הייתי רוצה להציג את הצד הנשי ש'נטלו חלק' בכל האירועים הקשים האחרונים.

חלילה לי להצדיק מעשי נבלה שנעשו אך... 

כשהופכים את האשה ב'מצוות הדת' לבית חרושת לתינוקות, ואת גופה שצריך לשאת כל פעם 9 חודשים לא קלים, לבית קיבול לילדים, אישה שצריכה ללדת, ולידה איננה דבר קל, כל שנה בערך, ילד - אני מתמלאת חמלה על האישה, וכעס על 'מצוות' "פרו ורבו ומילאו..."

כל אישה שילדה אפילו ילד אחד, יודעת אילו שינויים נפשיים וגופניים עברה במהלך ההריון והלידה. גם אחרי לידה לא פעם נכנסות נשים למצב של דיכאון או עצב שלאחר לידה, וכשצריך לעבור זאת פעם אחר פעם, לא אחת בלווית סיבוכים, ותוך כדי זה לרצות את הבעל 'עושה המצווה' הזוכה בנקודות זכות שם 'למעלה', לגדל ילדים קודמים, לא פעם לתמוך בהורים... - הרי זה קשה מנשוא.

ואיפה האישה עצמה? איפה חייה, רצונותיה, חשקיה???

ואין בכוונתי כאן לבוא חשבון עם הבעלים, חלילה (האם הם אכן בעלים של האישה - כלומר בעלי בעלות עליה?).

אלה נמצאים בתוך עולם שכזה, וממלאים מצוות...

בקרב הדתיים ה'קלים' יותר, הגישה לעניין ריבוי הילודה השתנתה כבר מזמן, וניתן למצוא נשים המקבלות היתרים (מנימוקים שונים ולעיתים משונים) שלא ללדת 'בלי סוף'.

נשים כמו 'אשת הטאליבאן', בלשון הרחוב: 'יורדות מן הפסים', ועלולות להגיע למצבים חמורים.

ושוב, אינני תומכת בהתנהגות כזאת, חלילה, אך אני מנסה מעט להבין את הצורך שלה לכך ש"גם אני קיימת". יש כאן זעקה גדולה לתשומת לב, להכרה ב"גם אני שווה משהו". והיא עם עוד עובר בבטנה...כן, בית החרושת לא יכול להפסיק לייצר....

קשה לי מאד העניין וממלא אותי בתהיות, ותודה שהעלית והבאת את תהיותיך.

בברכה

אילת

נושא כל כך טעון וכאוב

תודה על מה שהבאת

צטט: אחד האדם 2009-07-25 16:00:34

צטט: אליענה.י 2009-07-24 17:22:28

 

 

תודה אליענה,

"חמורו של משיח" - רשמתי. אקרא.

"הקבוצה הזאת לא נותנת לאיש להציץ לתוכה." כתבת

ממליץ שתיכנסי לאתרים שלהם. לפי הקישורים מעלה (בחדרי חדרים, ובארץ אחרת)...

הם יותר חשופים ממה שניתן לחשוב...

רגישים לביקורת...

ואיכפת להם הרבה יותר ממה שחלק מאיתנו חושבים...

יש שם בני אדם...

הם חושבים אחרת...

אז מה...

ולמי מהם שקורא מילים אלו - אני אומר אותם מילים...

 את הספר כתב ספי רכלבסקי

אני אכנס לקישורים אני מקווה שזו לא ספרות מטעם. כל מה שאתה כולב, רגישים לביקורת, חשופים וככה איך זה בא לידי ביטוי. ואגב מי זה ההם . היהדות החרדית כל כך מפוצלת. חסידי גור שהם הגבירים החכמים ומה לא, והליטאים שהם םדרגה ב.

הרשה לי לספר לך ספור אמיתי שספר לך חסיד גור שהיה לקוח שלי.

