חברים לנצח בלב ובנפש פרק ד'

לצפייה במסך מלא

חברים לנצח בלב ובנפש פרק ד'

‎28

תכנים אישיים

49 תגובות יום רביעי, 22/7/09, 18:37

מוטי סיפר לי את כול מה שעבר עליו במהלך השנה האחרונה שבה היינו בנתק, ההתמודדויות מבית ומחוץ, על הוריו ועל העסק שעמד בפני קריסה. בכול מהלך השיחה בניינו, מוטי נראה כאחד שחווה במון אך לצד זה היה לו את הברק בעיניים ואת הרצון לנצח ולצאת מהמשבר שאילו נקלע.

בסוף השיחה שמוטי סיים את דברו, חשתי כי זה לא הכול ותוך כישי זה ששוחחנו, מוטי העלה פתאום שיש דבר נוסף מאוד משמעותי בחייו שלא סיפר. האצתי בו שיספר ואמרתי כי בכול מקרה אני חברו הטוב בלב ובנפש ושאעזור ככול שידי משגת.

מוטי החל לספר וחשתי בקולו את המחנק והקושי. מוטי נשוי לאישה מקסימה , זוג דתי בעלי מקצועות חופשיים שמנהלים בית עם שלושה ילדים לתפארת. כאחד שקרוב מאוד למשפחה, חוויתי איתם בעבר משברונים אחדים שבאו לידיי פתרון בקלות ובהבנה בניהם. מוטי איש משפחה למופת וכך גם בת זוגתו. שניהם מבני הארץ הטובים שישנם וערך המשפחה הוא ערך עליון לגביהם. כשהכרתי את מוטי, הכרתי גם את עינת, אישה צנועה ונעימת הליכות. הכרנו והתחברנו מהר ובצורה טבעית אפשר לומר כי גם היא חברה טובה.

מוטי החל לספר לי כי מערכת הנישואין שלו עולה על שירטון , בעצב רב סיפר את גלגולי הדברים, כיצד במערכת הבחירות בת זוגתו לא הרפתה ושאלה כל יום מדוע הגיע מאוחר, עם מי היה ועוד', כאחד שמכיר את מוטי, אני יודע שהיה נתון כול כולו למערת שרצה להצליח בה ולא איש שמביט לצדדים הוא. הוא המשיך לספר את השתלשלות העניינים וכיצד המתח בבית החל לעלות כול יום מחדש, כיצד עינת חקרה, בדקה ותשאלה את הסובבים אותו וחשדה כי הוא בוגד בה ועוד.

מיד כשהסתיימה מערכת הבחירות, עינת דרשה כי יגיע מוקדם הביתה ושמצב העיניים יחזור לקדמותו אך מכיוון שמצב העסק היה בכי רע, מוטי נאלץ לעבוד שעות וימים רבים יותר על מנת להחזיר את העסק לקדמותו. מצב זה רק הגביר את המתח בניהם ולאחר ארבעה חודשים, עינת הגישה באמצעות עורך דין בקשה לגירושין ולפירוק שותפות.

מוטי נדהם שקרא את מכתבו של עורך הדין והחליט שלא להגיב בשלב הזה. המון מתח שרר בבית, הילדים באמצע ומוטי ועינת בשלהם, היא בצער הגישה את התביעה והוא בשלו המשיך לשקם את העסק שבאמצע הבעיות הרפואיות של הוריו ועכשיו נוספה גם בקשת הגירושין. מוטי החליט להמתין ולא לעשות כלום בשלב הזה ואת סיפור הגירושין לא סיפר לאף אחד ובטח לא להוריו, זה בטח יהרוג אותם אם ידעו כך אמר לי בצער.

הקשבתי בקשב רב וכמעט שלא הפסקתי את רצף השיחה בניינו. כאחד שמכיר היטב את הזוג, נדהמתי לשמוע על כך ובליבי החלטתי כי אעשה הכול על מנת שהם לא ייפרדו. שאלתי כמה שאלות בקשר לבגידות, ליחס לא נעים מצידו וקיבלתי תשובות שאינן משתמעות לשתי פנים, מוטי לא בוגד והכול נבע ככל הנראה מהלחץ שבו הוא נתון בחודשים האלו, לחץ שככל הנראה עינת לא עומדת בו.

החלטתי לנקוט עמדה בנושא וביקשתי ממוטי אישור לשוחח בנפרד עם עינת על מנת לשמוע את הצד השני ומה היא חשה כשעשתה את מה שעשתה. מוטי הנהן בראשו ואמר שמבחינתו אין בעיה ושזה בסדר. גמרתי אומר לעשות הכול לשוחח ולהבהיר את הנושא בניהם ולנסות לפשר ולגשר על מנת להחזיר את השקט והטוב שהזוג הזה כה זקוקים לו.

ישבנו עוד כמה דקות ונהנינו מהשקט ומהנוף שהאזור הזה השרה ובתוכי חשתי עצב וקושי רב למכלול הדברים שמוטי סיפר לי. לאחר כמה דקות, שוחחנו על העסקים ועל התיק שלי, וקבענו להיפגש בשבוע הבא על מנת להסדיר את התיק שלי ולשוחח עם עינת להבין מה קרה.

נפרדנו בתחושה מוזרה, בחניה עמדנו ושוחחנו מעט על הנושא אך מוטי כבר נראה לי אחד שהרים ידיים וחשתי כי אני תקוותו האחרונה ברגעים אלו, החלטתי כי אני אהיה האיש שאגשר בניהם וזאת ללא קביעת עמדה לפה או לשם וזאת על מנת שאהיה הוגן ככל האפשר בסכסוך המשפחתי הזה. עליתי לרכבי, נסעתי צפונה ומוטי פנה לביתו. כל הדרך צפונה, עברה עלי בהרהורים ובתכנונים רבים מה ואיך עליי לעשות בסוגיה הזו.

דרג את התוכן: