הרשומה הקצרצרה המתארת את נסיבות מותו של מנהיג חמאס, השיח' אחמד יאסין עברה ארבעה (!) גלגולים שונים באתר ארגון בצלם. ניתוח הגרסאות השונות מעלה אפשרות, כי שיקולים זרים מנחים את בצלם בניהול רשימת ההרוגים הפלסטינים.

ארגון בצלם מייחס לדו"חות שהוא מפרסם רמת אמינות גבוהה. באתר האינטרנט הרשמי של הארגון נכתב כדלהלן: "הדו"חות שמוציא בצלם קנו להם שם של אמינות, והרשויות בישראל מתייחסות אליהם במלוא הרצינות. בצלם מקפיד על מהימנות המידע שנמסר מטעמו, והמידע מתפרסם רק לאחר תחקירי שטח מעמיקים והצלבת נתונים וגרסאות".

האומנם דו"חות בצלם מהימנים? בסדרת מאמרים שפרסמתי באתר News1 הראיתי, כי מהימנותו של מסד הנתונים של ארגון בצלם על אודות ההרוגים הפלשתינים באינתיפאדת אל-אקצה מפוקפקת. במקרים רבים, משמיט ארגון בצלם פרטים חיוניים ולעיתים אינו מדייק. הפעם אציג דוגמה בולטת נוספת לכך, העשויה ליצור רושם של דיווח מגמתי, והמעלה שאלות נוקבות על היושרה המקצועית של בצלם.

את השיח' אחמד יאסין כולם מכירים. מדובר במייסד ומנהיג חמאס שהיה אחראי להקמתה של הזרוע הצבאית של הארגון בשנות השמונים ואשר היה אחראי באופן ישיר על מתן ההנחיות, הפקודות והתוקף המוסרי לאלפי פעולות הטרור שביצע הארגון ובכללם, עשרות פיגועי התאבדות, מעשי רצח המוניים של יהודים, מאות רבות של הרוגים ואלפי נפצעים. משנתו הטרוריסטית של השיח' אחמד יאסין שחוסל ע"י ישראל בסיכול ממוקד ב-22 במרץ 2004 נותרה גם היום הרוח החיה הנושבת במפרשי הג'יהאד נגד ישראל. חמאס אינו מסתיר את פועלו הידוע לשמצה של השיח' אחמד יאסין, ואדרבא הארגון פורס בהרחבה באתרי האינטרנט הרשמיים שלו את המעורבות של יאסין בטרור, אותה הוא מציג כנקודת זכות עבורו בפעילותו "בדרכו של אללה".

לכאורה עניין פשוט הוא לתאר מי היה אחמד יאסין וכיצד נהרג. ואולם, כאשר מדובר בארגון בצלם מסתבר, כי זו מלאכה קשה במיוחד. באתר ארגון בצלם הופיעו בחמש השנים האחרונות לפחות 4 (!) גרסאות שונות של הרשומה הקצרצרה העוסקת בשיח' אחמד יאסין. ניתוח הגרסאות השונות עשוי לחשוף צוהר לדרך בה ארגון בצלם מנסה לשכתב את ההיסטוריה בדרכו שלו.

גרסה א' של בצלם - השיח' אחמד יאסין הוצא להורג ללא משפט ע"י ישראל

בגרסת אתר בצלם המתוארכת ל- 6 ביוני 2004 נכתב כדלהלן:

אחמד איסמאעיל יאסין - בן 68, תושב העיר עזה, הוצא להורג ללא משפט באמצעות ירי טיל ממסוק של צה"ל, בעיר עזה שברצועת עזה. (לקוח מאתר בצלם ב- 6 ביוני 2004)

בגרסה הראשונה ארגון בצלם אינו רואה צורך להזכיר, כי אחמד יאסין היה מנהיג חמאס הבלתי מעורער האחראי באופן ישיר על הפעלת מערך הטרור של הארגון בהתאם למשנתו האסלאמית הקיצונית. את הסיכול הממוקד של צה"ל במנהיג חמאס תיאר בצלם במילים "הוצאה להורג ללא משפט", הווה אומר: מעשה שהינו בגדר "פשע מלחמה".