יום אחד הגיע בנו של חוזר בתשובה לגיל 6. הוא רצה לרשום אותו לאולפנא של  רב מפורסם והתברר לו שהוא לא יכול. מששאל מה הסבה נאמר לו שהוא חוזר בתשובה. הבחור לא התייאש וביקש להזמין את הועד המנהל של האולפנא כדי למחות בפניה. ישבו שלושה מולו ואמרו לו חד משמעית האולפנא מיועדת רק לאנשיםשלא חזרו בתשובה כאלה שנולדו חרדים. שאלו אותם אותו בחור למה לא אמרתם לי כשהחזרתם אותי בתשובה בשנת כך וכך שאני אהיה אזרח סוג ב ולא אוכל להקנות לילדי את החינוך הטוב ביותר בנמצא. בעוד הוא מרצה את טענוליו נזכר אחד מהיושבים על הבמה ואמר לו: אני הוא זה שהחזרתי אותך בתשובה. 

החסיד מגור הודה בפני שהגורניקים אינם מחזירים בתשובה משום שמי שחוזר בתשובה בעיניהם הוא סוג ב והם לא ייצרו סוג כזה. הליטאים לעומתם לא ממש דופקים חשבון.

תבין זה לא משנה שהם חושבים אחרת מה שמשנה הוא איך הם מתנהגים. הם לא מתנהגים כמו אזרחים במדינה שומרת חוק.

צטט: אליענה.י 2009-07-24 17:22:28

אתה ניגש אל הבעיתיות הסבוכה של קיום זה בצד זה של רוב חילוני, יצרני שלחמו בלימודים ובעשייה, מול מיעוט חילוני שחי  תחת אידאולוגיה של פרישה מהצבור התמקדות בעבודת אלוהים וציות ללא פשרות לשכבה הרבנית. אני מציעה לך לקרוא את חמורו של משיח. אני זוכרת שלפני שנים קראתי את הספר והזדעזעתי כי לפי הגישה החרדית רואה בנו החילונים שואבי המים. ואחרי שנגמור למות על קידוש העם והארץ יוכלו החרדים לחיות בארץ ישראל על פי התורה.

הקבוצה הזאת לא נותנת לאיש להציץ לתוכה. אני זוכרת שהיו מקרים של התאבדות של בחורות בירושלים החרדית והם הושתקו כלא היו. מקרים של פדופיליה,הטרדה מינית והתעללות כפי שנחשפנו להם בימים האחרונים הם רבים מאד. כולם יודעים את זה אבל לכולם נוח להתעלם כולל לרבנים. 

אני חושבת שמסע הויתורים הגדול שעושות כל ממשלות ישראל בגלל קולות החרדים פוגע בהם. העובדה שהם אינם משרתים בצבא פוגעת בהם, העובדה שרובם אינם עובדים ומחכים לתלוש מהביטוח הלאומי , פוגעת בהם. הם מתנהלים כמשק סגור במצוקה. הרבנים לעולם לא יוותרו על עמדות הכוח שרכשו בעמל רב. הם מסודרים. האברכים נשותיהם והמשפחות ימשיכו לחיות בתור סיר לחץ כלכלי.

לצערי קשה לי לרחם עליהם. הרבנים אמורים להיות חכמים ונישאים מעם. עליהם לראות את כל מה שהולך ולנסות לשנות את המציאות. הם לא נוקפים אצבע להיפך.

תודה אליענה,

"חמורו של משיח" - רשמתי. אקרא.

"הקבוצה הזאת לא נותנת לאיש להציץ לתוכה." כתבת

ממליץ שתיכנסי לאתרים שלהם. לפי הקישורים מעלה (בחדרי חדרים, ובארץ אחרת)...

הם יותר חשופים ממה שניתן לחשוב...

רגישים לביקורת...

ואיכפת להם הרבה יותר ממה שחלק מאיתנו חושבים...

יש שם בני אדם...

הם חושבים אחרת...

אז מה...

ולמי מהם שקורא מילים אלו - אני אומר אותם מילים...

