הי מתוקה,אני מסתכלת על התמונה, האסוציאציה הראשונה שעולה לי בראש זו תיבת נח, רק שכאן כל אחד מוזמן כי הדלת פתוחה וואשליה/ההבטחה שמישנכנס לתיבה/אשליה/בועה , ישב עם האחרים יהיה לו טוב,הוא יהיה מוגן, מכל פגע טבע ,וגם הפתח העגול שהשארת למעלה דרכו מתאפשר להכנס האור/האנרגיה ואפילו השכינה.אהבתי את הציור השתמשת בצבעים חמים ורגועים, ביי מתוקה ואל תפסיקי את מה שאת יודעת הכי טוב, חברתך הנאמנה יוליה
חברים יקרים שלי. המון תודה על ההיענות ושיתוף הפעולה שלכם. זה תמיד מדהים אותי מחדש וזה מקסים מרגש ונוגע ללב. הסיפור האמיתי הוא שקיבלתי משימה מהנשמה שלי באמצעות תקשור לצייר את הבית שלי. כלומר ליצור/ לברוא אותו. זה מה שיצרתי. הנשמה שלי לא מסתפקת בציור הזה. היא טוענת שהוא דו מימדי ושלא התייחסתי מספיק לעניין השביל אל הבית שהיה מאד עקרוני בשבילה, כלומר בשבילי. היא שלחה אותי לבנות עוד בית עבורי,ולצייר אותו כמובן, ושיהיה יותר קונבנציונאלי. אני יודעת שזה נשמע הזוי לגמרי, אבל בשבילי זה מאד אמיתי. אז הציור הבא יהיה כנראה שיעורי הבית המתוקן שלי. מצחיק, אבל אני באמת עוברת שיעורי בית עכשיו. זהו הסיפור. אשר לצבעי פלסתין, אני תמיד משתמשת בהם. ככה זה יוצא.. ובאשר לנאיביות... אני פשוט לא יודעת לצייר אחרת. ושוב המון המון תודה לכם. מאד היה חשוב לי לראות אם ואיך אני מצליחה לבטא את הכוונות שלי החוצה.
לפניך 20 אסוציאציות עוקבות שהציור עורר בי..קבלי אותן בהבנה..
אמנות ובמה, מאוד תיאטרלי, מאוד מתוק, בית-פתוח>מסיבה?חגיגה?חברים>שלמות>הרמוניה>יחד>צבעים משלימים>אור>קשר>התרחשות>חלון אחורי>סיפור>סיפור מאחורי הציור>וואו>מקסים
בכוונה אני לא מספרת לכם את הסיפור מאחוריה, מכיוון שאני מאד מעוניינת לשמוע תגובות ראשוניות ואותנטיות - על מה שרואים ועל התחושה שזה יוצר... והמון המון תודה מראש.
תגובות (39)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ורד, אני יודעת לומר לך שהיצירה יפה בעיני עד מאד
שרי
לי מייד עלה בראש שזאת סקיצה או רישום לתכנון תפאורה להצגת תיאטרון - המון מרחב תמרון לשחקנים.
מרשים מאוד.
וואוו מרשים ביותר- מסיבה? חג? לי זה נראה כמו משפחה
שמחה ומלוכדת שחוגגת משהו
מעבר לכך...כמה צבעוניות כמה שמחה כמה אור ביצירה הזאת
אין ספק שזאת השתקפות של היופי הפנימי שלך...
עיינתי גם בשאר היצירות
את פשוט נהדרת!
יש שם אור ושמחה אצל המשפחה בתוך החלון :)
הכותרת שעולה לי לראש- "קיבוץ גלויות"
אהבתי!!!
מעניין החיתוך שיש בציור והצבעוניות קצת חסרה לי טקסטורה אבל זו את פשוטה וכמו שאת וגם נראה לי כמו הסעודה האחרונה של ישו
אני
חלוקת הצבעים מזכירה דגל
משהו מעין חור - נראה כמו תליון.
ובפנים בתוך הורוד מבט לחדר.
והדלת הפתוחה
יש הרבה סמליות בציור.
מעניין ציור הבית.
הי מתוקה,אני מסתכלת על התמונה, האסוציאציה הראשונה שעולה לי בראש זו תיבת נח, רק שכאן כל אחד מוזמן כי הדלת פתוחה וואשליה/ההבטחה שמישנכנס לתיבה/אשליה/בועה , ישב עם האחרים יהיה לו טוב,הוא יהיה מוגן, מכל פגע טבע ,וגם הפתח העגול שהשארת למעלה דרכו מתאפשר להכנס האור/האנרגיה ואפילו השכינה.אהבתי את הציור השתמשת בצבעים חמים ורגועים, ביי מתוקה ואל תפסיקי את מה שאת יודעת הכי טוב, חברתך הנאמנה יוליה
לא תמיד פשוט לדעת " למה התכוון המשורר"(או היוצר באופן כללי)
אבל הכי חשוב שהוא התכוון.
יפה,מיוחד ומעניין.
צפוף שם למעלה יש מסיבה
ואילו למטה יש המון מרחב.
