כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של mikelda

    עוסק בענייני חינוך, יזמות, שיפור מצב החינוך, הצעות חדשות. מה צריך לעשות ועדיין לא נעשה בתחום החינוך. רפורמות בחינוך לא מצליחות אצלנו לכן צריך להתמקד בשינויים קטנים ושיטתיים.

    0

    מסע אנתרופולוגי במחוזות החינוך

    4 תגובות   יום שבת, 25/7/09, 11:26

     

     

    החופש הגדול, אלו הם ימי הכייף של תלמידים, הם נחים להם מול משחקי מחשב נון סטופ. אט אט שעות היום מתחלפות עם שעות הלילה. מין תהליך כזה מעניין מבחינתם.

    ילדיי הבוגרים 10 ו 13 מנסים כל ערב ל"גנוב" עוד כמה דקות ערות, נוספות, גם הקטן, סך הכל בין  7 וכבר: " לא, מה פתאום, מחר חופש,  לא רוצה לישון..." בבוקר, או נכון יותר בצהריים, מתחיל להם היום בעצלתיים. ארוחת הבוקר הפכה לצהריים.  העיקשות של ההורים להחזיק את כולם יחד, מצליחה לעיתים לאסוף את כולם לארוחת ערב. בילויים משותפים, בימי הקייץ ההבילים, בקושי רב באים בחשבון, אליהם נדרשות כל היכולות האסרטיביות  ההוריות.

     

    למבוגרים, סנריו כזה, מחייב גיוס כל כוחות האמפתיה, כדי לא לבקר יותר מידי, כדי להבין, נו גם אנחנו היינו רוצים מנוחה אימתנית כזו עד שהיום והלילה יתחלפו להם לאיטם.

     

    הורים שהם גם מורים, מנסים לצבור כוחות, ללמוד דברים חדשים, להשלים את מה שלא הספיקו ואפילו לצאת למסעות אנתרופולוגיים, לקנאתם של האחרים.

     

    אני בחרתי, יצא לי, לצאת למסעות אנתרופולוגיים במחוזות החינוך, מחוז מרכז ומחוז דרום של משרד החינוך. שני מחוזות של משרד אחד, כל כך שונים, כל כך אחרים שדי בקלות אפשר לחשוד שמדובר במחוזות השייכים למדינות שונות. כבר מחוץ למבני המחוז ניתן לראות את השינוי.

     

    מחוז מרכז של משרד החינוך שייך למדינה סופר מודרנית. בניין משרדים, ממש גורד שחקים, בקדמת העיר הגדולה, תל אביב. הגישה מובילה לכמה קומות חניה, אם לא תזכור איפה חנית, כנראה שלא תצא מהמבוך. מחוץ לחדרים אין שום תכונה. מידי פעם דלת נפתחת מציץ ראש וחוזר חזרה. בפרוזדורים שוררים שקט וניקיון היי טקי.

     

    למחוז מרכז לא מגיעים במקרה, רק מי שהוזמן בלבד ויודע בדיוק מה הוא רוצה ומחפש, ועדיין נכונו לו הפתעות. המסרים שמחוז מרכז משדר, מתאימים לישראל המודרנית והמערבית , אווירה עיסקית, חיוכים מאולצים, יעילות, לוח הזמנים מדוקדק 10-15 דקות לכל נושא והתוצאות יגיעו אליך בדואר.

    מעט מאוד, עד בכלל לא, יחס אישי. זהו מחוז מרכז של משרד החינוך.

     

    מחוז דרום של משרד החינוך, שייך למדינה אחרת, אולי אפילו מתאים לימי הביניים. בניין מחוז הדרום נמצא בקומפלקס בניינים של משרדי הממשלה. די הזכיר לי את המבצרים של ימי הביניים. כידוע סביב המבצרים התפתחה תרבות עירונית שכללה את נציגויות השלטון, שוק ליזמים זריזים שיענה על הצרכים של עולי הרגל, או מבקשי הבקשות, כותבי המכתבים ומצלמי התמונות.

     

    למחוז דרום מגיע כל מי שרוצה, לא חייבים להצטייד בהזמנות, הורים יחד עם ילדיהם מגיעים לערער לבקש או להתחנן. אחרי כל דלת עומד שוער, בודק, בוחן, שואל לאן ולמה ?

     

    במבט ומחשבה מהורהרים על שני הביקורים הגעתי לתובנה, לא מדינה אחת אלה שתיים, זו של תל אביב וזו של הדרום.

    במחוז מרכז לא רואים את ההמון, הבניין מנוכר, נקי, חלונות גדולים מכסים את קירותיו לכל אורכם. הכל זורם ויעיל.

    במחוז הדרום, המון גדול צובא על הבניינים, אין חניה גם לא במרחק ניכר, ה"שלטון" מכונס לו בעצמו בודק, חושד ומעכב. המון מחסומים בעיר בירת הנגב סביב לבנייני הממשלה. אני שהגעתי מאמצע המדינה בין תל אביב לבאר שבע, חיפשתי מבנה שלטוני, הסתובבתי לי סביב היעד ולא ידעתי היכן אני. רגע אחד הייתי בעיר עתיקה ממש מסוף המאה ה -19, בניינים בריטים מסביב, ורגע שני הייתי במקום אחר. תחושה מוזרה שלי, ואולי של אחרים ששאלתי במרחק קצר מהיעד, הייתה שהשלטון מסתתר בתוך ההמון וההמולה.

