגיש תביעות עד לסך, דומני, 18 אלף ש"ח.

      בתביעות גבוהות יותר צריך להעזר בעורכי דין עי הן מתבררות בבית משפט שלום. אףפש לא הכרחי. זה רצוי למרבההצער.

        23/7/09 15:11:

      צטט: ליקוס 2009-07-23 11:41:48

      הנסיון שלי דוקא מלמד הפוך..

      קניתי מחשב נייד מחברת טושיבה (לא לגעת..)לפני כשנתיים, ומהתחלה המכשיר היה תקול . במשך שנה טרטרו אותי בתיקונים בחברה ובשום אופן לא הסכימו להחליף.. וןהמכשיר כל הזמן לא תקין..

      שנה שלמה מהחיים על ריצות ועצבים והמחשב לא עובד. בסוף בתביעה , שהשקעתי בה חודשים של עבודה ואיסוף ראיות, קיבלתי בפשרה רק את מחיר המחשב.. נראה לכם שווה?? רק הטכנאי הפרטי עלה לי יותר..

      אז ממה שאני רואה ושומע וישיבות בתי משפט הגעתי למסקנות-

       1            . לא לקנות מכשירים חדשים.!!(קניתי ממישהו לפטופ בן 4 והוא עובד פצצה , בשליש מחיר מהחדש של טושיבה..)

                  2. בתי המשפט לא מחפשים עשיית צדק אלא פשרות. זה עושה את החיים נוחים לשופטים, אבל בעצם לא מאפשר תביעת הנזק האמיתי.

                3 והכי חשוב- כל החברות הגדולות יוצאות נשכרות מרמאות. חברות ביטוח, ספקי תקשורת , תחבורה, וכו.

                  היות ומעטים תובעים (החודש גנבו לי בהוט כ200 ש"ח ואין לי כח לתבוע אותם..) כי אין להם זמן, ואין פיצויי ענשין או

                 אף עונשים חמורים (מה , גניבה שה לא פשע שמחייב מאדר??) המצב לא ישתנה. הרווח של החברות מהגניבה עולה  עשרות   מונים על הפסד בתביעה פה ושם.

                 השינוי צריך לבוא על ידי חקיקה או מדיניות ענישה שתמנע מהרמאים להנות מפרי הגניבה.

                 מה לא ברור?????..אבל באמת קשה לצפות ממשהו כזה מהפרלמנט הישראלי...

       

      תודה על תגובתך. צר לי שאלה הן מסקנותייך.אך אני מבין בהחלט. ובכל זאת לדעתי היה גם לך כדאי בחשבון הסופו, לא דווקא הכספי לתבוע אותם ולהפגין בכל אזרחות טובה וצרכנות ראויה.

        23/7/09 15:09:

      צטט: ר. דיבבא 2009-07-23 11:26:31

      יפה מאד. הכתבה משכה את עיניי. הצרכנים אמורים לעמוד על שלהם, ולצערי, תודעת השרות שלנו נמוכה.

      אוסף ארועים קטנים ומוצלחים של הגנת צרכנים יתגבש לנחשול וישנה בעתיד את פני החברה.

       

       

      תודה.

        23/7/09 15:08:

      צטט: אהוד-אמיר 2009-07-23 10:17:20

      צטט: מיא 2009-07-22 20:09:30

      מחמם את הלב ממש הסיפור שלך - ונציג החברה באמת אידיוט.

      אדיוטים גדולים, מלאכתם נעשית בידי אדיוטים קטנים.

      הכביסה מסריחה מהראש.

      (אבל ההאפי אנד הזה מחמם את הלב.)

       

      תודה אהוד אמיר על הכינוי המלבב. אנצור אותו בליבי.

       

        23/7/09 15:06:

      צטט: ab20007 2009-07-23 09:30:34


      ממש לא מתאמץ ולא מתיימר להרגיז כפי שהינך חושב, ומכאן נובעת ההתנגחות שלך שאתה חושב שכולם מתיימרים להרגיז אותך.

      ממש לא אדישות, אני לא חסין מכעסים אבל מה שאני אומר יש פרופורציות בחיים.

      ונראה לי שקצת איבדנו פרופורציות בחיים ומתעסקים יותר בטפל מאשר בעיקר.

      סליחה. אך אתה הוא שכתבת ששוב אתה מרגיז "אך קצת פרופורציות".

