חום יולי-אוגוסט, רוב האנשים נופשים, אבל ערוצי הטלוויזיה כמו שאר אמצעי התקשורת לא יכולים לנפוש למרות שעובבדיהם בחופשה. בטלוויזיה זה מתבטא בשידורים חוזרים אינסופיים ובכתבות מאולצות של כתבים שממתינים לתורם לצאת לחופשה. בשני ערוצי הטלוויזיה המסחרית שלחו את הכתבים הנ"ל לצלם כתבות על בתי מלון, מחירי הנופשונים, האוכל, הנקיון, נוחות החדרים ועל הבידור שהם מספקים לנופשים. וכמובן בתעשיית הרייטינג בלי דרוג ותחרות על הזול ביותר והטוב ביותר אי-אפשר. כתבת אחת דרגה אותם עם מספר אבטיחים, אחרת עם מספר שלגונים ושלישית עם מספר כוכבי ים. סקרו את בתי המלון בסביבה: רודוס קפריסין ואילת. רייאנו נופשים. כל התשובות בנאליות וצפויות. הזרים מאופקים ומנומסים. הישראלים, איך לא, בעיקר מתלוננים. צולמו ישראלים עושים מנגל על המרפסת במלון בקפריסין שהכריזו: "מרגישים בבית!". אבל רוב הישראלים, כהרגלם התלוננו על דברים של מה בכך: שילמו מחירים אפסיים של הכל כלול אבל רוצים לקבל פינוקי חמישה כוכבים.

תגובה אחת של שני גברים ישראלים במיטב שנותיהם, תגובה ישראלית טיפוסית, השכיבה אותי מצחוק ולכן אני מטריח בה את שלשת קוראי: הבטיחו לנו בדיל רקדניות בראזילאיות. אבל אין רקדניות בראזילאיות. איפה הבראזילאיות?! זעקו שני הישראלים אל תוך חמש עשרה שניות התהילה הטלוויזיונית שקיבלו פעם בחייהם.