מי שחולם שהוא בוכה, בבוקר יצא לציד" צ'ואנג טזה
מַחֲזִיק בְּכוֹס הַיַּיִן מִתְבּוֹנֵן ביופייך, מֵרֵיחַ בֹּשֶׁם גּוּפֵךְ חָשׁ נשימתך, טוֹעֵם אֶת מליחות עוֹרֵךְ אֶגְלֵי זיעתך, מְלַטֵּף אֶת פְּנִינֵי חמוקייך רַכּוֹת שתיקותייך.
מִתְעוֹרֵר, לֹא בֹּקֶר לֹא עֶרֶב לֹא יוֹם לֹא לַיְלָה, רַק עֲנֶנֶת בֹּשֶׁם קַל בַּאֲוִיר כּוֹס חצִי רֵיקָה עַל שֻׁלְחָן, ואשפת חִצִּים מוּנַחַת לְיָדִי.
|