בין השומשום לטחינה
פוסטים אחרונים
ארכיון
הפחדתי את עצמי מספיק ונגמלתי מסוכר!
| וכך הבלתי אפשרי אירע: על כל עוגיה/חבילת שוקולד/גלידה/מגנום/וכד',אשר ידי נשלחה אליה ובלוטות הרוק החלו לפעול, לחשתי לעצמי "סכרת, סכרת, סכרת, יש במשפחה: סבתא, אבא, את הבאה!", וכמעשה כשפים, ידי לא נשלחה אל הנער. ואז אמרתי לעצמי, נראה אם אני יכולה 21 יום בלי סוכר, לא בקפה ולא באף דבר. לא אשלח ידי אל העוג ולא אל העוגיה לא אל הגליד ולא אל הגלידה. גם לא סוכרזית, רק דבלה מיובשה. וכך עברו הימים והגיע היום ה 21 ואכלתי עוגה והיא הייתה לא מרגשת ולא טעימה וגם לקפה לא חזרתי להוסיף סוכר ובכלל ממתקים כבר לא מעניינים אותי בכלל. אני לא מאמינה, אני שחיסלתי חבילות בשניה, שמרחתי צינצנות שלמות על לחמניה (אומנם לא השמנתי, תודה רבה), נגמלתי מסוכר, ממש בלי בעיה. גאה, משוחררת וחופשיה אני צועדת לגמילה הבאה.. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וואו, תודה..
מילא נמלים, העיקר שלא יבוא לי אבוללה בחושך ..
עושה רושם שאת נעשית מתוקה יותר ככל שאת צורכת פחות סוכר
(אם תמשיכי ככה יאכלו אותך נמלים)