היום התקשרתי לעבודתי לשעבר כדי להיות נחמדה ולומר שלום (קורה לפעמים)

לאחר שעברתי משלוחה לשלוחה הגעתי גם לבוס שלי לשעבר ששאל את השאלה הניצחית - "מתי תתחתני" 

במקום עבודתי נלקחתי כפרוייקט אישי של החברה כל זאת במטרה למסד אותי. 

הפעם הועלה רעיון יצירתי, לערוך לכבודי כנס, אני אבחר את תחום העיסוק של המועמדים ויישאר לי רק לבחור..

על פניו, רעיון לא רע - למעט העובדה השולית - שאני לא מעוניינת בבן זוג.

כשאני מסתכלת על החברות הנשואות שלי קשה לי לומר שהתמונה כזו מלבבת. למעט 3 זוגות שהקשר ביניהם עדיין

יציב, כל השאר משתשעים מידי פעם ברעיון הגירושים, ולא כי ממש רע להם אלא פשוט כי הם מיצו את הבנזוג.

וזה פשוט עצוב. 

חברה שלי (נשואה) אמרה שלדעתה צריך לבטל את מוסד הנישואים ולמצוא אלטרנטיבה שפויה יותר,

שאחרי כמה זמן הבנזוג הוא פשוט עוד שותף לדירה - ושותף מעצבן.

כשבאים הילדים בכלל הבעל נעלם.

יש את הזוגות שהבעל באמת עוזר (מכירה רק 2 כאלה) וכל שאר הבעלים הם ניצב בית

נוכחים אך נפקדים בכל הנוגע לטיפול בילד או בילדה

אז בשביל מה צריך בעל?

אולי מספיק רק חברה טובה,מאהב טוב, עוזרת בית ומטפלת - וזהו מסודרים

היום זה נראה לי המתכון המנצח.. 

ובנימה משמחת - אח שלי מתחתן!!!  

מדליה לחברתו/ אשתו לעתיד שסוף סוף תחנך אותו כמו שצריך

לנו זה לא הצליח :)