        23/7/09 14:08:

      סיפור נהדר.

       

      טוב שלא ויתרת ועשית.

      גם זכית בכסף, עוד יותר בהרגשה הטובה.

       

      מה שכן לדעתי לא בסדר שהשופטת לא פסקה הוצאות בגין שעות ההמתנה בחנו. גם זמן שווה כסף ובימינו כאשר הזמן מועט ולחוץ, זה שווה לא מעט.

        23/7/09 14:01:

      מבחינתי הוכחת בדיוק את חוסר התוחלת בתביעה. להערכתי השקעת כשני ימי עבודה בתביעה וקיבלת בעבורה 1380ש"ח נטו ואסור לשכוח לשקלל את הסיכון שבכשלון האפשרי של תביעתך. זה סכום נאה אך לטעמי רחוק מלהיות שווה את הסיכון ועלות ימי העבודה. אם בית המשפט היה מכניס לחישוב את ההשקעה שלך בתביעה  ומחייב את קריסטל ב-5000 ש"ח לדוגמא, אז היה על מה לדבר. בהנתן הסכום שקיבלת בשקלול הסיכון - המדינה מעודדת את החברות לבחור בשיטת מצליח.

        23/7/09 13:17:


      יוסי ,

       

      אני מתפלאה עליך.. רק עכשיו גילית את מוסד התביעות הקטנות??

       

      זהו בית המשפט היחיד בארץ "ששווה" לגשת אליו, ועכשיו כשהגדילו את סכום התביעה ל-30 אלף - על אחת כמה וכמה.!

       

       כמה וכמה יתרונות למוסד זה:

       

       מיועד רק לאנשים פרטיים ולא לגופים/חברות (כלומר הן לא יכולות לתבוע רק להתבע)

       

      אין בהם פרוצדורות משםפטיות מקובלות (הגשת תצהירים והוכחות וכו')

       

      הגשת התביעה הינה קלה ופשוטה יחסית ודי מהר קובעים מועד לדיון.

       

      כל מי שיש לו "קייס" ברור - יזכה כמעט בוודאות במשפט.

       

      לכן - כל מי שחושב שנעשה לו אי צדק או עוולה בין אישית ובין צרכנית - שייגש לתביעות קטנות.

       

        23/7/09 12:40:

      כל הכבוד !!!! אולי גלגלי הצדק מסתובבים לאט...אבל לפחות מסתובבים.

      אני רוצה להאמין שאם יותר אנשים ייתבעו תביעות אמיתיות ולא קנטרניות, רמת השירות של החברות תעלה וכולנו נרוויח מזה.

      ובכל מקרה, גם אם לא מגיעים לתביעות קטנות, תמיד שווה להילחם. במיוחד כאשר יש אופציות חלופיות כגון מעבר לחברה סלולרית מתחרה, עם ניוד המספר ותשלום הקנס.

       

      בהצלחה :-)

        23/7/09 12:31:
      יפה. נכון. טוב. צודק. אבל מה עם התביעות הגדולות?
        23/7/09 11:41:

      הנסיון שלי דוקא מלמד הפוך..

      קניתי מחשב נייד מחברת טושיבה (לא לגעת..)לפני כשנתיים, ומהתחלה המכשיר היה תקול . במשך שנה טרטרו אותי בתיקונים בחברה ובשום אופן לא הסכימו להחליף.. וןהמכשיר כל הזמן לא תקין..

      שנה שלמה מהחיים על ריצות ועצבים והמחשב לא עובד. בסוף בתביעה , שהשקעתי בה חודשים של עבודה ואיסוף ראיות, קיבלתי בפשרה רק את מחיר המחשב.. נראה לכם שווה?? רק הטכנאי הפרטי עלה לי יותר..

      אז ממה שאני רואה ושומע וישיבות בתי משפט הגעתי למסקנות-

       1            . לא לקנות מכשירים חדשים.!!(קניתי ממישהו לפטופ בן 4 והוא עובד פצצה , בשליש מחיר מהחדש של טושיבה..)

                  2. בתי המשפט לא מחפשים עשיית צדק אלא פשרות. זה עושה את החיים נוחים לשופטים, אבל בעצם לא מאפשר תביעת הנזק האמיתי.