צטט: קארן ס 2009-07-24 11:13:09

פוסט מדהים ואמיץ שמרחיב את הדיון בנושא כל כך רגיש!

כשמדובר בילדים, הנטיות הקמאיות שלנו נוטות לסחוף אותנו לפינות קיצוניות.

(שאולי נותנים תחושה של בטחון - של "יש סדר בעולם המטורף הזה").
הרי ילדים תלויים באופן מוחלט בהוריהם ומהם מצופה שיעשו הכל כדי להגן ולחסות עליהם.
מי שאמור להגן על הילדים הופך בעצם לאיום עליהם.
הוא גם מוחרף על רקע העובדה שמה שנעשה במשפחה,

מוסתר בדרך כלל וכשהוא מתגלה, כבר נגרם נזק.

כל זה נכתב לא מעמדה שיפוטית אלא כדי להבהיר את הרגשנות והרגישות בו טופל הנושא.
הצגת הדברים באור אחר, יותר מאוזן, אחרי כל ההתלהמות - היא לכן לא פופולרית.
ולכן אמיצה.

לא פשוט אחרי כל ההתלהמות והנטייה הראשונית לשפוט ולפסול,
לבחון את הנושא אחרת.
להציג תמונה רחבה יותר.

הצלחת לעורר ולפתוח את הדיון - לגעת במשותף בין הצדדים.
להרחיב את שדה הראיה מעבר לתגובות האוטומטיות שלנו.
לנסות להפריד רגש מעובדות.
להבהיר שלא תמיד מה שרואים מכאן רואים משם.
ושנקודת התצפית חשובה כדי לראות דברים בצורה מאוזנת.
הצלחת לגרות דיון יותר מעמיק...

כהרגלך, אתה מביא הפוסט משכיל, מגשר, מעורר את האנושיות בתוכנו.

"תיסכול דו-צדדי של שתי אוכלוסיות שכל אחת חושבת שהצדק בידיה...

מדינה אחת, וגישות קוטביות לחיים... "

מה שמזכיר עוד בעיה "קטנה" שיש כאן באזורינו..

קארן - תודה על התגובה...

שולח לך - ולמי שאולי מתעניין לדעת קצת יותר לדעת קצת יותר על חרדים?

שני אתרים להרחבת בדעת...

מומלץ לשוטט קצת בפורומים השונים...להיות בבית ולטייל בחצרות צדיקים...

לקרוא מה הם חושבים למשל על "פרשת דיל" - הלבנת הון בארה"ב.

להלן הקישורים:

בחדרי חרדים

http://www.bhol.co.il/

ארץ אחרת

צטט: גלית ליפשיץ מלמד 2009-07-24 01:43:04

פוסט מצויין. תודה לך. האם לדעתך נכון לאחד את האמהות חרדיות  לתוך קבוצה?  האם הן לא מקרים בודדים בדיוק כמו אמא של רוז, הנחשדת ברציחתה, של אולגה בוריסוב ורגינה קרוצ'קוב שהטביעו את בנן ופימנשטיין שרצח את ביתו הודייה? האם אלה  לא מקרים פרטיים, בדיוק כמו אלה של האמהות החרדיות, של אנשים שהגיעו לקצה - כל אחד מסיבתו, עולמו ומבנה האישיות שלו?

חושב שכל מקרה הוא עולם בפני עצמו...

כשדנים בתופעות רחבות אפשר אולי לעשות הכללות.

הכללות תמיד מעוותות - אבל בלי לנסות להכליל אי אפשר לדון...

אבל מקרים בודדים...

כל מקרה הוא עולם בפני עצמו...

ואני - קטונתי...

