לא משנה איך נציג את זה, כחברה קטנה אך דומיננטית בין מדינות העולם, כל דבר שאזרחינו עושים אי שם מעורר גל רגשות. כך עם הפרשיה המביכה האחרונה, סחר הביציות ברומניה, אשר נוהל על-ידי רופאים ישראלים, בניגוד לחוק המקומי. אם היו אלה אנשים פרטיים, אולי לאיש לא היה אכפת. אבל כאן מדובר, בראש ובראשונה, בקשר אפשרי למרפאות ולבית חולים ישראלים, באנשי מקצוע אשר בתודעה הציבורית נתפסים (לרוב) כבעלי יושר ומוסר, וכאמור, אלה הם ישראלים, אשר לא משנה כמה יגידו ישראלים בתפקידים שונים בחו"ל "אני לא מייצג אף אחד חוץ מאת עצמי", כאשר זה מגיע לנצחונות ולכשלונות שלהם, כולנו מרגישים מיוצגים. כאלה ייצוגים חיוביים, כמו הישגים תרבותיים או מדעיים רבות התשבוחות. אבל איך זה שהכשלונות של הישראלים בחו"ל תמיד כל-כך גדולים, עד סף של תקריות דיפלומטיות (עסקאות נשק מפוקפקות, סחר בסמים ועוד). נקווה שגם הפרשה הנוכחית תסתיים ברמה האישית ולא תדבוק בתדמית הלאומית של כל אחד מאיתנו. הרי יהיה חבל אם נאלץ לוותר על רומניה כעל יעד תיירותי פופולארי.