לגבי מרבית אנשים שנהרגו לצידו של יאסין באותה תקיפה של חיל האוויר, בהם פעילים מוכרים בחמאס ובגדודי אל-קסאם, נכתב הנוסח הבא בתיאור נסיבות המוות: "תושב העיר עזה, נהרג מירי טיל ממסוק של צה"ל במהלך הוצאתו להורג של אחמד יאסין, בעיר עזה שברצועת עזה".

גרסה ב' של בצלם - השיח' אחמד יאסין היה מנהיג חמאס והיווה יעד להתנקשות

בגרסת אתר בצלם המתוארכת ל- 8 במרץ 2005 נכתב כדלהלן:

אחמד איסמאעיל יאסין - בן 68, תושב עזה , נהרג ב-22.03.2004 בעזה מירי טיל ממסוק. היווה יעד להתנקשות. פרטים נוספים: מנהיג החמאס. נהרג בעת שיצא מתפילה במסגד.

הנה כי כן, שנה לאחר הריגתו של אחמד יאסין החליטו בארגון בצלם להוסיף את צמד המילים "מנהיג החמאס" לצד שמו. המילה "התנקשות" החליפה את "ההוצאה להורג ללא משפט". אין בכך משום שינוי מהותי שכן מדובר ע"פ תפיסת בצלם בשני ביטויים בעלי משמעות נרדפת. בנייר עמדה של ארגון בצלם, אשר נכתב ע"י יעל שטיין (כיום ראש אגף המחקר של בצלם) בינואר 2001 כונתה "מדיניות ההתנקשויות של ישראל" כ"הוצאה להורג ללא משפט" ובפרק הסיכום הבהירה יעל שטיין, כי "מדיניות ההתנקשויות... היא בלתי חוקית בעליל, הן לפי המשפט הישראלי והן לפי המשפט הבינלאומי", ובמילים אחרות מדובר בפשע מלחמה פשוטו כמשמעו.

בגרסה זו מוסיף בצלם פרט חדש לנסיבות מותו של אחמד יאסין ומציין, כי נהרג בהתנקשות בירי ממסוק שבוצעה "בעת שיצא מתפילה במסגד". בנוסח זה, בצלם מנסה לומר כי הנסיבות עשויות ללמד שאחמד יאסין לא "השתתף בלחימה בעת שנהרג" שכן אך זה עתה סיים את התפילה לבורא עולם ולא עסק בפעילות צבאית היכולה לסכן את צה"ל או אזרחים ישראלים. יתירה מכך, כידוע לכולי עלמא, השיח' אחמד יאסין היה משותק מהצוואר ומטה ונזקק להובלה בכיסא גלגלים, ומכאן שהאפשרות ל"השתתפות בלחימה" על פי הקריטריונים של בצלם בפרשנותו לחוק הבינלאומי אינה סבירה כלל ועיקר.

על אף כל זאת, ניכרת המבוכה הגדולה אצל ארגון בצלם אשר מתקשה לטפל בתפוח האדמה הלוהט ששמו אחמד יאסין ואינו מסוגל לומר באופן ברור אם מנהיג חמאס "השתתף בלחימה" בעת שנהרג או "לא השתתף בלחימה". בפרק "הבהרות לנתוני ההרוגים" נכתב כדלהלן: "בנוגע להרוגים פלסטינים מצוין [ברשימה], במידה והדבר ידוע לבצלם, האם אותו אדם נהרג תוך כדי לחימה אם לאו". הווה אומר: מכלל אי הציון ברשומה של אחמד יאסין אם "נהרג תוך כדי לחימה אם לאו" יש להסיק, כי ארגון בצלם אינו יודע לאשורן את נסיבות המוות ויש ספק המותיר אפשרות סבירה בעיני בצלם שהשיח' אחמד יאסין, זקן בן 68 המשותק מצוואר מטה, המובל על כיסא גלגלים בעת יציאה מתפילה במסגד, אכן "השתתף בלחימה בעת שנהרג".

