אמנם באיחור מה, אבל את צודקת לגמרי (וגם אני בבעיה הזו עכשיו)  

אלפא - את סתם אומרת, ברור לי שאצלך מתחת לספות נקי!

 

אחירון - יש לי קוניקה מינולטה Dimage A200. בדיעבד - דגם בעייתי (מיצרן שחדל מהתקיים). למרות חיבתי הגדולה אליה.

מצטער על זה שאני ממש לא קשור, אבל, איזה מצלמה יש לך?

גם ממני ביקשו להחליף תמונה.

גם אני התעצבנתי.

והחלפתי.

האמת, לא ביג דיל.

כל עוד לא אמרו לי כלום על התוכן אני יכול לחיות עם זה. (מאידך, אני לא צלם).

בכל מקרה, אני מאחורייך.

והרי אין תקופה הולמת מזו. מפקירת הפאנלים, לעולם לא תצעדי עוד לבד! קומנה נשות תלתלי האבק והתאחדנה!

אתן מוזמנות ובשמחה. הבעיה היחידה היא שאני אומרת לעצמי, אוקיי, קודם ננקה פה קצת, אי אפשר ככה להביא אושיות סגנון כמו אלפא אל המאורה החשוכה והדחוסה, תלתלי האבק עלולים לתקוף אותה (הם לא מאולפים). ונקיון.. ובכן, זו סוגייה כאובה.

כשתחזי בי נועצת שיניים בטורטיה מטפטפת טחינה על הגופיה בקיטונך המובטח, זו תהיה עילה להתלהבות.

אלפא, מזתומרת מי? מי שאין לו צואר, כמו האוואטר הזה, שכרגע נראה לי כהכלאה בין ערפד לבין מעצורי החנייה האלה, ששמים על מדרכות מבוקשות.

 

ולגבי הפיקציה, כן, ברור, אבל יש אנשים שעצם קיום הכלל מעורר בהם אנטגוניזם, ויש גם כאלה, כמוני למשל, שכן רוצים לשים משהו שמזוהה איתם, אבל עדיין לא היו רוצים שמישהו ייגש אליהם וישאל אם זה הם בדיוק ברגע שנוטפת להם טחינה מהפלאפל על החולצה.

:)

 

 ואני עדיין בשוק מזה שאף אחד לא התפעל, בפוסט הטורטייה, מהגאונות של הרעיון להוסיף במבה לטורטיה. זה אפילו מתאים גיאוגרפית!

tנופת - מהר, למחבוא בארון! מזל שיש לך מראה ארי.

אבל ברור שזה שיניים! מי יוצא מהבית עם צווארון כזה בימינו?

ולעיניינו, מניעת דמויות פיקטיביות? שטויות. מי שרוצה לברוא עצמו מחדש לא יבהל מחוק התמונה הברורה. ובאשר לסט התקנות בקפה, אני דווקא מוצאת אותו מעניין מאוד ומוביל לסוג אינטראקציה שונה מזו שלה הורגלנו בשכונה הישנה. נכון שכאן נדרשת יצירתיות מסוג שונה. אפשר להמשיך להסתובב עם גופיה ומכנסיים קצרים בישרא, פה יש הזדמנות פז לאוורר קצת את הז'קט המחוייט.

חי שפמי, נראה לי שהרשויות כבר בסף דלתי!

 

צטט: indi_go 2007-03-18 22:53:21

דוסית - בשמחה. באמת תהיתי איך זה במגזר. מקובל בכלל לשים תמונות של אנשים, ובמיוחד של נשים, באתרי אינטרנט? מותר?

 

בורוררר שמותר :)

 

אבל גם בציבור החרדי יש חלקים שמרנים יותר ופחות בכל מה שקשור לחשיפה לנט. ובנט.

 

אנוכי שייכת לזן הראשון, מסתבר..

 

 

 

 

 

דוסית - בשמחה. באמת תהיתי איך זה במגזר. מקובל בכלל לשים תמונות של אנשים, ובמיוחד של נשים, באתרי אינטרנט? מותר?

 

ידק - אני מתחילה קצת להתעייף מלחזור על המנטרה של "לא אמרתי שזה רע שיהיו כללים בקפה", עמך הסליחה.

אה, אני מסתפקת בזה שהוא לא מחק לי את הבלוג או את כל המשתמש שלי בתגובה, שזה כבר מאוד יפה ובוגר מצידו. אולי יום אחד הוא אשכרה יהיה בשל גם להקשיב, ולא רק להתרגז.

