כותרות TheMarker >
    ';

    בועה בקרקעית הים

    ארכיון

    הפרש

    48 תגובות   יום שבת, 25/7/09, 10:40


    ''



     כשאחי נולד שמחתי מאוד

    וחשבתי: סוף סוף יהיה לי עם מי לשחק בבית!

    הייתי בסוף כיתה א', כמעט בן שבע.

     


     

     ביום שהביאו אותו הביתה מבית החולים, אחותי הגדולה ואני לא הלכנו לבית הספר.

    גם בגלל זה שמחתי.

     

     הסתכלתי עליו כל היום. רוב הזמן הוא ישן, אחרי הרבה זמן התעורר, בכה, שתה חלב וחזר לישון.


     אז חשבתי שכנראה יקח הרבה זמן עד שיוכל לשחק איתי.

    שאלתי את אימא שלי האם זה נכון שיקח הרבה זמן

    והיא אמרה שכן.

    טוב, לפחות הוא כבר נולד, חשבתי.

     


     כשהיה בן שלוש החלטתי ללמד אותו שחמט כדי שיוכל לשחק איתי.

    שחמט היה המשחק שהכי אהבתי חוץ מכדורגל, אבל לא היה לי עם מי לשחק בבית, רק עם חלק מהחברים.

    ולא כל יום יכולים לבוא אליי חברים או אני אליהם.

     


     הסברתי לו כל יום על כלי אחד, כדי שלא יתבלבל.

    קודם על המלך, למחרת על המלכה, אחר כך הצריח, הרץ והחיילים,

    (קודם איך החיילים מתקדמים, וביום אחר איך אוכלים).

    ושיחקנו כל פעם עם הכלים שהיו ידועים עד אותו יום.

    השארתי את הפרש לסוף כי הוא הכי קשה.

     


     כשהסברתי לו מה עושה הפרש הוא לא הבין.

    לא ידעתי האם להסביר לו הרבה פעמים עד שיבין או לחכות שיגדל עוד קצת.

    בסוף החלטתי לחכות כי רציתי שיהיה לו כיף לשחק ולא יצטרך להתאמץ יותר מדי.

    אז שיחקנו בלי פרשים.

     כמעט כל יום.

     


     בכל פעם ששיחקנו  שאל אותי "מתי תלמד אותי את הפרש? אולי עכשיו אבין?" ולפעמים אמר "אני בטוח שאבין עכשיו!".

     אחרי כמה חודשים -כשהיה כמעט בן ארבע- היתה לי תחושה שעבר מספיק זמן והוא התרגל כבר לכל שאר הכלים. אז יום אחד שאלתי אותו  האם הוא רוצה ללמוד איך זז הפרש.

    הוא אמר "כן, בטח!"  אז הסברתי לו.

     

     הוא הבין מיד איך מזיזים פרש כי כבר היה כמעט בן ארבע, והיה מאוד שמח.

    גם אני שמחתי מאוד. סוף סוף שחמט אמיתי!

     


     עכשיו אנחנו משחקים הרבה שחמט, ועם פרשים.

    כמעט בכל יום.

     

     

     

     

     

     

     

     


    (מתוך "בועה בקרקעית האגם" - ספר ילדים, בדרך).

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/2/11 14:24:
      אחת התופעות הכי אהובות עליי בקפה היא שפוסטים ישנים שלך פתאום עולים באוב.
      תודה. זה פשוט פוסט מקסים.
        10/11/09 12:04:


      יפה..ועוד יותר יפה ומשמח לדעת שזה חלק מספר שאתה תביא לאור בקרוב..:)

       

      אז..בהצלח-ה!!

        1/8/09 10:33:


      אהבתי את הסיפור !

      נדמה לי ששיחקתם AJEDREZ

      נכון ??

        1/8/09 09:33:
      עצם הסיפור, אהבתי , אשר
        30/7/09 15:42:

      צטט: renana ron 2009-07-30 14:53:35

      יסלחו לי כל הציניים למיניהם, אבל אני התרגשתי מהסיפור. אם עוד סיפורים מעין זה  נמצאים בספר - זה בהחלט ימריץ אותי לרכוש הספר הזה .

       

      תודה גדולה

      רננה

       

       


      תודה, רננה. אני התרגשתי כשהדברים קרו.
        30/7/09 15:22:


      יפה יפה:))))

       

      אסתי.