גרסה ג' של בצלם - השיח' אחמד יאסין מאבד את התואר "מנהיג החמאס"

בגרסת אתר בצלם המתוארכת ל- 28 באוגוסט 2006 נכתב כדלהלן:

אחמד איסמאעיל יאסין - בן 68, תושב עזה , נהרג ב-22.03.2004 בעזה מירי טיל ממסוק. היווה יעד להתנקשות. פרטים נוספים: נהרג בעת שיצא מתפילה במסגד.

ארגון בצלם החליט לאחר שנה נוספת לשלול מהשיח' אחמד יאסין את התואר מנהיג חמאס, כאילו היה זה פרט שולי שאין בו כדי לתרום להבנת נסיבות ההתנקשות בחייו. מבחינתו של בצלם די לומר, כי מדובר בתושב עזה בן 68 כדי להבהיר לקורא את תמונת המצב, וממנה עולה, כי ישראל הוציאה להורג ללא משפט אדם זקן שאך זה עתה יצא מתפילה.

גרסה ד' של בצלם - המסגד נמחק מהרשומה וצוין מספר ההרוגים הנוספים

בגרסת אתר בצלם המתוארכת ל- 22 ביולי 2009 (העדכנית עד היום) נכתב כדלהלן:

אחמד איסמאעיל יאסין - בן 68, תושב עזה, נהרג ב-22.03.2004 בעזה מירי טיל ממסוק. היווה יעד להתנקשות. פרטים נוספים: באירוע נהרגו שלושת עוזריו ועוד חמשה עוברי אורח.

ארגון בצלם בחר למחוק דווקא את הנסיבות בהן נהרג אחמד יאסין ובמקום זאת ראה לנכון לציין את מספר הפלסטינים שנהרגו עימו, נתון שאינו מוסיף דבר מהותי לשאלה אם השתתף אחמד יאסין בלחימה בעת שנהרג אם לאו.

הנה כי כן, יותר מ-5 שנים לאחר הריגתו אגף המחקר של בצלם, וכך גם ראשיו, יושבים על המדוכה דנים ומתחבטים ואינם מצליחים לפענח את התעלומה הגדולה: האם השיח' הזקן והנכה מצוואר ומטה אחמד יאסין השתתף בלחימה אם לאו בעת שנהרג. בשל חוסר היכולת להחליט בעניינו הוכנס אחמד יאסין בסופו של דבר לרשימת הפלסטינים אשר "לא ידוע אם השתתפו בלחימה בעת שנהרגו".

שיקולים זרים מנחים את בצלם בקביעת הקריטריונים הנוגעים לרשימת הרוגי האינתיפאדה

ארגון בצלם פרסם (22 ביולי 2009) הודעה רשמית חריגה בה פרט המתודולוגיה על פיה הוא מבחין בין לוחמים לאזרחים ברשמית ההרוגים הפלסטינים באינתיפאדת אל-אקצה. וכך נכתב בהודעה:

"סיווג רשימת ההרוגים על פי השתתפות בלחימה מבוסס על גישה חדשה של הצלב האדום הבינלאומי, שגובשה לאחר מחקר שערכו מומחים במשפט ההומניטארי הבינלאומי במשך שש שנים. המחקר נועד להבהיר איזה אזרח ייחשב למי ש"השתתף ישירות בלחימה", במטרה לחזק את ההגנה על אזרחים שאינם משתתפים בה ולכן אינם מהווים יעד לגיטימי להתקפה. בעקבות המחקר קבע הצלב האדום כי קיימות שתי קטגוריות של אנשים המאבדים את ההגנות המוקנות לאזרחים במהלך סכסוך מזוין בין מדינה לבין קבוצה מזוינת מאורגנת.