 

אותי מעניין דבר אחד.

איפה אדם שוב בתגובות האלה ... ?! 

ליניב ולרועי -

משום מה נדמה לי ששניכם דילגתם כמה פסקאות בפוסט שלי.

 

האם אי שם טענתי שהקפה צריך לאפשר אנונימיות מלאה ולהיות פרוץ לפיקציה כמו מיי ספייס?

 

התשובה היא - לא. להיפך, כתבתי שאני מסכימה ומקבלת את ההחלטה הבסיסית של הקפה בעניין הזהויות האמיתיות.

 

לא על זה טענתי. והנה, אחדד אותה עבורכם: הבעיה שלי אינה עם עצם קיומם של הכללים. הבעיה שלי היא עם העובדה שהם נאכפים בנוקשות יתר ובצורה לא אחידה.

 

והבעיה הכי גדולה שלי היא חוסר הכבוד של ההנהלה לאוטונומיה שלי על הדף שלי, במסגרת הכללים של האתר.

 

ומתוך כך, אני מבקשת להעיר את תשומת ליבם של אלה שאוכפים את הכללים לעובדה שהם חייבים להראות להם יותר גמישות.

 

ורק אעיר בנוסף, בצד, לתשומת לבכם, שמי שבאמת רוצה לעקוף את כללי הקפה יעשה דבר מאוד פשוט: הוא יפתח זהות בשם פיקטיבי ("משה כהן") ויצרף תמונה אחת מבין מיליארדי התמונות באינטרנט. נגיד, של פלוני יאן צווייג מגרמניה. ואף אחד לא יידע לעולם. כך שהמערכת, ככל מערכת, היא פרוצה למי שבאמת חפץ בכך.

 

הסכנה ל"קו" של הקפה, או לאיכות תכניו, לא נשקפת מצד המשתמשים שכבר נכנסו, עיצבו לעצמם דף, הזדהו בשמם, העלו תכנים, צירפו חברים, וצירפו תמונה של עצמם שהיא לא בדיוק צילום דרכון. עם כל הכבוד, אתם לא רשויות ההגירה של ארה"ב. על דלתם ימשיכו להתדפק גם אם הם יקבעו שמעכשיו מקבלים רק מי שיש לו עיניים ירוקות.

 

בהיותכם מיזם שהוא בסופו של דבר מסחרי, אתם מחויבים למשתמשיכם ולשביעות רצונם. זה, כאמור בפעם האלף, לא סותר את העובדה שהחלטתם על כמה קווי בסיס. זה רק מחייב אתכם לזהירות רבה יותר ובעיקר להקשבה לרחשי ליבם של המשתמשים בקהילה כאן.

 

בניגוד לחיים האמיתיים, בהם מנהל יכול להצליח מאוד גם אם הוא מחזיק את עובדיו קצר וקובע להם כל פיפס, ברשת חברתית זה בדיוק ההיפך: יצליח המנהל שייתן למשתמשיו את ההרגשה שיש להם מקסימום חופש (ובפעם המאה ועשרים: חופש אינו אנרכיה).

 

מה שהמנהלים כאן צריכים לעשות, לעניות דעתי, הוא להרפות בדרגה אחת או שתיים את עומק המעורבות שלהם בדפי המשתמשים, ולהגביר מאוד את המאמצים לכיוון תיקון מחלות הילדות של המערכת. והם גם צריכים ללמוד שלא להתעצבן כשקטון המשתמשים אומר להם מה לדעתו הם צריכים לעשות, להיפך, הם צריכים להבין שהמשתמש הקטן הוא המורה הכי טוב של המנהל הגדול.

 

ולהרפות - זה דבר שמאוד קשה לקונטרול פריקים לעשות.

אינדיגו:

"יש פה עוד עניין שראוי לחשוב עליו, והוא היחסים של מצולמים עם תמונת דיוקנם המשוכפלת והפומבית. מדובר במסכת עדינה, אצל אחוז ניכר מהמשתמשים. העלאת תמונות של עצמך לרשת היא בפני עצמה צעד של אמון, בדומה להתפשטות. ובדומה לה -  מוטב שלא להכריח את המשתמשים להתפשט במקלחות, בכניסה. עדיף לתת להם לעשות זאת איש איש בקצב שלו ועל פי רצונו. הקפה נכנס בזאת ברגל גסה לטריטוריה שיש לפסוע בה בזהירות מירבית ותוך כבוד למשתמשים.

