אחת לזמן מה מופיעה כאן רשומה מעין זו. בעבר פורסמה כאן רשומה שנגעה ביד ושם ועסקה ביחס האטום כלפי פליטי דרפור. בעצם היתה זו רשומה שעסקה בצביעות. בכך שבשעה שאנו מתקוממים על כך שמעצמות העולם סגרו את שעריהן בפני פליטים מעמנו, בשעתם הקשה מכל, כך אנו בעצם נוהגים כלפי פליטים המתדפקים על שערנו בשעתם הקשה מכל. גם הרשומה הזו עוסקת בצביעות. ואולי אירוניה תהיה המילה המתאימה כאן- אירוניית החוק היבש. האירוניה לפיה החוק נחקק בכדי להיטיב עם בני האדם ובסופו של דבר הוא מרע להם. משפיל אותם. לעתים אפילו דורך ורומס. אבל לא מיטיב.
הדוגמאות שלי אינן הרות גורל ואינן עוסקות בשאלות של חיים ומוות. למשל?
למשל עניין הקנסות.
כלומר, אם אתם מפעל גדול שמזרים שפכים לנחל הירקון או הקישון נון-סטופ או תחנה מרכזית מפלצתית שמזהמת מאות בניינים בסביבתה ברמות קטלניות כמעט לכל אורך ימות השנה, מרבית הסיכויים שתוכלו להמשיך בפועלכם ללא כל הפרעה משמעותית. אבל העיקר שזה לפי החוק... (מעניין הדבר שמעולם לא הבחנתי בקרונית מיוחדת של פקחים המפטרלת בקניון רמת- אביב או במיקדו סנטר שבתל ברוך צפון...)
אם העזתם לחנות רכב באזורים שוממים סמוך לחוף הים, בסמוך למבנים יוקרתיים שנבנו צמוד לים( והוקמו אגב בניגוד מוחלט לחוק החופים) הרי שבתוך דקות ספורות יופיע לו גרר מאי שם ויוביל את הרכב הרחק מכם. אתם תיאלצו להגיע אל מגרש הגרירה בכוחות עצמכם ולשלם קנס לא פרופורציונלי בעליל לחומרת העבירה, המגיע ל-500 שקלים, רק משום שלא הבחנתם בקטע קטן הצבוע באדום-לבן בו העמדתם את הרכב לרוע מזלכם. ברור לכולם, גם לפקחים עצמם, שאותו רכב לא באמת הפריע לתנועה, וגם כך אין באותו אזור שרובו כאמור מורכב משטחי חול שוממים, בעיה כלשהי של חניה. אבל זו הרי מדינת חוק וחברת הגרירה אוכפת את החוק (ובדרך משלשלת לכיסה ולכיס העירייה מיליוני שקלים עודפים) אבל אם אתם עצמכם איזו עירייה שהחליטה בהינף בירוקרטי אחד לכרות עצים ותיקים, שבמשך עשרות רבות של שנים נתנו צל ומחסה לזקנים וילדים שיחקו בין ענפיהם, מרבית הסיכויים שאף אחד לא ינסה לעצור אתכם או לגרום לכם לשלם על מעשיכם. לכל היותר תיתקלו בזעמם של תושבי הרחוב שיותר מכך לא יוכלו לעשות הרבה. העיקר שזה לפי החוק...
וכעת נעזוב את עניין הקנסות ונעבור לנושא חשוב ומהותי אף יותר- תעסוקה. אם אתם עובדי חברת כח אדם ששמה אורטל ישנו סיכוי שתקבלו בימים אלו ממש הודעה טלפונית כי כבר ביום שלמחרת אינכם רשאים יותר לחזור אל מקום העבודה שלכם. מדוע? בגלל החוק החדש שיצא בתחילת השנה ואמור היה להיטיב עם כל העובדים המסורים- לפי החוק אסור לחברת כח האדם להעסיק את העובד מעבר לתשעה חודשי עבודה רצופים. זה על מנת שהעובד יוכל לקבל קביעות במקום עבודתו. אך בפועל אין זה כך- מקום העבודה, במיוחד אם מדובר בעירייה, אינו שש להעניק תקני עבודה וכך יוצא שהחברה פשוט מפטרת את העובד. מכיוון שבתקופת הקיץ המדריכים לא מועסקים הרי שיוצא שהם הועסקו לכאורה רק לתקופה של חודש-חודשיים (מאז תחילת השנה) ולא כל השנים שבהם הם עבדו במקום בפועל, כך שזה סביר לחלוטין להודיע להם בהתרעה של יום אחד. העיקר שזה לפי החוק...