        30/7/09 14:53:

      יסלחו לי כל הציניים למיניהם, אבל אני התרגשתי מהסיפור. אם עוד סיפורים מעין זה  נמצאים בספר - זה בהחלט ימריץ אותי לרכוש הספר הזה .

       

      תודה גדולה

      רננה

        28/7/09 18:07:

      צטט: גיא נבו 2009-07-28 17:39:34

      יאללה איפה הספר?

      מרחק זה לא תירוץ כדי לא לשחק שח היום, אני מקפיד לשחק עם המחשב ומפסיד אפילו ברמות הנמוכות ביותר. ביזיון כמה שאני גרוע.

      יופי של סיפור. 

       

       

      תודה, גיא.

       אתה צודק בעניין המרחק כתירוץ לא תקף (מעניין האם מישהו ספר בכמה תחומים המרחק הפסיק להיות תירוץ תקף, מאז עידן האינטרנט).
       אם כן, התירוץ הבא הוא שאני אוהב את המגע בכלים, בלוח, ובעיקר את המפגש עם היריב ( בטח תזכיר לי עכשיו שאנשים מרוחקים משחקים היום באופן מקוון "משחקים" הרבה יותר אינטימיים  משחמט...).

        28/7/09 17:39:

      יאללה איפה הספר?

      מרחק זה לא תירוץ כדי לא לשחק שח היום, אני מקפיד לשחק עם המחשב ומפסיד אפילו ברמות הנמוכות ביותר. ביזיון כמה שאני גרוע.

      יופי של סיפור. 

        27/7/09 06:40:


      LOL X 3

       

      בהצלחה עם "הבדרך"

        26/7/09 14:16:

       

      יפהפה.

      עכשיו כל מה שנותר זה לחכות לספר שיצא ולאחיינית החדשה שלי שתגדל קצת.

        26/7/09 10:33:
      חיוך
        26/7/09 09:56:

      יפה מאד
        26/7/09 00:47:


      *

      פוסט פשוט חמוד.

       

      פתאום חשבתי על זה שחבל שלא מלמדים משהו בדומה לזה בבית הספר.

        26/7/09 00:44:

      צטט: אורית גפני 2009-07-26 00:15:24

      אוי... איזה פוסט מקסים...!

      כיף "לסגור" איתו את היום...:))

       

      מזכיר לי את שני בני המקסימים...

      בני הבכור חיכה בקוצר רוח כדי שיוכל לשחק עם אחיו...:))

      ואכן... עד היום (גדולים כבר...:)) הם תמיד בראש אחד...:))

       

      תודה ושבוע נפלא !

       

       

      כן, כשיש עם מי לשחק הכל בסדר. עד עצם היום הזה :)

      תודה.

        26/7/09 00:15:

      אוי... איזה פוסט מקסים...!

      כיף "לסגור" איתו את היום...:))

       

      מזכיר לי את שני בני המקסימים...

      בני הבכור חיכה בקוצר רוח כדי שיוכל לשחק עם אחיו...:))

      ואכן... עד היום (גדולים כבר...:)) הם תמיד בראש אחד...:))

       

      תודה ושבוע נפלא !

        26/7/09 00:11:
      נורא יפה
        25/7/09 19:09:

      צטט: יצחק ב 2009-07-25 19:04:58

      פוסט נקי,

      מלא אהבה.

      תודה.

       

       


      תודה, יצחק.
        25/7/09 19:05:

      צטט: הדב מהיער 2009-07-25 18:52:25

      צטט: Danniell 2009-07-25 18:47:03

      צטט: Danniell 2009-07-25 18:43:16

      צטט: הדב מהיער 2009-07-25 18:32:40

      צטט: Danniell 2009-07-25 16:43:34

      צטט: taltalbo 2009-07-25 15:39:08


      אתה מלך

       

       

      עדיף רץ. ובעיקר לא חייל :)

       

      הכי טוב - מלכה.

      דווקא המלך שם הוא כמעט הכי מסכן, רק קצת יותר חזק מהרגלי.

      יופי של סיפור, דניאל.

      מי מנצח היום?

       

      תודה, דב.

       האמת היא שבגלל ההפרש בגיל, במשך כל הילדות דאגתי שמאזן הנצחונות וההפסדים ביננו יישאר "צמוד". כשאחי היה מספיק גדול כדי להתמודד עם אתגרים יותר רציניים, הייתי שואל אותו באיזו רמת קושי הוא בוחר בכל פעם שאשחק: 1, 2, 3 וכו'.

       מי מנצח היום? הלוואי ידעתי. מפרידים בינינו כמה  אלפי ק"מ ולא יצא לנו לבדוק את זה מזה שנים. אולי במפגש הבא...