"אדם הממלא "תפקיד לחימה מתמשך" (Continuous Combat Function ) ייחשב כמטרה לגיטימית גם אם באותו הרגע הוא אינו לוקח חלק ישיר בלחימה. בקטגוריה זו ייכללו אנשים המעורבים בהכנה, בביצוע או בפיקוד על פעולות לחימה. אדם שגויס, אומן וצויד על ידי קבוצה חמושה במטרה להשתתף באופן ישיר ומתמשך בפעולות הלחימה, ייחשב לכזה הממלא תפקיד לחימה מתמשך גם אם טרם ביצע ולו פעולה אחת. מאידך, אנשים הקשורים לקבוצות אלה מבלי שתפקידם יכלול השתתפות ישירה בלחימה ישמרו על מעמדם כאזרחים והם אינם יעד לגיטימי להתקפה. כך, מגייסים, מאמנים, ומממנים יכולים אמנם לתרום ללחימה אולם כל עוד הם עצמם לא עוסקים בה, אסור לתקוף אותם.

"אדם שאינו ממלא "תפקיד לחימה מתמשך" הוא יעד לגיטימי להתקפה רק בעת שהוא נוטל חלק ישיר בלחימה (לדוגמא, בדרכו לשיגור רקטה, בזמן הפעולה ובדרך חזרה מן הפעולה). בכל מקרה בו קיים ספק בנוגע למעשיו של אדם, יפעל הספק לטובתו והוא ייחשב כאזרח שאסור שיהיה יעד להתקפה".

מהגדרה זו עולה בברור, כי התפקיד במסגרת חמאס של השיח' אחמד יאסין הזקן והנכה, על פי תפיסת בצלם שהוצגה לעיל,"אינו כולל השתתפות ישירה בלחימה", ומכאן ש"נשמר מעמדו כאזרח והוא אינו יעד לגיטימי להתקפה". עקרון זה היה תקף על פי תפיסת בצלם גם לפני הקביעות החדשות של הצלב האדום. לאור זאת, אפשר היה לצפות שארגון בצלם, אם נאמן הוא לשיטתו, יגדיר את השיח' אחמד יאסין, מנהיג החמאס כ"אזרח שלא השתתף בלחימה" ואשר הוא בבחינת אזרח "שאסור שיהיה יעד לתקיפה". מסיבה שאינה ברורה מוסיף ארגון בצלם גם כיום להכליל את השיח' אחמד יאסין ברשימת האזרחים שלא ידוע אם השתתפו בלחימה בעת שנהרגו".

ארבעת גלגוליו של אחמד יאסין באתר בצלם מעלים שאלות נוקבות על היושרה המקצועית של ארגון בצלם והשיקולים המנחים אותו בניהול רשימת ההרוגים הפלסטינים ובקביעת הקריטריונים להשתתפות/ אי השתתפות בלחימה, מהם גוזר בצלם את "פשעי המלחמה" של ישראל.

מדוע ראה ארגון בצלם צורך לשנות 4 פעמים (לפחות) את הרשומה הקצרצרה של השיח' אחמד יאסין?

מדוע מחק ארגון בצלם את תפקידו של השיח' יאסין כמנהיג חמאס?

מדוע מחק בצלם את נסיבות המוות של אחמד יאסין והוסיף תחת זאת פרטים על מספר ההרוגים באירוע?

מדוע ארגון בצלם אינו נוהג באומץ וקובע בהתאם לעקרונותיו שאחמד יאסין "לא השתתף בלחימה בעת שנהרג"?

רשלנות אינה ככל הנראה הסיבה לדרך בה בחר ארגון בצלם. השיח' אחמד יאסין מוכר היטב לכל בר בי דעת וגם נסיבות מותו. ליקוי מאורות וחוסר הבנה של החוק הבינלאומי והעקרונות על פיהם נוהג ארגון בצלם אף הוא אינו סביר, שהרי אין להניח שארגון בצלם מעסיק רפי שכל במתכוון או שאלה השתלטו על הארגון ברבות השנים. נותרה אפוא אפשרות אחרת לבחינה - שיקולים זרים מנחים את בצלם והם גוברים על השיקולים האחרים הענייניים. לו היה קובע מפורשות שהשיח' אחמד יאסין, מנהיג חמאס האחראי לרצח מאות ישראלים ולגל פיגועי ההתאבדות, היה אזרח שלא השתתף בלחימה הוא היה עשוי להסתכן בביקורת ציבורית רחבה. לפיכך, סביר שזה היה המניע לבחור בפשרה (הבלתי הגיונית והמגוחכת) שתאפשר מעין "מוצא בכבוד", וכל זאת על בסיס ההנחה (שהייתה נכונה במשך שנים) שלא מתקיימת ביקורת משמעותית על מסד הנתונים שארגון בצלם מפרסם.