ומי שבא למסיבה ומצפה למרחב מקבל מחנק
ומי שחם לו וצפוף יורד למטה לאויר הצח..:)
חברים יקרים שלי. המון תודה על ההיענות ושיתוף הפעולה שלכם. זה תמיד מדהים אותי מחדש וזה מקסים מרגש ונוגע ללב. הסיפור האמיתי הוא שקיבלתי משימה מהנשמה שלי באמצעות תקשור לצייר את הבית שלי. כלומר ליצור/ לברוא אותו. זה מה שיצרתי. הנשמה שלי לא מסתפקת בציור הזה. היא טוענת שהוא דו מימדי ושלא התייחסתי מספיק לעניין השביל אל הבית שהיה מאד עקרוני בשבילה, כלומר בשבילי. היא שלחה אותי לבנות עוד בית עבורי,ולצייר אותו כמובן, ושיהיה יותר קונבנציונאלי. אני יודעת שזה נשמע הזוי לגמרי, אבל בשבילי זה מאד אמיתי. אז הציור הבא יהיה כנראה שיעורי הבית המתוקן שלי. מצחיק, אבל אני באמת עוברת שיעורי בית עכשיו. זהו הסיפור. אשר לצבעי פלסתין, אני תמיד משתמשת בהם. ככה זה יוצא.. ובאשר לנאיביות... אני פשוט לא יודעת לצייר אחרת. ושוב המון המון תודה לכם. מאד היה חשוב לי לראות אם ואיך אני מצליחה לבטא את הכוונות שלי החוצה.
אני רואה תחושות חיוביות..אווירה משפחתית בסביבה צבעונית ויפה
יכול להיות שזו משפחה קצת "מרובעת" אבל בסה"כ תחושות חיוביות
* מהחבר אלון
מקסים ושובה לב בצבעוניות שלו,
בסימטריה הכמעט מושלמת
(חוץ מהדלתות שאחת סגורה והשניה
פתוחה...)
בתמונה שמזכירה את הסעודה האחרונה,
רק במרפסת עם אדנית הפרחים.
האנשים שמחים, יש אופטימיות גם בשילוב
של הצבעים. מאד אהבתי.
הדבר הראשון שראיתי זה את ה"סיגריות" משני צידי התמונה.
ואח"כ מוגנתתי אל האור שיוצא מהדלת הנפתחת.
אין לי מושג מה זה
אבל אני הולכת לכיוון קבוצת תמיכה של מכורים.
החמימות במרכז מזמינה
אני רואה את עצמי מסתכלת מבחוץ לתוך בית
עם משפחה מכונסת סביב שולחן........
חם, נעים, יחד, ליכוד,
כמיהה למשפחתיות.
גם אני לא מבינה בסגנון הזה, אבל מה שאני רואה זה:
המון אנשים מביטים, מסתכלים, ממתינים מי ומה יצא מהדלת בקומה מתחתיהם.....הדלת נפתחת, התאורה מגבירה את הסקרנות של הצופה מהצד, וגם הם מחכים ומתסכלים.....
אהבתי את המפגש של החברים ...
קיץ ..פרחים על המרפסת..המון תום ואהבה.
שבת שלום.
הצבעים: צבעי דגל אשף
במרכז: ארוח אושפיזין בסוכת שלום.
פתרתי את כתב החידה. מה הפרס?
בעיקר יש פה משפחה ושלמות
זאת ההרגשה שלי
שבת שלום
היי ורד, התוכן מעניין השביל המוביל כאילו לבית יפה והארוחה המצויירת, אך אינני מתחברת לצבעים לצערי.
כוכב בכל זאת לתעוזה.
תמר
הרקע מזכיר קצת את דגלי פלשתין
רק שאת הלבן האמצעי מחליף בציור שלך סיפור הסעודה האחרונה ...
אולי משהוא שקשור ליחסי יהודים ערבים ...
רואים אתיופיך הפנימי ואת השמחה, הנאיביות והטוהר שמתחבר לאיזושהי פנימיות ,היצירה מסקרנת ומהנה ויש בה עוד רבדים שצריך עוד גלות.
יש בעבודה הזאת "נאיביות בוגרת"..
כך לדעתי
:)
התחושה שנתן בי הציור היא של אדם שמשחק אותה חי במסגרת אבל בעצם יש בו הרבה מעבר.
מוסתר מה"מקובל" וה"נורמל".
זה חמוד ומזמין. ממש אפשר לשמוע את האנשים במרפסת מדברים.
ורד היפה,
לפניך 20 אסוציאציות עוקבות שהציור עורר בי..קבלי אותן בהבנה..
אמנות ובמה, מאוד תיאטרלי, מאוד מתוק, בית-פתוח>מסיבה?חגיגה?חברים>שלמות>הרמוניה>יחד>צבעים משלימים>אור>קשר>התרחשות>חלון אחורי>סיפור>סיפור מאחורי הציור>וואו>מקסים
מאוד מעניין
אורות
נרות
אור הדלת הנפתחת...
מתוקה שלי :)
אני לא מבקר אומנות :) אך היצירה שלך
פשוט צבעונית ומרשימה .
כול כך הרבה יש לומר על יצירה שכזו
הצבעים מאירים , וורוד וירוק המון אופטימיות
ושמחה אחווה ורעות , חיבוקים ונשיקות :)
משהו עם הצבע האדום והשחור שמסביב
את זה אשאל אותך :)
יום נפלא יקרה
חיבוק גדול
*
מרשים במיוחד , זו בטח הסקיצה של מגן הסמל של המדינה הפלסטינית שלא קמה ולכן כולם בפאבים .
רואים סיפור של דרך אל מסיבה בבית פרטי עם דשא וגג אדום
ורד יקירתי מכיון שאני ממש לא מבינה בציור נאיבי שהוא סגנונך.אני לא יודעת מה להגיד
מעבר לצבעוניות היפה..ושאני אוהבת אנשים נאיביים רק לא מבינה באומנות נאיבית
תחילה חשבתי,שהחברה מחכים לישו לסעודה האחרונה,אבל האור הבוקע מכל חלק בבית,המזמין אותנו
פנימה יוצר תחושה של חום ואחווה.יפה
דוד