       

       

       

      עכשיו הגעת לקטע העצוב באמת. שני אחים שאלפי קילומטרים מפרידים ביניהם.

      אתה יודע לשחק שח ברמות (כמו מחשב שח כזה)? כל הכבוד.

       

       

       

      בעניין אלפי הקילומטרים, אני התחלתי עם זה - כמו שאומרים הילדים- כאשר עברתי ליבשת רחוקה לפני שמלאו לי 19.

       בקשר לרמות, הכוונה היתה שאם היה בוחר שאשחק ברמה 1, היה לו סיכוי גדול לנצח אותי, ברמה 2 היה משחק צמוד וכל תוצאה אפשרית (אם לא היה עושה טעויות גסות היה מנצח), ברמה 3 היה צריך להתאמץ מאוד ולשחק בשיא הריכוז כדי להוציא תיקו...

        25/7/09 19:04:

      פוסט נקי,

      מלא אהבה.

      תודה.

        25/7/09 18:57:

      צטט: -מירב- 2009-07-25 18:50:47


      מהמם!

       

       

      תודה, מירב :)
        25/7/09 18:50:

      מהמם!
        25/7/09 18:47:

      צטט: Danniell 2009-07-25 18:43:16

      צטט: הדב מהיער 2009-07-25 18:32:40

      צטט: Danniell 2009-07-25 16:43:34

      צטט: taltalbo 2009-07-25 15:39:08


      אתה מלך

       

       

      עדיף רץ. ובעיקר לא חייל :)

       

      הכי טוב - מלכה.

      דווקא המלך שם הוא כמעט הכי מסכן, רק קצת יותר חזק מהרגלי.

      יופי של סיפור, דניאל.

      מי מנצח היום?

       

      תודה, דב.

       האמת היא שבגלל ההפרש בגיל, במשך כל הילדות דאגתי שמאזן הנצחונות וההפסדים ביננו יישאר "צמוד". כשאחי היה מספיק גדול כדי להתמודד עם אתגרים יותר רציניים, הייתי שואל אותו באיזו רמת קושי הוא בוחר בכל פעם שאשחק: 1, 2, 3 וכו'.

       מי מנצח היום? הלוואי ידעתי. מפרידים בינינו כמה  אלפי ק"מ ולא יצא לנו לבדוק את זה מזה שנים. אולי במפגש הבא...

       

       

        25/7/09 18:32:

      צטט: Danniell 2009-07-25 16:43:34

      צטט: taltalbo 2009-07-25 15:39:08


      אתה מלך

       

       

      עדיף רץ. ובעיקר לא חייל :)

       

      הכי טוב - מלכה.

      דווקא המלך שם הוא כמעט הכי מסכן, רק קצת יותר חזק מהרגלי.

      יופי של סיפור, דניאל.

      מי מנצח היום?

        25/7/09 16:43:

      צטט: taltalbo 2009-07-25 15:39:08


      אתה מלך

       

       

      עדיף רץ. ובעיקר לא חייל :)
        25/7/09 16:40:

      צטט: אסתרליין 2009-07-25 15:35:01


      נראה לי לפי נימת הבלוג הזה

      שספר הילדים יקצור הרבה

      געגועים לעבר אצל כולנו...

      המבוגרים-ילדים.

      ואצל הילדים , תהיה חגיגה

      עם פרש או בלי פרש. העיקר המשחק:-)))

       

       

      יהיה נחמד אם יעזור לגדולים להיזכר שהם ילדים ותיקים.

      ויקרב כך בינם לבין הילדים החדשים.

        25/7/09 15:39:

      אתה מלך
        25/7/09 15:35:


      נראה לי לפי נימת הבלוג הזה

      שספר הילדים יקצור הרבה

      געגועים לעבר אצל כולנו...

      המבוגרים-ילדים.

      ואצל הילדים , תהיה חגיגה

      עם פרש או בלי פרש. העיקר המשחק:-)))

        25/7/09 14:35:
      מ ו ת ק   ש ל   א ח   !
        25/7/09 10:52:


       הבכור שלי קיבל פרס על הצטיינות בשח מט זה היה בטכס סיום של בית ספר היסודי ואני אפילו לא ידעתי איך הכלים זזים, אז הוא לימד אותי.

      איזה מותק של פוסט.

      פרופיל

      Danniell
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      מילים תלויות Palabras colgadas

      מילים תלויות Palabras colgadas