                3 והכי חשוב- כל החברות הגדולות יוצאות נשכרות מרמאות. חברות ביטוח, ספקי תקשורת , תחבורה, וכו.

                  היות ומעטים תובעים (החודש גנבו לי בהוט כ200 ש"ח ואין לי כח לתבוע אותם..) כי אין להם זמן, ואין פיצויי ענשין או

                 אף עונשים חמורים (מה , גניבה שה לא פשע שמחייב מאדר??) המצב לא ישתנה. הרווח של החברות מהגניבה עולה  עשרות   מונים על הפסד בתביעה פה ושם.

                 השינוי צריך לבוא על ידי חקיקה או מדיניות ענישה שתמנע מהרמאים להנות מפרי הגניבה.

                 מה לא ברור?????..אבל באמת קשה לצפות ממשהו כזה מהפרלמנט הישראלי...

        23/7/09 11:26:

      יפה מאד. הכתבה משכה את עיניי. הצרכנים אמורים לעמוד על שלהם, ולצערי, תודעת השרות שלנו נמוכה.

      אוסף ארועים קטנים ומוצלחים של הגנת צרכנים יתגבש לנחשול וישנה בעתיד את פני החברה.

       

        23/7/09 10:17:

      צטט: מיא 2009-07-22 20:09:30

      מחמם את הלב ממש הסיפור שלך - ונציג החברה באמת אידיוט.

      אדיוטים גדולים, מלאכתם נעשית בידי אדיוטים קטנים.

      הכביסה מסריחה מהראש.

      (אבל ההאפי אנד הזה מחמם את הלב.)

       

        23/7/09 09:30:


      ממש לא מתאמץ ולא מתיימר להרגיז כפי שהינך חושב, ומכאן נובעת ההתנגחות שלך שאתה חושב שכולם מתיימרים להרגיז אותך.

      ממש לא אדישות, אני לא חסין מכעסים אבל מה שאני אומר יש פרופורציות בחיים.

      ונראה לי שקצת איבדנו פרופורציות בחיים ומתעסקים יותר בטפל מאשר בעיקר.

        23/7/09 09:09:

      צטט: ab20007 2009-07-23 08:22:28

      ניחנת בכישרון כתיבה אין ספק ולכן כנראה שהשופטת קנתה את הסיפור.

      נכון מרגיזה ההתנהלות, אבל מכאן ועד לכתת את רגליך לחנות לייבוש הכביסה, מה עם סתם לתלות לייבוש במתלה.

      אז לא צריך לעשות מעכבר הר ונחזור קצת לפרופורציות ונתמקד בדברים הבאמת חשובים בחיים ולא בקטנות.

      ושוב אני חוזר מרגיז נכון , אבל חברים פרופורציות.

      ואם אתה באמת רוצה שינוי אולי תנסה לראות את הטוב בכל דבר ולא להתמקד רק בשלילי.

       

      תודה עלתגובתך. אתה בכלל לא מרגיז אף שאתה מאוד מתאמץ. יש כשל לוגי בדברייך. גם אם נניח ואתה צודק וניחנתי כדברייך בכשרון כתיבה (אף שאני לא בטוח בכך בכלל) אין בכך כדי להקיש שיש לי גם כישרון טיעון רטורי. ותביעות מנוסחות בלשון לקונית. כך גם היית תביעתי. הרעיון של לתלות כביסה לייבוש בחוץ הוא נכון בעקרון אך זה קשה בחורף. ולבסוף גישתך מייצגת את כל השלילי בחיינו הציבוריים. אדישות. היא מעידה על תפיסה שאם יורקים עלייך אתה טוען שזה גשם. צריך ראיה מפוכחת של המציאות ולא אשליית ראיה. כשיש טוב צריך לראותו. כשיש רע צריך להצביע עליו באומץ ולא להשפיל מבט.

        23/7/09 08:22:

      ניחנת בכישרון כתיבה אין ספק ולכן כנראה שהשופטת קנתה את הסיפור.

      נכון מרגיזה ההתנהלות, אבל מכאן ועד לכתת את רגליך לחנות לייבוש הכביסה, מה עם סתם לתלות לייבוש במתלה.

      אז לא צריך לעשות מעכבר הר ונחזור קצת לפרופורציות ונתמקד בדברים הבאמת חשובים בחיים ולא בקטנות.

      ושוב אני חוזר מרגיז נכון , אבל חברים פרופורציות.

