כבר כמעט שכחתי מהמושג שביזות יום א', עד יום א' האחרון. השעון כבר הראה על אחת בלילה ובתור מבוגר אחראי ועייף, נאלצתי להיפרד מחבריי על מנת שאצליח לקום בבוקר לעבודה.

"רגע, אתה מתחיל לעבוד ב8? "השתומם אחד הגרמנים שנכחו בשולחן, "עד 17:30 ? " כל יום?! " .

"כן..... " ולרגע תהיתי אם אני באמת עובד קשה מדי.

 "מוזר " , הרהר הגרמני, "אני לא מכיר אף אחד כזה" .

 גם אני לא בעצם.כשאני חושב על זה, אף אחד ממכריי בעיר מחוץ לעבודה, אינו עובד במשרה מלאה. אוסף של סטודנטים נצחיים, פרילאנסרים, בעלי חצאי משרות, ואמנים לעת מצוא.עיר של מובטלים מכנים את ברלין ואפילו ראש העיר שהגדיר אותה כ"ענייה אבל סקסית", לא הצליח למגר את 16 אחוזי האבטלה הקבועים.גם המשבר הכלכלי האחרון לא הרתיע את ברלין, שכבר רגילה להסתפק במועט.ובאמת,שלא צריך הרבה כדי לחיות בעיר הזאת.בפחות מאלף יורו לחודש ניתן להתקיים פה בכבוד ועוד לפנק את עצמך בחופשה ביער השחור פעם בשנה.עלות המחייה הזולה יחסית, הופכת את ברלין לעיר מאוד נוחה למחייה שקוסמת לאמנים,סטודנטים וסתם צעירים התוהים על קנקנם המציפים אותה בשנים האחרונות.

וכשאפשר לחיות בנוחות כזאת ללא מאמץ יתר ,יש לך הרבה זמן פנוי. וכשהזמן שלך פנוי מחובות,יש לך זמן להתעסק בזכויות שלך, ולפתח מודעות חברתית עמוקה על הדרך.כמו השותפה שלי למשל. סטודנטית נצחית, שרק חזרה מהפגנה אחת נגד העלאת השכר לימוד וכבר משכה אותי להפגנה נגד ניאו נאצים בפרידריכסיין,שבמזרח ברלין. ההפגנה היתה בעקבות תקרית לאחרונה של ניאו נאצים התקפו בחור שנראה להם שמאלני מדי בתחנת רכבת. את ההפגנה הובילו אנשי האנטי-פה ANTIFA , תנועת מחאה אנטי פאשיסטית,המפגינה תדיר בברלין נגד ניאו נאצים ותופעות גזעניות בכלל. התנועה,לה סניפים בכל העולם, מובילה צבא של תומכים לבושים בשחור,שלא יהססו להפוך מכוניות ופחים כשצריך.

זה אחד הדברים שאני הכי אוהב בברלין. האקטיביזם הפוליטי והשימוש הנלהב והבלתי מוגבל בזכות להפגין. בעוד שחופש הביטוי בארץ מסתכם לרוב בערימת קיטורים וטוקבקים בתשלום, בברלין קשה לזרוק אבן מבלי לפגוע לפחות בהפגנה אחת שמתקיימת מדי שבוע..בחיי שמפגינים פה על כל דבר. נגד הקפיטליזם , בעד האלכוהוליזם, נגד בלימת ההגירה, בעד הוזלת שכר הדירה, נגד גיוס חובה ובעד תרבות הנגד, שהורסת כל חלקה טובה.

האם הזכות להפגין היא פריבלגיה של מי שפטור מחובות היום יום, ונהנה מעודף של זמן פנוי? אולי, אבל זה מתקבל בעיקר ברמת התירוץ.מה גם שלא חסרים בארץ אנשים עם שפע זמן פנוי שיעדיפו תמיד בילוי בקניון או בים על פני הפגנה בשמש הקופחת.בזמן שהתערבבתי עם אנשי האנטי-פה תוך כדי שחרור סיסמאות אנטי פאשיסטיות לאוויר, נזכרתי שגם בארץ יש לפחות ציבור אחד שמוקיר את כוחה של ההפגנה.

החרדים,שמבעירים את ירושלים בשבועות האחרונים,הם אולי הציבור היחיד שמשתמש באופו עקבי ומאסיבי בזכות להפגין.בכלל,נראה לי שהחרדים יאהבו את ברלין. הרי הם עצמם סטודנטים נצחיים, שלא משתגעים על עבודה במשרה מלאה ויודעים להסתפק במועט.הם ישתלבו יפה במרקם האנושי של העיר.אני לא יודע אם הם כל כך יתלהבו מהפתיחות המינית והנקניקיות הלא כשרות, אבל לפחות שותפים לחדוות ההפגנות ושריפת הפחים הם ימצאו בקלות.בכל מקרה, את הצבע המתאים כבר יש להם.