כשמדובר בשלבים כה קריטיים, בהם מתהווה ציבור המשתמשים בשירות, האנשים המציעים את השירות צריכה להיות קשובים יותר למשתמשים, לעניות דעתי,  ולהפעיל מינימום כפייה. "

 

 

לא יכולתי להביע את עצמי בצורה טובה יותר.  תודה :)

אנחנו אוהבים שאף אחד לא יגיד לנו מה לעשות. לכן הרשת כל כך טובה.

אנחנו יכולים לחתום בכינויים ולהופיע בתחפושת.

אבל עורכי הקפה חשבו - וטוב שכך - שיש כללים. המחשב האידיוט שלהם רק מציג את הכללים בפני המשתמשים. מי שרוצה - מקבל את הכללים. מי שאינו רוצה - מקבל הערה מנומסת.

מה רע בעולם שיש בו כללים?

חתימה: זקן אחד.

תודה ריקי! ותודה גם אמיתי :)

 

ריקי, נוכחותך כאן בדיון היא קצת סגירת מעגל, במובן שגם אני למדתי את שלי בדרך הקשה, לגבי מה כדאי ומה לא כדאי לעשות למשתמשים, וזה היה כשניהלתי פורום ב-IOL.

 

העניין הוא, שזה היה ב 1998 או 1999. זרמו מאז קצת מים בנהר האינטרנט, הייתי מצפה שמי שמפעיל כיום רשתות חברתיות יידע קצת יותר על האמנות העדינה של להציב גבולות למשתמשים שלו.

תודה, חוה! בדיוק - התמונה שלך יפה, ואישית, והיא אַת, ומזהה אותך מספיק, גם אם היא לא עומדת בסטנדרטים הנוקשים מדי של המערכת. ללירון - תודה! (אתה לא רוצה לראות עוד תמונות שלי. עוד תמונות שצילמתי, זה כן :)

סליחה שטרם הספקתי להגיב בהמשך הדיון - זה עתה חזרתי מכינרנט, אחרי יומיים וחצי רצופים במהלכם התחברתי רק לשאכטה אחת, בת חצי שעה, של אינטרנט (!). אני חושבת שהרווחתי ביושר פטור מ"היום ללא שימוש" ב 26 במארס, ואשמח לחזור לכאן מחר להמשך הדיון :)

  

אני מסכימה לדברי אינדיגו. אם יש דבר שמקומם אנשים רבים , זו מראית של שרירות לב . 

לי קשה ב'קפה' אם אלו שמסתתרים. אני מניחה שהדבר נובע מן החשיפה שלי . אמנם  גם בישראבלוג אני בשמי המלא אך התמונה

נותנת הרגשה של מפגש. 

נראה לי שלמרות המעלות של החשיפה נגרע תום הלב של ההתיחסות לדברי האחר והשפיטה שלהם כשלעצמם, בלי הטיה אינטרסנטית.

 

שבת שלום

 

שולמית

 

רועי, אני חושבת שאתה מערבב פה שמחה בשמחה.

אתיקה עיתונאית זה דבר אחד.

תוכן גולשים זה כמעט ההופכי. כמעט. אתה יכול לנסות להכיל את הסטנדרטים של המרקר כארגון, כעיתונאים, כאנשי מקצוע (מס' 1 בהכל!) על הגולשים. אבל אני אישית לא חושבת שזה יצליח. בטח לא כשיהיו פה עשרות ומאות אלפי אנשים. כשיש מסה כזו, הדינמיקה הטבעית היא שתכתיב את הקצב, ולא עורכים.

 

ברור שיש גבולות של טעם טוב וגבולות משפטיים שנשמור עליהם בשבע עיניים, אבל כל השאר צריך לקרות בעיני באופן טבעי. מי ששם בתמונה שלו פרח, סמיילי או חתול, וכותב בעילום שם, אינו בהכרח איש חתרני או טרול. כמה מהבלוגים הטובים שאני מכירה (ועוד הרבה קוראים מכירים) נכתבים בעילום שם חלקי או מלא. איכות והזדהות אינן מלים נרדפות דווקא.

 

 

אם משהו חושב שמתעלמים מהקולות שעולים אז טעות בידו.

ההפך הוא הנכון.

אנחנו מייחסים חשיבות עצומה לדיונים בנושא "גבולות הקפה" וכל הזמן מנתחים

בזמן אמת את ההתפתחות של התופעה המדהימה הזאת של רשת עסקית ישראלית

על כל המשתמע מכך.