צטט: irisoded 2009-07-24 09:03:59

אני תמהה על הניתוח התמים משהו, בפוסט הזה. המשותף, לעניות דעתי, לכל המקרים שציינת, הוא קודם כל דיווח, הבלטה והקצנה בכלי התקשורת החילוניים. במסגרת המלחמה הבוטה בחרדים, בבחינת ה"זר" בחברה החילונית, מקרים כאלה עולים מייד לכותרת ראשית. גם לנו הם בולטים יותר, אבל האמת היא שהמקלטים בארץ לילדים הנמצאים בסיכון, בשל התעללות של הורים, מפוצצים מעומס. עו"ס מדווחים שיש ילדים שנותרים בבית כי אין לאן לשלוח אותם. רובם הם ממשפחות חילוניות. ה'רעה' הזו לא מדלגת על ילדים ממשפחות מצומצמות ולא על אלה ממשפחות מרובות. כמו-כן, בעתונות, מקרים בהם האם היא המתעללת, זוכים לתשומת לב יתרה במובן העניין של  "אדם נושך כלב" - כמה שפחות צפוי יותר מעניין, אבל גם כאן יש צורך לומר את האמת: עדיין רוב הילדים סובלים מאלימות של אב המשפחה.

אלימות אב המשפחה...צודקת מאוד...

ראי מאמר מצויין בנושא בשם "האב המרעיב" של אילנה בורשטיין מתאריך 21.7.09. אחריות האב כמו אחריות האם לגידול הילדים. אין הבדל...

להלן צטט מהמאמר:

"במקרים יוצאי דופן שבהם אמהות חשודות ברצח ילדיהן מופיע האב באמצעי התקשורת כאילו היה תייר שהזדמן לאירוע. מופתע ומזועזע כאדם שהמציאות נגלתה בפניו לראשונה."

צטט: 2btami 2009-07-24 07:30:50

סופסוף שומעים מילים שפויות , ושאלות באמת אמיתיות.

הבעייה מוצגת נכון , בלי התלהמויות , נכוחה, ומאפשרת לחשוב .

 

תמי!!

שמחתי לקרוא את תגובתך.

הלוואי הרבה איכותיים כמוך - כאן בארץ...

צטט: נובה 2009-07-24 04:35:02

אכן פוסט מאוזן שמביא את שני הצדדים.

בכל אחד מהם יש את המקרים הקיצוניים  שהמכנה המשותף נכון ללא קשר לאמונה, כולם בני אדם "אותה גברת בשינוי אדרת",

ומקרים קיצוניים יש בכל מגזר ברמה זו או אחרת.

ילדים, הם עם חלש ואמהות מתעללות היו ועוד יהיו  לצערי.

תודה  רבה.

מסכים עם דברייך.

צטט: חץ עין נץ 2009-07-23 22:10:44

אתה צודק אמר הרבי. וגם אתה צודק שב ומאר לחבור.

רבהה איך זה ששנהם צודקים? הםב או אליך לקבל תשוב מי צודק? שואלת הרבנית

 

גם את צודקת ...עונה לה הרבי.

 

הכל נכון אבל ראיתי בימי בחלד משפחות עם 10 ילדים במתב כלכלי קשה ואיש לא חסר וראיתי משפחות בנות ילד אחד עם הרבה כסף וכולם חסרים וראיתי גם חרדים וגם חילונים בשני המצבים....

  וגם אתה צודק, חבר.

צטט: betchi 2009-07-23 22:10:38

אם באמת כל אחד ינסה קצת להבין, לחשוב כמו הצד האחר.

זה מאוד קשה, אנשים באותו העם, באותה העיר, שונים מנטאלית זה מזה, שמיים וארץ.

אני חושבת שהתקשורת צריכה לקחת תפקיד מרכזי מאוד, פרוייקט גישור.

התקשורת יכולה לעצב מציאות, ליצור מציאות.

התקשורת בונה מסגרת לסיפורים. ממסגרת כל סיפור במלים ובצורה שיכולים להשפיע על סדר היום הציבורי.

זה הזמן להיות מאוזנים!!

לגרום לכולנו לחשוב.

בטשי - יפה כתבת.

התיקשורת - היא בבואה של המציאות. היא גם מעצבת את המציאות, וגם משקפת אותה.

היא גם מגשרת, וגם מרחיקה.

היא קודם כל מקיימת את חופש הביטוי שהיא אבן יסוד בדמוקרטיה.

אבל מי היא התיקשורת?

התיקשורת - היא את, אני וגם העיתונות הטלוויזיה והאינטרנט...כל אחד מאיתנו שמוסיף הערה קטנה לפוסט - לתפוצת העולם כולו - הוא חלק מהתיקשורת...

כולנו מתקשרים, כותבים, מדברים. ההבדל הוא שחלק מתפרנסים מכך ואחרים לא...

התיקשורת היא משהו שקשה מאוד לשלוט בו (ראי כמה קשה לאיראן לשלוט באנשי הטוויטר). אפשר רק לנסות ללמד כיצד לאסוף מידע, להעריכו, ולהעלותו על הכתב. לחנך לבדוק ולהצליב פרטי מידע לפני שמעלים אותם בפוסט...

לחנך לערכי עיתונאות בסיסיים...

הכוח שביד היחיד להשמיע את מה שהוא חושב קבל עם ועולם - הוא נושא חדש שמן הראוי ללמד אותו בבית הספר בשיעורי אזרחות.

הזכות להשתמש בתיקשורת להמונים - לצידה גם חובות!!!

כולנו מחויבים לאחריות, ולמתינות - כי "החיים והמוות - הם ביד הלשון".

צטט: רביב נאוה 2009-07-24 18:14:09

המשותף לכל רשות ההתעללות שהזכרת הוא שהן אירעו במגזר החרדי, זה נכון.

הדבר המשותף הנוסף הוא שהן שהן זכו לעיסוק תקשורתי רב בגלל שהן אירעו במגזר החרדי. מקרים דומים למקרים הללו (למעט אולי הסיפור של אליאור חן שהיה חריג בכל קנה מידה) מתרשים מדי יום בכל המגזרים בישראל.

נוח לנו יותר לראות את האלימות הגוברת "אצלם" (למרות שאין שום ממצא שמעיד שאכן יש התגברות כזו. מקבץ של מקרים שתוארו בתקשורת, לא אומר בהכרח שהמקרים הללו נעשו נפוצים יותר מפעם).

 

יש בעיות רבות ביחסים עם המגזר החרדי אבל האמת היא שהחברה שלנו נעשית אלימה יותר ונוח לנו יותר להביט על החרדים מאשר על עצמנו. אם רוצים להלחם באלימות במשפחה צריך לחזק את המנגנונים העוסקים בכך ובראשם את שירותי הרווחה שמיובשים וקורסים. לא החרדים הם הסיבה לקריסה הזו אלא מדיניות מכוונת. העיסוק המוגזם  בסיפורי התעללות במגזר החרדי מסיט את תשומת הלב מהבעיה המרכזית.

העלתה נקודה נכונה...תודה...

התעללות במשפחה קורית גם באוכלוסיה החילונית.

האם יש באופן יחסי - יש יותר מקרי התעללות באוכלוסיה חרדית מבאוכלוסיה החילונית?

כנראה אין לדעת.

מבירורים מאוד חלקיים מסתבר שכנראה אין נתונים להשוואה בין האוכלוסיה החרדית לחילונית.

בעיקר בשל העובדה שהאוכלוסיה החרדית חשופה פחות. יש לה את מוסדות התמיכה שלה. ולכן קשה להשוות אותה.

ובכל זאת הטיפול של המדיה בנושא היה בפרופיל גבוה. מדוע?

יכול לחשוב על שתי סיבות:

הראשונה, שהחרדים מציגים את המסגרת המשפחתית שלהם כאידיאלית לגידול ילדים. ומקדשים גם את המשפחה וגם את הילדים. מי שכך מציג את עצמו - נבדק יותר בקפדנות.

השניה שהאוכלוסיה החרדית נבדלת ומתבדלת מהחילונית. ההתבדלות הזו יתכן "מושכת אש".