      ואם אתה באמת רוצה שינוי אולי תנסה לראות את הטוב בכל דבר ולא להתמקד רק בשלילי.

        23/7/09 01:32:

      צטט: siddha 2009-07-23 01:04:26

      כל הכבוד על העקשנות והנכונות להלחם למען צדקתך

      לרע המזל רובנו נכנעים לפני ועל זה המנוולים בונים

      גרמת לי שבפעם הבאה שמונחת העוולה לפתחי אתעקש גם אני יותר ולא אפטור ב "שטויות, ממילא כלום לא יעזור"

      תודה שחלקת עימנו 

      ישר כח 

       

      תודה. אם תעשה זאת אשיג עוד מטרה (בנוסף לחוש הצדק שלי והתגמול הכספי ) שהניעה  את כתיבת הפוסט הזה.

        23/7/09 01:30:

      צטט: רוני פרידמן 2009-07-23 00:20:24

      הנה הבאת  ההוכחה עם קבלות מהשטח-

      יש דין ויש דיין,

      ובית המשפט לתביעות קטנות הוא סוג של גוליבר בארץ הגמדים.

      יש על מי לסמוך מסתבר גם במדינה מתוקנת בה הצמרת משומנת ו-  "ומשוחדת ",.

       

      תודה רוני.אכן כל מילתך בסלע.

        23/7/09 01:29:

      צטט: מיא 2009-07-22 20:09:30

      מחמם את הלב ממש הסיפור שלך - ונציג החברה באמת אידיוט.

       

      מיא

      תודה. אדיוט זה האנדרסטייטמנט של השנה.

        23/7/09 01:28:

      צטט: מרב1970 2009-07-22 19:16:48


      אסור לוותר, הבעיה אצלנו היא הביורוקרטיה, שממה שכתבת ממש לא הייתה נוראית כל כך.

      מרב תודה. יש איים שבהם הביורקורטיה אכן סבירה. בית משפט לתביעות קטנות הוא כנראה אחד מהם.

       

        23/7/09 01:28:

      צטט: ליאת z 2009-07-22 15:56:34

      מתי הפכנו לוותרנים? בעצם, מי זה הפכנו, הפכתי. נמאס לי ממלחמות וברובן אני מוותרת, את כולן קצת קשה לי להילחם ואין לי אפילו תירוצים. חבל.

       

      לעומת זאת, לך יש בגדים נקיים חיוך

       

      ד"ש

      ליאת. תודה על התגובה. בגדי תמיד יבשים (למעט בשובי מריצה, שזה כמעט כל יום). הפוסט הזה נועד לדרבן אנשים כמוך שלא לוותר. בפעם הבאה את מוזמנת להתייעץ עם מומחה לענייני תביעות קטנות. כלומר איתי.

       

        23/7/09 01:04:

      כל הכבוד על העקשנות והנכונות להלחם למען צדקתך

      לרע המזל רובנו נכנעים לפני ועל זה המנוולים בונים

      גרמת לי שבפעם הבאה שמונחת העוולה לפתחי אתעקש גם אני יותר ולא אפטור ב "שטויות, ממילא כלום לא יעזור"

      תודה שחלקת עימנו 

      ישר כח 

        23/7/09 00:20:

      הנה הבאת  ההוכחה עם קבלות מהשטח-

      יש דין ויש דיין,

      ובית המשפט לתביעות קטנות הוא סוג של גוליבר בארץ הגמדים.

      יש על מי לסמוך מסתבר גם במדינה מתוקנת בה הצמרת משומנת ו-  "ומשוחדת ",.

        22/7/09 20:09:
      מחמם את הלב ממש הסיפור שלך - ונציג החברה באמת אידיוט.
        22/7/09 19:16:

      אסור לוותר, הבעיה אצלנו היא הביורוקרטיה, שממה שכתבת ממש לא הייתה נוראית כל כך.
        22/7/09 15:56:

      מתי הפכנו לוותרנים? בעצם, מי זה הפכנו, הפכתי. נמאס לי ממלחמות וברובן אני מוותרת, את כולן קצת קשה לי להילחם ואין לי אפילו תירוצים. חבל.

       

      לעומת זאת, לך יש בגדים נקיים חיוך

       

      ד"ש

      ארכיון

      פרופיל

      yossi melman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין