כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הילד שלי נהיה צרכן: מסיבות-מתנות סוף שנה

    5 תגובות   יום חמישי, 23/7/09, 02:20
    במשפחתונים השתרש מנהג קלוקל של מסיבות סוף-שנה. כשמדובר בבתי ספר אני יכול להבין - הילדים טורחים ומארגנים הופעה שאולי תתרום להערכה העצמית שלהם, אבל משפחתונים?! אני זוכר מה היה שנה שעברה כשבחור נחמד עם כוונות טובות התחפש לדוב פנדה וכל התינוקות התחילו לבכות. אז בחייאת, מה נתפשתם למסיבות סוף-שנה?

     

    לא יצא לי לספר לכם, אבל את סמדי הכרנו במסיבת סוף-שנה. היינו באופן זמני במשפחתון אחד וחיפשנו משפחתון לשנה הבאה. כשהגענו לסמדי היא אמרה לנו, בואו תראו איך נראית אצלי מסיבת סוף-שנה. אז באנו.

     

    בחיים לא ראיתי אנשים מתרגשים כל כך. היו שם אמהות עם דמעות בעיניים - נדמה לי שראיתי אבות עם לחלוחית - כולם השביעו את סמדי שתשמור להם מקום לילד הבא. על המקום החלטנו שהילד יישאר אצלה.

     

    השנה הגיע תורנו, והסתבר לי שלמסיבות שנה יש עוד מימד - קניית מתנות. כבר חודש שהבית שלי מתנהל כמו חמ"ל: כמה כסף? האם צריך לקנות גם לנפתלי - בעלה, הוא הרי יד ימינה? ומה עם אלעד, הבן של סמדי? הוא מתחתן, גם לו צריך לקנות מתנה.

     

    ולילדים בגן? זה כבר באחריות של סמדי. לפחות זה, איזה מזל . . .

     

    ***

     

    הי סמדי, מה נשמע?

     

    מצוין, תודה, תכנסו, יש המון אוכל, הכל כשר, אין לכם מה לדאוג, איפה הבן? וואו איזה מאמי, איזה מתוק. מי נותן לסמדי נשיקה?

     

    [הוא נצמד לי לרגל וחטף התקף בושה. איך הייתי מבסוט . . .]

     

    אל תדאגו, הוא תיכף ישתחרר, תיקחו אותו למפעילה.

     

    ***

     

    מה את אומרת, השקיעה, אה?

     

    השקיעה, השקיעה.

     

    מה עם המתנות?

     

    הבאתי.

     

    נאום?

     

    הכנתי.

     

    יש עוד נאומים, חוץ משלך?

     

    יש.

     

    תני לי לקרוא.

     

    מה פתאום, אני לא מראה לאף אחד עד שאני מקריאה. אתה עוד תעשה לי פחד במה.

     

    מצוין, אני מחכה בקוצר רוח ובסבלנות.

     

    ***

     

    [סמדי תפסה את המיקרופון והשאירה אותי לזמזמם פרה-צ'יבום לבדי]

     

    "אני רוצה להודות לכל ההורים . . . "

     

    מה זה נאום בר מצווה?

     

    ששש...

     

    "אני רוצה לתת מתנה מכל הלב לכל ילד . . ."

     

    [היא הקריאה את שמות הילדים והם רצו אליה כאילו הייתה החלילן מהמלין]

     

    מה  את אומרת על זה?

     

    הם לא רצים אליה, הם רצים למתנות!

     

    הם בסך הכל בני שנתיים, מאיפה הם יודעים מה זה מתנות?

     

    ***

     

    מסתבר שהם יודעים טוב מאוד. אחרי סמדי הגיע תורנו, אמרנו תודה והעלינו מס. המסיבה נגמרה, סמדי דחפה לנו חמ-גשיות שניקח כי אחרת הכל ייזרק, והתפזרנו הביתה.

     

    עברו מאז כמה ימים, ונדמה שהכל נשכח. כמעט. חוץ מבערב כשהוא עוד שואל "אבא קנה מתנה?"

     

     

     

     

    הפרק הקודם:

     

    הילד שלי נהיה צרכן: עולים לאוטובוס בפעם הראשונה

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/7/09 23:08:
      "בגלגול הקודם שלי" :) הייתי "המנגנת" בגן והאחריות על כל המסיבות האלה נפלה עלי...ואכן, היתה התפעמות גדולה מצד ההורים...רגע..מה רע? דווקא היה בסוף נחמד אפילו קיבלתי עציץ שנבל אחרי כמה ימים...
        23/7/09 14:38:

      הגנון של סמדי הוא משפחתון, ובני המשפחה מאוד מעורבים. הבן שלי קורא לבן שלה אלעד אבא-אלעד, ולכן הסיטואציה טיפה שונה.