אני בכלל לא חושב שזה עניין של טועים / לא טועים או מה ההגדרות  למושג "איכות".

זה בדיוק כמו אתיקה עיתונאית.

אין משהו באמצע.

או שאת/ה מחויב/ת לזה או שלא.

או ששמים גבולות או שנותנים לזה לרוץ פרא.

ראינו הלכה למעשה שכששמים גבולות שמגדירים איכות זה שורד לאורך זמן (הכנסים שלנו זו דוגמא מצוינת)

בטווח הארוך, ההצמדות למה שאנחנו מאמינים שיגרום למקום הזה לשרוד כמו ההצמדות לכללי אתיקה עיתונאית במקרה של המערכת היא זו שמחזקת אותנו ומובילה אותנו הלאה.

תשאלי כמה יחצ"נים מבינים למה עיתונאים של TheMarker לא נושאים על חשבון

חברה לסיור בחו"ל?

 

בשורה התחתונה. 

שואלים פה בכל מיני דיונים האם הקפה יהיה JDATE והתשובה שלי לעניין

הזה היא שכמו שהמותג TheMarker נבנה סביב ההקפדה על איכות, גבולות

וסטנדרטים, שלא תמיד הובנו בהתחלה (ולפעמים עדיין לא מובנים היום), כך גם הפלטפורמה הזאת צריכה לשאת בסבלנות את הביקורת ולהמשיך במה שהיא מאמינה כתו תקן לאיכות.

אין לה ברירה אחרת.

 

 

 

רועי, אם יש כל כך הרבה אנשים שזה מפריע להם, אולי צריך גם להקשיב למה שיש להם להגיד, ולא רק לנסות להסביר להם למה הם טועים.

 

אני לא חושבת שבית קפה אמיתי הוא השוואה נכונה לאתר באינטרנט, ומהשנייה שהאתר הזה נפתח, יהיו בו המון סוגים של אנשים, לא כולם לרוחך או לרוחי (איכותיים או לא זו כבר קביעה שאין לי שום יומרה לקבוע. אני לא חושבת שיש לי אישית את הזכות להחליט מה איכותי ומה לא) - אבל הם יהיו פה, ואת רובם נרצה לשמור פה וליהנות ביחד מהחוויה המדהימה של הקפה.

 

אני חושבת שהצבת גבולות כה חדים שכבר פוגעים במשתמשים (ראה הפוסט הנ"ל) יעשו יותר נזק מאשר תועלת.

 

 

יפה דרשת, והעלית כמה נקודות מעניינות ורגישות.

 

כל סוגיית ההזדהות היא בעייתית ורגישה, וכבר הגיעו טרוניות מכל עבר לכל עבר...:)

 

מצד אחד נדרשת מאדם שוב רגישות לזהותם של המשתמשים באם רצונם להישאר חסויים, ומצד שני עליו לדאוג לשלום הקפה וחבריו שאכן נחשפו, בשם מלא ותמונה עדכנית.

 

הכל עניין של הגדרה ראשונית ועמידה בכללים.

אני מניחה שהזצן יעשה את שלו ותתרחש התגמשות של כל הצדדים, אי שם באמצי הדרך - ולשביעות רצון כולם.

 

(קבלי כוכב שאין לי משום מה - את כבר השלישית היום).

 

 

 

 

יקירי יושבי הקפה. התגובה הזאת תהיה קצת אמוציונאלית..

 

בשבועות האחרונים אני רואה את אדם שוב חוטף ריקושטים על ימין ועל שמאל בנוגע למדיניות ההתנהגות בקפה. והאמת - זה לא מגיע לו.

אדם מייצג ומוביל בשם TheMarker מדיניות בוגרת, מושכלת (ברובה...) ומחושבת של יצירת גבולות וכללי התנהגות לפלטפורמה אינטרנטית, שלמיטב ידיעתי אין לה אל ורע בעולם מבחינת הקונספט המשולב של נטוורקינג, קהילות ותוכן גולשים איכותי (עם הדגש על המונח איכותי!).

מדיניות זו מובילה קו,  שלמען הגילוי הנאות, הייתי בהתחלה נגדו, הגורס כי על אף החופש האדיר הטמון במרחבים הוויטואליים בהם אין דין ואין דיין, יש מקום לקבוע בפלטפורמה זו חוקי משחק ונהלים לטובת המשכיותה ושרידותה של המערכת לאורך זמן.