צטט: רחל נפרסטק 2009-07-23 15:36:42

אין לי אלא להסכים עם כל מילה.

פוסט מרשים, רגיש ויחד עם זאת מציאותי.

ממך זו מחמאה גדולה...

תודה רחל

צטט: איריתה@הכי טוב 2009-07-23 14:14:07

Pוסט מדהים ביופיו ואיזונו.

מעריך הערה כזו ממך במיוחד

איזו רוח מתונה נושבת ממך...

אם הצלחנו למתן אותך...

זה הכי טוב!!

תודה...

המשותף לכל רשות ההתעללות שהזכרת הוא שהן אירעו במגזר החרדי, זה נכון.

הדבר המשותף הנוסף הוא שהן שהן זכו לעיסוק תקשורתי רב בגלל שהן אירעו במגזר החרדי. מקרים דומים למקרים הללו (למעט אולי הסיפור של אליאור חן שהיה חריג בכל קנה מידה) מתרשים מדי יום בכל המגזרים בישראל.

נוח לנו יותר לראות את האלימות הגוברת "אצלם" (למרות שאין שום ממצא שמעיד שאכן יש התגברות כזו. מקבץ של מקרים שתוארו בתקשורת, לא אומר בהכרח שהמקרים הללו נעשו נפוצים יותר מפעם).

יש בעיות רבות ביחסים עם המגזר החרדי אבל האמת היא שהחברה שלנו נעשית אלימה יותר ונוח לנו יותר להביט על החרדים מאשר על עצמנו. אם רוצים להלחם באלימות במשפחה צריך לחזק את המנגנונים העוסקים בכך ובראשם את שירותי הרווחה שמיובשים וקורסים. לא החרדים הם הסיבה לקריסה הזו אלא מדיניות מכוונת. העיסוק המוגזם  בסיפורי התעללות במגזר החרדי מסיט את תשומת הלב מהבעיה המרכזית.

אתה ניגש אל הבעיתיות הסבוכה של קיום זה בצד זה של רוב חילוני, יצרני שלחמו בלימודים ובעשייה, מול מיעוט חילוני שחי  תחת אידאולוגיה של פרישה מהצבור התמקדות בעבודת אלוהים וציות ללא פשרות לשכבה הרבנית. אני מציעה לך לקרוא את חמורו של משיח. אני זוכרת שלפני שנים קראתי את הספר והזדעזעתי כי לפי הגישה החרדית רואה בנו החילונים שואבי המים. ואחרי שנגמור למות על קידוש העם והארץ יוכלו החרדים לחיות בארץ ישראל על פי התורה.

הקבוצה הזאת לא נותנת לאיש להציץ לתוכה. אני זוכרת שהיו מקרים של התאבדות של בחורות בירושלים החרדית והם הושתקו כלא היו. מקרים של פדופיליה,הטרדה מינית והתעללות כפי שנחשפנו להם בימים האחרונים הם רבים מאד. כולם יודעים את זה אבל לכולם נוח להתעלם כולל לרבנים. 

אני חושבת שמסע הויתורים הגדול שעושות כל ממשלות ישראל בגלל קולות החרדים פוגע בהם. העובדה שהם אינם משרתים בצבא פוגעת בהם, העובדה שרובם אינם עובדים ומחכים לתלוש מהביטוח הלאומי , פוגעת בהם. הם מתנהלים כמשק סגור במצוקה. הרבנים לעולם לא יוותרו על עמדות הכוח שרכשו בעמל רב. הם מסודרים. האברכים נשותיהם והמשפחות ימשיכו לחיות בתור סיר לחץ כלכלי.

לצערי קשה לי לרחם עליהם. הרבנים אמורים להיות חכמים ונישאים מעם. עליהם לראות את כל מה שהולך ולנסות לשנות את המציאות. הם לא נוקפים אצבע להיפך.

פוסט מדהים ואמיץ שמרחיב את הדיון בנושא כל כך רגיש!