     

    נראה לי שזו הפעם הראשונה שחשתי על עצמי את המשמעות של שתי מדינות האחת של תל אביב, בין גדרה לחדרה, והשנייה בפריפריה, אני די בטוח שגם מחוז הצפון מזכיר מאוד את מחוז הדרום, גם בלי לבקר בו.

     

    אולי על רקע המסע האנתרופולוגי שלי אפשר להבין את התוצאות של מערכת החינוך הציבורי. העובדות היבשות מדברות על כ 50% מבוגרי החינוך הציבורי בעלי תעודת בגרות, אבל בחקירה  מתבררת תמונה קצת שונה. בישובים החזקים כ 70% מצליחים לקבל תעודת בגרות ואילו בפריפריה  רק כ 30% זכאים לתעודה הנכספת.

     

    דוגמאות מצאתי בפרסומים הרשמיים של משרד החינוך.

    שאלה: לאור הסיור האנתרופולוגי שערכתי, היכן הופקו הנתונים הבאים ?

     

     תל אביב 66%, חיפה 64%, אשדוד 64%, ראשון לציון 61%, אשקלון 66%, באר שבע 57%, גן יבנה 73%, עמק יזרעאל 71%, גבעתיים 70%, מעלות תרשיחא 53%, רהט 45%, אום אל פחם 43%, טייבה 42% בני ברק 16%.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: רביב נאוה 2009-07-25 21:22:17


      אתה מוזמן לבקר פעם במחוז חיפה (להבדיל ממחוז צפון שממוקם בנצרת). לפי התיאורים שלך, זה דווקא יותר קרוב למחוז ת"א, האווירה הייטקית, הבניינים מודרניים וכשרואים את הארכיטקטורה מבינים שהממשלה בטח לא מנסה להסתתר, להיפך. כל קריית הממשלה זועקת "אני פה, תראו אותי" ומשרד החינוך בכלל ממוקם בתוך טיל שהשמועות מספרות שבשעת חירום הוא אמור פשוט להמריא ולטוס למקום בטוח יותר ובלי חמסינים. חוץ מזה, זה המחוז היחיד בארץ שאפשר להגיע למשרדים שלו ברכבת תחתית. אירופה!

      מצד שני, כשכבר הגעת לקבלת קהל (יום ב' ו-ג' 11:00-14:00, אל תנסה אפילו להגיע בשאר השבוע, חבל על הדו"ח חנייה שתקבל) סביר להניח שתתקל באחת משתי התשובות: "אנחנו מעבירים את התיק שלך למחוז צפון, והם כבר יטפלו בך" (אם אתה  עובר ללמד ביקנעם) או "אנחנו לא יכולים לטפל בך אתה עדיין שייך למחוז צפון" (אם לימדת לפני זה בעכו). כך שהי-טק או לא הי-טק, מבחינה אנתרופולוגית אתה עדיין במזרח התיכון.

       

      נשמע כמו טירה צלבנית בימי הביניים גם בצפון וגם בדרום.

      לעומת זאת המשרדים הראשיים בירושליים מאוד מזמינים ונינוחים.

      עדין חדרה גדרה אלו הם גבולות המדינה.


      פוסט יפה, תודה!
        25/7/09 21:22:


      אתה מוזמן לבקר פעם במחוז חיפה (להבדיל ממחוז צפון שממוקם בנצרת). לפי התיאורים שלך, זה דווקא יותר קרוב למחוז ת"א, האווירה הייטקית, הבניינים מודרניים וכשרואים את הארכיטקטורה מבינים שהממשלה בטח לא מנסה להסתתר, להיפך. כל קריית הממשלה זועקת "אני פה, תראו אותי" ומשרד החינוך בכלל ממוקם בתוך טיל שהשמועות מספרות שבשעת חירום הוא אמור פשוט להמריא ולטוס למקום בטוח יותר ובלי חמסינים. חוץ מזה, זה המחוז היחיד בארץ שאפשר להגיע למשרדים שלו ברכבת תחתית. אירופה!

      מצד שני, כשכבר הגעת לקבלת קהל (יום ב' ו-ג' 11:00-14:00, אל תנסה אפילו להגיע בשאר השבוע, חבל על הדו"ח חנייה שתקבל) סביר להניח שתתקל באחת משתי התשובות: "אנחנו מעבירים את התיק שלך למחוז צפון, והם כבר יטפלו בך" (אם אתה  עובר ללמד ביקנעם) או "אנחנו לא יכולים לטפל בך אתה עדיין שייך למחוז צפון" (אם לימדת לפני זה בעכו). כך שהי-טק או לא הי-טק, מבחינה אנתרופולוגית אתה עדיין במזרח התיכון.

        25/7/09 19:24:


      מסע מעניין וכואב.

      תודה שהבאת.