הרי צריך, כך טענתי, לתת לדברים להתגלגל מעצמם וזה "הכיף" של האינטרנט שאתה אף פעם לא יודע לאן זה בדיוק יתגלגל. האמנתי גם שבני האדם טובים מיסודם ולכן יהיה להם אינטרס אישי לשמור על פלטפורמה תקשורתית איכותית.

התבדיתי.

יש תמיד את הקומץ שאין לו בעייה להרוס ולהשחית(עבור חלק מצומצם מדובר בכיף...)

הרי את הקפה אפשר להפוך בשתי שניות למדמנה ולאוסף עלוב של תכנים.

אני גאה ללוות את הקפה ולראות כיצד כל יום יותר ויותר אנשים מייצרים תוכן מעניין, מחליפים דעות, מתווכחים בצורה תרבותית, שהייתי שמח לחנך לפיה את ילדי (חוץ מקהילת בורסה ת"א...) ובעיקר נהנים. פשוט נהנים.

בואו נקח בית קפה אמיתי - האם הייתם נכנסים לבית קפה אמיתי כשעל ראשכם מסכה?

האם הייתם מתערבים בגסות בשיחות של אנשים, מקללים ומפריעים? האם הייתם שולחים רמזים מיניים בוטים לעברם של אנשים? בטוח שלא.

ברור שהמערכת ומגבלותיה (ויש כאלו לא מעט, גם לטעמי) אינם קולעים לטעם או לרצונות

של כולם וברור שעם הזמן נעשה ככל יכולתנו לשפר ולשדרג.

זה לא כיף להיות בתפקיד השוטר אבל אני מאמין ש- TheMarker cafe

יצליח רק אם נתעקש לשמור על גבולות וכללים מסוימים.

 

 

 

יקירי, צר לי להיות קצת הורס שמחות בדיון הזה, אבל אני רוצה להראות דברים בראייה קצת שונה, ברשותכם.

 

נכון לעכשיו, תודה לאל, האינטרנט הוא במה פרוצה, משוגעת, מדליקה ומקורית במיוחד.

 

אתרים כמו מייספייס (וזו רק ההתחלה הדי מיינסטרימית של המגמה) עמוסים לעייפה למאות אלפי משתמשים פיקטיביים, דאחקות קריאייטיביות של ילדים משועממים, אייקונים מדליקים, כינויים מצחיקים, אתרי מעריצים בשקל, פורומים ודיונים בצ'אטים רדודים למיליונים.

 

זו גם הסיבה שאני לא שם, אלא בקפה של דה מרקר.

 

לא שלא בא לי להתחרע ולפתוח מלא דפים עם שמות פיקטיביים ע"ש חיים רמון, משה קצב אלברט אינשטיין ויוזף סטאלין, שיוכלו להתפרע ולהפוך כל דיון, כל קהילה וכל בלוג אפשרי באתר למסכת של דאחקות בלתי נגמרת שלי ושל חברי שיהיו שותפים לפארטייה, אבל המקום הזה נועד להיות קצת שונה, ולאפשר דיון ברמה קצת יותר עמוקה בין אנשים שיש להם מה להגיד גם בלי לקרוא לעצמם "נבוכדנצר82", אוגוסט03כבוד" או "החרמן הקטן" (מבחר שמות מייצג מאתרי צ'אטים שונים ברשת).

 

בתור משתמש שמבחירה מפרסם את שמי המלא, מקום עבודתי ותמונתי, מאוד לא בא לי שגם הפינה הזו, בה אני מאוד נהנה לקרוא, לשתף ולכתוב תיהפך לעוד וריאציה על מייספייס ודומיו, שסה"כ די משעממים. אותי לפחות.

 

גם מאוד לא בא לי להתחיל דיונים ולשמוע כאן תגובות ברמת הטוקבק האנונימי. ומבלי לדעת מי מגיב לדברי או למי אני מגיב. בשביל זה יש את וואלה, ynet ודומיהם וגם את הפינה בסוף "מועדון לילה", שאגב, מצחיקה בד"כ יותר מהדבר האמיתי.

 

ולמי שעוד לא הבין, פריצה של כל סינון או עריכה (ולא דיברתי על צנזורה של תכנים) מובילה למקומות האלה, וכאלה יש המון, אז בואו נשמור על האתר הזה כמשהו נדיר ומיוחד בשיח הרגיל שלנו, ואת האיקונים המצחיקים, השמות הבדויים ודפי הדאחקות למייספייס.

 

אגב, כל מי שיש לו אמירה אמנותית מוזמן להקים לעצמו גלריות ולהתבטא כאוות נפשו... 