כשמדובר בילדים, הנטיות הקמאיות שלנו נוטות לסחוף אותנו לפינות קיצוניות.

(שאולי נותנים תחושה של בטחון - של "יש סדר בעולם המטורף הזה").
הרי ילדים תלויים באופן מוחלט בהוריהם ומהם מצופה שיעשו הכל כדי להגן ולחסות עליהם.
מי שאמור להגן על הילדים הופך בעצם לאיום עליהם.
הוא גם מוחרף על רקע העובדה שמה שנעשה במשפחה,

מוסתר בדרך כלל וכשהוא מתגלה, כבר נגרם נזק.

כל זה נכתב לא מעמדה שיפוטית אלא כדי להבהיר את הרגשנות והרגישות בו טופל הנושא.
הצגת הדברים באור אחר, יותר מאוזן, אחרי כל ההתלהמות - היא לכן לא פופולרית.
ולכן אמיצה.

לא פשוט אחרי כל ההתלהמות והנטייה הראשונית לשפוט ולפסול,
לבחון את הנושא אחרת.
להציג תמונה רחבה יותר.

הצלחת לעורר ולפתוח את הדיון - לגעת במשותף בין הצדדים.
להרחיב את שדה הראיה מעבר לתגובות האוטומטיות שלנו.
לנסות להפריד רגש מעובדות.
להבהיר שלא תמיד מה שרואים מכאן רואים משם.
ושנקודת התצפית חשובה כדי לראות דברים בצורה מאוזנת.
הצלחת לגרות דיון יותר מעמיק...

כהרגלך, אתה מביא הפוסט משכיל, מגשר, מעורר את האנושיות בתוכנו.

"תיסכול דו-צדדי של שתי אוכלוסיות שכל אחת חושבת שהצדק בידיה...

מדינה אחת, וגישות קוטביות לחיים... "

מה שמזכיר עוד בעיה "קטנה" שיש כאן באזורינו..

סופסוף שומעים מילים שפויות , ושאלות באמת אמיתיות.

הבעייה מוצגת נכון , בלי התלהמויות , נכוחה, ומאפשרת לחשוב .

אכן פוסט מאוזן שמביא את שני הצדדים.

בכל אחד מהם יש את המקרים הקיצוניים  שהמכנה המשותף נכון ללא קשר לאמונה, כולם בני אדם "אותה גברת בשינוי אדרת",

ומקרים קיצוניים יש בכל מגזר ברמה זו או אחרת.

ילדים, הם עם חלש ואמהות מתעללות היו ועוד יהיו  לצערי.

אתה צודק אמר הרבי. וגם אתה צודק שב ומאר לחבור.

רבהה איך זה ששנהם צודקים? הםב או אליך לקבל תשוב מי צודק? שואלת הרבנית

גם את צודקת ...עונה לה הרבי.

הכל נכון אבל ראיתי בימי בחלד משפחות עם 10 ילדים במתב כלכלי קשה ואיש לא חסר וראיתי משפחות בנות ילד אחד עם הרבה כסף וכולם חסרים וראיתי גם חרדים וגם חילונים בשני המצבים....

אם באמת כל אחד ינסה קצת להבין, לחשוב כמו הצד האחר.

זה מאוד קשה, אנשים באותו העם, באותה העיר, שונים מנטאלית זה מזה, שמיים וארץ.

אני חושבת שהתקשורת צריכה לקחת תפקיד מרכזי מאוד, פרוייקט גישור.

התקשורת יכולה לעצב מציאות, ליצור מציאות.

התקשורת בונה מסגרת לסיפורים. ממסגרת כל סיפור במלים ובצורה שיכולים להשפיע על סדר היום הציבורי.

זה הזמן להיות מאוזנים!!

לגרום לכולנו לחשוב.

אין לי אלא להסכים עם כל מילה.

פוסט מרשים, רגיש ויחד עם זאת מציאותי.