וכעת לנושא תעסוקתי אחר שרובכם וודאי אינם מודעים לו- אם אתם נשים העובדות במכוני ליווי בדרום תל-אביב (סביר להניח שאתם לא...) הרי שבתקופה האחרונה רודפת אתכם המשטרה באובססיביות וסוגרת בפניכם את מקום העבודה היחיד שלכם. ועל מנת שיהיה ברור- לא מדובר בדירות סודיות בהן מוחזקות שפחות מין בכפייה אלא בחדרים הגלויים מזה שנים רבות לעיני כל ובהן עובדות נשים שבחרו בכך מרצונן. כן, ניתן לבטל את העניין ולהטיל ביקורת על הנשים האלו ועל דרך החיים שלהן ולהגיד כי עדיף להן לבחור במקצוע "נורמטיבי" אבל בשורה התחתונה- נשים אלו נמצאות כעת במצוקה רבה וחלקן עברו לעבוד ברחובות, לא בגלל עבריינים כאלו או אחרים, אלא בגלל שהמשטרה החליטה מסיבות השמורות עמה לסגור להן את מקום הפרנסה היחידי שלהן וכן לעצור את אותן נשים ולגרום להן לשלם קנסות בסך אלפי שקלים. ישנן נשים עובדות המוכנות אפילו לשלם מס הכנסה ולהיות מוכרות בחוק כעובדות לכל דבר, ובלבד שהמשטרה תניח להן לנפשן ושהשוטרים יפסיקו לארוב להן במשך שעות מחוץ לדלתות, רק בכדי להשיג הוכחה כי במקום מבקרים לקוחות שלא באו לכוס קפה ועוגה... אך ברור שהדבר אינו אפשרי כי על פי חוק אסור לחדרים מעין אלו לפעול במדינת היהודים הנאורה. ולא משנה שבמשך שנים היתה קיימת מעין הסכמה שבשתיקה בין המשטרה לבין מקומות העבודה האלו של אותן נשים. אך נראה שכעת המשטרה סיימה לטפל בכל העבריינים הגדולים ועצרה מאחורי סורג ובריח את כל משפחות הפשע שחבריהן היקרים נוהגים לירות במסעדות ובחופי הים ולדרוס בחורות למוות מכיוון שהתחשק להם לנהוג קצת בפראות וכעת היא התפנתה להתעלק על אותן נשים שללא ספק מהוות סכנה ברורה ומידית על מוסריות החברה...
בתקריות שארעו השבוע בבית המריבה בחברון הם כבר חצו את כל הגבולות וכוחות הביטחון לא יכלו היו להתעלם מכך, אך בדרך כלל הצבא מעדיף לנהוג בהם בכפפות של משי.
לכן לא מפליא הדבר שכעת אותם מאות רבות של קיצוניים חשים כי מותר להם להתייחס באותו האופן גם אל החיילים והשוטרים שבאים לפנות אותם מבית המריבה. ובטח שלא מפליא שכנקמה הם בוחרים לירות על חפים מפשע- ערבים כמובן...
העיקר שזה לפי החוק...
את הרשומה הזו כתבתי לפני כמחצית השנה. מדוע נזכרתי בה כעת?
ואם אתם אדם לא כל כך שפוי, שלא שמר מרחק וכתוצאה מכך התנגש ברכבה של צעירה שבלמה בלימת חירום על מנת שלא לפגוע בחתול קטן שהתפרץ לכביש, ולאחר שלא שלטתם בעצמכם ובהתקפת זעם שלפתם מרכבכם פטיש וריסקתם את ראשו של החתולון למוות, קיים סיכוי הרבה מעבר לסביר שהשופט יתחשב בכם ויקל בעונשכם בנימוק המאוד הגיוני לפיו הייתם נתונים בסערת רגשות ואתם בעצם אזרחים טובים שאוהבים חיות, ולכן תקבלו רק שעות עבודת שירות ואף מילה על מאסר, ואפילו סמלי. אבל אם אתם אמא לילדה קטנה, וכל חטאכם שנמלטתם לכאן ממקום כמו אפריקה, בו מבצעים בכם פשעי מלחמה, ונתפסתם על ידי יחידת פקחים ברחוב תל-אביבי באמצע היום, קיים סיכוי סביר שתיעצרו ותועלו על אוטובוס (ממוזג, אין מה לדאוג...) ותועברו באופן זמני למתקן כליאה (חדיש ומרווח, אין מה להתלונן...) ולאחר מכן תסולקו בבושת פנים מתל-אביב, על אף שבעיר הזו מצאתם עבודה טובה והילדה כבר מסודרת בבית ספר, וזאת פשוט משום שהעזתם להפר חוק חדש שאינו עומד באף אמת מידה משפטית בינלאומית, המחייב אתכם שלא לשהות באזור המרכז.
לזה שדרס שומרת או ההוא שרצח בדם קר חתול קטן לעיני ילדים המומים לא תהיה כל בעיה להסתובב בחופשיות ברחובות העיר הגדולה.
והעיקר שזה לפי החוק!
|