אני בטוח שמתישהו אדם יבין מה זה אינטרנט.

ממני קיבלת כוכב.

טוב שאת פה, והתמונה על הכפית נהדרת. לא הייתה סיבה לחסום אותה.

אני תומכת במחאתך, בתור אחת שתמונתה מכילה למעשה רק חצי פנים - באמת לא ברור לי למה גישת האיפה ואיפה הזו. או שעכשיו אני מכניסה את עצמי לרשימה השחורה...

ועוד משהו - יש הבדל בין ליקויים פאסיביים במערכת, שהם בגדר מחלות ילדות שיש לחכות בסבלנות וייפתרו, לבין ליקויים אקטיביים שנובעים מפעילות שיוזמים מפעילי האתר מתוך תפיסות שגויות לגבי איך צריך האתר לעבוד. בעוד שרוב האנשים סובלניים כלפי הסוג הראשון, עד גבול מסוים, הרי שהסוג השני ייפתר רק אם המשתמשים ימחו בקולניות.

 

והרי להתערב למשתמש באייקון פירושו לפגוע באוטונומיה שיש לו על דף המשתמש שלו. ואת הזכות להגדרה עצמית, (כפי שיש לקוות שלמדנו כבר), אי אפשר ליטול מבלי שהמקומיים יתנגדו.

:)

כן, גדי, אני מסכימה.

 

אבל המרווח בין "רק התחיל" לבין "בסוף יסתדר" הוא בדיוק המרווח שבו נוצרים ההבדלים בין מיזמי אינטרנט מצליחים לבין כאלה שלא.

 

ומי שצולח את כל הדרך עד ה-בסוף זה מסתדר, הוא לרוב זה שלומד להקשיב למשתמשים שלו. הרי ברור שאם אכן יהיו פה עשרות אלפי משתמשים (לא נרשמים. משתמשים), לא יהיה מי שיוכל לעבור ובכזו קפדנות לנכש אייקונים ופוסטים שלא ימצאו חן בעיניו.

תודה, דרור

:)

כפית רגילה בתכלית, והאמת שמקרוב דווקא רואים שהשוליים שלה עברו בלאי רציני.

התמונה כבר חתוכה, במקור היו הרבה יותר שמיים בקומפוזיציה שלה. לא רציתי לוותר עליהם לגמרי, חתכתי כמיטב הבנתי. עכשיו הכנתי לעצמי גרסה שמתמקדת ממש רק בפנים, ואני מתלבטת בינה לבין אוואטר גנרי שעשיתי לו פימפינג רציני :)

הקפה רק התחיל. בסוף הדברים יסתדרו. ואולי אפילו יפתחו את הבלוגים לצפיה מבחוץ.

היי אינדי,

אני חייב לציין שאני אוהב את התמונה הזו, במיוחד עכשיו שאני מסתכל עליה בגודל נורמלי, בהחלטת מרשימה, האם השתקפותך על כפית מבריקה במיוחד?

עם זאת לדעתי ההקטנה של התמונה הזו לא עושה לה צדק וחבל, אולי צריך לתת אפשרת שהתמונה הקטנה תהיה חלק מן התמונה המקורית? ולא הקטנה של כולה?

 

תודה,

דרור 

אבל העליתי אותן לשרת! בי נשבעתי!

 

(ואני יודעת שזה לא רובוט, ותוהה אם הצנזורה בקפה תחול גם על הפוסט הזה. למרבה השמחה, יש לי גיבוי שלו ויש לי מקום לא מצונזר להעלותו, במקרה הצורך)

:)

זה לא רובוט שהוציא לך את התמונות. זה העורך, אדם שוב. רובוטים יש רק בבלוגים של תפוז, ואלה נחשפים רק כשמגיע הזמן לשלם לבלוגרים.

התמונות שצירפת נשארו רק על הדיסק הקשיח שלך. לפי ה URL, הם לא נמצאות בכלל על השרת של קפה דה מרקר.

תודה! וזאת אף לפני שגיליתי שהוויזיוויג של הקפה הוא לא באמת וויזיוויג. מה קרה לתמונות שצירפתי לפוסט? ולמה אין אפילו חיפוש נורמלי בפורום התמיכה הטכנית? לא ממש מצאתי תשובה.

מסכימה, תמונת פרופיל, כשמה כן היא, אמורה לשקף את האדם בוחר בה.

(אהבתי את הגדרת שיני הערפד..)