       

      הדרישה למתנות עלתה מההורים כמובן, היא עצמה לא ביקשה דבר.

       

      בסופו של דבר קנינו מתנה לסמדי ולבן שלה. נפתלי יאלץ להמתין לשנה הבאה.

       

       

      אבל אני מסכים איתך שכל עניין המתנות יצא מפרופורציה וזה בעצם מה שניסיתי להגיד בפוסט. זה כבר לא עניין של נתינה אלא של חלק מתרבות הצריכה: רגשות מביעים על ידי צריכה.

        23/7/09 13:51:

      צטט: עזרא אוחיון 2009-07-23 13:08:47

      ברור שזה אירוע יח"ץ, אבל אני חייב להודות שהיה נחמד

       

      היא עשתה עבודה מאוד טובה ואנחנו מרוצים, אבל בלי קשר את יודעת איך זה הורים - שק של חרדות. אם יש משהו שחשוב להורים זה שהגננת תאהב את הבן שלהם. תראי לי הורה שיעז להסתכסך עם גננת לפני שיש לו גן חלופי.

       

      ומה עוד? זה מה ששאר ההורים רצו, ובסופו של דבר מדובר במאה שקלים, היית עושה בגלל דבר כזה מהומה?

       

      בתור הורה, סביר מאוד להניח שלא. בעיקר אם סה"כ הייתי מחבבת את המטפלת. וכמו שאתה מספר, לא היה גן חלופי.

      אבל בהחלט עשיתי בייסודי ובתיכון כשחייבו אותי להשתתף במתנה למורות שלא סבלתי. ואני זו שעשיתי, הורי בעיקר כיבדו את רצוני.


      ועדייין ועם כל הכבוד, לדעתי, הגבול עובר מיד לאחר מתנה למטפלת. לא לבעלה ובטח שלא לבן שמתחתן.

       

      אגב, בסוף מצאתם עצמכם קונים גם להם?

        23/7/09 13:08:

      ברור שזה אירוע יח"ץ, אבל אני חייב להודות שהיה נחמד

       

      היא עשתה עבודה מאוד טובה ואנחנו מרוצים, אבל בלי קשר את יודעת איך זה הורים - שק של חרדות. אם יש משהו שחשוב להורים זה שהגננת תאהב את הבן שלהם. תראי לי הורה שיעז להסתכסך עם גננת לפני שיש לו גן חלופי.

       

      ומה עוד? זה מה ששאר ההורים רצו, ובסופו של דבר מדובר במאה שקלים, היית עושה בגלל דבר כזה מהומה?

        23/7/09 12:19:

      ואתה באמת תןהה מדוע צריך את המסיבות האלה.

       

      1. כדי למכור את המשפחתון / גנון/ פעוטון לעוד הורים

      2. כדי לקבל המון מתנות.

      ואני באמת אשמח להסבר בנושא. נניח מדובר על יחסי הורה-פעוט- מטפלת רגילים. ונניח ולא התפתח הקשר לאיזו אהבה גדולה ומיוחדת, כזו הכוללת ביקורים מעבר למשל קפיצה שלכם אליה ובן זוגה בערב שבת לארוחה, והיות וכנראה שבמקרה הטוב היחסים ימשיכו כך ובמקרה היותר סביר יתכנסו לשלום-שלום בפגישה מקרית. היה וכך, ונניח ואתם לא חושבים שהיא עשתה הרבה מעבר למצופה ממנה (ואין טעם להשוות למשפחתונים אחרים, היא מכרה לכם שרות מסויים) ואם נתייחס לכך שמדובר פה בעסק פרטי ולא במטפלת שמקבלת שכר מינימום או בסגנון מאיזה מוסד גדול. ונניח שגם הפעוט לא מרגיש (מעצמו, לא מלחץ חברתי) רצון לתת משהו ולוחץ בכיוון.

       

      אם כך, מדובר ביחסים פשוטים של נותן ומקבל שירות בתחום החינוך / טיפול. לא הרבה מעבר. אם כך מדוע אתם מוצאים עצמכם משהו מחוייבים להעניק לה מתנה. ולא סתם לה אתה גם לבעלה ולבן שחוגג ואולי גם לכלב ולחתול ולילד השני ששיחק עם פעוטכם ולאמא שלו שהיתה חביבה ו..

       

      נו באמת?

      ארכיון