אין זה המקרה היחיד בו בצלם בוחר בפשרה מגוחכת הסותרת באופן מהותי את עקרונות היסוד של הארגון. באופן דומה קבע בצלם, כי סלאח שחאדה, ראש הזרוע הצבאית - הטרוריסטית של חמאס שחוסל בסיכול ממוקד, נהרג "בשנתו", אך לא היה מסוגל לקבוע אם השתתף בלחימה באותה עת אם לאו. הווה אומר: ארגון בצלם מניח במשתמע, כי גם אדם ישן יכול להילחם.

הדילמה של ארגון בצלם הייתה כפי הנראה קשה במיוחד גם במקרה זה. לו היה קובע ארגון בצלם שסלאח שחאדה "השתתף בלחימה" בעת שישן, משמעות הדברים שקיימת הצדקה לפעילות של סיכול ממוקד נגד אנשי טרור בכל עת. מנגד, לו היה קובע בצלם ששחאדה "לא השתתף בלחימה" בעת שישן היה הדבר מציגו באור מגוחך, שכן הוא היה מגונן על ראש הזרוע הצבאית של חמאס שעסק כל כולו בתכנון ובהוצאה לפועל של פיגועי טרור המוניים, וכן בהכשרת בני נוער וילדים פלסטינים לפיגועי התאבדות (כולל מבין בני משפחתו).

בדרך טיפולו ברשומה על אחמד יאסין (וכן של סלאח שחאדה) בחר אפוא ארגון בצלם בחר בדרך ביניים כדי לחמוק מהמיצר, אך אגב כך הוא חשף את החשיבה המנחה אותו ומעלה שוב צל כבד על דפוסי המחקר והיושרה המקצועית של הארגון.

שיקולים זרים מנחים את ארגון בצלם בניהול רשימת ההרוגים הפלסטינים באינתיפאדת אל-אקצה והדבר מחייב משנה מאמץ להוסיף לחקור ולדרוש היטב עד שתתבהר התמונה כולה. מכל מקום, מקרים אלה ממחישים פעם שנוספת שאין לסמוך בעיניים עצומות על דיווחי בצלם ויש לבחון בדקדקנות את מהימנותם ושלמותם.

השאילתה לארגון בצלם

ב-22 ביולי 2009 נשלחה השאילתה הבאה למנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל ולדוברת בצלם שרית מיכאלי:

מדוע בצלם הותיר את אחמד איסמאעיל יאסין ברשימת "הפלסטינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון הישראליים ברצועת עזה ולא ידוע אם השתתפו בלחימה" ולא העבירו לקטגוריה של "פלסטינים שלא השתתפו בלחימה ונהרגו בידי כוחות הביטחון הישראליים"?

על פי שיטת בצלם איזה ספק יש עוד לארגון בצלם לקבוע אם אחמד איסמאעיל יאסין השתתף בלחימה אם לאו, שהרי מדובר היה באדם זקן המשותק מצוואר ומטה וברור לכולי עלמא שהוא אינו בגדר אדם הממלא "תפקיד לחימה מתמשך?"

מהן הסיבות שהניעו את ארגון בצלם לשנות לפחות 3 פעמים את התיאור שצורך לרשומה של אחמד איסמאעיל יאסין?

מדוע ארגון בצלם השמיט במתכוון את התיאור "מנהיג החמאס" מתיאורו של אחמד איסמאעיל יאסין? האם בצלם סבור שמדובר בפרט שולי הנעדר חשיבות?

ארגון בצלם בחר שלא להשיב לשאילתה זו וטעמיו עימו. זכות התגובה שמורה ותישמר לארגון בצלם.